תפריט
התחבר
התנתק
להורדת האפליקציה:

ואם ביום שלישי לא בא לי?

הדפס
הוסף למועדפים
דפני איבדה את החשק לרכוב, והיא ממש זקוקה לעצה טובה כדי לחזור לעצמה...

מי שעוד זוכר את שנות ה-90 ודאי יחייך כשאזכיר לו את מטבע הלשון "ואם ביום שלישי לא בא לי" ... בכלל, הצירופים "בא לי" ואחיו התאום "לא בא לי" הפכו לשגורים בפיהם של רבים, צעירים ומבוגרים כאחד, וגם אני מוצאת את עצמי משתמשת בהם לאחרונה די הרבה. לדאבוני, בעיקר בהקשר לרכיבה...

המוח שלנו הוא איבר מופלא. כשהוא רוצה מאוד משהו (שלדה חדשה בצבע ורוד, נניח...) הוא ימצא את כל הצידוקים האפשריים כדי לממש אותו. הוא ידחף אותך פשוטו כמשמעו דרך מפתן הדלת היישר אל זרועותיו של איש המכירות. זה האחרון, כמובן יגלה אמפתיה יוצאת דופן, יהנהן בראשו בהבנה כשתסבירי לו שבשלדה הנוכחית שלך (שקנית רק לפני שנה) זווית הראש היא של 68 מעלות (והרי ידוע שלאנדורו צריך 67.5) ויגהץ לך את כרטיס האשראי...
אבל הפטנט הזה עובד גם הפוך. כשאת שוכבת בבוקר שבת במיטה, למשל... את הרי יודעת שאם לא תרימי את העכוז ממש ברגע זה, תאחרי לנקודת המפגש, אבל מה לעשות, מה שאת באמת רוצה זה להסתובב לצד השני... ואז המוח המדהים שלך נחלץ לעזרתך, ואת שומעת אותו לוחש לך, "מה את צריכה את זה עכשיו... ממילא יש מלא דרדרת בחוץ ובעוד שעה יהיה חם מוות..." אכן איבר מופלא.

וקשה. קשה להתמודד עם המוח הזה.

בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי שוב ושוב נופלת למקום הזה של ה"לא בא לי".
"בשבת – קנדה", מטרטר לי הווטסאפ, ממממ... לא בא לי.
"שומעת", בוקע קול מהמשיבון, "7 בכניסה לחרובית". אוף, לא, לא בא לי...
"את באה לסיבוב..." לא, לא ב.. טוב, הבנתם ת'רעיון.

פתאום כל אותם דברים שהיו משמחים אותי, שלא לומר מרגשים, כמו להכין את הציוד בערב לפני או להוריד את קובץ הניווט של המסלול ולהביט בו ב-google earth, הפכו בתקופה האחרונה לעול, שלא לומר למעצבנים ממש... אני מוצאת את עצמי רוטנת ונרגנת. פעם עוד הייתי מכינה את הציוד ומתחרטת בבוקר, אבל עכשיו אני אפילו לא טורחת להוציא את האופניים מהמחסן ומסננת בארסיות ווטסאפית אופיינית, "אני לא אגיע, תיהנו".

אני לא יכולה לשים את האצבע על הסיבה האמיתית לכך. הרי להאשים את הדרדרת והלחות והטמפרטורות זה קצת כמו ה"אוי יוי יוי" של החמישייה הקאמרית. מי שבאמת רוצה לרכוב ימצא את המסלול והשעה המתאימים ויחזור שמח וטוב לב גם אם חם ולח וגם אם קר ורטוב. זה הכול בראש, הרי, והראש שלי... אוי, הראש שלי לא במיטבו... :-(

אז תהיו חברים ותנו איזו עצה חכמה כיצד להחזיר עטרה ליושנה ורוכבת לעצמה...



הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
אני חווה את אותן התחושות.
התשובה בשבילי היא רכיבות לילה.
זוג פנסים סיניים טובים וכל סינגל הרבה יותר מזמין ...
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
חובה להזין כתובת מייל
שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה