שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דרך נוף גלבוע

דרך נוף גלבוע

הקיר הזקוף של הר הגלבוע, מלא הוד והדר. מהמצפורים שבנתה קק"ל בפסגותיו נראים הנופים המרהיבים של הגליל ועמקי הצפון במערב ועד הירדן והרי הגלעד במזרח.

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
32 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון, העמקים והגלבוע (גיליון מס' 3).
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
נגיש
נגיש
ההיסטוריה של קק"ל בגלבוע ארוכה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 ערכה קק"ל ניסיונות ייעור ראשונים ליד מעיין חרוד, אך הם לא עלו יפה. הדעה המקובלת גרסה כי הגלבוע לא יצלח ליער.  בשנת 1958 התגייסה קק"ל לקבוע עובדות בהר, שבו עבר הגבול עם ממלכת ירדן. קק"ל פרצה את דרך הפטרולים העוברת לאורך הקו הירוק, מצנדלה דרך הר ברקן, פקועה וג'ילבון עד להר מלכישוע והמורד לבקעת בית שאן. סעיף דרך צפוני נפרץ מנורית והתחבר עם דרך הפטרולים שממערב להר ברקן. העבודות נערכו מול פני אויב ואף גבו מחיר דמים: אחד מפורצי הדרך נהרג וכן אחדים מאנשי משמר הגבול.
בשלהי שנות ה-50, לאחר סלילת הדרכים, נטלה קק"ל על עצמה שוב את המשימה לייער את ההר, הפעם בהצלחה ובקנה מידה גדול. העצים נקלטו היטב ומכסים יותר מ-20 אלף דונם. קק"ל גם הכשירה קרקעות ליישוב מעלה גלבוע (1962) וליישובים מירב ומלכישוע, שעלו על הגלבוע לאחר מלחמת ששת הימים.
ברשימה זו נתאר את דרך נוף גלבוע ואת המצפורים העיקריים שלאורכה.



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה ומידע כללי


אופי הטיול: מסלול נסיעה ברכב פרטי, לא מעגלי.
אורך מסלול הנסיעה: כ-32 ק"מ (תלוי במסלול)
נקודת מוצא: כביש הבקעה, כחצי קילומטר מדרום למושב שדי תרומות (כביש 90, בין סימני ק"מ 369­-370).
נקודת סיום: צומת נורית, ליד קיבוץ יזרעאל (כביש 675, בין סימני ק"מ 11-10).
אל הגלבוע אפשר לעלות בנסיעה בכביש 6666, שמתחיל את דרכו בין הקיבוצים בית אלפא וניר דוד וגם מצומת נורית, המתואר כאן כנקודת הסיום של הטיול.


חניון אבינדב


בגלבוע, כך מספר התנ"ך, הביסו בקרב הפלשתים את בני ישראל, בהנהגתו של המלך שאול.  הפלשתים השיגו את שאול המלך והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. שאול המלך העדיף ליפול על חרבו מאשר ליפול בידי פלשתים. שמות פסגות הגלבוע מנציחים את שאול ובני משפחתו ובהם הר מלכישוע (538 מ') שמתנשא מולנו ממש.
הכביש מטפס אל ההר בין שדות של גידולי שדה ומטעי תמרים ופה ושם חלקות יער קטנות עם עצי חרוב, ברוש וטטרקליניס. לאחר כ-9 ק"מ אנו חולפים על פני שער קיבוץ מירב. כ-800 מ' בהמשך הדרך, מצד ימין, נמצא חניון אבינדב. שולחנות הפיקניק, ובהם גם שולחן נגיש, נמצאים בצל עצי חרוב ובצל גגות עץ אלכסוניים. בחניון מתחיל את דרכו שביל עמק המעיינות, היורד מכאן לעין מודע. השביל, שאורכו כ-145 ק"מ, עובר בין אתרי עמק המעיינות (עמק בית שאן). חניון אבינדב הוא המקום הגבוה בשביל.


מצפה דובי וערן שמיר


חניון אבינדב טוב למי שרוצה לעצור לפיקניק מול הנוף, אך נקודת התצפית היפה בסביבה נמצאת כ-300 מ' בהמשך דרך הנוף. המצפה (425 מ') נמצא בראש רחבה מוגבהת ומקורה בפרגולה. שביל קצר, העובר בגן נטוע בעצי בר של ארץ ישראל ה"מחוזקים" בצמחי נוי, עולה אל המצפה.
המצפה מתנשא יותר מ-600 מ' מעל לבקעת בית שאן ולכן אין פלא שהוא מעניק את אחת התצפיות המרשימות ביותר בישראל. לוחות תצפית מפורטים, חקוקים על אבן גיר, מצביעים על נקודות רבות בשטח, מהרי נצרת ועד הגלעד שבעבר הירדן.
המצפה נקרא על שם אב ובנו. דובי נולד בשנת 1947 בקיבוץ שדה אליהו. הוא נלחם ונפצע במלחמת ששת הימים (1967). עשר שנים אחר כך, כסמג"ד בצה"ל, נהרג בתאונת אימונים. ערן בנו, יליד 1974, נהרג בשנת 1997 בפעילות מבצעית של סיירת הצנחנים שבה שירת כסגן מפקד הסיירת.  
אי אפשר להתעלם מ-14 טורבינות הרוח השייכות לחוות הרוח של מעלה גלבוע. הטורבינות הענקיות מנצלות את הרוחות העזות המטפסות במעלה הגלבוע אל פסגת ההר ומייצרות חשמל "נקי", ללא זיהום אוויר. שעת עבודה של טורבינה מספקת תצרוכת של משפחה אחת בחודש בערך, אולם הטורבינות עשויות לפגוע בציפורים ולגרום לנזקים סביבתיים נוספים. חוות הרוח בגלבוע מפעילה מרכז מבקרים. פרטים ותיאום ביקור בטל' 052-8114645.


מצפור ויניה כהן


ממצפה דובי וערן שמיר ממשיכים מערבה. חולפים על פני הכניסה למעלה גלבוע ועל פני הצומת של הכביש היורד לבית אלפא (כביש 6666). בדרך עוברים על פני כמה חניונים ובהם חניון האיריסים, הר ברקן וחניון שער הזהב. חניון שער הזהב נמצא במפגש דרך הפטרולים עם דרך נוף גלבוע. עובדי קק"ל, שעסקו בפריצת דרך הפטרולים ב-1958, ימים שבהם ההר היה הרבה פחות בטוח למטיילים, חיכו בסיום יום העבודה להגיע הנה, והם שנתנו לנקודה הזאת את השם "שער הזהב" – מי ששב לכאן מקו הגבול יכול היה לצפות מכאן ביישובי העמק ולחוש שחזר למקום מבטחים.
כ-1.5 ק"מ מערבה משער הזהב מסתעפת מזרחה (ימינה) דרך שיורדת לחניון ולמצפור על שם ויניה כהן. הדרך לשם אבנונית, עבירה אמנם לרכב פרטי אך די  קשה למעבר רכב  פרטי (סימון שחור). מי שיגיע לשם יזכה בחניון מבודד, טובל ביער אורנים, המעניק תצפית נאה על הר שאול. ויניה כהן היה ממייסדי קיבוץ עין חרוד.  


מצפור יצחק חידו


במקום להיכנס לדרך העפר המובילה למצפור ויניה כהן אפשר להמשיך כ-200 מ' מערבה ולהגיע למצפור יצחק חידו, הצמוד לדרך נוף גלבוע. מחנים את הרכב כ-50 מ' הלאה מהמצפור וצועדים חזרה בשביל נגיש, מקביל לכביש.
הנוף מרהיב. אפשר לצפות מכאן בהרי נצרת והר דבורה, בהר תבור ובגבעת המורה, ברמת יבנאל ובכנרת, בכוכב הירדן וכמובן בעמק נחל חרוד, המשתרע למרגלות הגלבוע. יצחק חידו (2009-1935), כפי שמעידה האנדרטה שברחבת המצפור, התחיל את עבודתו כיערן בקק"ל בשנת 1935, והוא בן 21. הוא עבד בקק"ל 45 שנה, בעיקר ברכס הגלבוע, שהיה מפעל חייו.
כדאי לשים לב לשלט קק"ל המספר על חידוש יער הגלבוע. מאז ניטע היער בשנות ה-50 עברו שנים רבות, וחלקות יער גדולות בהר הזדקנו. עצים רבים קרסו, גזעים נשברו, ועצים רבים אחרים נטו לארץ בזוויות חדות. בקק"ל הגיעו למסקנה שהגיעה השעה "להצעיר" את היער הוותיק ולבסס יער מגוון, רב-מיני ורב-גילי.
בינתיים חל שינוי עמוק בתפיסת הייעור של קק"ל, בראש ובראשונה בנושא הרכב המינים. בכ-30% משטח היער החדש ניטעו מינים הנמנים עם עצי החורש הים-תיכוני של ישראל כגון אלון התבור, חרוב מצוי, עוזרר קוצני ואלה אטלנטית. השיקול היערני של שימוש במינים אלה הוא יצירת יער מגוון ורב-מיני ובו תת-יער מפותח. שיקול משני הוא שיקול הנוף; עצי החורש, הנמוכים מטבעם, יינטעו קרוב לדרך הנוף, כדי שלא יסתירו את המראות היפים לנוסעים בדרך. עצי המחט יינטעו בחלקים הנמוכים של החלקה, ואת אורן ירושלים הוותיק יחליף אורן ברוטיה, שהתגלה כמין עמיד יותר למזיקים.
חידוש היער החל בדצמבר 2013. חלקת היער המחודשת הראשונה נמצאת למרגלות מצפור יצחק חידו. אכן, ה"חלון" שבמצפור מעניק מבט רחב יותר לנוף. רואים מכאן את הרי נצרת והר דבורה, הר תבור וגבעת המורה וכמובן את עמק חרוד.


הר שאול


כשני ק"מ ממערב למצפור יצחק חידו נמצא חניון כתף שאול, אחד החניונים הגדולים בגלבוע. מכאן יוצאת דרך צפונה להר שאול (302 מ') הבולט צפונה מחומת הגלבוע ועל כן מעניק מבט נהדר על המתלול הזקוף של הרכס. בערבית נקרא ההר תל כולילה, שמשמעותו היא כליל היופי. יש המזהים את ההר עם הגלעד, הנזכר בפרשת השופט גדעון: "מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד" (שופטים ז, ג). הר שאול הוא ההר הבולט ביותר מעל עין חרוד, שנקרא בערבית עין ג'לוד, שם המזכיר את השם גלעד.
כדי ליהנות באמת מהנוף, כדאי לערוך כאן טיול בשביל סלול ששמו "שביל התנ"ך". השביל עובר ביער אורנים, ואפשר להציץ ממנו אל נופי עמק חרוד תוך כדי קריאת פסוקים המספרים על הקרב האחרון של שאול בגלבוע. בהר שאול יש גם שביל נגיש קצר המגיע לשולחן פיקניק נגיש.


גבעת יהונתן ואנדרטת השבעה


מי שיוצא מחניון כתף שאול להר שאול מגלה לאחר כ-250 מ' סעיף דרך נוסף שפונה מערבה לאנדרטת השבעה שבגבעת יהונתן. דרך העפר המובילה למקום זכתה לשיפוץ, והנסיעה לאורכה, בלב יער ירוק, היא חוויה מרעננת שנמשכת כשני ק"מ. בראש הגבעה המשקיפה על עמק חרוד ועל גבעת המורה, הציב הפסל משה ציפר בשנת 1951 אנדרטה בדמותו של גל אבנים מרשים המתנשא לגובה של כ-7 מ'. האנדרטה מנציחה את שבעת בני העמק שנפלו בקרב נוריס.
בראשית מלחמת העצמאות השתלטו אנשי הכפרים הערביים זרעין, מזאר ונוריס על הר הגלבוע. הם הטרידו ביריות את היישובים העבריים שבעמק חרוד ואילצו את תושבי העמק לעשות את דרכם במכוניות משוריינות.
ב-18 במארס 1948 תקפו הערבים את מחצבת עין חרוד ואת חברי קבוצת "זרעים" שישבו ליד מעיין חרוד (לימים מקימי קיבוץ דברת). לוחמים מקיבוצי העמק הציבו למחרת בשעה 3:30 מארב בין המחצבה לכפר הסמוך נוריס. אנשי הכפר ירו על שומרי המחצבה שפטרלו בשטח, ואנשי המארב השיבו אש. הערבים פתחו במתקפה, ותגבורת שיצאה מפרדסי עין חרוד תפסה את גבעת יהונתן וחיפתה משם על אנשי המערב, אך הותקפה גם היא ונאלצה לסגת. הקרב נפסק בהתערבות כוח בריטי שהוזעק מבית שאן. בקרב נפלו שבעה לוחמים מבני הקיבוצים.
מגבעת יהונתן נשוב לחניון כתף שאול ונמשיך מערבה. נחלוף על פני היישוב נורית ונסיים את המסע בכביש 675, ליד קיבוץ יזרעאל.


קרדיטים


כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 3.7.2019


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש