שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
אל העין אשר ביזרעאל

אל העין אשר ביזרעאל

תצפית מתל יזרעאל, בירת החורף של ממלכת ישראל, ומסלול הליכה קצר אל המעיין שממנו יצא המלך שאול אל הקרב האחרון בגלבוע

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון והעמקים (גיליון מס' 3)
סוג המסלול
מים ומעיינות
מים ומעיינות
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות

תל יזרעאל הוא מסוג המקומות שכדאי לסור אליהם בכל הזדמנות שעוברים לידם וליהנות מהנופים ומהשלווה שבו. אמנם מהכביש המקום לא נראה מרשים במיוחד, אך כשמחנים את הרכב בחניון הקטן שבצל חורשת האורן ומתקרבים אל ראש מדרון הבזלת התלול המשקיף על הרי נצרת, גבעת המורה והגלבוע, התמונה משתנה לגמרי: למטה, בין ההרים והגבעות, נחים שדות העמק, נושקים לנחל חרוד היורד אל הירדן.
בתל יזרעאל שכנה בתקופת המקרא אחת הערים החשובות של ממלכת ישראל. המעיין היפה שלרגלי התל היה עֵד, כך מספר המקרא, להכנות של המלך שאול לקראת הקרב האחרון שלו בגלבוע. הרבה יותר מאוחר, בתקופת מלחמת השחרור, נערכו קרבות קשים לכיבוש התל – המפתח לשליטה בעמק יזרעאל.
קק"ל הכשירה ופיתחה את סביבת התל והקימה בו חניון ומצפור. בחניון יש שולחן אחד נגיש ושביל נגיש המוביל אל המצפור. ליד המעיין הציבה רשות ניקוז ירדן דרומי, בשיתוף עם המועצה האזורית גלבוע, חניון נוסף המשרת את המבלים בחורשת האיקליפטוס המצלה על המעיין.   


+ הצג את כל המידע

תולדות המקום


יזרעאל אינה נזכרת בשום מקור קדום למקרא. עובדה זו ודלות הממצאים במקום מתקופות שקדמו לימי המלוכה בישראל מוליכות למסקנה שהיישוב באתר נוסד על ידי בני ישראל. חשיבותו של היישוב נבעה מסמיכותו לצומת הדרכים שהוליכו ממגידו ומהשומרון אל בית שאן וארץ הגליל.
בימי המלך שאול היתה יזרעאל העיר הראשית של מחוז שנשא את שמה. לפני מלחמתו האחרונה חנה שאול "בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א כט, א), הלוא הוא המעיין שלמרגלות תל יזרעאל. הפלשתים נערכו מול הכוח הישראלי בשוּנֵם, למרגלות גבעת המורה (כיום הכפר סולם, הנראה היטב מתל יזרעאל). בקרב שהתפתח הִכּו הפלשתים את צבא ישראל, וזה נסוג לגלבוע, שם מצאו שאול ובניו את מותם.
יזרעאל עלתה לגדולה בימי בית עמרי. המלך אחאב בן עמרי הפך אותה לבירת החורף שלו, כנראה בגלל האקלים הנוח ששורר כאן בעונה זו. ביזרעאל התרחש המעשה בכרמו של נבות  היזרעאלי (מלכים א כא). נבות סירב למכור לאחאב את כרמו, שהיה סמוך לארמון המלך. אחאב אמנם כעס, אך פעל על פי החוק והניח לנבות. אבל המלכה איזבל, אשתו הצידונית של אחאב, לא ויתרה. היא ערכה משפט מבוים שבו האשימה את נבות בכך שחילל את המלך ואת אלוהים, וגזרה עליו גזר דין מוות. הכרם עבר לרשות אחאב. כאן נכנס לתמונה אליהו הנביא. הוא הבטיח לאחאב, לאיזבל ולבני ביתם סוף רע, באומרו את הפסוק המפורסם: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא, יח).
נראה כי יזרעאל הייתה חביבה על מלכי בית עמרי. המלך יהורם, בנו של אחאב, נרפא ביזרעאל מפצעים אשר נפצע במלחמתו בארמים (מלכים ב ט, כג). נבואתו של אליהו התקיימה במלואה כאשר מרד יהוא ביהורם ורצח לא רק את המלך יהורם ואת איזבל אמו, אלא גם את בני משפחת המלך, גדוליו, מיודעיו וכוהניו, עד בלתי השאיר לו שריד (מלכים ב י, יא).
מאז 2012 חופרת במדרגת הקרקע שמעל למעיין משלחת חפירות יזרעאל בראשותה של ד"ר נורמה פרנקלין. בסקר מקדים גילתה המשלחת בשטח המשתרע על פני 3.5 קמ"ר מסביב לתל 25 מערות קבורה, 35 קברים חצובים בסלע, 57 מתקנים חקלאיים וממצאים רבים נוספים. בחפירות נחשף יקב מתקופת המקרא, המשתלב היטב בסיפור המקראי על יקב נבות...
לאחר תקופת הזוהר של בית עמרי ירדה יזרעאל מגדולתה. נראה כי העיר חרבה בכיבושיו של המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי (732 לפני הספירה). בתקופה הביזנטית מזכיר אוסביוס את יזרעאל ככפר גדול בין סקיתופוליס (בית שאן) ובין לגיו (מגידו). הנוסע מבורדו מכיר במקום יישוב בשם סטרדלה (Stradela).
בראשית המאה ה-19 הושיב השליט המצרי איברהים פשה כמה משפחות מצריות במקום, שנודע אז בשם זרעין. השם הזה שומר על צליל השם של היישוב הקדום יזרעאל. נוסע בשם לורטה עבר בזרעין בשנת 1884 והותיר אחריו ציור של בית קשתות, ושרידיו עודם נראים באתר, בראש תל יזרעאל. הוא סיפר שזהו בית השיח' ושהמקום שימש גם פונדק לעוברי אורח.
במלחמת העצמאות היתה לכפר זרעין משמעות עצומה. ממרומי הגבעה חלש הכפר על הדרך הראשית מעפולה ליישובי העמק, והיה אפשר לעבור בקטע זה של הדרך רק במשוריינים. ההטרדות הרבות, שבמהלכן אף ניסו הכוחות הערביים שהתבססו בזרעין לחסום את הכביש לחלוטין, הביאו את הכוח העברי למסקנה שיש לכבוש את זרעין. ב-21 באפריל 1948 נכשל הניסיון הראשון לכבוש את הכפר, אך ב-29 במאי נכבשה זרעין, ובעקבות כך התפנו הכפרים של הגלבוע.
היישוב העברי, שיכור מהצלחה, שכח את כללי הזהירות ולא התבצר בהר. רק בזרעין התעקש מפקד המקום לחפור תעלות ולהקים גדרות. ב-10 ביולי, עם תום ההפוגה הראשונה, פלש כוח עירקי שחנה בג'נין וכבש תוך שעות אחדות חלקים ניכרים מהגלבוע ואת דרום עמק יזרעאל. רק בזרעין נחסם השריון העירקי. במאמץ עילאי, בלילה האחרון שלפני ההפוגה השנייה, עלו בני יישובי העמק אל פסגות הגלבוע וקבעו בכך את גבולה של ישראל בהר.


המצפור


מסלול הליכה בשביל נוח היורד מראש תל יזרעאל אל עין יזרעאל.
משך ההליכה: כ-30 דקות לכל כיוון.
הנקודה הראשונה בסיור, שנמצאת בלב החניון, היא האנדרטה המנציחה את זכרם של חברי ההכשרה והפלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות בשלוחת זרעין ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. שביל סלול באורך של 150 מ' מוליך אל מרפסת תצפית המשקיפה על עמק יזרעאל וההרים שמסביב – גבעת המורה, הרי נצרת, רמות יששכר והגלבוע. השלטים שבצד השביל מזכירים למטייל אירועים מעברו של המקום.


עין יזרעאל


מגמת פנינו היא עין יזרעאל, הנמצא למרגלותינו בחורשת האיקליפטוס הבולטת בשדות המעובדים. השביל יורד בין מערות ובורות מים ומגיע לעץ חרוב גדול. מכאן ממשיכים במורד המדרון עד לשטח המעובד. חורשת האיקליפטוסים נמצאת כחצי קילומטר מאיתנו, ואנו נגיע אליה בדרך המפרידה בין שתי חלקות שדה מעובדות.
עין יזרעאל הוא מקום יפה שזכה לשיפוץ והוכשר בו חניון נאה הנהנה מצל העצים. מי המעיין מתנקזים בתעלה אל מרכז החורשה ויוצרים בריכה של מים צלולים. המעיין עצמו נובע מתוך נקבה שנמצאת מעט מדרום לחורשה ונחצבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את שפיעת המים. בעבר אפשר היה לזחול בנקבה, אך כעת פתחי הנקבות מכוסים בסבכות, ולנו לא נותר אלא להתרפק על זיכרונות עבר.
בעבר זרמו מי המעיין אל הערוץ הקטן של נחל נבות, שנשפך אל נחל חרוד, כ-800 מ' מהמעיין. קק"ל נטעה לאורך הערוץ עצי בוסתן, ושיטוט קל בשטח יגלה לכם עצי רימון, תות, תמר, זית, שיזף, תאנה ושקמה. אליהם מצטרפים עצי צפצפה, חרוב, אשל, איקליפטוס וערבה. בחורף ראוי לשמו השטח עשוי להיות מוצף בחלקו. 


דרכי הגעה ומידע כללי


אורך המסלול: קילומטר אחד (כיוון אחד). אנו ממליצים לשוב ברגל באותה דרך חזרה.   
מתאים למשפחות.
דרך הגעה לתל יזרעאל: מצומת יזרעאל נוסעים מזרחה כחצי קילומטר בכביש 675 ופונים צפונה לקיבוץ יזרעאל. אחרי 30 מ' בלבד פונים ימינה ונוסעים בדרך סלולה משנית כ-700 מ' לרחבת החניה של תל יזרעאל.
דרך הגעה לעין יזרעאל: מצומת יזרעאל נוסעים מזרחה בכביש 675 וקילומטר אחד אחרי הפנייה לדרך נוף גלבוע (בין סימני ק"מ 11­-12) פונים שמאלה בזהירות לדרך עפר המגיעה לאחר קילומטר אחד לעין יזרעאל. 


קרדיטים


כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 24/4/2019


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש