שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל הגולן: מחניון עין עקוב למבוא חמה (קטע 15)

שביל הגולן: מחניון עין עקוב למבוא חמה (קטע 15)

קטע קל להליכה על שביל נוח ובטוח עם נוף מדהים ממרומי צוקים נישאים אל עבר הכינרת

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
רמת הגולן
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
6 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: בינונית
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
קטע זה של שביל הגולן עובר בדרך עפר ועל כן ההליכה בו קלה יחסית, נוחה ובטוחה. זה ממש מזל, משום שקשה להתיק את המבט מהנוף המדהים. ממרומי מצוקי און, 500 מ' מעל לכנרת, הכול נראה אחרת. יש כאלה שהנוף מטריף אותם כל כך עד שהם קופצים למטה (בדרך כלל בגלשני רוח).


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה ומידע כללי


נקודת המוצא: מוצא דרך העפר היוצאת לחניון קק"ל בעין עקוב (כביש 98, בין סימני ק"מ 13-12).  
אורך הקטע כ-6 ק"מ. מי שרוצה לקצר את המסלול ולטייל רק מול הנוף, יכול להמשיך צפונה בכביש 98 מהלך קילומטר אחד ולפגוש שם את שביל הגולן. במקרה זה אורך המסלול יהיה 4.5 ק"מ ואפשר לטייל בו הלוך ושוב ללא שום בעיה.
להולכים במסלול המלא – אפשר גם לצעוד בכיוון ההפוך מהמתואר ברשימה ואז הדרך תהיה כמעט כולה במורד. ועוד הערה: שביל הגולן מסומן בשטח בשלושה צבעים – לבן, כחול וירוק. בקטע שלפנינו תפס טרמפ גם שביל גולני, המסומן בפס צהוב בין שני פסים ירוקים.
 
גישה לנקודת הסיום: שער הכניסה לקיבוץ מבוא חמה.
אורך המסלול המלא: 6 ק"מ.
אופי המסלול: מסלול חד-כיווני, מתאים למשפחות. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.
בחניון עין עקוב: שולחנות פיקניק, משטחי לינה מבטון, צל עצים, מעיין. סביבת המעיין מונגשת לאנשים עם מוגבלויות.


יער מבוא חמה


נתחיל בנסיעה. כדאי לעבור את חצי הקילומטר הראשון ברכב. אחרי כ-150 מ' תגלו דרך הפונה שמאלה. מי שרוצה, יוכל לפנות כאן ולנסוע כ-100 מ' עד לחניון הקטן והנעים והמצפור שלידו המנציחים את כנרת מנדל.
נמשיך בנסיעה על פי סימון שביל הגולן (לבן, כחול, ירוק) והשילוט המכוון לחניון עין עקוב. אנו בלב יער מבוא חמה המשתרע על פני 1,250 דונם. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1973 ויצרה כאן מגוון רחב של עצים ובהם איקליפטוס המקור ואיקליפטוס הצווארון (טורקוואטה, המתבלט בפרחים אדומים וגדולים). נפוץ מאוד גם העץ המחטני טטרקליניס מפריק, עץ מחטני קטן יחסית, דומה לברוש, שמוצאו מצפון אפריקה. כן ניטעו ברוש אריזוני, מיני אורן ועצי חורש טבעי כגון אלון התבור, אלה אטלנטית וחרוב מצוי.
כחצי קילומטר מהכניסה נמצא עין עקוב. כאן נחנה.   


עין עקוב (עין תאופיק)


עין עקוב הוא מעיין קטן בלב יער מבוא חמה שמימיו זורמים בתעלות בנויות ויוצרים פלג קטן. סביבת המעיין פותחה בסיוע ידידי קק"ל בגרמניה – ליד המעיין, בצל עצי איקליפטוס ושיזף, נמצאים חניון נופש וחניון לילה המשרתים את מטיילי שביל הגולן. חניון הלילה עשוי שני משטחים נוחים וקיר שנועד לחסום רוחות הנושבות לפעמים ממערב.
השם עין עקוב נגזר מפונדק דרכים קדום ששרידיו נמצאים כקילומטר מערבה מכאן, למרגלות הכפר הסורי הנטוש תאופיק ומוצב סורי בשם זה. שמו הערבי של הח'אן היה אל-עקבה, כלומר, ח'אן המעלה. המקום נודע גם בשם ח'אן אל-אחמר (הח'אן האדום).
הח'אן נבנה במאה ה-13 על יסודות של מבנה רומי ושירת את אנשי השיירות שעשו את דרכם בדרב אל-חווארנה ("דרך החורנים"). הדרך יצאה מחורן, ירדה בדרום הגולן דרך ח'אן אל-עקבה לכנרת, חצתה את הירדן ליד דגניה ועלתה בנחל יבנאל דרך הגליל התחתון לעכו. בתקופה העות'מנית שקקה הדרך שיירות גמלים שנשאו בעיקר את גרגרי החיטה הקשה שצמחה בחורן. זן החיטה הזה מתאים במיוחד לתעשיית הפסטה ועל כן ייצאו אותו לאיטליה.
מעין עקוב נרד בעקבות שביל הגולן בדרך עפר ולאחר כ-350 מ' נגיע לצומת דרכים. ימינה – המשך שביל הגולן. היישר לפנים – הכפר הסורי הנטוש תאופיק אל-פוקא (תאופיק העליונה) ולידו מוצב סורי נטוש בשם זה. לפני מלחמת ששת הימים (1967) מירר המוצב הסורי את חיי אנשי תל קציר, מסדה ושער הגולן.
דרך קצרה הפונה שמאלה מגיעה מיד למבנה בטון גדול מוקף גדר. המבנה נראה היטב מהצומת, והוא ידוע בכינויו מוצב תותחי נברון.


מוצב תותחי נברון


בונקר הבטון הענק נבנה בידי צה"ל אחרי מלחמת ששת הימים כדי להציב בו תותחי ענק שנועדו לירות דרומה, לעבר ממלכת ירדן. זה היה בימים שמחבלים יצאו מירדן לביצוע פעולות חבלה בישראל. המסילות להזזת התותחים מהבונקר לעמדת ירי עדיין נראות היטב. בעבר אפשר היה להיכנס לבונקר ולצפות בסדק מוזר בבטון. הסדק הזה נוצר בעקבות הפעילות של השבר הסורי-אפריקני – הוכחה שהשבר הזה חי וקיים במציאות ולא רק בספרי הגיאוגרפיה.
המילואימניקים ששירתו בגולן הדביקו למקום את הכינוי "מוצב תותחי נברון", על שם הסרט המפורסם המבוסס על ספרו של אליסטר מקלין. צה"ל אטם את המבנה וגידר אותו, ועתה אין אפשרות לבקר בו.


שמורת סוסיתא


נמשיך בשביל הגולן. עלינו להתגבר עתה על הפרש גובה של כ-160 מ'. מכיוון שתוואי ההליכה נוח, אפשר להתגבר על העניין בלי כאבים מיוחדים. נעבור כמעט 2 ק"מ ונפגוש שוב את כביש 98. שביל הגולן פונה שמאלה וממשיך לאורך מצוקי און הניצבים בראש המדרון התלול של הגולן. מקץ 600 מ' נפגוש מצדית בטון (פילבוקס) יפה המזמינה להשתזף על גגה וליהנות מהנוף המרהיב. במלחמת העולם השנייה בנו הבריטים את המצדית כדי להתריע מפני פלישה אפשרית של צרפת של וישי, ששיתפה פעולה עם גרמניה ועם מדינות הציר. מאוחר יותר, עד מלחמת ששת הימים, ניצלו הסורים את המקום לתועלתם.
נמשיך בצעידה. אנו צועדים במרומי שמורת סוסיתא, המשמרת את עולם הטבע של מדרון הגולן היורד כאן לכנרת. בראש המצוק צומחים בדלילות עצי אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים. באזור הזה מפתחים עצי האלה את "עפצי האלמוגים" המפורסמים שלהם – תגובה של העץ לכנימות אפורות המטילות את ביציהן בעלים. בתוך העפצים מתפתחים זחלי הכנימות. ועוד מפלאי השמורה: חרף העובדה שאנו נמצאים בגולן, מלווה אותנו רותם המדבר לאורך הדרך. שיחי הרותם, הפורחים בפברואר בפריחה לבנה ושופעת, היגרו לכאן דרך השבר הסורי-אפריקני, ומכיוון שבקיץ שוררות כאן טמפרטורות גבוהות, המקום מתאים לצרכיו של הרותם. 


הר נמרון ומצוקי און


הר נמרון שוכן 1.2 ק"מ מצפון לפילבוקס. ההר אמנם אינו בולט במיוחד מקו מצוקי און, אך בכל זאת הוא מציין את המקום הגבוה ביותר במצוק – 359 מ' מעל פני הים ו-560 מ' מעל לכנרת. נתונים אלה מבטיחים נוף מרהיב. הפסגה השטוחה של ההר משמשת בסיס יציאה טוב לחובבי מצנחי הרחיפה, שהפכו את המקום לאתר ההמראה שלהם.

קיבוץ מבוא חמה


שביל הגולן ממשיך צפונה ונתקל בגדר בית העלמין של קיבוץ מבוא חמה. אם נתקעתם בלי מים, תוכלו להיכנס ולהצטייד בברזייה שבמקום, כמובן תוך כיבוד המקום. מכאן יש לפנות ימינה ולחתוך לכביש 98. השביל מלווה את הכביש כחצי קילומטר ומסיים את קטע 15 ליד שער הקיבוץ.
מבוא חמה, היישוב הדרומי ביותר בגולן, נוסד על חורבותיו של המוצב הסורי עמרת עז א-דין. ממוצב זה נהגו הסורים להפגיז את הקיבוצים האון ועין גב שלמרגלותיו. בינואר 1968 התאספו שמונה חברי קיבוצים בעמק הירדן והחליטו להתיישב במקומו של המוצב. בספטמבר הם עלו על הקרקע, ומאוחר יותר הצטרפו ליישוב גרעיני נוער נוספים מהארץ, מאוסטרליה ומאנגליה. המשק החקלאי של הקיבוץ כולל פלחה, כותנה, לול פיטום, בקר לבשר, בריכות דגים ושרימפס, מטעים סובטרופיים, תיירות באתר חמת גדר ומפעלי פלסטיק ואלקטרוניקה.


קרדיטים


כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 3.4.2019


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש