שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
חרוב מצוי
+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים, הנגב הצפוני, הנגב המערבי
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
החרוב המצוי נמנה עם העצים השולטים בנוף הים-תיכוני שלנו. נערוך איתו היכרות בסיסית, ונלמד על שני עצים מרשימים שכדאי להכיר.
החרוב המצוי הוא עץ שקשה להתעלם מנוכחותו בנוף הארץ-ישראלי. במדרונות הנמוכים של גבעות השפלה, הכרמל והגליל, עד רום 300 מ' בערך, זהו העץ הבולט בנוף. בדרך כלל מארחת לו לחברה אלת המסטיק. עצי חרוב ואלת מסטיק נפוצים מאוד גם בשרון. החרובים עשו להם מנהג לצמוח במרווחים גדולים יחסית אלה מאלה והם יוצרים חורש פתוח, המכונה לעתים בספרות המטיילים בכינוי "יער פארק".
החרוב הוא עץ בגודל בינוני. גובהו אינו עולה בדרך כלל על 8 מ'. בכל זאת, יש בארץ עצי חרוב מרשימים בשפע ענפים גדולים. עצי חרוב גדולים הפכו זה מכבר לנקודות ציון בקרב המטיילים, המבקשים ליהנות מצלם.

פירות חרוב. צילום: שי גינות, ארכיון הצילומים קק''ל

+ הצג את כל המידע

פרי החרוב

החרוב חייב את עיקר המוניטין שלו לפריו. הפרי, תרמיל מוארך, הופך למתוק כאשר הוא מבשיל ומקבל את צבעו החום-עמוק. הבעיה היא שהחרוב מתייבש בהבשלה ומתקשה מאוד. במיתולוגיה של המטיילים יש האומרים שהפרי הוא שהעניק לעץ את שמו, אם משום צורתו המזכירה חרב, או אולי משום שהוא יבש (חרב) מאוד. קק"ל מטפחת כ-50,000 דונם חורשים של חרובים. בשנות ה-50 ניטעו בארץ מטעי חרובים, מתוך כוונה להשתמש בפרי כמקור תזונה לפרות החלב. לשם כך בחרו זן קפריסאי המצטיין בפרי עשיר במיוחד. הנושא לא צלח, מה גם שגידולי שדה התבררו כמקור מזון מוצלח יותר. אבל המטעים נותרו, ומי שמכיר אותם לא יחמיץ הזדמנות ליהנות מהם. תוכלו למצוא מטעים כאלה בפארק בריטניה או ביער בן שמן, ליד תל חדיד. קל להכיר אותם, משום שהעצים צומחים בשורות ישרות, דבר שאינו קורה בטבע.
הפרות אולי ויתרו על פרי החרוב, אבל בני האדם דווקא נהנים ממנו ומערכו התזונתי. מהפרי הטחון מייצרים "שוקולד" חרובים, שנאכל כחטיף ומוצרים אחרים. במסורת הערבית בגלבוע ובוואדי ערה, כך למדנו מאורי אליאב ז"ל, איש טירת צבי, אם מוסיפים לחלב עז מיץ מפרי חרוב טרי, הוא הופך את החלב במהירות לגבינה. ברפואה העממית משרת חרובים משמשת להרגעת כאבי בטן ונגד שלשול.

חידת החרוב

השם המפורש חרוב אינו מופיע בתנ"ך ולו גם פעם אחת. לעומת זאת, החרוב נזכר גם נזכר במשנה ובתלמוד. זיהויו של החרוב הנזכר במשנה עם העץ המכונה חרוב בימינו - ודאי. איך מתרצים את הקושיה הזאת? מדוע לא הזכירו את החרוב גם במקרא, שסופריו ניחנו בעין חדה לטבע הארץ? יש הגורסים שהסיבה לכך היא שהחרוב איננו יליד הארץ ושהוא הגיע לארץ רק בימי המשנה. המשנה מספרת על הצדיק ואיש המופת חוני המעגל, שעבר בדרך וראה זקן נוטע חרוב. זוהי הוכחה מוחצת שבימי קדם נטעו חרובים בארץ. ייתכן, כמובן, שחוני ובני דורו נטעו עץ בר שצמח בישראל.
גם קצב הצמיחה של העץ אינו מתאים לאקלים שלנו וזה מסבך את הבעיה עוד יותר, שבעינינו טרם נפתרה באופן ודאי.

זכר ונקבה ברא אותם?

החרוב הוא בדרך כלל עץ דו-ביתי, כלומר זכר לחוד ונקבה לחוד. עצי הזכר ידועים בפריחתם האבקנית האדמדמה, המתרחשת בסביבות חודש אוקטובר. הניחוח העז של הפריחה הזכרית, הנודף למרחוק, זיכה אותה בשפע דימויים בלתי מחמיאים. עצי הנקבה, לעומת זאת, הם הנושאים את הפירות הארוכים, שלובשים לקראת אוגוסט צבע חום-שחור. אמרנו שהחרוב הוא בדרך כלל עץ דו-ביתי, אך כנראה לא תמיד. מלבד עצי זכר ועצי נקבה, אפשר לפגוש פה ושם גם עצים הנושאים תפרחות של שני המינים. יש הסבורים שהעץ מסוגל במהלך חייו לשנות את מינו. אחרים גורסים שעצי חרוב המבודדים מבני מינם מזהים איכשהו את העובדה הזאת ובתגובה הם גורמים לחלק מענפיהם להפריח פרחים מהמין השני.

חרוב, גרה ויהלומים

הזרע של פרי החרוב מכוסה בקליפה קשה וחלקה, המעניקה לו עמידות לאורך ימים. בשל תכונה זו השתמשו בזרעי החרוב כיחידת משקל קטנה. זוהי כנראה יחידת המשקל הקרויה גרה: "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה" (שמות, ל י"ג). מאוחר יותר נקראה היחידה קורט ומכאן נגזר הכינוי קראט  כיחידת משקל ליהלומים.

החרוב הדרומי ביותר

החרוב הדרומי ביותר
קשה להאמין, אבל עץ החרוב הגיבור הזה שוכן בלב הנגב, מעט מצפון לשדה בוקר. מן הסתם נשאר כאן כשריד לימים גשומים יותר מהעבר הרחוק, והוא מנצל את המים הנאספים ביובל של נחל באר חיל כדי להמשיך ולצמוח, כנגד כל הסיכויים. העץ יפה, בעל גזע עבה. שלושה אנשים המשלבים זרועות לא יצליחו להקיף אותו. נוסעים חדי עין יוכלו להבחין בעץ תוך כדי נסיעה בכביש.
החרובה מגדלת פירות וזה דבר די מפתיע, משום שלחרובה שלנו לא נמצא בן זוג במרחק סביר. ביקרנו את העץ באחד מימי חודש נובמבר, וסוהיל זיידן, מנהל תחום מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל, זיהה בעץ גם פריחה זכרית. כלומר, עץ החרוב שלנו הוא גם זכר וגם נקבה. 
גישה: כביש שדה בוקר–צומת טללים (כביש 40). מומלץ להחנות את הרכב ברחבה קטנה, כמה מטרים מצפון לסימן ק"מ 142, בשוליים המזרחיים של הכביש (ימינה לבאים משדה בוקר). כדי לחנות כך חייבים לבוא מכיוון שדה בוקר, בגלל פס הפרדה רציף בכביש. אחרי שחונים יורדים מהכביש מזרחה, צועדים צפונה בערוץ קטן ומגלים את העץ בערוץ, מאחורי העיקול הגדול הראשון. אי אפשר לפספס. נ"צ 1797.5396.

קרדיטים

כתיבה: סוהיל זיידן, מנהל תחום מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל, ויעקב שקולניק 
צילומים: יעקב שקולניק, אבי הירשפילד, יואל הורוביץ ושי גינות
פורסם בתאריך: 23.1.2013
עודכן בתאריך: 12.3.2013
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
תודה לכולכם על התגובות.
בקשר לשאלה על גודל הזרעים של החרוב, הנה התשובה:

ממש לא. יש הבדלי משקל וגודל בזרעי החרובים.
במרכז למחוננים ברמת השרון קנו חרובים בכמה מקורות. הזרע הקל ביותר
שמצאו שקל 0.11 גרם והכבד ביותר 0.28 גרם.
ניתן להתנחם בכך שבממוצע יש להם משקל אחד...

יעקב שקולניק

דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום,
בשנות החמישים, מיד לאחר הקמת המדינה, נטע שמשון שלומוביץ מאות עצי חרוב ברחבי מושב אביאל ולאורך הדרך המקשרת בין אביאל לעמיקם.
להנצחת זכרם של הורינו - שמשון ובתיה שלומוביץ, ממייסדי מושב אביאל, בחרנו את "החרוב של שמשון" הממוקם במרומי הצלע הצפונית של גבעת תל-צפי הסמוכה למושב אביאל.
מתחת לעץ החרוב המרהיב הותקנו שולחנות פיקניק וספסלים להנאת תושבי האזור ומטיילים מכל הארץ, שנהנים מנוף מדהים של מטעים, גבעות חורש טבעי ומבריזה מתמדת הזורמת לאורך אפיק נחל אלונה שעובר למרגלות תל-צפי ממערב למזרח.
מצ"ב גם לינק למפה עם מיקום מדויק לחרוב של שמשון - The Carob of Shimshon @32.534078,35.003235


מצ"ב אלבום תמונות "החרוב של שמשון"
https://plus.google.com/photos/105181363405400404350/albums/5769173392400303697?gpinv=AMIXal_XGBRFF9UIi8PIdEylWINw6NJVLQszw5jMCYwaI0zBHQxrDjWL66I1Jy7Tt59CH-uMiDzlmpjnBhAvOyCUIYCiWdLrVe_LMK72pTMF6zQr3T-Et7Q&cfem=1

וסרטון קצר על העץ וסביבתו http://www.youtube.com/watch?v=Xl1mZkgjZwM&list=UL

בברכה,
יונתן שלומוביץ
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
,תודה על המידע.האם זה נכון שגרעיני החרוב בכל העצים ובכל המקומות משקלם זהה?
ומשקלו קאראט?
מאד אשמח לקבל תשובה,

בברכה מוטי
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
עוד על החרוב. ישנה חורשה מקסימה שנקראת יער חרובים ושם יש מסלולי אופניים ספסלים ושולחנות ל פיקניק וכמובן חרובים טובים למאכל
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
חזרתי לא מזמן ממולדובה והבאתי משם תרמילים של עץ חרוב שהעצים היו ערומים בשל קור האירופאי.זה מעיד שחרוב הוא לא עץ ירוק עד כמו שכולם אומרים אלא מתאים את עצמו לתנאי אקלים.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
אם אני לא טועה, באונברסיטת תל אביב, בחנייה/יות לתלמידיםת מסביבו ישנם עצי חרוב
ואני מוכרחה לציין כמה שאני אהבתי להביט עליהם ביופים עם הפרותץ
מאמר מענין, תודה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום לכולם,
יש הבדל משקלם של זרעי החרובים, אבל המשקל זהה מאוד בתוך הזן עצמו. לדוגמה חרוב מצוי משקל הזרעים זהה.
זן סנדלאוי או קפריסאי משקל הזרעים זהה בתוך הזן, אך יש הבדל בין זן לאחר.

בברכה,
סוהיל זיידן
מנהל מדור מטעים
חורש טבעי ומרעה
קק"ל
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
כל הכבוד לכתבה אבל לא מצויין באיזה חודש בשנה ניתן לקטוף חרובים.
האם משהוא יכול לי ולהגיד לי מתי ? אני מכירה מקום שיש בו עמה עצי חרובים וחשוב לי לדעת מתי יש על העץ פרי.
תודה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
לקטוף את הפרי בשיא בשלותו, לחלוץ ממנו את הזרעים -(טירחה קלה...)- לטחון במטחנת בשר ולהוסיף בנדיבות לקמח באפיית עוגה בחושה. טעם וריח גן עדן!!!
הערה: בזמן הטחינה, לא להכניס למטחנה כמות גדולה בבת אחת,הפרי קשה וגורם לעומס על המטחנה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
ורה שלום,

תרמילי החרוב מבשילים וניתנים לקטיף בסוף הקיץ- אוגוסט עד ספטמבר.
ההבשלה אינה אחידה ומשתנה בין הזנים (מצוי, קפריסאי וסנדלאווי) ובהתאם לתנאי בית הגידול (לח ויבש).

אביב אייזנבנד
קק"ל
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
שלום
בזמנו קראתי כי בשנות החמישים קק"ל הביאה מקפריסין "חרובי דבש" ונטעה אותם בכמה מקומות. אחד המקומות שהוזכר היה תל חדיד. לצערי לא מצאתי שם ובאף מקום אחר את חרובי הדבש.
אשמח באם תנחו אותי לגבי מיקומם המדוייק.
                                                                    נעם
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
נטע מקק"ל
07:47
22.06.2014
נעם שלום,
הפנינו את שאלתך לסוהיל זיידן, מנהל תחום מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל, ולהלן תשובתו:
חרוב ׳דבש׳ הכוונה לזני חרובים עם פירות מתוקים, במיוחד הכוונה לזן סנדלאוי והקפריסאי. 
זנים אילו נטועים בתל חדיד בכניסה הצפונית לדרך. בפארק קנדה ובפארק ברטניה. בפארק בריטניה נכנסים בכניסה הצפונית מול מושב זכריה - מקום מומלץ במיוחד, זן הסנדלאוי עמוס בפרי יפה. אפשר לטייל ביער חרובית ולקטוף זן קפריסאי.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
שלום רב. אני גרה במושב גבע כרמל. בילדותי היו לנו במושב עצי חרוב שמאד נהננו מפירותיהם -אך, נעלמו מהשטח בשל ההתרחבויות בבנייה. אני מאד אוהבת לקטוף בעצמי ולאכול. האם ידוע לכם היכן בסביבתי (אני קרובה לבית אורן) אמצא עצי חרוב שאפשר לקטוף ? תודה, רחל
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
12:08
27.04.2015
את מוזמנת להתקשר למוקד "קו ליער" 1-800-350-550 ולקבל את כל הפרטים.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
שלום,
אנחנו זקוקים דחוף לשמן חרובים.
אם אתם יודעים איפה אפשר להשיג את זה, אנא תודיעו לנו -
GoVegDotOrg@aol.com
בתודה מראש!
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש