שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
דרך נוף הרי נפתלי

דרך נוף הרי נפתלי

דרך הנוף של קק"ל מתחילה את דרכה ליד כפר גלעדי ועולה אל מרומי צוק מנרה – הצוק הגבוה ביותר בישראל. נופי עמק החולה והגולן נחשפים במלוא הדרם

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
13 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת סימון שבילים 1 החרמון הגולן ואצבע הגליל
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
דרך הנוף, שאורכה כ-12 ק"מ, עוברת למרגלות מצוק רמים, מתפאר בתואר המצוק הגבוה בישראל. הצוק הענק מתנשא כ-700 מ' מעל עמק החולה. מורדות הרכס מיוערים ביערות קק"ל ובחורש טבעי. יער נטע האדם כולל בעיקר עצי אורן ירושלים וברוש מצוי. לאחר מלחמת לבנון השנייה(2006), שבה ניזוק היער משריפות שפרצו בו, נטעה קק"ל נטעה מחדש שטחים נרחבים ברכס וגיוונה אותם במיני עצים המאפיינים את החורש הים-תיכוני בישראל - כליל החורש, לבנה רפואי, שקד, חרוב מצוי ואגס סורי.  
לצד דרך הנוף הכשירה קק"ל שלושה חניונים. אפשר לעלות בדרך מכפר גלעדי, או לרדת בה מכיוון יפתח. קשה להמליץ על כיוון מועדף. מצד אחד מי שיורד בדרך נוסע כשהנוף מול עיניו. מצד שני, מי שעולה בדרך, זוכה לגלות בהפתעה עוד טפח ועוד טפח מהנוף המרהיב. ברשימה זו אנו מתארים את הדרך מכפר גלעדי לכיוון יפתח. 
 

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

נוסעים מקריית שמונה צפונה (כביש 90) ובתל חי פונים מערבה בכביש 9977. חולפים על פני הכניסה לתל חי ולכפר גלעדי. כ-400 מ' מכפר גלעדי פונים דרומה (שמאלה) על פי השילוט של קק"ל המכוון לדרך הנוף ולעין רועים.

עין רועים

דרך העפר, שחלקים ממנה מצופים אספלט, פונה דרומה ועוברת במדרון המתנשא מעל קרית שמונה, למרגלות מצוק רמים. לאחר 2.1 ק"מ הדרך מגיעה לעין רועים ולחניון שבצדו. בקיץ שחון ספק אם המקום מצדיק את התואר מעיין. בחורף, וגם בקיץ שבא אחרי חורף ראוי לשמו, המעיין נובע לשוקת צרה, בנויה אבן, שמימיה נשמרים צלולים תמיד. השוקת אגרה את מי המעיין והרוותה את צמאונם של בני הבקר שרעו בסביבה. 
קק"ל שיפרה את סביבת המעיין. השוקת הוקפה בבריכה גדולה יותר, האוגרת את עודפי המים, וממנה זורמים המים בתעלות לשתי בריכות נוספות, נמוכות יותר. כשהמעיין במלוא אונו, המים ממשיכים לזרום לגיא הסמוך, השומר במשך כל ימות השנה שומר על הצבע הירוק והרענן שמעניקים לו שיחי הפטל ושאר הצמחים הקשורים למקומות לחים. בקיץ פורחים ליד המעיין בוורוד ערברבה שעירה ושנית מפתלת. עץ תאנה וסבך קנים משלימים את התמונה. 
נראה כי חזירי-בר, תנים ושועלים, מחבבים מאוד את המקום. אנחנו ממליצים למטיילי שביל ישראל, שלנים בחניון קק"ל הסמוך, להתרחק מעט מהמעיין כדי לאפשר להם להגיע ללא חשש למקור המים. 
 

המצוק

מעין רועים הדרך נמשכת ומעפילה במדרון הצופה על עמק החולה. הנוף המרהיב מפתה לעצור ולצפות: עמק החולה וקרית שמונה, הגולן והחרמון נראים מכאן היטב במלוא הדרם. ואמנם, כקילומטר וחצי מהמעיין ניתן לעשות זאת, במצפה לירן, המוקדש לזכרו של לירן סעדיה, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006). ברחבת המצפה משמיעה עמדת שמע הסברים על הנוף ועל לירן ובשביל הקצר מציגים מבחר רישומים מעשה ידיו של הלוחם. 
הגיעה השעה להתבונן גם במצוק האדיר. הגיאולוגים קבעו שהרכס הורם כ-2,000 מטרים ביחס לעמק החולה. בין השכבות הרכות בולטים שני קווי צוקים גדולים, שאף זכו בשמות פרטיים משלהם. הצוק התתון שבהם ידוע במדע בשם "צוק בלאנש" – צוק סלע שגובהו כ-40 מטרים, בעוד העליון נקרא על שמו של "צומופן". שני השמות האלה מנציחים גיאולוגים שחקרו את הגיאולוגיה של לבנון.     
כקילומטר וחצי ממצפה לירן הדרך מגיעה לצומת. מי שרוצה, יכול לסיים כאן את הטיול ולרדת בדרך העפר שמאלה אל חורשת האקליפטוס והחניון הגיאולוגי שבה. בלב החניון נמצא סלע הקובייה – גוש סלע ענק המעוטר בעיטורים בצבע סגול . האמן יצחק שמואלי עטף את הסלע בעיטורים השוברים את צורתו ומדגישים אותה. הקובייה הדרדרה לכאן ממרומי מצוק בלאנש. שולחנות הפיקניק הנהדרים שבחניון עשויים מהסלע הידוע בשמו העממי "שיש יפתח", שאמנם איננו שיש של ממש אלא סלע גיר, אך מתצורה מיוחדת ויפה במיוחד לעין.   
אנחנו נפנה בצומת ימינה ונגיע לאחר כ-300 מטרים לחול צבעוני שמזכיר במראהו את החול בקרקעית המכתשים ובתמנע. ואמנם, זהו אותו החול, שנוצר כאן לפני 130 מיליון שנה. מצוק רמים הוא המקום היחיד בגליל שבו נחשפות שכבות כה קדומות. המקום נראה כמחצבה, ואמנם, בשנות ה-50' כרו את החול והשתמשו בו כתשתית לכבישים. 
בהמשך הדרך נגלה "חלון" עגול, עשוי אבן גיר, המשקיף בין העצים על עמק החולה. הכתובת הרשומה ב"חלון" מספרת שלא מעט משדות עמק החולה מושקים במים המופקים מקידוחי שמיר.
 

אל מצפור יוחאי ודור

הדרך עוברת מתחת לכבלי הרכבל העולה מקרית שמונה למרומי צוק מנרה. ככל שמתקדמים ועולים, נחשף עוד טפח מהנוף המרהיב: יישובי עמק החולה, המשובץ בבריכות דגים ובשדות מעובדים. בלבם מתנוצץ אגמון החולה – עוד יצירה של קק"ל ואתר טבע ייחודי. ממול – הגולן ובצפון סוגרים את הנוף החרמון והבקעה הלבנונית.
הדרך מגיעה לחניון חורבת נזר. בעבר היו שני עצי החרוב הגדולים והספסלים שבצלם סימן ההיכר של המקום. מטיילי שביל ישראל נהגו לשבת בצלם וליהנות מהנוף. בספטמבר 2016 נחנך במקום מצפה לזכרם של יוחאי (ג'וחא) קלנגל ודור חיים ניני, שנהרגו מפגיעת טיל בעת שסיירו בדרך הפטרולים שבהר דוב.  המצפור צופה במקום שבו נפגעו.
הדרך נמשכת ומטפסת למצפור נוסף, המוקדש לזכרו של יואל פרל, מצאצאי היישוב הישן בצפת. הנוף, כמובן, ממשיך להיות מרהיב והוא מייצג בצורה נפלאה את החורש הטבעי של מזרח הגליל העליון, עם עצי אלון מצוי, אלה אטלנטית, חרוב מצוי ושקד.
דרך הנוף מסתיימת בחניון יפה של קק"ל, שנמצא כ-200 מ' לפני היציאה לכביש 886. בחניון, ובו שבילים המתעקלים בין עצי חורש, הציבה קק"ל שולחנות נגישים לאנשים עם מוגבלויות. אבנים גולמיות גדולות פזורות בשטח והן נראות כפסלים סביבתיים – יופי של נקודה לסיים בה את הטיול.


מידע נוסף

אזור גאוגרפי: הגליל העליון.
מתאים ל: כל המשפחה. הדרך עבירה לכל סוגי הרכב.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים החרמון, הגולן ואצבע הגליל (גיליון 1).
נקודת מוצא: כביש כפר גלעדי – מרגליות (כביש 9977) ליד כפר גלעדי. 
נקודת סיום: כביש יפתח – מנרה (כביש 886), כשלושה ק"מ מצפון ליפתח, בין סימני ק"מ 66-67.
אופי הטיול: נסיעה ברכב פרטי ועצירה לביקור באתרים. 
אורך מסלול הנסיעה: כ-13 ק"מ. 
צבע סימון: סימון ירוק לכל אורך הדרך וסימון שביל ישראל.
עונה: כל השנה. לא במזג האוויר גשום. 
התאמה למוגבלים בתנועה: חלק מהשולחנות בעין רועים ובחניון הגיאולוגי מותאמים לנכים, כמו גם שבילי הגישה לחניון לירן. 
אתרים נוספים בסביבה: גן הפסלים בתל חי, אתר תל-חי, אתרי כפר גלעדי ופסל "האריה השואג" בבית הקברות, מצפה בנייה ריין במשגב עם, פארק נחל קדש, פארק הזהב בקריית שמונה, תל קדש, נבי יושע, חניון האלות בקדש.
הערה: ניתן, כמובן, לנסוע בדרך במורד, מאזור יפתח לכפר גלעדי. 
 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גראפי
עודכן בתאריך: .2.6.2021

הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מסלולי טיול נוספים באזור הרי נפתלי >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
ב 30 יולי 2019 התכוונתי להגיע ל'דרך נוף - הרי נפתלי'. מכיוון שיצאתי מרחוק, פעלתי כפי שמומלץ כאן (ציטוט): "לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550"
התקשרתי. תחילה לא ענו לי. אחר כך אמרו שיחזרו אלי. כשחזרו אלי (מטלפון מס' 026646264) נאמר לי שאין(!) בדף ירוק המלצה להתקשר לקו ליער. אני טענתי שהמלצה כזאת רשומה בדף - הדוברת ציינה שהיא לא מכירה דבר כזה... מכל מקום היא ציינה שאם אין בדף המסלול שום הערה בצבע אדום - סימן שהכל תקין ואפשר להגיע למקום.
אחרי נסיעה של כשעה הגענו לכניסה הסמוכה לקיבוץ יפתח, שם מצאנו שני שלטים: תמרור אין כניסה מצד שמאל ומצד ימין שלט כתום נוסף של קק"ל בו רשום: "הדרך סגורה עקב עבודות בכביש". מיותר לציין את עגמת הנפש...
לסיום אבקש לדעת מדוע רושמים בדף זה 'קו ליער' אם במוקד המידע של קק"ל לא מכירים את הדף הזה? במיוחד כשהתוצאה היא הטעיה של הפונים אליכם?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש