שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מטיילים בפארק בגין

מטיילים בפארק בגין

מסלול בין הרים גבוהים, חורש טבעי, בוסתנים ומעיינות קטנים

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: מרכז,
הרי ירושלים
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9)
פארק בגין משתרע על פני כ-8,000 דונם במורדות המערביים של הרי ירושלים. קק"ל מפתחת את הפארק מתוך ראייה אקולוגית; הוא נועד להיות אזור פתוח, חוליה במרחב ירוק רציף של כמה פארקים: פארק עצמאות ארצות הברית, פארק רבין שבאזור שער הגיא, פארק בריטניה ופארק עדולם שבשפלה. מרחב גדול זה הוא הריאה הירוקה של מרכז המדינה.
נחל רפאים, מיובלי נחל שורק, מציין את גבולו הצפוני של הפארק. בערוץ הנחל עוברת מסילת הברזל הישנה בתוואי ההיסטורי מתל אביב לירושלים, ובדרום גובל הפארק בכביש 375 ובמערב בכביש 386. הקו הירוק מציין, פחות או יותר, את גבולו המזרחי של הפארק.
פארק בגין מתאפיין בהרים ששיאיהם מתנשאים לרום של יותר מ-700 מ' מעל פני הים. ערוצים עמוקים מבתרים את ההרים ומעניקים לנוף נופך דרמטי. בתחום הפארק כלולים יערות נטע אדם, חורשים טבעיים, טרסות חקלאיות ישנות, בוסתנים ומעיינות קטנים, שמימיהם נאספו לבריכות אגירה ומשם הובלו לחלקות השלחין.
הפארק מנציח את זכרם של מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של ישראל, ושל רעייתו עליזה.



+ הצג את כל המידע

מנחם בגין

מנחם בגין נולד ב-16 באוגוסט 1913. נעוריו וצעירותו עברו עליו בפולין, שם התבלט כבר מגיל צעיר כמנהיג בתנועת בית"ר. בתחילת מלחמת העולם השנייה, לאחר שנמלט מפולין, נאסר בידי הסובייטים. הוא השתחרר כדי לשרת בצבא פולין החופשית – צבא נאמן לממשלה הפולנית הגולה בלונדון, כוח שפעל בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס. בשנת 1943, בדרכו למלחמה באיטליה, הגיע צבא אנדרס לארץ ישראל. מנחם בגין עזב את הצבא והפך למפקד האצ"ל.
לאחר קום המדינה הפך בגין למנהיג תנועת החירות. התנועה נכשלה פעם אחר פעם בהשגת רוב בכנסת, עד המהפך של שנת 1977. כראש ממשלה חתם בשנת 1979 על הסכם השלום עם מצרים ובכללו ויתור על שליטה בחצי האי סיני. הוא הורה על הפצצת הכור האטומי בעירק (1981) ועל החלת המשפט הישראלי בגולן.
בגין ייחס חשיבות רבה לרשות השופטת ולשמירה על חוקי מדינת ישראל וראה בהן אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית. לאחר מלחמת לבנון (1982) שדכדכה את רוחו, התפטר בגין מראשות הממשלה והסתגר בביתו עד יום מותו (9 במארס 1992).

איך מגיעים?

לפארק יש שני שערי כניסה ראשיים:
1. שער בר גיורה - השער נמצא ליד התחנה לכיבוי אש, כקילומטר ממזרח לכניסה ליישוב בר גיורה (כביש 386 ליד סימן ק"מ 15).
2. שער מבוא ביתר – השער נמצא כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא בית"ר (כביש 375 ליד סימן ק"מ 8).


דרך הרכב בפארק

קק"ל פרצה ושילטה דרך רכב באורך של כ-11 ק"מ החוצה את פארק בגין למלוא אורכו. הדרך לעין קובי משער מבוא ביתר עבירה לרכב פרטי וכן גם הגישה לחניון הלילה בר גיורה. שאר הדרכים בפארק הן רב-תכליתיות ומותאמות לרכב 4X4 וכמובן לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.  
בעלון זה נתאר את אתרי הפארק לאורך דרך הרכב משער בר גיורה לעבר עין קובי. 

שמורת טבע הר גיורה

שביל מעגלי מסומן ירוק, מנוקד בעצי יער, מטפס במתינות בלב חורש יפה ומוביל את המטיילים לפסגת ההר. לקראת הפסגה המעלה תלול מעט יותר. בראש ההר (723 מ') נמצא קברו של שיח' מרזוק – מבנה אבן קטן בעל תא אחד, מקורה בכיפה. כדי ללגום מלוא ההנאה מהנוף יש לרדת כמה מטרים ממבנה הקבר צפונה ולהתענג על מראה הערוצים הגדולים של נחל רפאים ונחל שורק המתאחדים למרגלות ההר. מעל נחל רפאים מתנשאים רכס שלמון ורכס שורק, ואילו מערבה משם, מעל ערוץ נחל שורק, נראים הר פיתולים ושלוחת יער, ולמרגלותיהם מתנשאת הגבעה המבודדת של חורבת טורה ובה שרידי מבצר מהתקופה החשמונאית.
שיח' מרזוק היה עוזרו הנאמן של סולטן באדר, דרוויש שהקים בית מדרש (זאוויה) בכפר דיר א-שיח, לא הרחק מהר גיורה. האגדה מספרת שיום אחד ראה סולטן באדר את המלך וצבאו האדיר דוהרים בעמק נחל שורק. ירד הסולטן והזמין את המלך לארח את צבאו. המלך לא האמין שהדרוויש הדל יכול לארח את כל צבאו ולכן העמיד אותו במבחן וביקש מים לסוסיו. נתן סולטן באדר כד בידי מרזוק עוזרו ואמר לו לעלות לראש הר גיורה ולצעוק משם "הו סולטן באדר". עשה מרזוק כמצוותו והנה הופיע לפניו סולטן באדר ופקד עליו להשליך את הכד למטה בכל כוחו. הכד התנפץ לרסיסים ובכל מקום שפגע נבעו מים, והפרשים השקו בהם את סוסיהם. אחר כך לקח הסולטן שק, והשעורה שנשפכה ממנו הספיקה לכל הסוסים. לבסוף האכיל במעט אורז את כל הלוחמים.
בזכות המעשה נעשה שיח' מרזוק קדוש, והוא נקבר על פסגת הר גיורה לזכר המעשה. יש אומרים שהשיח' הזה ידע לעשות את הקשה מכול – לפשר בין בני זוג שנקלעו למריבה ולהחזיר אותם הביתה בשלום.
השביל "הירוק" יורד דרומה, עובר ליד גת חצובה בסלע ושב לדרך "האדומה". כאן פונים שמאלה וצועדים בנחת עוד כחצי קילומטר מזרחה למקום שהשארנו בו את הרכב (מפגש דרכים אדום-שחור).  

עין מסלע

כ-200 מ' לאחר ששביל ישראל מצטרף לדרך, במקום שהדרך "השחורה" פונה שמאלה (צפונה), יש כרם ענבים נוסף. הכרם, כמרבית הכרמים באזור, צומח בגיא מרופד קרקע נוחה לעיבוד, רובה משכבת חוואר מוצא. זהו סלע צהבהב, רך ואטום יחסית לחלחול מים. לפיכך, במקום שבו סלעי חוואר מוצא נחשפים לאוויר העולם נובעים מעיינות שנוכחותם מורגשת בעיקר בשנים ברוכות גשם.
אחד המעיינות האלה הוא עין מסלע, הנובע ממזרח לכרם בשטח שצומחים בו עצים ששרדו מבוסתנים מסורתיים וממטעים שגידלו מתיישבי מבוא ביתר בשנות ה-50 וה-60. כמה נביעות קטנות מתנקזות כאן אל בריכה נאה. הבריכה הישנה, ששימשה בעבר את תושבי כפר צום, שוקמה בידי נערים מתושבי הקהילות הסמוכות. בריכה נוספת, שבעבר אגרה מים גם היא, נהרסה בזדון. 
עין מסלע הוא אחד מפינות החמד של פארק בגין. פינה זו נמצאת בסכנה קיומית משום שהיישוב מבוא ביתר עתיד על פי התוכניות להתרחב כמעט עד המעיין.


בוסתן עין יואל

מול הכרם, כ-100 מ' בהמשך דרך הרכב, במקום שהיא חוצה את נחל יואל, מציין גרם מדרגות קטן את מקום המוצא של שביל הולכי רגל מסומן כחול. מבנה האבן ששרד כאן נבנה בימי המנדט הבריטי והיה בית הספר של ילדי האזור, רובם תושבי הכפר ראס אבו עמר. מצד ימין נראה פתחה המסותת של מערת קבורה. לאורך הגיא שמשמאל לכביש צומח אחד הבוסתנים היפים בהרי ירושלים ובו שפע של עצי אגס, חבוש וגפנים שדליותיהן משתרגות על ענפי עצי תאנה ושקד. בוסתן זה ניטע בשנות ה-50 על ידי מתיישבי מבוא ביתר, שהיה אז מושב שיתופי. המתיישבים ניצלו מערכת טרסות מרשימה מתקופות קדומות יותר. כיום הבוסתן אינו מעובד, אך העצים שנותרו בו משמשים מקור הנאה למטיילים.
לאחר כחצי קילומטר מגיעים לעין יואל – מעיין קטן הנובע מתוך סבך משוכות פטל קדוש. בריכת בטון עגולה מציינת את מקומו של המעיין. מימיו שימשו את תושבי הכפר ראס אבו עמר, ששכן בגבעה שמצפון לגיא. השם עין יואל מנציח את יואל בן יהודה פוטופוביץ', חבר בגרעין שעלה למושב מבוא ביתר. הוא נרצח בשנת 1959 כשיצא עם חברו לשאוב מים מהמעיין. בימינו המעיין נובע כמה חודשים בשנה מתוך סבך פטל.
לאחר הביקור בעין יואל שבים בשביל "הכחול" לרכב.


עין קובי

מיד אחרי הפנייה לעין יואל מגיעים לצומת ובו דרך מסומנת ירוק. כדאי להמשיך בדרך הירוקה, הנוחה יותר למעבר. הדרך עוברת ביער קק"ל ומתחברת לאחר כ-3 ק"מ שוב עם הדרך המסומנת שחור. הדרך חולפת על פני תצפית נוף וחניון שממנו נשקפים נופי רכס עמינדב. בנחל רפאים שלמרגלותינו עוברת מסילת הברזל הישנה לירושלים.
כ-400 מ' מהמצפור נמצא עין קובי – פארק של ממש בזכות עצמו. כאן נובע אחד ממעיינות הנקבה היפים בהרי ירושלים. מי המעיין זורמים בנקבה תת-קרקעית שאורכה כ-12 מ' אל בריכת איגום תת-קרקעית גדולה, שעליה מכסה מבנה אבן. מבריכת האיגום המשיכו המים לזרום בנקבה שאורכה 17 מ' אל בריכה חיצונית, ומהמאגר נהגו להעביר את המים בתעלות לחלקות השלחין.
קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, שיקמה את מערכת המים ופתחה אותה לציבור, נטעה במקום עצי בוסתן והוסיפה חניון נופש וחניון לילה קטן ממזרח לדרך הפארק. אפשר לרדת בזהירות לבריכה התת-קרקעית בגרם מדרגות מתכת. מי שמחפש להגיע לבריכה בדרך הרפתקנית יותר מוזמן לרדת בסולם ברזל מאובטח דרך פיר שיורד לנביעה ונמצא כ-20 מ' מדרום לבריכה. זחילה קצרה ורטובה במורד הנקבה מגיע אל הבריכה התת-קרקעית ואל סיפון ברזל שמוביל למדרגות וליציאה. יש להצטייד בפנסים, בנעליים להליכה במים וברוח נעורים.
ספיקת המעיין היא בירידה מתמדת בשל מיעוט המשקעים הפוקד בשנים האחרונות את ישראל וגם בגלל הפסקת העיבוד והחריש המסורתי של הטרסות הישנות, פעולה שהגבירה את חידור המים לקרקע ולאגן הניקוז של המעיין.
ליד בריכת האיגום ניצב מבנה שיסודותיו בתקופה הרומית או הביזנטית. במהלך השנים הפך המבנה לבית תפילה מוסלמי. מעבר לדרך התגלו בחפירות ארכיאולוגיות גם שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית ובכללם פרסקו (ציור קיר על טיח לח) מרשים שכוסה כדי לשמור עליו מפגעי הזמן. הציורים ששרדו מתארים דמות לבושה גלימה אדומה ואוחזת ידית, רגל של בעל חיים וחלק תחתון של אדם לובש בגד קצר בצבע אדום. ייתכן שזה מה שנותר מסצנה המתארת את מרים הולכת לבית לחם או את המשפחה הקדושה בדרכה למצרים. מבנה ח'אן בעל אופי דומה התגלה בחורבת חנות (ליד מושב מטע), וייתכן שגם כאן הבית היה פונדק דרכים שהעניק שירותים לעולי הרגל לירושלים.
ממזרח למעיין, בין עצי היער, שוכנת חורבת קובי ובה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. ביניהם פזורים גם חורבות הכפר הערבי אל קאבו, שננטש במלחמת העצמאות. יש המזהים את המקום עם כַּבּוֹן המקראית, שנזכרה כעיר בנחלת יהודה (יהושע טו, מ). יישוב בשם כבו נזכר גם במסעו של המלך האשורי סנחריב ליהודה. בתקופת המשנה נקרא היישוב קוֹבֵי (סנהדרין צא, ה).


מצפור נוף על שם מנחם ועליזה בגין

בעין קובי עומדות בפנינו שתי אפשרויות. אפשר לנסוע צפונה בדרך עפר מסומנת ירוק במורד נחל רפאים ובגשר קובי לפנות ליער עמינדב וליד קנדי. אורכה של דרך זו הוא כ-10 ק"מ והיא מיועדת לרכב 4X4.
אפשרות שנייה היא להמשיך בדרך הסלולה דרומה ולצאת לאחר כ-1.5 ק"מ לכביש 375, ליד מבוא ביתר. מי שיעשה זאת יחלוף על פני חניון נוסף ויגיע למצפור נוף על שם מנחם ועליזה בגין. סימן ההיכר של המצפור הוא סככת ברזל צבועה כחול. עץ אלון מצל על מרפסת התצפית, ועל שתי שורות של אבנים חקוקים ציטוטים מאמרותיו של בגין. סמוך למצפור מוצבים שולחנות לפיקניק. המצפור והחניון נגישים לאנשים עם מוגבלויות.


מידע נוסף

 משך הסיור: 4-3 שעות.
מתאים ל: הגישה לעין קובי מכניסת מבוא ביתר מתאימה לבעלי רכב פרטי. שאר הדרך מתאימה לבעלי רכב שטח. מסלולי ההליכה מעגליים ומתאימים למשפחות.
נקודת מוצא: שער בר גיורה בפארק בגין, כביש 386, ליד סימן ק"מ 15.
נקודת סיום: שער מבוא ביתר, כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא ביתר, כביש 375, ליד סימן ק"מ 8.


מסלול נוסף בסביבה: 
שביל נופי נחל קטלב בפארק עצמאות ארה"ב


קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות
עודכן בתאריך: 21.8.19
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש