+ הצג את כל המידע
איך מגיעים?
מכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים דרומה במחלף שואבה, וליד תחנת הדלק פז מתחילים בנסיעה בכביש 3955.
אנדרטה לקהילות יהודי רומניה
מתחנת הדלק נוסעים מערבה. משמאלנו מלווה אותנו הערוץ העמוק של נחל כסלון ומעבר לו הרכס שבו נמצאים הר טייסים, רמת רזיאל ומושב כסלון. יערות קק"ל באזור מוקדשים לזכרן של קהילות יהודיות שאבדו בשואה, ואכן, במרחק של כ-1.2 ק"מ מהמחלף נמצאת חלקת יער ובה אנדרטה המנציחה קהילות מיהדות רומניה.
קו ההפרדה המרוסק בכביש אמנם מתיר פנייה שמאלה לרחבת עפר קטנה, אך לדעתנו הפנייה מסוכנת למדי. עדיף להגיע למקום ברגל מתחנתנו הבאה (חניון משלט 15), המרוחקת כ-300 מ' מכאן. מי שבכל זאת רוצה לחנות סמוך לאנדרטה, מוטב שיעשה זאת בנסיעה מכיוון שמורת המסרק ובפנייה ימינה מהכביש.
האנדרטה, מעשה ידיו של הפסל נתן סאס, מנציחה את קהילות יהודי מחוז טרנסניסטריה – דורוהוי, דאראבאני, הרצה, מיהלני, סווני ורדאוץ. היא עשויה שישה עמודי אבן וביניהן גדם נמוך של עץ המסמל את גדיעתן של הקהילות בשואה. הפוגרום שערכו חיילי הצבא הרומני בדורוהוי ב-30 ביוני 1940 מציין את תחילתה של שואת יהודי רומניה. טרם מלחמת העולם השנייה היה האזור בשליטת רוסיה. סמוך לאנדרטה הציבה קק"ל חניון נופש קטן.
משלט 15
כ-300 מ' ממערב לאנדרטה, סמוך למקום שבו נמצא משלט 15, הכשירה קק"ל בתרומת חברת מדינול חניון גדול ובו שביל נגיש המוביל לשני שולחנות פיקניק ולמקום המתאים להדלקת מדורה. בהמשך מגרש החניה הגדול יש חניון לילה המתאים לקבוצות גדולות.
משלט 15 החל את דרכו כמוצב ערבי. ב-16 באפריל 1948, במסגרת מבצע הראל, כבשו לוחמי הפלמ"ח את הכפר סאריס (שורש של היום), שאנשיו הפריעו לתחבורה העברית בדרך הראשית לירושלים. בעקבות כיבוש סאריס הפכה הגבעה למוצב קדמי ערבי שהגן על בית מחסיר. המוצב נכבש במבצע מכבי (בליל 9-10 במאי), והערבים שהגיבו למחרת בהתקפת נגד נהדפו. יום אחר כך יצאו מהגבעה לוחמי פלמ"ח הראל וכבשו את בית מחסיר ואת המוצבים הערבים במסרק.
שלטי מבצע מכבי
במרחק של כ-1.5 ק"מ ממשלט 15 פונה דרך עפר קצרצרה ימינה ומגיעה לנקודת תצפית יפה על שמורת המסרק. כאן, בין שיחי סירה קוצנית ולוטם, מוצבים כמה שלטים המסבירים את השתלשלות האירועים בָּאזור בימי מבצע מכבי (18-8 במאי 1948), שנועד לפתוח את ציר התחבורה לירושלים. עם פרוץ הקרבות נהרו לבית מחסיר ערבים רבים מכפרי הסביבה וכוח של צבא ההצלה שצמח לשני גדודים מצוידים בתותחים ובמשוריינים. לאחר שלושה ימי קרבות נכבשו שמורת המסרק והכפר בית מחסיר, שנמצא ריק מתושביו.
למרגלות אתר השלטים, במרחק של כ-200 מ' נסיעה, הכשירה קק"ל חניון קטן נוסף, שבו עובר גם שביל ישראל. מקום זה מציין את הקצה של דרך בורמה (הקרויה בקטע זה דרך הג'יפים) ואפשר לצאת ממנו לטיול בשלוחת משלטים, השלוחה החולשת על שער הגיא ממערב. כדי להגיע לרחבת החניה של שמורת המסרק יש להמשיך מהחניון עוד כ-400 מ' ולפנות ימינה.
שמורת המסרק
המסרק היא שמורת טבע זעירה, המשתרעת על פני 117 דונם בלבד. במקום נשמר חורש ים-תיכוני. בעבר צמחו בו עצי אורן ירושלים גדולים ומפוארים, שצמרותיהם בלטו היטב מעל עצי החורש. כמעט כל עצי האורן הקשישים נכחדו בשלגים ובשריפה שהשתוללה בשמורה בשנת 2001. אנטנה גבוהה צמחה בַּמקום במקומם...
בשמורת המסרק פורחים באפריל שני מינים נדירים למדי ממשפחת הסחלבים: שנק החורש – סחלב בעל עמוד פריחה גבוה (עד 100 ס"מ), חסר עלים, המצמיח פרחים גדולים בצבע לילך וניזון בעיקר מחומרי רקב אורגניים. המין השני ממשפחת הסחלבים הוא הדבורנית הגדולה, המצמיחה פרחים יפהפיים בצבעים של חום, צהוב וסגול.
בשמורה עובר שביל מסומן קצר שאורכו כ-900 מ'.
תעלות קשר ומערה
מרחבת החניה עולים במדרגות אבן אל גבעת המסרק. מסביב נותרו שרידי מדרגות חקלאיות ועצי בוסתן – בעיקר זית ושקד. מראש גרם המדרגות אפשר לצפות צפונה, לעבר שלוחת שיירות. השביל עובר סמוך לתעלות קשר שבהן התבצרו המגינים הערבים של בית מחסיר. ליד התעלות נחצבה מערה קטנה. התעלות נחפרו בסלעי חוואר צהובים ורכים מתצורה גיאולוגית הקרויה בית מאיר. מתחת לשכבה זו ומעליה רבודים סלעי גיר קשים. עצי קטלב מעדיפים לצמוח בקרקע הנוצרת בסלעי החוואר, והם אכן נראים במקומות אחדים בשמורה.
אורן קשיש ונקודת תצפית
השביל עובר בחלקת חורש נאה שבה צומח עץ האורן הגדול ביותר בשמורה. גזעו החסון נטוי הצדה כיאה לעץ שבע ימים. בד אחד של העץ שנשבר באופן חלקי נוטה כלפי מטה, אך בד מפואר אחר יוצר לעץ צמרת יפה.
כמה צעדים מהעץ נמצאת רחבת תצפית הפותחת צוהר מערבה לעבר השפלה ומישור החוף. למרגלותינו מציצים בתי המושב בית מאיר. ביום בהיר אפשר לצפות מכאן במשטרת לטרון, בחלק מדרך בורמה, ברמלה וברחובות ואף בבניינים הגבוהים של תל אביב.
מקאם שיח' אחמד אל-עג'מי
מנקודת התצפית השביל יוצא לדרך עפר קצרה הגובלת בבתי מושב בית מאיר שהתפשטו עד השמורה ממש. מהדרך פונה שמאלה שביל צר העולה בצל עצי חורש אל ראש הגבעה – במה רחבה ופתוחה שבה צומחים עצי חורש ועצי אורן. כאן גם נמצא מבנה תפילה מוסלמי שנבנה לכבודו של שיח' אל-עג'מי ("הפרסי"). על פי מסורת מדריכי הטיולים, שיח' עג'מי היה ממלוויו של הנביא מוחמד ואף שימש כספר שלו. משעשע לחשוב שמבנה לזכרו של ספר נמצא דווקא במקום המכונה המסרק.
האולם המרכזי של המבנה שרד, אך אסור בשום פנים ואופן להיכנס לתוכו בשל סכנת התמוטטות. לסקרנים נאמר רק שמעבר לפתח בעל שתי הקשתות נמצא אולם גדול שבתקרתו שתי כיפות קטנות מעוטרות כקונכיות. המיחראב (הגומחה הפונה לעיר מכה שבערב הסעודית) נמצאת בקיר הדרומי של המבנה והיא מעוטרת בעיטורים צבעוניים ובכיור טיח המתאר צמח מסוגנן.
שרידי בונקרים
שביל הטיול עוזב את הבמה ועובר בין שרידי תעלת קשר ושני בונקרים מימי מלחמת העצמאות (הכניסה אליהם אסורה). משם קצרה הדרך לגרם המדרגות שבו עלינו בתחילת המסלול. הפעם נרד בו בחזרה לרחבת החניה.
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: אביגדור אורגד מפות ומחלקת קהילה ויער מרחב מרכז, קק"ל
פורסם בתאריך: 9.9.15