+ מידע חשוב על המסלול
דרגו מסלול זה:
5
הניקוד של המסלול הזה הוא5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב המערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 13 (מישור חוף הנגב, חבל לכיש, קטיף, בשור ואשכול)
סוג המסלול
נוף ותצפית
פיקניק
מתוך טקס חנוכת המקום. צילום: גלית בוזגלו
מצפור שי. צילום: גלית בוזגלו
חניון יעקב הררי. צילום: יעקב שקולניק
דן גזית. צילום: יעקב שקולניק
חניון יעקב הררי. צילום: יעקב שקולניק
מצפור שי - איור. צילום: יעקב שקולניק
נחל בשור. צילום: יעקב שקולניק
ב-30 בינואר 2015 חנכה קק"ל מצפור חדש בנגב המערבי המנציח את זכרו של שי דיין, בן מושב דקל. הערוץ הגדול של נחל בשור, שדות מאופק לאופק וצמחייה מדברית עשירה מחכים לכם במצפור, המעניק מבט פנורמי יפהפה על האזור כולו. לא הרחק מהמצפור נחנך גם חניון נופש חדש על שם יעקב הררי. בואו לבקר!
+ הצג את כל המידע
איך מגיעים?
מצומת מגן (כביש 232) פונים מזרחה בכביש 241, נוסעים כ-900 מ' ופונים צפונה (שמאלה) בדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. נוסעים כ-3.8 ק"מ ומגיעים לחניון יעקב הררי.
יער הבשור וחניון יעקב הררי
הדרך המסומנת אדום משרתת את קו שפד"ן (שפכי גוש דן), והמים הזורמים בצינור הם מי השפכים של גוש דן לאחר טיהורם. שפד"ן מספק כיום כ-70% מצריכת המים לחקלאות בנגב ומשחרר מיליוני ליטרים של מים שפירים לשתייה ולצריכה ביתית. מאגרי הבשור שבנתה קק"ל לאורך הנחל קולטים חלק מהמים האלה.
מסביב – יער הבשור. קק"ל החלה בנטיעת יערות בנחל בשור בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. מגוון המינים כולל עצי אשל, איקליפטוס, שיטה, חרוב ועצי בר מעטים. ביער צומחים גם עצים ותיקים יותר, בעיקר עצי אשל, שניטעו בימי המנדט הבריטי (1948-1917). בשנת 2006 זכה היער לשם "יער מערך המילואים", כאות הוקרה לחיילי המילואים של צה"ל, וכשנה לאחר מכן החלה קק"ל לחדש את הנטיעות ביער, בעיקר במיני עצים רחבי-עלים. מכיוון שהאזור יבש כל כך וזוכה רק לכ-200 מ"מ גשם בשנה בממוצע, העצים ניטעים במרווחים גדולים יחסית.
נסיעה בת כ-3.8 ק"מ מביאה אותנו אל חניון הררי, חניון חדש שבנתה קק"ל לזכרו של יעקב הררי שפיתח את ענף גידול אגוזי האדמה באזור הבשור. החניון שוכן בצל עצי אשל הפרקים ויכול לשמש בסיס יציאה לטיולים במרחב זה של נחל בשור, למצפור שי ולשיטוט בנחל.
קל לזהות את עצי אשל הפרקים על פי קליפת הגזעים האפורה והמחורצת והענפים הירוקים דמויי השרביט, העשויים פרקים-פרקים. ענפים דקים אלה נושאים עלים קשקשיים זעירים, כמעט בלתי נראים. אשל הפרקים צומח במהירות ועמיד לתנאי המדבר, וקק"ל נוהגת לנטוע אותו כעץ יער באזורים מדבריים. לאורך נחל בשור ניטעו עצי אשל כבר בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי. כיום נוטעים עצים לצד חלקות חקלאיות כדי שישברו את הרוח וישמשו מחסום לסופות אבק.
עצת האשל איכותית, וענפי העץ נוטים לצמוח תוך כיפוף עז עד כדי זווית ישרה. בימי קדם ניצלו זאת והשתמשו בענפים המזוותים לבנייה בפינות של מבנים. לעתים הענפים המכופפים חודרים לאדמה ומכים שורש.
עלי העץ מצוידים בבלוטות המסוגלות להפריש מלחים עודפים מתוך העלה, ובלילות טל נוטפות מעלי העץ טיפות מלח. הצטברות המלחים מתחת לעצים מונעת מצמחים אחרים לגדול סמוך לאשל ומקטינה את התחרות על מים ומשאבים אחרים המצויים בקרקע.
חביות M4
חניון יעקב הררי שוכן בצומת דרכים. נפנה מדרך השפד"ן מערבה וניסע בדרך החוצה ערוץ רדוד ומתעקלת לאחר כ-800 מ' ימינה. בעיקול הדרך, בשולי השדה המעובד, ניצבות זו על גבי זו שתי חביות צבועות בשחור-לבן. החביות האלה, שעליהן רשומה האות האנגלית M והספרה 4, מציינות את ראשית המיפוי המודרני בישראל. למדנו על כך מדן גזית, איש קיבוץ גבולות, שהתנדב להיות היועץ המקצועי של הפקת לוח התצפית במצפור.
בשנת 1921 החלה מחלקת המדידות המנדטורית במיפוי הארץ. שיטת המיפוי התבססה על מדידת משולשים. המודדים סימנו את קדקודי המשולשים בשטח ומאז הם ידועים בשם נקודות טריאנגולציה ובקיצור – נקודות טריג. מדידת המשולשים הראשונים היא קריטית. אם נופלת בה טעות, היא משפיעה על המדידות הבאות, ולכן המודדים התחילו את מלאכת המדידה של ישראל במישורי הבשור, הנוחים לפרישת סרט המדידה.
שתיים משלוש הנקודות של המשולש הראשון, ליד אופקים (M3) ובקיבוץ אורים (M2), נותרו עד ימינו. הנקודה M1, ליד מושב פטיש, נעלמה ואיננה. שתי החביות שלפנינו מציינות את מקומה של נקודת טריג M4, הקדקוד של המשולש השני במדידות הבריטיות.
מצפור שי
כ-300 מ' מהחביות, בקצה החורשה, נמצא מצפור שי, מצפור חדש המנציח את זכרו של שי דיין ז"ל (2005-1977), בן מושב דקל. השעות היפות לצפייה בנוף הן שעות אחר הצהריים, כאשר קרני השמש מאירות את המזרח. המצפור הוקם בסיוע תרומת ידידי קק"ל מישראל.
המצפור מתנשא לגובה של 90 מ' בלבד מעל פני הים ורק מטרים ספורים מעל גדתו המערבית של נחל בשור. על אף תנאי הפתיחה הלא מבטיחים לכאורה, נקודת התצפית הצנועה מעניקה מבט אל המרחב שבין עזה לבאר שבע ואל גבעות שפלת יהודה והרי חברון.
לפנינו עובר הערוץ הרחב של נחל בשור שאורכו כ-80 ק"מ והוא מתחיל את דרכו ברמת עבדת, ליד שדה בוקר. יובלי הנחל, ובהם נחל חברון ונחל באר שבע, מנקזים את הרי הנגב ואת המרחב הגשום של הרי חברון. הלאה מכאן, כ-7 ק"מ במורד הנחל, מצטרף לנחל בשור גם נחל גרר. נחל בשור מתפאר באגן ניקוז ענק המשתרע על פני כ-3,600 קמ"ר. זהו אגן הניקוז הגדול ביותר בישראל של נחל הנשפך לים התיכון.
מעבר לנחל משתרע מישור הבשור הגדול. בתקופת הקרח האחרונה, שהגיעה לשיאה לפני 18 אלף עד 25 אלף שנה, התגבר מאוד קצב האספקה של הלס והחול לאזור. ערוצי הנחלים נסתמו ועלו על גדותיהם. בפשטי ההצפה, כגון זה שלפנינו, שקע הסחף שהביא הנחל ויצר את המישור המפולס שמולנו.
במצפור ובסביבתו גילה אמנון גת, איש קיבוץ רעים, כלי צור ושברי צור רבים המצביעים על נוכחות אדם במקום בתקופת האבן הקדומה (500 אלף עד 250 אלף שנה לפני זמננו) שהתקיימו אז מציד ומליקוט מזון. בנגב המערבי שרר באותה תקופה אקלים לח יחסית והתקיים בו עולם עשיר של בעלי חיים. האדם הפרהיסטורי הגיע לאזור בעקבות בעלי החיים, ובנגב המערבי נמצאו מאות אתרים המעידים על כך.
חומר הגלם העיקרי לייצור כלי עבודה היה סלע צור, שהוא סלע קשה הנשבר ללהבים חדים. האתר ששכן כאן התכסה במשך השנים באדמת לס, אך עדיין אפשר למצוא בו שברי צור. אם מצאתם כאלה, אנא השאירו אותם במקום.
קרב דתין
מול המצפור, כך מציין לוח התצפית במצפור, נמצאים שרידי בית קברות מהתקופה האסלאמית הקדומה. האם בית הקברות הזה קשור לקרב דתין, שהתנהל בסביבה ב-4 פברואר 634? באותם ימים ניסה גדוד מוסלמי, בפיקודו של עמר אבן אלעאץ, לחדור לארץ ישראל דרך הנגב, שהיה בשליטת הממלכה הביזנטית. הכוח תקף את הכפרים באזור כדי למצוא לעצמו מזון ואולי גם לקחת שלל. כוח ביזנטי יצא מקיסריה כדי להדוף את הפולשים וייתכן שנעזר בכמה אוניות שירדו דרומה כדי לספק לכוח הזה אספקה.
הכוח האסלאמי נתקל בגדוד ביזנטי שיצא מקיסריה וגבר עליו. מקומה המדויק של דתין אינו ידוע, אך מקובל להניח שהקרב התנהל בין תל שרוחן לתל גמה (מצפור שי שוכן בין שני התלים). מהלך הקרב איננו ברור. היסטוריונים מוסלמים מדווחים שהכוח האסלאמי גבר על הנוצרי, אך נראה כי בקרב הזה לא פרצו המוסלמים את קו ההגנה הביזנטי, ועזה לא נכנעה.
קרדיטים
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וגלית בוזגלו
פורסם בתאריך: 04/02/2015
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550