שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
טיול ברכב פרטי: אתרי חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות

טיול ברכב פרטי: אתרי חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
הנגב המערבי
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
50 ק"מ
משך המסלול:
6 שעות ומעלה
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים 10 (גוש דן וחוף פלשת)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש
על גבעה שישים ותשע
עומדים שלושה מגדלים.
סביבם סער קרב השתלח,
סביבם לחמו חילים.
על גבעה ששים ותשע
חיל אלמוני שוכב.
בידו הוא אוחז את רובהו
וכדור של עופרת בלב.
על גבעה ששים ותשע
הקרב התחולל ונדם.
על קברו של חיל בן אלמוות
גדל צמח בר אדמדם.
מתוך: בשדות פלשת / אורי אבנרי

 גבעה 69. אחד משלושת מגדלי המים. צילום: יעקב שקולניק

 
מיד אחרי שדוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל (14 במאי 1948), יצאו צבאות מדינות ערב לתקוף את המדינה שאך נולדה. הצבא המצרי היה הגדול בצבאות ערב וכוחותיו מנו כ-35 אלף חיילים, מצוידים בטנקים, בתותחים ובעשר טייסות. המצרים יצאו בשני טורים. אחד מהם עלה במישור החוף, בדרכו לתל-אביב ונבלם בגשר עד הלום שעל נחל לכיש.
אתם מוזמנים לבקר באתרי מורשת, המספרים על קרבות היסטוריים.
מסלולנו יפגוש 7 אתרים: גשר עד הלום שליד אשדוד, ניצנים הישנה, גבעה 69, "גבעת ארנון", האנדרטה המצרית ליד מצודת יואב, מצודת יואב ושביל הכפר ביער קוממיות.
+ הצג את כל המידע

איך מגיעים?

נוסעים בכביש אשדוד-אשקלון (כביש 4) ונכנסים מערבה בכניסה הדרומית לאשדוד. חוצים את מסילת הברזל וברמזור הראשון, ליד תחנת הדלק, פונים ימינה (שדרות משה סנה). נוסעים כ-400 מ' וחונים מימין, על פי השלט "פארק עד הלום". חונים ליד האנדרטה דמוית האובליסק, המנציחה את חללי הצבא המצרי שנלחמו במקום.

פארק עד הלום

האנדרטה דמוית האובליסק, העשויה סלע גרניט כתום, הוצבה בעקבות הסכם השלום עם מצרים להנצחת הלוחמים המצרים שנפלו באזור בקרבות מלחמת העצמאות. חדי עין יוכלו לגלות שריד של עמדת מקלע ויקרס מצרית שקועה באדמה.
שביל קצר עובר בין עצי השקמה ומגיע לגשר הנטוי על נחל לכיש. עמדת הפילבוקס הניצבת בצד הגשר נבנתה בשנת 1936 בידי הבריטים כדי למנוע מערביי ארץ ישראל המורדים לפוצץ את הגשר. מול הפילבוקס ניצבת אנדרטת זיכרון עם שמות הנופלים בקרבות מלחמת העצמאות באזור.
הצבא המצרי הגיע לנחל לכיש ב-29 במאי 1948. למרבה המזל, יחידה של "גבעתי" הקדימה אותו ופוצצה את הגשר כבר ב-12 במאי. בעת תנועת הכוח שהופקד על פיצוץ הגשר התרחשה תקלה. שתי הפרדות שנשאו את חומר הנפץ התנערו ממטענן וערקו בחשכת הלילה. הלוחמים נאלצו לשאת את חומר הנפץ בעצמם.
המצרים, בראותם את הגשר המפוצץ, התארגנו לבניית גשר חליפי. אלא שבאותו זמן ממש, ב-29 במאי, סיימו להרכיב בבסיס תל נוף את ארבעת מטוסי המֶסֶרְשְמִיט הראשונים של חיל האוויר, שנרכשו בצ'כוסלובקיה. הטייסת הראשונה של חיל האוויר הישראלי יצאה מיד לדרכה, עוד לפני ניסוי כלים, ותקפה את המצרים. בתקיפה זו נהרג הטייס אדי כהן. המצרים הופתעו למראה "חיל האוויר" הישראלי ונערכו למגננה. הם החזיקו מעמד בגדת נחל לכיש עד אוקטובר 1948, ונסוגו דרומה בעקבות מבצע יואב.

אל ניצנים הישנה

נשוב לכביש אשדוד-אשקלון (כביש 4) וניסע דרומה לעבר אשקלון. לאחר כ-7 ק"מ נפנה ימינה על פי השילוט "ניצן". נחלוף על פני הכניסה ליישוב וכ-1.5 ק"מ אחרי הצומת נפנה ימינה, ניסע כ-200 מ' ונפנה שמאלה. נמשיך עוד כ-400 מ', חלקם בדרך עפר, עד לרחבת החניה הגדולה שלפני בית ספר שדה שקמים, השוכן במקומה של ניצנים הישנה.
קק"ל רכשה את הקרקע מהכפר חַמָמָה, ובשנת 1943 עלו לכאן חברי תנועת הנוער הציוני והקימו את קיבוץ ניצנים. הם התיישבו ב"ארמון" (המבנה הגדול בן הקומתיים), באוהלים ובצריפים. מצפון לקיבוץ שכן מחנה בריטי. הקיבוץ נהנה מאספקת מים מ"גבעת המכלים" של המחנה.
ב-16 במאי 1948, עם הפלישה המצרית ולאחר התקפות קשות מצד ערביי האזור, פונו הילדים והנשים ברגל לבאר טוביה ("מבצע תינוק"). בניצנים נשארו 67 חברים, מתוכם עשר נשים ומחלקה של חטיבת גבעתי. יחד מנה הכוח המגן 141 אוחזים בנשק, חלקם חסרי ניסיון קרבי.
המצרים התפנו לטפל בקיבוץ רק לאחר שנעצרו בנחל לכיש. גדוד חי"ר מצויד בתותחים ובטנקים תקף את הקיבוץ ניצנים בליל 6 ביוני 1948. לאחר הפגזה קשה הסתערה פלוגה מצרית על "גבעת המכלים", אך ההסתערות נהדפה. לאחר מכן הפציצו מטוסים מצרים את עמדות המגינים וזרעו הרס רב.
בשעה 11:00 כבשו לוחמי החי"ר המצרי, בחיפוי ארבעה טנקים, את "גבעת המכלים". אנשי ניצנים נסוגו ל"ארמון" – בית הפרדס הגדול שבמרכז היישוב. ניסיון הימלטות נכשל ועלה בהרוגים. מפקד ניצנים אברהם שוורצשטיין החליט להיכנע, אך אחד החיילים שנשלח להידבר עם המצרים נורה ונהרג. אברהם והאלחוטנית מירה בן ארי יצאו לעבר קצינים מצרים להודיע על כניעתה של ניצנים. מפקדם שלף אקדח והרג את אברהם. מירה שלפה אקדח משלה וירתה במפקד המצרי. חבריו הרגו אותה מיד.
ניצנים נפלה ב-7 ביוני. בקרב נהרגו 33 ממגיניה. השאר נלקחו בשבי לאחר שהושפלו במצעד ברחובות מג'דל (אשקלון של היום). נפילת ניצנים זעזעה את היישוב. אבא קובנר, קצין החינוך של חטיבת גבעתי, פרסם דף קרבי וביזה את מגיני ניצנים. רק שנים רבות אחר כך טוהר שמם של הלוחמים.
צה"ל כבש את ניצנים ב-28 באוקטובר. שבויי ניצנים חזרו לישראל לאחר מלחמת העצמאות, אספו את עצמות הנופלים וקברו אותם בקבר אחים בבית הקברות של הקיבוץ. הם הקימו את הקיבוץ מחדש כ-3 ק"מ ממזרח לקיבוץ הישן.
כיום פועל ב"ארמון" בית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע. לידו ניצבת אנדרטת האישה הלוחמת. בעמק הקטן שממזרח ל"ארמון", שם נפלו מירה בן ארי ומפקד ניצנים, הוקמה אנדרטה לזכרם. סרט קצר המוקרן ב"ארמון" מתאר את סיפורה של ניצנים.

גבעה 69

מניצנים הישנה נוסעים בחזרה לכביש 4 ופונים ימינה (דרומה). לאחר כ-600 מ' פונים שמאלה בכביש 232, חולפים על פני קיבוץ ניצנים וכ-1.2 ק"מ מהצומת פונים צפונה (שמאלה) בדרך עפר. נוסעים כ-900 מ' ופונים ימינה לרחבת החניה שבגבעה.
גבעה 69 נקראת כך מפני שהיא מתנשאת 69 מ' מעל פני הים. הגבעה היא הנקודה הגבוהה בשטח ולכן הבריטים בנו בה שלושה מגדלים, שסיפקו מים למחנות הצבאיים שבקרבתה. מכאן גם כינויה – "גבעת שלושת המגדלים", ובפי המצרים – "תלאת אלפנאטיס".
בליל 7 ביוני, לאחר נפילת ניצנים, תפסה את הגבעה פלוגה מגדוד 53 של חטיבת גבעתי. הצבא המצרי תקף את הגבעה ב-9 ביוני, אך לא כבש אותה. באותו לילה החליפה פלוגה ב' מגדוד 51 של גבעתי את הפלוגה הקודמת. למחרת תקף הצבא המצרי את הגבעה וכבש אותה לאחר קרב קשה, שבמהלכו נהרגו 20 לוחמים מפלוגה ב' ונפצעו רבים. אחדים מהלוחמים נפלו בשבי.
במסגרת מבצע יואב, בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר, התעשתה פלוגה ב' והשתלטה על צומת גבעתי. המצרים נסוגו ממישור החוף הדרומי וב-27 באוקטובר נתפסה גבעה 69 ללא קרב.
האתר נמצא בתחום יער חסה. בגבעה מוצבת אנדרטת זיכרון לנופלים. קק"ל הציבה במקום חניון.

חניון הודיה

נשוב לכביש 232 ונמשיך דרומה כ-4 ק"מ לצומת הודיה. פונים מערבה (ימינה) ומיד דרומה (שמאלה), נוסעים כ-300 מ' ופונים מזרחה (שמאלה) בדרך עפר המובילה לחניון הודיה. החניון שוכן בצל עצי בוסתן, המרמזים על מקומו של הכפר הערבי הנטוש ג'וליס. במקום תמצאו אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות, את קבר שיח' מוחמד ואת באר ג'וליס. בשוליים הצפוניים-מזרחיים של החניון נוצרת בחורף שלולית חורף קטנה, המשמשת אתר רבייה חשוב לבעלי חיים ולצמחים של בית גידול ייחודי זה, שהיה בעבר נפוץ בארצנו אך הפך לנדיר. החניון כלול בתחום יער כרמון.

גבעה 113 ("גבעת ארנון")

מחניון הודיה נמשיך דרומה בכביש 232. כ-500 מ' לפני צומת גבעתי (כביש 35), פונים שמאלה בדרך עפר טובה מסומנת אדום. לאחר כ-400 מ' מגיעים לאנדרטה של גבעת ארנון, המנציחה את זכרם של חללי גדוד 51 של חטיבת גבעתי, שנפלו בקרבות על כיבוש המקום. כאשר המצרים צרו על הנגב הם התחפרו בגבעה ומכאן יצאו פעמיים למתקפות על קיבוץ נגבה.
במבצע יואב, שנפתח ב-15 באוקטובר 1948 כדי להדוף את הפולש המצרי, נכבשה הגבעה. הגבעה נקראת כיום גם "גבעת ארנון", על שם יעקב ארנון, סגן מפקד פלוגה שנפל במהלך כיבוש המוצבים המצריים.
בצדה השני של הדרך (ממזרח) נמצאים שרידי גת עתיקה, מרשימה מאוד בגודלה. הגת, שנחשפה בפעילות משותפת של קק"ל ושל רשות העתיקות, פעלה בתקופה הביזנטית (מאות 5–7 לספה"נ). מסביב למשטח דריכה מרכזי שבו דרכו על הענבים להפקת התירוש, נמצאים חמישה תאים מרוצפי פסיפס, שנועדו גם הם לדריכה. מהממצאים שהתגלו בחפירות עולה שהתאים לקליטת הענבים קורו בתקרה ושמעליה היה משטח דריכה נוסף. התירוש תסס במשך כמה ימים והפך ליין, והוא הוזרם בצינור עופרת אל המשטח המרכזי ומשם אל שלוש בריכות איגום גדולות ועגולות. במרכז משטח הדריכה המרכזי נמצא שריד של מכבש, שבו לחצו את שארית המיץ שנותרה בענבים לאחר הדריכה. יין שנוצר מסחיטה זו נחשב איכותי פחות, משום שהוא הכיל גם חומר מר שנסחט מקליפות הענבים.

מצודת יואב

נשוב לכביש 232, נפנה דרומה (שמאלה) וניסע דרומה לצומת גבעתי. נפנה שוב שמאלה בכביש ולאחר כ-1.8 ק"מ נפנה ימינה על פי השילוט למוזאון גבעתי, נעבור במחלף מתחת לכביש ונגיע לרחבת החניה של המוזאון.
מצודת יואב הוא שמו העברי של מבנה המשטרה הבריטי שהמצרים כבשו בראשית מלחמת העצמאות. הם כינו את המקום על שם הכפר עיראק סוידאן. אנשי נגבה כינו את המבנה "המפלצת על הגבעה". המקום משמש מוזאון ואתר הנצחה של חטיבת גבעתי.

שביל הכפר ביער קוממיות

מרחבת החניה ניסע בדרך סלולה המאגפת את המוזאון מצפון. נחנה ליד שלט קק"ל המכריז על שביל הכפר ביער קוממיות. כאן מחכה לנו מסלול מעגלי משולט בשילוט קק"ל שצבעו ירוק (התעלמו מהשילוט נושא המספרים, המיועד לספורט הניווט). המסלול נוח מאוד, אורכו כ-4 ק"מ והטיול בו נמשך כשעה. קק"ל הוסיפה שילוט הסבר על האתרים ועל העצים שבדרך. בפברואר יש כאן פריחה יפה מאוד של כלניות ובאפריל פורחים שיחי הלוטם השעיר והלוטם המרווני.
תחילה נכנסים ליער אורן צעיר. אחר כך ממשיכים בין עצי נוי נטועים שקק"ל שתלה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כדי לבדוק את מידת התאמתם לתנאי האזור.
כ-800 מ' מנקודת המוצא מגיעים למחצבה קדומה וגדולה ברכס הכורכר. שבילים בעלי אבני שפה עוברים בין המערות שברכס הכורכר. חפירות ארכאולוגיות באזור גילו ממצאים מהתקופות הרומית והביזנטית וגם מתקופות מאוחרות יותר.
השביל חוצה את המחצבה, יוצא ממנה ומגיע מיד לבאר הכפר הנטוש עיראק א-סוידאן, שנמצאת משמאל לכביש. פי הבאר העמוקה חסום בשבכת ברזל. אחר כך השביל מתקרב לשביל ומגיע, כ-500 מ' מהבאר, למשוכות צבר המסמנות את מקומו של הכפר.
מכאן מתחילים לחזור. השביל עוד מקיף חלקה של עצי זית ותאנה ושב דרך שדרה יפהפייה של עצי אקליפטוס לנקודת ההתחלה.

קיבוץ נגבה

כאן תם מסלולנו. מי שעוד נותר בו כוח יוכל לבקר בקיבוץ נגבה ולהתרשם מאנדרטת הברונזה המרשימה שיצר נתן רפפורט. האנדרטה, המציגה שלוש דמויות, מנציחה את זכרם של מגיני נגבה במלחמת העצמאות. כדאי גם לבקר במגדל המים ההיסטורי, המנוקב כדורים, ובאתר המשחזר את אתר "חומה ומגדל" בגודל טבעי.

למסלול הטיול המלא באתריו המומלצים של קיבוץ נגבה לחצו כאן

חניון חדש בגבעה 138.5

קק"ל הקימה חניון נופש חדש בגבעה 138.5(משלטי חוליקאת). החניון שוכן לצד האנדרטה לנופלי גבעה 138.5 ובצל מגדל תצפית אש של קק"ל ובוסתן צופה המגדל שלמרגלותיו.
גישה: נוסעים מצומת גבעתי דרומה בכביש 232 ופונים מערבה בין סימני ק"מ 70-69, בעקבות השילוט המפנה לגבעה 138.5. דרך עפר טובה, שאורכה כ-1.7 ק"מ, מגיעה לאתר. האתר מטופח להפליא בידי צופה האש של המגדל. חל איסור לעלות למגדל תצפית האש מטעמי בטיחות.

מידע נוסף

אורך המסלול

כ-30 ק"מ.

מפת טיולים וסימון שבילים

הנגב המערבי (גיליון מס' 13).

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק וטלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער קק"ל צפון הנגב
צילומים: יעקב שקולניק וטלילה ליבשיץ
מפה:  אביגדור אורגד מפות, טלילה ליבשיץ
פורסם בתאריך: 30.4.2014
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >> מסלולי טיול נוספים בעקבות קרבות מלחמת העצמאות >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
טיילתי ביום ששי 15 מאי 2015 בשביל הכפר ליד מצודת יואב. השביל אינו עביר - במקומות מסוימים העשבייה כסתה את השביל לחלוטין.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
10:40
25.05.2015
חנוך שלום,
קבלנו בתודה את תגובתך והעברנו אותה לאנשי השטח. נמסר כי הצדק עמך. יש לנו כעת צוות תחזוקה שיסייע בשיקום השביל.
דווח על תוכן לא ראוי
שם: שעה: תאריך:
היום ביקרנו במשלט חוליקאת
גבעה יפיפייה ושולטת על סביבתה.
פגשנו את רוני שמפקד על המשלט ביד רמה.
ואכן ניכר שהמשלט מתוחזק ברמה אחרת.
הכל מטופח, נקי ומסודר.
רוני שופע בדיחות, עושה מצב רוח טוב.
מקום ששווה לבקר בו ולפתוח בו את הבוקר.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
מערכת
11:22
17.09.2017
אביחי, תודה על המילים החמות :)
דווח על תוכן לא ראוי
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש