על מהפכות ומכליות

קק"ל, כידוע, היא הגוף המוסדי שהשקיע עד היום בהכשרת מסלולי רכיבה ייעודיים לאופני הרים יותר זמן ומשאבים מכל גוף אחר. בישראל יש סינגלים באורך כולל של יותר מ-1,500 ק"מ, ובכל זאת יש רוכבים שעדיין מתייחסים לכך כאל דבר מובן מאליו ואינם מודעים למורכבות ולקשיים הכרוכים בהכשרת מסלולי רכיבה. בתוך כך נוצרו לא פעם חיכוכים בין קהילת הרוכבים לקק"ל על רקע הכשרת מסלולים בלתי חוקיים (פיראטיים) וטענות באשר לרמת הרכיבה של המסלולים הרשמיים, שלדעת רוכבים מסוימים אינה מאתגרת דיה. לאחרונה החלה קק"ל להכשיר מסלולים שישולבו בהם לראשונה אלמנטים שלא היו קיימים עד כה, כאלו שיאתגרו את הרוכבים בהם ויעלו בצורה משמעותית את רמת הרכיבה ואת מורכבותה.

כדי להבין את הסיבות למהלך ובעיקר ללמוד מה צופן לנו העתיד, התיישבנו לשיחה עם זוהר צפון, מי שמוביל כבר שנים את מערך הכשרת מסלולי האופניים בקק"ל.

"כדי להבין לעומק את המהלך החדש, צריך ראשית כול לחזור אחורה בזמן", מסביר זוהר. "קק"ל החלה לבנות מסלולי אופניים בשנים 2003-2002. באותה תקופה החל לפרוח בארץ תחביב חדש – רכיבה על אופני הרים. היו אמנם כאלו שרכבו כבר שנים לפני כן, אבל אין עוררין על כך שהתחום היה עדיין בחיתוליו. באותה תקופה היו בקק"ל מעט מאוד אנשים שהכירו את התחום, כל שכן כאלו שרכבו על אופניים בעצמם, ואף אחד לא היה ערוך באמת לנחילי הרוכבים שהחלו לפקוד את היערות באופן קבוע. אני זוכר שמנהל אזור יער בארי התקשר אלי", הוא צוחק, "וסיפר לי בהתרגשות מהולה בדאגה שאיזה בחור בנה מסלול מטורף ביער בצורה לא חוקית, ומפני שהוא יודע שאני רוכב על אופניים, הוא מבקש ממני לבוא לראות את זה לפני שהוא מפרק הכול. מובן שנסעתי ו... ואללה, היה ממש ממש כיף! עד אז רכבתי רק על שבילי 4X4 ופתאום יש פה משהו חדש, שונה ומרגש! הסיפור הזה בא להמחיש את העובדה שבאותן שנים רק התחלנו להפנים את העובדה שיש דבר כזה שנקרא סינגלים. דרך אגב הבחור היה רמי גולד, מבכירי בוני השבילים בארץ כיום.

"חשוב להבין שקק"ל היא גוף גדול מאוד, ואחד המאפיינים של גופים גדולים כאלה הוא המורכבות של תהליכי גיבוש מדיניות, קבלת החלטות ויישומן. גופים כל כך גדולים הם כמו מכלית נפט המשייטת בים. כל תמרון שמסיט אותה ממסלולה דורש מעורבות של המון אנשי מקצוע, וגם כשהתקבלה ההחלטה וניתנה הפקודה, נדרשות לפעמים שעות רבות עד שהיא מתייצבת במסלול החדש שלה. אם נחזור לסינגלים, עבר לא מעט זמן עד שהגענו למצב שבו הטיוטה הראשונה של מסמך המדיניות לבניית מסלולי האופניים הייתה מוכנה. רוכבים רבים אינם מודעים כלל למורכבות של תהליך כזה ולא מבינים כמה הוא מסובך. כשאני מדבר עם רוכבים ביערות הם חושבים שכל מה שצריך זה לארגן כמה חבר'ה, להביא מעדרים ויאללה, יש סינגל. אבל אין דבר רחוק יותר מהאמת. קק"ל, כגוף ציבורי, כפופה לכל כך הרבה חוקים ותקנות. בנוסף לכך כשמתכננים שביל צריך להתחשב בגורמים רבים כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בערכי טבע ונוף וכדי שהשביל יהיה בר קיימא וידרוש מינימום תחזוקה. ואם נחזור רגע למסמך המדיניות שלנו בעניין שבילי אופניים – הטיוטה הראשונה הייתה מוכנה ב-2007 ובתחילה נכתב בה: "רכיבה על אופניים בשטחי קק"ל תיעשה על דרכי 4X4 בלבד, במקרים חריגים ניתן יהיה לרכוב במסלולים ייעודיים (סינגלים)". כשראיתי את המסמך הבנתי שיש בעיה. יצרתי קשר עם מרַכּז המסמך, הודעתי לו שאני לא יכול להיות שותף לקביעה כזו. ביקשתי לשנות ולכתוב כי הרכיבה תהיה על שבילי אופניים ייעודיים (סינגלים) ובמקרים חריגים יהיה אפשר לרכוב בדרכי עפר. המסמך הסופי, אגב, אושר רק ב-2008... מכליות, זוכרים?

"ועכשיו, סוף סוף, תשובה לשאלה:
כמי שחי את עולם הרכיבה, מכיר את הקהילה ורוכב בעצמו, אני גאה מאוד במה שהשיגה קק"ל עד עתה בתחום. חרף כל הביורוקרטיה והקשיים, קק"ל מובילה את תחום רכיבת השטח בישראל, ולראיה: אלפי רוכבים פוקדים את המסלולים שהכשרנו בכל רחבי הארץ. עם זאת, מאחר שאני חי ונושם אופניים, הבנתי שכדי לשמור על מקומנו כמובילים, הגיעה העת לעלות לשלב הבא ולהכשיר מסלולים יותר מאתגרים, בדומה למה שקורה במקומות אחרים בעולם. צריך להבין שב-2008 היו בסך הכול כ-100 ק"מ של סינגלים, והיינו רחוקים מאוד מלמצות את הפוטנציאל של שבילים זורמים ברמה בסיסית, אך כיום, אחרי שהעמקנו את הידע וצברנו ניסיון רב, הארגון בשל לעשות את המהלך ולעלות רמה.
"כל זה קרה עכשיו בעקבות התחלפות הנהלת קק"ל בשנים האחרונות. ההנהלה החדשה והדירקטוריון קבעו כי קידום ופיתוח שבילי אופניים לרכיבת שטח הם יעד אסטרטגי של הארגון. להחלטה הזו היו כמה צעדים מעשיים, אחד מהם היה הכנת תוכנית אב ארצית לשבילי אופניים ביערות קק"ל, והשני היה החלטה על הגדלת מגוון מסלולי האופניים והרחבת קהלי היעד. מצד אחד הוספת סינגלים מונגשים לאופני טנדם ויד ומהצד האחר יצירת מסלולים מאתגרים יותר מאלו הקיימים".

"זו דוגמה מצוינת להמחשת נוהלי העבודה וכוחו המחייב של מסמך המדיניות. המקפצות שנבנו בלהב עמדו בכל התקנים המחמירים וקיבלו את כל האישורים, אך בסופו של דבר נבנו בהן אלמנטים טכניים שעמדו בניגוד לקביעות במסמך המדיניות. מסמך המדיניות החדש חולל מהפכה, והמשמעות היא שמעתה יהיה אפשר לתכנן ולבנות מסלולים בעלי אופי מאתגר יותר שישולבו בהם גם אלמנטים טכניים. חשוב להבין שהמסמך מאפשר ולא מנחה, ובסופו של דבר המנדט נשאר בידי מנהלי השטח. אם מנהל אזור מסוים ירצה מעתה לבנות בשטח שעליו הוא אחראי מסלול רכיבה טכני, מסמך המדיניות מאפשר לו את זה בכפוף כמובן לכל האישורים והכללים הנדרשים".

"ממש לא!" מדגיש זוהר, "העובדה ששינינו את מסמך המדיניות אינה רומזת בשום צורה שמסלולים פיראטיים יכולים להתקיים בשטחים שבאחריותנו! קק"ל תמשיך לפעול במהירות ובנחרצות נגד כל מי שיפעל באופן לא חוקי בשטחי קק"ל. אנחנו נפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותנו נגד אותם אנשים שבפעולותיהם מסכנים אחרים ומשחיתים ערכי טבע ונוף. צר לנו בכל פעם לגלות שרוכבים רבים שמים את גחמתם האישית לפני טובת הכלל וגורמים נזקים. אגב, אם לחזור רגע לעניין התביעות המשפטיות, הרי שבכל המקרים שבהם קק"ל נתבעה בגין נזקים לגוף, הרכיבה התקיימה באותם מסלולים לא חוקיים. כאשר רוכב נפצע חלילה במסלול שלא עבר את כל האישורים הדרושים, האחראי לשטח, במקרה זה קק"ל, אכן חשוף לתביעות, ובחלק גדול מהמקרים גם ייאלץ לשפות את התובע. אני קורא בהזדמנות זו לכל קהילת הרוכבים לגלות אחריות ולסייע לנו להילחם בתופעה הפסולה הזו שבסופו של דבר פוגעת בכולנו".

"ראשית צריך להבין שהאלמנטים שייבנו במסלולים יתבססו על תוואי השטח הטבעי. הסיבה לכך פשוטה – קק"ל, כמי שכפופה לחוק התכנון והבנייה, אינה יכולה לבנות שום אלמנט בלי לקבל את האישורים לכך מהמדינה. מי שמכיר קצת את הנושא יודע אל נכון שתהליך אישור של אלמנט בנוי שכזה מול הרשויות הוא ארוך ויקר כל כך עד שהוא הופך לפעמים ללא כדאי. כדי להימנע מהצורך הזה, אנחנו נמצאים כרגע בתהליכי סיום של כתיבת מסמך המגדיר את כללי הבנייה של אלמנטים טכניים במסלולים. המסמך ששמו "עקרונות יישום אלמנטים טכניים במסלולי רכיבה של קק"ל" מגדיר את כל התנאים והמגבלות שבהם יש להתחשב בעת בניית אלמנט. מדובר במגוון נושאים כמו היבטים יערניים, אקולוגיים, סחף קרקע, וכמובן המשמעויות המשפטיות. כל עוד התכנון עומד בתנאים האלה, תתאפשר בניית האלמנט במסלול. לכל אלמנט, אם מדובר בדרופ, טייבל, מקפצת עפר ואחרים, יש מעין תיק משלו שבו מפורטים כל הכללים שעל פיו הוא ייבנה, וזאת כדי לוודא שתמיד יישמר סטנדרט קבוע של בנייה ובטיחות.
"בנקודה זו חשוב לי להדגיש – כל מי שמצפה למסלולים ואלמנטים שקיימים במקומות כמו מורזין, עלול קצת להתאכזב. כרגע אנחנו עדיין לא בשלב של לבנות מקפצות כמו אלו שב-Air Voltage בפארק בשאטל, אבל בהחלט תהיה עליית מדרגה משמעותית, ואם במדרגות עסקינן, יהיו למשל דרופים של יותר ממטר. כמובן כחלק מהשמירה על בטיחות הרוכבים, האלמנטים הטכניים יסומנו וישולטו, ולצד כל אלמנט יהיה מעקף (מה שקרוי בלשון הרוכבים Chicken line) שיאפשר לכל מי שלא רוצה לצלוח אותו להמשיך לרכוב במסלול".

"לא", מסביר זוהר. "שיטת השילוט תישאר בעינה, וכל האלמנטים החדשים יוכלו להתקיים במסלולים המוגדרים לרוכבים בעלי מיומנות רכיבה גבוהה (המסלולים האדומים) תוך שילוט מתאים ויצירת מעקף בטוח. האלמנטים ישולבו במסלולים חדשים ואולי גם במסלולים קיימים ויאפשרו לכל רוכב בחירה אם לפנות למעבר הבטוח ולוותר על האלמנט או לעבור דרכו. כך תגדל כמות הרוכבים שיוכלו ליהנות מהמסלולים ותתאפשר רכיבה בקבוצות לא הומוגניות שבהן יש כאלה שאינם חובבי אתגר וטכניקה וכאלה שכן. בנוסף לכך אנחנו רוצים להימנע מהרפתקה שתחייב אותנו לשנות עכשיו את כל שיטת השילוט והסימון הקיימת, דבר שיכול שוב לגרור מהלך לוגיסטי מורכב וארוך שנים שיעלה הון תועפות".

"כעיקרון מינואר 2020 כל מנהל מרחב שיבחר להתחיל ליישם את התוכנית, יוכל לעשות זאת. חשוב להסביר כי בקק"ל מנהלי המרחבים חופשיים לקבל החלטות באשר למה שקורה אצלם במרחב ולכן שוב, אין מדובר בהנחיה מחייבת אלא רק במסמך המאפשר בחירה. אני סבור שכאן בדיוק נכנס לתמונה עניין שיתופי הפעולה עם הקהילות המקומיות של הרוכבים. ככל שיתחזקו הקשר ושיתוף הפעולה בינן לבין מנהלי המרחבים, כך יקודמו עוד ועוד פרויקטים לבניית מסלולים חדשים ועדכון הקיימים בהתאם למדיניות החדשה. תוכנית האב השנתית לשבילי אופניים היא תוכנית כללית שמיישמת למעשה את מדיניות קק"ל הרואה בבניית מסלולי אופניים, בכל הרמות, יעד אסטרטגי. עם זאת התוכנית אינה יורדת לרזולוציה של היכן בדיוק יעבור השביל. לכל מרחב הוקצו מספר הקילומטרים שייבנו בתחומו, אך ההחלטה היכן בדיוק יעברו, מה יהיה אופיים ואם ישולבו בהם אלמנטים, נתונה בידי המרחב עצמו".

"הייתי רוצה שכל מי שבא ליער, לא משנה אם הוא מגיע לרכוב, לרוץ או סתם לטייל, יזכור שכולנו אורחים בו. היער הוא סוג של אורגניזם חי ונושם שמתקיימות בו במקביל דינמיקות פנימיות שבריריות הכוללות צמחים ובעלי חיים. תפקידנו הוא בראש ובראשונה להגן עליהם ולהבין שאם נפגע בהם, היער, שבו כולנו אוהבים לבלות, פשוט יחדל מלהתקיים.
"אני באופן אישי וגם קק"ל גאים מאוד במעורבות שלנו בתחום הרכיבה על אופניים בשטח, וחשוב לנו להמשיך להוביל את התחום ולהיות גורם משמעותי בעיצוב פני הענף".