באותם ימים עליזים לא היו לרוכבים קסדות מעוצבות, חולצות מנדפות ומיגונים, אך הם היו מצוידים בתשוקה גדולה ורצון עז לחקור ולהתנסות. וכאן אנו מגיעים לעניין שלשמו התכנסנו...
אין עוררין על כך שאופני ההרים התפתחו והשתכללו מאז אותם מרוצים הזויים בשבילי האש עם ג'ינס וכובע בייסבול ושהמכונות הדו-גלגליות עליהן אנו רוכבים כיום הן יצירות מופת של מחקר, תכנון, חומרים ותחכום.
ויחד עם זאת...
צריך לזכור שכל מי שמתכנן לרכוב או רוכב בפועל בשטח, חייב לדעת למתוח את הגבול בין מה שהוא יכול לצפות מהאופניים למה שהוא צריך לצפות מעצמו...
אין ספק שאופניים הבנויים מסיבי פחם קלים כנוצה, בעלי גיאומטריה חכמה כמו איינשטיין, מערכת הילוכים מדויקת כמו שעון שווייצרי ומערך שיכוך בו משולבות טכנולוגיות מתכנית החלל האמריקאית, נוחים ומהנים יותר לרכיבה מאותן שלדות שעטנז לא ברורות, אך לתלות את יהבנו רק בטכנולוגיה? ובכן, לדידנו זו טעות שכל רוכב המכבד את עצמו חייב להימנע ממנה.
הטכנולוגיה נועדה לסייע לנו למקסם את יכולותינו ולא לגרום לנו להיות עצלים... רכיבה על אופניים היא בראש ובראשונה אתגר פיזי ומנטאלי וחשוב שכולנו נבין זאת ונדע לאתגר את עצמנו (בצורה מושכלת כמובן) ונקדיש את מירב הזמן (והמשאבים) לשיפור יכולותינו לשלוט בסוס הברזל (או הקרבון) ופחות באיך הם, האופניים, מתאימים את עצמם אלינו...
שיפור הכושר הגופני והשחזת הטכניקה על ידי אימונים ייעודיים הכוללים רפטטיביות (סיזיפית :-)) יבנו בסיס איתן עליו ניתן יהיה להסתמך ולהתפתח והם אלו שיאפשרו לרוכב למקסם גם את יכולותיו וגם את הנאתו.
כן, אנחנו יודעים שכ- 70% מאופני ההרים הנמכרים כיום בחו"ל הם חשמליים, ותתפלאו, אנחנו לא נגד המהפכה כי בסופו של דבר אופניים עם מנוע עזר מאפשרים גם לרוכבים שעד היום נבצר מהם ליהנות מהרכיבה בשטח, לעסוק בתחביב המדהים הזה ולכל אחד, גם מי שרוכב על אופניים חסרי מנוע, להרחיב את מעטפת המרחקים ולגוון. אך שוב, גם כשמדובר בהתפתחות טכנולוגית מבורכת, אין תחליף לאותה תשוקה ואותה גישת Old School ששמה את האדם במרכז ולא את המכונה.
ואם עדיין לא היינו ברורים, אז התשובה היא כן, אפשר לרכוב בכל מסלול, עם כל אופניים. הכל תלוי ברוכב.
**ואם אתם מצליחים לשים יד עם עותק של הסרט Clunkerz, אל תהססו לרגע! צפו בו ואנו מבטיחים לכם נאמנה כי תזכו להארה :-)