כולנו מתפנצ'רים מדי פעם. יש כאלה שעבורם מדובר בחוויה נדירה ויש כאלה שמחסלים בכל רכיבה את מלאי הרזרבות הקבוצתי. אז איך אפשר להקטין את הסיכוי לתקר? ואיך ממשיכים לרכוב הביתה גם אם אין פנימית רזרבית בנמצא? כל התשובות לפניכם
אמצעי מניעה
הדרך הטובה ביותר להימנע מהחוויה המרגיזה של פנצ'ר היא, אממממ... פשוט להימנע ממנו. כן, אנחנו יודעים שקל לדבר אבל ככל שתקפידו יותר על הכללים שיפורטו מיד, כך תקטינו את הסיכוי למצוא את עצמכם מזיעים מעל צמיגים שנפחו את נשמתם.
1. סוף מעשה במחשבה תחילה
בחירת הציוד המתאים היא פעולה בסיסית שתבטיח רכיבה נטולת תקרים. רוכבים המחפשים צמיג קל בעל התנגדות גלגול נמוכה (שיהיה מן הסתם בעל דופן דקה מאוד וסוליה בעלת פרופיל חלק יותר) לא צריכים להתפלא אם הצמיג לא יעמוד בתלאותיה של רכיבת מדבר אגרסיבית... אשר על כן שאלו את עצמכם: האם הצמיגים שלי מתאימים לסוג השטח ולסגנון הרכיבה שלי? רוחב הצמיג, סוג הסוליה, עובי דופן צמיג הטיובלס או הפנימית – לכל אלה יש השפעה מכרעת על מספר התקרים שתחוו וכמובן, בראש ובראשונה, על התנהגות האופניים שלכם.
2. תחזוקה
מתי בפעם האחרונה בדקתם את מצב החומר בגלגלים? אולי מילאתם חומר לפני ארבעה חודשים, אבל הוא לא בהכרח עדיין תקין, אתם יודעים... ודאו שעדיין יש כמות מספקת של חומר בצמיגים ושהוא לא התייבש ואיבד מתכונותיו.
ומה בדבר שחיקת הצמיג? כשכבר לא רואים זכר לקוביות ששכנו פעם על הסוליה, כנראה הגיע הזמן להתחדש בצמיג צעיר, אפילו שאתם קשורים אל הזקן בקשר רגשי עמוק...
3. בחירת לחץ אוויר מתאים
עם יד על המשאבה, כמה מכם באמת מתאימים את לחץ האוויר לסוג השטח? למשל יציאה לרכיבה בשטח אלים עם צמיג מבוסס פנימית בלחץ נמוך מדי הוא מתכון לצרות, שהרי במפגש הראשון עם סלע במהירות גבוהה תיצבט הפנימית בין הצמיג לחישוק והנה לכם Snake bite לתפארת. התאימו את לחץ האוויר לסגנון הרכיבה ולסוג השטח שאליו אתם יוצאים. כן, אנחנו יודעים שזה לפעמים מעצבן לנפח וזה, אבל זה בטח מעצבן פחות מלהיתקע באמצע השטח...
4. איך אני רוכב
כן, גם לרמתכם כרוכבים יש לא מעט השפעה על כמות התקרים שתחוו. רוכבים מיומנים ש"קוראים" את השטח, בוחרים "קווים" ושמים לב היכן הגלגלים שלהם נמצאים, מקטינים את הסיכוי למפגשים עם קוצים, עם גדרות תיל או עם מעברי סלע צפופים שיכולים לקרוע את הצמיג.
5. מתכוננים ליום רע
עשו עמנו חסד – בפעם הבאה שמישהו בקבוצה שלכם נתקע עם תקר וכל מה שיש לו לומר בנדון זה "למי יש פנימית?" (כי האינטליגנט לא רוכב עם תיק), השאירו אותו בשטח ואל תציעו עזרה. בפעם הבאה הוא כבר ידאג להצטייד...
אף שתקרים, כמו רעידות אדמה, הם אירועים חמקמקים שקשה לדעת מתי יכו, הרי שיש להיערך לקראתם ולוודא שיש לכם האמצעים והכלים להתמודד איתם. ודאו שיש לכם ערכת תולעים ו/או פטריות בכמות ובגדלים המתאימים אם אתם רוכבים על טיובלס, בדקו שקוטר הפנימית נכון והוונטיל מתאים ועשו טובה לעצמכם – אם הפנימית שוכבת בתיק כבר חצי שנה, נפחו אותה מדי פעם כדי לוודא שלא איבדה מתכונותיה ושלא נדקרה בשלב כלשהו מחפץ שהיה בתיק ועכשיו היא בעצמה מפונצ'רת...
פרט לחלקי החילוף חשוב שיהיו בהישג יד כפות חליצה וכמובן משאבה.
ואם כבר התפנצ'רנו?
כמו שכתוב על כריכתו של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה: בלי פאניקה.
תקר הוא תקלה מרגיזה ולפרקים גם מלחיצה כשקבוצה של רוכבים חסרי סבלנות ממלמלת רטינות מתחת לבנדנה ומתלוננת שאתם מעכבים אותם, אבל אם תפעלו בפזיזות, לא זו בלבד שלא תתקנו את התקלה מהר יותר אלא שתסתכנו בהחרפת הבעיה.
1. אתרו את הבעיה
אל תמהרו לפרק את הגלגל ממקומו או לקלף את הצמיג. נסו להבין מה קרה ומדוע. במקרים מסוימים אין צורך בפעולה מורכבת כדי לחזור לרכוב! (ראו סעיף 2 להלן)
2. תקר "פשוט"
בצמיג טיובלס: נחיתה לא מבוקרת בלחץ נמוך יכולה לגרום להיפרדות רגעית של הצמיג מהחישוק ולבריחת אוויר, אך ניפוח מחודש יפתור את הבעיה בלי צורך לפרק דבר. לפעמים, בשל רכיבה בלחץ נמוך, עלולים להיכנס אבנים קטנות ועשבים בין שפתי צמיג הטיובלס לשפתי החישוק ולגרום לדליפת אוויר. ניקוי הלכלוך וניפוח מחדש יפתרו את הבעיה.
אם מדובר בקוץ או גורם אחר שניקב את הצמיג או הפנימית ויש בתוכם חומר אטימה, הוציאו את הגורם הסורר וסובבו את הגלגל כדי שהחומר יצא ויסתום את החור. כשהחור אטום, נפחו את הגלגל והמשיכו לרכוב כרגיל.
3. תקר "מורכב"
בצמיג עם פנימית: אם אין מנוס מלהחליף לחדשה, הקפידו על הצעדים האלה:
א. לפני הכנסת פנימית חדשה בדקו היטב את כל היקף הצמיג מבחוץ ומבפנים כדי לוודא שאין שום גורם שיוכל לחורר אותה מחדש.
ב. ודאו כי פני שטח החישוק נקיים ואין בהם נקודות חדות או בולטות שיכולות לפצוע את הפנימית החדשה.
ג. כשאתם מכניסים את הפנימית אל הצמיג עשו זאת בזהירות מבלי לפצוע אותה. אם אתם נעזרים בכפות כדי להחזיר את הצמיג למקומו עשו זאת בזהירות מבלי לגעת בפנימית מחשש לצביטה שתחורר אותה.
ד. אחרי הכנסת הפנימית ודאו כי היא ממוקמת בחופשיות בתוך הצמיג וכי הוונטיל נמצא בניצב לחישוק. אם הוונטיל נוטה, יש ליישרו למקומו לפני הניפוח כדי לא ליצור עליו לחץ שיכול לקרוע אותו ממקומו.
בצמיג טיובלס: אם הוא נקרע ואי אפשר לתקנו אלא באמצעות הכנסת פנימית לתוכו, הניחו רצועה של חומר קשיח (אך כזה שלא יחתוך את הפנימית) על הקרע טרם הכנסת הפנימית כדי למנוע ממנה לבלוט החוצה. מומלץ להכין בערכת התיקון רצועות שנחתכו משפופרת של משחת שינים.
אם החישוק נפגע ונוצר בו כיפוף ("דנט"), פרקו את הצמיג, ישרו את הכיפוף ככל האפשר והרכיבו חזרה.
4. תקר "מקגייוור"
בצמיג עם פנימית: אם הגעתם למצב שבו אין לכם פנימית רזרבית, הוציאו את הפנימית מן הצמיג, אתרו את החור וחתכו את הפנימית לשניים בנקודה זו. כעת קשרו את שני הקצוות בקשר שטוח הדוק ככל האפשר עם כמה שפחות סרח עודף (כדי לשמור על קוטר קרוב ביותר למקורי), הכניסו לצמיג בעדינות, נפחו ורכבו בזהירות.
בצמיג טיובלס: אם כלו כל הקיצים ואין דרך לתקן את הצמיג, דחסו לתוכו עלים או עשבים ככל שיוכל להכיל ורכבו באיטיות כדי לא להרוס את החישוק.
5. ואם אין שום דרך לתקן...
נשמו נשימה עמוקה, שימו איזו מוזיקה טובה באוזניות או שאו קולכם בשיר וצעדו לכם בכיף. זו הזדמנות מצוינת לחשוב על כל מיני דברים שלא מצאתם שום זמן אחר להקדיש להם.
ובכל מקרה, תמיד, אבל תמיד, אל תשאירו מאחוריכם שום עדות למה שקרה!