שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
אקליפטוס המקור

אקליפטוס המקור

הכירו מקרוב את העץ האוסטרלי שהפך במרוצת השנים לבן בית בישראל

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
5
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
כתב וצילם | יעקב שקולניק

אקליפטוס הוא כנראה העץ המוכר והאהוב ביותר מבין עצי היער הזרים שהביא האדם לארץ ישראל. אין בכך פלא. שתילי האקליפטוס הראשונים ניטעו כבר בשנת 1884 בגן הבוטני של מקוה ישראל ומאז הפך העץ לחלק בלתי נפרד מנוף הארץ וסמל להתיישבות העברית. משוררות ומשוררים שרו לו שירים, מאסתר ראב ודוד שמעוני ועד נעמי שמר ומאיר אריאל. במיוחד אמורים הדברים באשר לאקליפטוס המקור (Eucalyptus camaldulensis), המלווה את ההתיישבות העברית משחר הציונות.
כמו החלוצים בשעתם, גם האקליפטוס לא ביקש לו חיי תפנוקים. הוא היה היחיד שהסכים לחיות בביצות מוכות המלריה. מהירות צמיחתו מעוררת השתאות. אקליפטוס עשוי לגדול תוך שנים אחדות משתיל קטן לעץ חסון בגובה 30 מטרים. 
מאז ועד היום משרתים אותנו עצי האקליפטוס בנאמנות. הם יוצרים יערות יפים, אפילו בנגב, ומעניקים צל קריר בערים וביישובים; עצי אקליפטוס העניקו בשעת מחסור חומר דלק לבישול ולהסקה; מעצת אקליפטוס עשו אדנים למסילות ברזל ועמודי חשמל וגם כיום מייצרים ממנה מוצרים רבים. האקליפטוס ידוע גם כעץ דבש משובח. ואם לא די בכך, עצי אקליפטוסים העניקו לנו ביטחון: הם הסתירו מוצבים צבאיים מעין אויב והגנו בגופם על כלי רכב וחקלאים שמצאו עצמם תחת אש.
מראה עץ אקליפטוס ישיש, המלווה אותנו יותר ממאה שנה, הוא מראה מרגש. האקליפטוס הפך, בזכות ולא בחסד, לבן אהוב של הארץ הזאת.
 
גילוי האקליפטוס
הפעם הראשונה שבה מופיע עץ האקליפטוס בכתובים היא במהלך מסע המחקר שערך בשנת 1642 מגלה הארצות ההולנדי טסמן (על שמו טסמניה). בשנת 1770 כתב ביומנו הבוטנאי ג'וזף בנקס, שהיה במשלחת של קוק, על תפוצתו הרבה של אקליפטוס המקור באוסטרליה: "זהו העץ היחיד הגבוה בעל עלים צרים הדומים לעלי הערבה שהיה בכל מקום שהיינו בו". בנקס הביא זרעים לאנגליה, אבל איש לא טיפל בהם עד סוף המאה ה-18, עת העניק לעץ הבוטנאי הצרפתי שארל דה ברוטל את השם "אקליפטוס", חיבור של שתי המילים היווניות eu -  היטב ו־kalypto - אני מכסה, כלומר - מכוסה היטב. השם מתייחס למכסה(operculum)  של ניצן הפרח.
אט אט החלו לגדל את העץ באירופה. הברון הגרמני פרדיננד פון מילר (1825­-1896), שהיגר לאוסטרליה והיה הבוטנאי הראשי של מדינת ויקטוריה, הפיץ את תורת גידול העץ. הוא קבע שהעץ יכול לצמוח בסביבה צחיחה, לעצור את סחף הקרקע, ליצור קרקע פורייה ולחטא את האוויר. נביא האקליפטוס הצהיר: "האקליפטוסים עתידים לשחק תפקיד ראשי בתרבות הייעור בחלקות נרחבות של הגלובוס". פון  מילר מילא תפקיד בהבאת האקליפטוס לארץ ישראל.
 
אקליפטוס המקור בישראל
האקליפטוסים הראשונים הגיעו לארץ ישראל בשנות ה־80 של המאה ה-19. על אופן הגעתם קיימות עדויות שונות.
ג'וזף הוקר, סגן מנהל הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו, ביקר בארץ בשנת 1860 ונפגש עם הקונסול הבריטי ג'יימס פין ורעייתו. הוא התרשם  מהתלהבותה של הגברת פין בנושא גננות, ולכן כתב לפרדיננד פון מילר באוסטרליה מכתב בו ביקש לשלוח למשפחת פין זרעים של צמחים אוסטרליים. מהתכתובות שיש בידינו היום, נראה כי היו שלושה משלוחים, שכללו כנראה זרעים של המינים אקליפטוס כדורי (E. globules) ואקליפטוס בהיר־קליפה ((E. leucoxylon.
הוראשיו ספאפורד, מייסד המושבה האמריקאית בירושלים, כתב ביומנו (1883) שקיבל זרעים מעטים מהמין אקליפטוס כדורי מידיד בשם קוטון מטסמניה. זרעים אלה הגיעו באמצעות נסים בכר, מנהל בית הספר אליאנס, לידי קרל נטר ונזרעו במקווה ישראל באביב של אותה שנה. הזרעים לא נקלטו.
קרל נטר הביא עצי אקליפטוס המקור מאלג'יריה ומהם החלה תרבות האקליפטוס בארץ. חורשת האקליפטוסים הראשונה בארץ ישראל ניטעה במקוה ישראל. חלק מהחורשה נעקר והשטח משמש מגרש חניה. הטמפלרים הגרמנים בשרונה נטעו אקליפטוסים לשם ייבוש הביצות שהיו בקרבת היישוב.
הנטיעה הגדולה הראשונה הייתה בשנת 1888 בפתח תקווה. במושבה ניטעו 60,000 עצי אקליפטוס לשם ייבוש ביצות ול"הבראת האוויר" ממלריה. מאז ועד1921, שבה הגיעו למסקנה כי האקליפטוס  לבדו אינו יכול לייבש ביצות גדולות, ניטעו מיליוני עצים במושבות  עד כי ערביי הארץ כינו אותו עץ היהודים "שג'רת אל יהוד".
 
מתכונות אקליפטוס המקור
אקליפטוס המקור הוא עץ גבוה וחסון, שעשוי להגיע לגובה 40 מ'. באוסטרליה העץ גדל בר בגדות נחלים, בעמקים ובמקומות נמוכים המוצפים לעתים. מערכת השורשים ענקית ויכולה להתפשט עשרות מטרים ולעומק רב. העץ צומח במהירות וממדיו גדולים.  השורשים המתפשטים לרוחב יכולים לגרום נזקים למבנים ולצינורות.
לאחר כריתה מתחדש העץ מהגדם, תכונה נפלאה לעץ יער. השמן האתרי שבעליו והצוף שבפרחיו נחשבים לבעלי ערך. את השמן האתרי מוסיפים לתכשירי קוסמטיקה, מיני מתיקה ותכשירים רפואיים. דבש אקליפטוס ידוע באיכותו.
האקליפטוס  הוא "מין מעצב סביבה", כלומר, החומרים שבעלי העץ משמשים אותו ככלי להתחרות עם הצמחייה שבסביבתו. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד ליד נחלים.  הטבע הישראלי אינו מכיר את את החומרים החריפים שבעלי האקליפטוס ומתקשה לפרקם. כשעלים רבים נושרים למים, הם עלולים להזיק לעולם החי שבהם. במקומות שבהם חשוב לשמר את הטבע הישראלי, כגון שמורת תל דן או חולות נחל אלכסנדר, משתדלת רשות הטבע והגנים לדלל את עצי האקליפטוס כדי לאפשר לעולם הצומח והחי להתאושש.   
 
צרעת עפצי החטטים
ליערות אקליפטוס ברחבי העולם נודעת חשיבות כלכלית אדירה. אבל, בראשית שנות האלפיים החלה להתפשט ביערות האקליפטוס בישראל צרעה שאיימה להכחיד את יערות האקליפטוס בארץ ובעולם כולו. זוהי צרעת עפצי החטטים (Ophelimus maskelli), שמקורה באוסטרליה. הצרעה, בגודל כמילימטר, מטילה את ביציה בעלים ויוצרת בהם עפצים. הצרעות מתרבות במהירות, מייבשות את העלים וממיתות את העץ. 
הצרעה תוקפת את הלבלוב הצעיר של עצים מגילים שונים, בעיקר עצים צעירים ושתילים רכים במשתלות. עד מהרה התפשטה הצרעה ברוב יערות האקליפטוס בישראל, והיא מצויה כיום בכל המרחב שבין דרום רמת הגולן לנגב המערבי.
פרופ' צבי מנדל ממינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) וד"ר דוד ברנד, בשעתו היערן הראשי של קק"ל, מצאו באוסטרליה אויב טבעי של הצרעה והפיצו את הבשורה ברחבי העולם. נראה כי האויב הטבעי מצליח לדכא במידה רבה את המזיק.
 
שימושי האקליפטוס
עץ להסקה – יש מקומות שבהם העץ ניטע למטרה זו בלבד. העץ מרוב מיני האקליפטוס מספק דלק טוב. האקליפטוס בוער באש בהירה ומפיץ ריח מרענן תוך כדי הבעירה. העץ הטוב ביותר להסקה מגיע מעצים בני עשר שנים, אם כי עלות הכריתה של עצים אלו יקרה יותר בשל גודלם וקושיים. יש לבקע את האקליפטוס לגזרים מיד לאחר כריתתו מכיוון שברגע שהוא מתייבש הוא נעשה נוקשה. כשהעץ יבש מעניק האקליפטוס חום זהה לחום המופק מאלון, אך פחות מעצי מטע שהם דחוסים יותר. מאקליפטוס אפשר לייצר פחם עץ באיכות מעולה.
שוברי רוח - קיימת הערכה שבית המוגן כיאות על ידי שוברי רוח יכול לחסוך עד 30% מעלות החימום והקירור. שובר רוח מקטין את הנזק הנגרם ליבולים מהרוח ומגן גם על בעלי חיים. נוהגים לנטוע את העץ בשתי שורות בצורה סורגת, ובכך לסתום פרצות בשובר הרוח
עץ לבניין - האקליפטוס בטיפול נאות שימש כעמודים לגדרות, עמודי טלפון,  אדנים למסילות ברזל ועמודים למזח.
רהיטים - לאקליפטוס יש שם רע כמקור לריהוט. הטענה היא שהעץ נוטה להיסדק. טיפול נכון בעץ ובמיוחד הקפדה על ייבושו, מאפשר שימוש בו לדלתות וארונות.
ייצור נייר - כשתעשיית הנייר עברה להשתמש בסיבים קצרים במקום ארוכים הפכה עיסת האקליפטוס להיות מקובלת מאד. עצי אקליפטוס בני 5 עד 7 שנים הם מקור טוב לעיסת נייר. אקליפטוס המקור הוא מין טוב לתעשיית הנייר. 
מקור לדבש – פרחי האקליפטוס מפיקים צוף עבור הדבורים במיוחד כשאין פרחים מסוג אחר. דבש אקליפטוס נחשב איכותי במיוחד.
מקור למזון – באוסטרליה הילידים בישלו את שורשי אקליפטוס ואכלו אותם. בעלי חיים – אופוסום וקואלה ניזונים מעלי אקליפטוס.
מקור לתרופות – שמן אתרי המופק מהעלים משמשת בתעשיית התרופות. מטון עלים מפיקים 15 ק"ג שמן. במינים שונים יש שמנים שונים. משתמשים בהם בטבליות מציצה, באמבטיה וכמשחות להרגעת שרירים. 
ייעור ביטחוני – הצמיחה המהירה של העץ והנוף הרחב, עושים את האקליפטוס עץ אידיאלי ליצירת מחסום ויזואלי בגבולות הארץ.
 


הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
הכתבה על עץ האקליפטוס מעניינת ומחכימה.
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש