ב-31 באוקטובר 2017 מלאו 100 שנה ליום שבו כבשו הבריטים את באר שבע מידי הטורקים ובני בריתם הגרמנים. בחוד החנית של הכיבוש עמדו פרשי אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים), שלחמו שכם אחד עם כוחות הכתר הבריטי. אותו בוקר נפתח בהסתערות רגלית של הבריטים על המוצבים הטורקיים שממערב לעיר. לאחר קרבות קשים כבשו הבריטים את העמדות הטורקיות, אך לא נכנסו לעיר.
מהיום הזה זוכרת ההיסטוריה דווקא את ההסתערות המדהימה של הפרשים האוסטרלים, שכבשו את העיר בסערה עוד לפני שעלה בידי הטורקים המופתעים לפוצץ את בארות העיר. זה היה שיאו של מסע מפרך בן שלושה לילות במדבר, שבמהלכו גמעו הפרשים כ-100 ק"מ ואיגפו את באר שבע ממזרח.
המתקפה כולה הפתיעה את הטורקים. הם יצרו קו חזית שהשתרע בין עזה לבאר שבע, והיו בטוחים שהבריטים ינסו לפרוץ את הקו בעזה. אבל הבריטים בהנהגתו של גנרל אדמונד אלנבי, לאחר שני כישלונות לכבוש את עזה (במארס ובאפריל 1917), הכינו במשך כחצי שנה את כוחותיהם למתקפה על באר שבע.
לרגל "האיגוף הגדול" וההסתערות של הפרשים, יזמו JNF-אוסטרליה, קרן קימת לישראל ועיריית באר שבע את הקמתו של המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, שייקרא ברשימה זו למען הקיצור "המוזיאון". המוזיאון מצטרף לנתיב אנז"ק – מסלול טיול משולט שיצרה קק"ל בעבר בתרומת JNF-אוסטרליה. המסלול, שראשיתו ביד אנז"ק, ליד קיבוץ בארי, עובר באתרים שבהם רכבו הפרשים בדרכם לבאר שבע.
+ הצג את כל המידע
מקום המוזיאון
המוזיאון נמצא לצד בית הקברות הצבאי הבריטי, שבו קבורים 1,239 חללים שנפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע ובסביבתה. עם החללים נמנים 174 אוסטרלים ו-31 ניו זילנדים. בית הקברות מוחזק בצורה מושלמת בידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה האחראית להנצחת 1.7 מיליון הלוחמים של מדינות חבר העמים הבריטי שנפלו בשתי מלחמות העולם. הוועדה מתחזקת יותר מ-2,500 בתי קברות צבאיים ו-23 אלף אתרי קבורה ב-154 מדינות. באופן יוצא מן הכלל התירה הוועדה לעיריית באר שבע לבנות לצד בית הקברות מבנה חדש המשמש משכן למוזיאון.
שעות פתיחה
פתוח בימים ראשון-חמישי בשעות 17:00-9:00.
שישי-שבת לקבוצות בלבד, בתיאום מראש.
לאתר המוזיאון לחצו כאן.
מבט כללי על המוזיאון
הביקור במרכז מבקש להביא את סיפור לוחמי אנז"ק בשלושה מעגלים עיקריים: הסיפור הכללי של הפרשים שנלחמו רחוק כל כך מהבית; סיפורם האישי של הלוחמים והקשיים שחוו; וכמובן, הקרב על באר שבע, שנכבשה רק לאחר שהמפקדים ניצבו ברגעי ההכרעה מול דילמה קשה והכריעו כפי שהכריעו.
העיצוב בתצוגה משלב סממנים, צורות ועיצובים שנעשו בהשראת ריהוט ביתי תקופתי באוסטרליה ובניו זילנד ומקפיד על שפה נקייה ומינימליסטית. גם העיצוב הגרפי שואב את השראתו מהצבעוניות והשפה הגרפית המקובלת של ראשית המאה ה-20.
מבט מבחוץ
בכניסה למוזיאון מקבלים את פני הבאים שלושה פסלים – פסל פרש אוסטרלי הניצב ליד סוסו, פרש ניו זילנדי ופרש אנגלי. על הקיר החיצוני של המבנה מוצב לוח מידע גדול ובו תצלום היסטורי המתאר את הפרשים מסתערים על באר שבע. על התצלום הזה נכתבו תלי תלים של פרשנויות ונראה כי הוא צולם בעת שחזור ההסתערות, זמן קצר לאחר שההסתערות נעשתה בפועל. לצד התצלום מופיע כיתוב המספר בקצרה את סיפורו של קרב באר שבע שנערך ב-31 באוקטובר 1917.
הכניסה
מיד אחרי דלת הכניסה, ליד דלפק הקבלה, ניצב שולחן עגול המזכיר שולחן של פינת אוכל. על השולחן מודפסת מפת נתיב אנז"ק המתארת את האיגוף הגדול שעשו הלוחמים בחשאי במשך כשלושה לילות, בדרכם מגזרת עזה לבאר שבע. כאן, כביכול, עוקבים בני המשפחה של הפרשים אחר מסעם. ליד השולחן תלוי לוח מידע המספר במלל את סיפור נתיב האנז"ק מעזה לבאר שבע.
ליד דלפק הכניסה יכולים המבקרים "להתגייס" למלחמה. שני צגים מציגים כרזות אותנטיות שקראו לתושבי אוסטרליה וניו זילנד להתגייס לצבא ולהילחם לצד הבריטים במלחמה הגדולה.
ארון התצוגה
ליד דלפק הקבלה נמצא ארון התצוגה. בצד הפונה לכניסה מוצגים פריטים אותנטיים שנמצאו בשדות המערכה ממלחמת העולם הראשונה ובהם כפתורים ותג יחידה, בקבוקי בירה וארכופים (תרומתו של דן גזית מקיבוץ גבולות). מוצגים מרגשים במיוחד הובאו מאוסטרליה ובהם החצוצרה של פלוגה ג', שבה ניתן האות להסתערות הפלוגה על באר שבע.
ארון התצוגה משלב מחשבי לוח אינטראקטיביים המאפשרים למבקרים להעמיק את הידע על המוצגים.
קיר מסע אנז"ק
בקיר שמול הכניסה מוצבים לוחות מידע גדולים המסמלים את התחנות העיקריות שעברו הלוחמים מיום גיוסם באוסטרליה ובניו זילנד עד כיבוש באר שבע. המבקרים מלווים את הלוחמים מרגע הגיוס והאימונים, דרך ההפלגה למזרח התיכון, הכישלון בגליפולי, האימונים במצרים, הקרבות בסיני ובעזה עד כיבוש באר שבע. הלוחות כוללים צגים המציגים תמונות מתחלפות וסרטונים מקוריים מאותם ימים.
צמוד לקיר מוצבים שולחנות וכיסאות מעוצבים בסגנון ראשית המאה ה-20, ובאמצעות תצלומים ומסמכים אישיים נחשפים המבקרים לסיפורו האישי של לוחם אחד. המבקרים מצטרפים אליו מהיום שבו התגייס, מפליגים איתו למצרים, נודדים בסיני ובנגב ומקבלים ממפקדו את התיאור הדרמטי על הרגע שבו נהרג בקרב ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע, ממש ליד מרכז המבקרים.
סיפורים קטנים מהמלחמה הגדולה
בקיר מול קיר מסע אנז"ק מספרות ארבע תחנות אינטראקטיביות שישה סיפורי סמל המייצגים חלק מחוויותיהם של הלוחמים – חיי היום-יום, הקשר האמיץ של הפרשים לסוסיהם, ההתמודדות עם מחסור במים, הופעתו הראשונה של הטנק בזירת הלחימה בארץ ישראל וחשיבותה של באר שבע כמפתח לכיבושה של ארץ ישראל. פרק מיוחד מוקדש לג'ורג' למברט, צייר המלחמה האוסטרלי שהביא את רישומיו והתרשמויותיו מזירות הקרבות.
בפינת צילום מוזמנים המבקרים להצטלם עם פרש אוסטרלי על רקע צילום מהימים ההם. לרשותם עומדת מצלמה המדמה מצלמה תקופתית, ועותק דיגיטלי של התמונה נשלח אל המבקר.
המיצג
ליד פינת הצילום נמצא "פתח בונקר" המעוצב כבונקר טיפוסי מהסוג שהיה בשימוש באותם ימים. פתח ה"בונקר" מוביל למעלית גדולה, שבה צופה קבוצת המבקרים במיצג אור-קולי המספר את סיפורם של פרשי אנז"ק עד כיבוש באר שבע. לוחם ותיק מבקר עם משפחתו בבית הקברות הצבאי הבריטי שבבאר שבע, חולק כבוד לחבריו ותוך כדי כך מתואר מסע אנז"ק מאוסטרליה דרך גליפולי לעזה ולבאר שבע.
המעלית עולה לאט-לאט ובסיום המיצג – הפתעה: דלתות המעלית נפתחות, והמבקרים מוצאים עצמם צופים ממרפסת על בית הקברות המרשים. השקט שאחרי הסערה. בקיר המרפסת נמצא חלק מכיתוב החקוק על מצבתו של הקצין היהודי סימור ואן דן ברג: "כה רחוק מהבית, כה קרוב לאוהביו".
סיום מרגש
המבקרים יורדים בשקט מגרם מדרגות חיצוני ושבים למרכז המבקרים. כאן הם פוגשים לוח מידע על ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. זה המקום לפגוש גם את צדו השני של ארון התצוגה ולהתבונן בחפצים מרגשים מעיזבונם של הלוחמים ובהם לוח הנצחה שנשלח למשפחתו של לוחם שנהרג, יומנו האישי של לוחם ודסקית הזיהוי המקורית של פרש שנהרג בקרב באר שבע ונקבר בבית הקברות שבעיר. גם כאן יכולים המבקרים לדלות מידע נוסף ממסכי המגע.
קרדיטים
כתיבה: יעקב שקולניק
צילום: AWM B02905A, NZMR, AWM J01045, Library of Congress, דורון גומפרט, חנה בכר, יעקב שקולניק, חיים ורסנו, יהודה פרץ וארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם בתאריך: 1.11.2017