+ הצג את כל המידע
אלונים במדרון ביר אל-מכסור
המדרון שממזרח ליישוב ביר אל-מכסור יורד אל קצה בקעת בית נטופה, לא הרחק מהמקום שבו מתחיל את דרכו נחל יפתחאל המנקז את חלקה המערבי של הבקעה. זהו אזור של גבעות קירטון רכות, מהסוג שמצמיח יערות של עצי אלון תבור, ואכן הגבעות בסביבה מכוסות ביערות אלון תבור, אלא שהמדרון הזה, המשמש את רועי ביר אל-מכסור, נותר ריק מעצים במשך שנים רבות.
סוהיל זיידן: האזור נכלל בתחום תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22) והוא מיועד לייעור. בתכנית הייעור שלנו ביקשנו להשיג שתי מטרות בעת ובעונה אחת: לייער את האזור על פי תקנות תמ"א 22 ובה בשעה לשמור על השטח פתוח לרועים ולאפשר בו רעייה מתמשכת.
והנה בשנת 2006 הרחיב משרד התחבורה את צומת המוביל, ממש ליד ביר אל-מכסור, והפך אותו למחלף ענק. בניית המחלף איימה לפגוע בכ-2,000 עצי אלון תבור ואלות אטלנטיות. ניצלנו את ההזדמנות והעתקנו את העצים למדרון של ביר אל-מכסור. שתלנו את העצים במרווחים גדולים זה מזה, בדומה למה שקורה בטבע, כדי לאפשר לעשבייה להתפתח. היו לנו אחוזי קליטה נהדרים – יותר מ-95% מהעצים היכו שורש במקומם החדש. במצב הזה כולם מרוויחים: העצים ניצלו, הרועים והעדרים נהנים גם מעשבייה וגם מצל והוספנו שטח יער לישראל.
הוראות הגעה
ממחלף המוביל (כביש 77) פונים מערבה לכיוון שפרעם (כביש 79) ואחרי כ-600 מ' פונים ימינה בכביש 784. הגבעות המיוערות בעצים המועתקים נראות לאחר כ-700 מ', מעבר לשדה המעובד. שלט גדול של קק"ל מכריז על המקום.
תורמוסים ליד צומת נחשון
חורשת המטוס, השוכנת ממערב למושב בקוע ומצפון לכביש 3, ליד צומת נחשון, היא חלק מיער המגינים, אזור יערות שקק"ל החלה בנטיעתו בשנות ה-50. היערות משתרעים על פני כ-8,000 דונם, במערבה של שפלת יהודה. זהו אזור של גבעות נמוכות, בנויות סלעי קירטון לבנים ורכים, המתנשאות עד לגובה של כ-250 מ' מעל פני הים.
מי שנוסע בכביש 3 ממושב בקוע לכיוון צומת נחשון בסוף פברואר ובתחילת מארס אינו יכול להתעלם מהמרבדים הכחולים של תורמוס ההרים המלווים את צדו הצפוני של הכביש. ואכן, בשנים האחרונות נראים יותר ויותר משטחי פריחה של תורמוסים ברחבי הארץ. לפניכם אחד ההסברים לכך:
סוהיל זיידן: בשנת 1995 ביקשנו, עודד שלמון ואנוכי, להרחיב את מרבדי הפריחה ביערות קק"ל כאטרקציה לנוסעים בכבישים ולמבקרים ביערות. למשל זרענו ציפורנית מצרית במטעי חרובים וכרמי זיתים בגליל המערבי, במקומות שבהם מקלטרים (מגרדים את שכבת הקרקע העליונה) כדי להשמיד עשבייה. הקלטור, כך מתברר, מפיץ את הצמח ומסייע להגדלת שטחי הפריחה המרהיבים, המוכרים למטיילים רבים.
לצד כביש 3, ליד חורשת המטוס, זרענו זרעים של תורמוס ההרים. זהו צמח חד שנתי ממשפחת הפרפרניים (קטניות), בעל גבעולים גבוהים יחסית הנושאים מספר רב של פרחים. הפרחים מצטיינים בצבע כחול עמוק. במפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים המאדימים במשך הזמן. מקבץ פריחה של תורמוס ההרים יוצר שטיח כחול ומרהיב-עין.
מדובר בעבודה רבה של איסוף זרעים וזריעתם בשטח. בשנתיים הראשונות צריך לסייע לצמחים להתבסס בתא השטח החדש, להרחיק צמחים מתחרים ולמנוע רעייה. אחר כך אפשר להכניס מרעה לשטח, אבל רק אחרי הפריחה.
זרעי התורמוס גדולים ואכילים. הזרעים מכילים חומרים מרים ורעילים, אך אלה מתפרקים לאחר ששולקים את הזרעים כמה פעמים במים רותחים.
עוד ביער
הדרך המסתעפת צפונה מכביש 3 נכנסת לחלקו הדרומי של יער המגינים. אחרי כ-250 מ' מסתעפת ממנה שמאלה דרך קצרה, המגיעה למטוס נורד שהציב חיל האוויר ביער כאנדרטה. ממטוס זה, שממנו נגזר כינויה של החורשה, צנחו לוחמי צה"ל סמוך למעבר המיתלה שבסיני במסגרת מבצע קדש (29 באוקטובר 1956). קרב המיתלה הוא האירוע היחיד בתולדות צה"ל שבו התרחשה צניחה מבצעית.
דרך היער הראשית ממשיכה צפונה עוד כחצי ק"מ ועוברת לצד אנדרטאות וחניונים נוספים.
הוראות הגעה
300 מ' ממזרח לצומת נחשון (כביש 3). הגישה אפשרית לבאים ממזרח מערבה.
נטיעות בנחל חרוד
נחל חרוד מתחיל את דרכו באזור עפולה, עובר בין הגלבוע ורמות הבזלת של הגליל התחתון ונכנס לעמק הירדן ליד בית שאן, בדרכו לנהר הירדן. לצד הנחל עוברת דרך נוף. עד בית שאן הדרך עבירה לרכב פרטי ולרוכבי אופניים. רשות ניקוז ירדן דרומי, קרן קימת לישראל, רשות הטבע והגנים וגופים נוספים יצרו כאן ציר טיול עביר לרכב פרטי שאורכו כ-25 ק"מ (רשות הניקוז היא שמתחזקת את הדרך ומטפלת באופן שוטף בנחל). בימים אלה נסללת לצד הנחל, בגדה הנגדית לדרך הנוף, מסילת הברזל של רכבת העמק החדשה.
סוהיל זיידן: ליד ערוץ נחל חרוד וביובלים שנשפכים אליו נותרות לעתים חלקות קטנות ובלתי מעובדות, בדרך כלל משום שהן קטנות מדי לעיבוד מודרני או בגלל סמיכותן לגדות הנחל. במסגרת שיקום נחל חרוד ניקתה קק"ל את גדות הנחל, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה לנטוע במקומות האלה עצים. בגדות הנחל ניטעו עצי ערבה הזקוקים למים ואילו בחלקות הסמוכות לנחל ניטעו עצי בר כגון חרוב, אלה אטלנטית ושיזף מצוי.
קק"ל נטעה גם מינים של עצי איקליפטוס שפרחיהם עשירים בצוף והם משמשים את מגדלי הדבורים לייצור דבש. מקום מיוחד תופסים עצי פרי המאפיינים את הבוסתן הארצישראלי ובהם רימון, תאנה, שקד, זית, תמר ותות. הפירות עומדים לרשות המטיילים.
הוראות הגעה
נקודת המוצא למסלול הנסיעה המלא מתחילה ברחוב קהילת ציון, באזור התעשייה של עפולה. הדרך חוצה כבישים ויש לעוברם בזהירות.
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 24.2.2016