עבודות המשתלה יכולות להמשיך כסדרן, בתנאי ששומרים על דרישות ההלכה. הזריעה נעשית בחללים סגורים ולאחר ההנבטה מעבירים את הנבטים בעגלות מיוחדות. עגלות אלה סגורות בצדן התחתון ובצדן העליון (פתוחות בצדדים) וקרקעיתן גבוהה לפחות 10 טפחים מהקרקע (כ-90 ס"מ). הנבטים מועתקים לחממה ובה מצע מנותק, שאינו נוגע באדמה. במצב זה מותר גם לתת דשן ומים במינונים שיהיה בהם די לקיום הנבטים.
ביערותיה קק"ל משמרת 80,000 דונם בוסתנים של עצי פרי, ובהם כרמי זיתים, רימונים, גפנים, תאנים ואף 20,000 דונם חרובים. מה גורלם של הפירות הללו בשנת שמיטה? גם כאן עלינו להיעזר בשני מושגים:
בתר חנטה
חנטה הוא השלב שבו הפרח נופל מהעץ והפרי מתחיל להיווצר. מועד החנטה הוא שקובע בהלכות שמיטה. פרי שחנט השנה, לפני ראש השנה תשע"ד, ייקטף במסגרת בתר חנטה ולא ייחשב לפרי של שנת שמיטה. כלומר, בשנה הבאה אפשר למסוק את הזיתים בכרמי קק"ל כרגיל. עם זאת, יבול הזיתים של שנת תשע"ו ייחשב כיבול שתחול עליו קדושת שביעית, משום שהוא חנט בשנת תשע"ה.
בתר לקיטה
אלה הם גידולים, בדרך כלל ירקות וגידולי שדה. התאריך הקובע הוא מועד לקיטתם, ואם נקטפו בשנת שמיטה – חלה עליהם קדושת שביעית.
ועכשיו נשאלת השאלה: מה ייעשה ביבול הזיתים שנקטף בכרמי קק"ל בשנת שמיטה? כיוון שחלה עליהם קדושת שנת שמיטה, ולפי פרשנות חז"ל כל אדם רשאי לקטוף את הכמות הדרושה לו, אי-אפשר להוציא אותם למכרז ולמוכרם. כדי לוודא שהדבר נעשה על פי רוח ההלכה ולמנוע מהקהל הרחב לרדת למטעים ולכרמים פועל מוסד המכונה "אוצר בית דין". על פי רוב, שליח בית הדין הוא בעל המטעים. בעל המטע קוטף את הפרי באופן מפוקח, ומקבל תמורתו את הוצאות הקטיף וההובלה. הסכום שנשאר לאחר כיסוי ההוצאות מיועד לחסדים.
כדי להעריך את כמות היבול ולפקח על המטעים, נעזר הרב אלי שלב בסוהייל זידאן, מנהל מדור מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל. הרב מבקר בכל המטעים של קק"ל ובודק את כשרותן של המשתלות. הוא מפקח על יצירת השתילים ועל אזורי הנטיעה שלהם. ואגב, אף שבהלכה יש מחלוקת מהו תחום ארץ ישראל לענייני שמיטה, בקק"ל בחרו להחמיר והם נוהגים הלכות שמיטה מהחרמון ועד אילת.
שנת שמיטה ברוכה.
