שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל קק"ל באילניה

שביל קק"ל באילניה

טיול חווייתי לכל המשפחה בגליל התחתון

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל התחתון (גיליון מס' 3)
סוג המסלול
פריחה
פריחה
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
מסלול מעגלי
מסלול מעגלי
אילניה היא המושבה היהודית הראשונה בגליל התחתון. קבוצה מירושלים ומראשון לציון רכשה כאן חלק מאדמות הכפר הערבי סג'רה וניסתה להתיישב במקום כבר בשנת 1890. ניסיון זה נמשך כשנה ולא צלח. מאז ועד היום נדמה כי השם סג'רה נמצא בשימוש אף יותר מהשם העברי של המקום. 
בשנת 1899 רכשה חברת יק"א כ-18 אלף דונם מאדמות סג'רה (יק"א, החברה היהודית להתיישבות, נוסדה בשנת 1891 על ידי הברון מוריס הירש, ולאחר מותו ניהלה את מושבות הברון רוטשילד). באותה שנה נוסדה בח'אן שבמקום חוות סג'רה, ששימשה חוות הכשרה להתיישבות חקלאית. שלוש שנים אחר כך נוסדה לידה המושבה, וכל משפחה קיבלה נחלה של 250 דונם. סג'רה מילאה תפקיד חשוב בימי העלייה השנייה. פועלים רבים עסקו כאן בעבודות חקלאיות והחלו בניסיונות התארגנות של קבוצות שיתופיות ושל שמירה עברית. 
שביל קק"ל-אילניה עובר בכמה מאתרי המושבה ובהם עץ הברוש המפואר, מהעצים המרשימים בישראל. במבואת השביל ניצב שלט ובו מפת המסלול ולידו שני שולחנות פיקניק. לידו יש מרחב נוח לחניה, ומכאן יוצאים לדרך ברגל.
+ הצג את כל המידע

לפני שיוצאים לדרך

המבואה נמצאת למרגלות בית הספר הישן של אילניה, שנוסד בשנת 1922. מעט ממזרח לבית הספר, עוד לפני השביל, נמצאת מערת המקווה, שידעה גלגולים רבים בחייה. אנשי המושבה יצרו את המקווה המאולתר בשנת 1902 והשתמשו בו עד להקמת בית המרחץ. מאוחר יותר השתמשו במערה כתנור אפייה ציבורי. במערה הזו התגוררו אלכסנדר וציפורה זייד, ובמלחמת העצמאות שכנה בה המפקדה הקדמית של חטיבת גולני.

גיתות עתיקות וגן מקלט

השביל יוצא מערבה בדרך רחבה. משמאל מלווה את הדרך שדרה של עצים נטועים ממבחר עצי ארץ ישראל – אלון מצוי, ברוש מצוי, אלון התבור וחרוב מצוי. לאחר כ-180 מ', בקצה כרם זיתים המלווה את הדרך מימין, מגיעים לצומת. מי שיפנה שמאלה, יוכל להגיע היישר אל המעיין. אנחנו נפנה ימינה לצד הכרם ונגיע אחרי כ-200 מ' לצומת נוסף. לפני שנפנה שמאלה לברוש הגדול הנראה מכאן היטב,  נמשיך היישר לפנים. 
תחילה נעבור ליד עץ מיש מפואר, שבצילו מוצבים שני שולחנות פיקניק. קל לזהותו על פי עליו הא-סימטריים, ועל פי מסורת עממית, ענפיו ידועים בסגולתם לגרש שדים רעים. ייתכן שהעץ הזה ניטע על ידי הכפריים הערביים. לידו נמצא עץ גדול של אלה ארצישראלית, שהתכבדה גם היא בשולחן פיקניק. הגדר של חוות השומר, עתה בסיס הדרכה צבאי, קרובה מאוד לגת. 
ליד האלה חצובה בסלע גת גדולה, אופיינית בצורתה לתקופה הביזנטית. לידה יצרה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם חוות השומר גן מקלט לצמחים נדירים. עם הצמחים שנשתלו כאן נמנים זמזומית ורבורג, מרווה מנוצה, בקיית יזרעאל, מרוות איג ואירוס הביצות.

הברוש הגדול

נשוב לצומת שממנו באנו ונפנה מערבה (ימינה) לברוש הגדול. זהו אחד הברושים הגדולים והמרשימים בישראל. מראהו יוצא דופן, מעין הכלאה בין ברוש צריפי לברוש אופקי. מבט בוחן מגלה שענפיו הגדולים אינם עגולים אלא פחוסים, והם יוצרים נוף סבוך המעניק לעץ מראה יוצא דופן.
על פי גרסת אחד מזקני הכפר לוביא, שהריסותיו נראות כיום ביער לביא, הברוש הוא שהעניק לכפר את השם סג'רה (עץ בערבית), ומכאן התרגום העברי של שם המושבה אילניה. אנחנו לא אחראים לגרסה הזו, אבל בשום פנים ואופן איננו מוכנים להרוס סיפור יפה.

מערת בית הבד והמעיין

מהברוש יוצא דרומה שביל מסומן בסימון שבילים שחור. השביל עובר בין משוכות צבר ומגיע לנקודה הצופה על חוות השומר ועל אילניה. במדרון שמתחתינו שכן הכפר הערבי סג'רה.
בהמשך השביל מגיעים לדרך רחבה ולצומת. תחילה נפנה ימינה ונצעד כ-100 מ' עד לשלט המכוון שמאלה אל מערת בית הבד. המערה מרוחקת כמה עשרות מטרים מהדרך, וקשה להבחין בתוואי השביל המוביל אליה. בתוך המערה נמצאים חלקים של בית בד קדום.
נשוב לדרך ונרד במדרון. הדרך מתעקלת ימינה ופונה שמאלה למעיין. לידו צומח שיזף גדול, רב-זרועות ובצילו ספסל. גרם מדרגות ארוך יורד אל המעיין, הנובע בעומק של כ-15 מ'. המדרגות והקיר התומך שלידן נבנו בידי יק"א, לאחר שהחברה קיבלה לידיה את זכויות השימוש במים. דפנות בית המעיין בנויות קירות אבן. רובם שרדו כאן מהתקופה הביזנטית ונראה כי גם אלה בנויים על יסודות קדומים יותר. לכאן באו מתיישבי סג'רה על עגלותיהם ומילאו את מכלי המים שלהם. שפיעתו הדלה של המעיין הספיקה רק לצריכה ביתית, ובמשך שנים רבות נאלצו המתיישבים להסתפק בגידולי בעל.  
מכאן ממשיכים היישר לפנים אל נקודת המוצא, מהלך כ-300 מ'.

קרדיטים

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
תאריך העלאה: 09.05.18
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
חבל שהפסקתם לצרף מפה פ ש ו ט ה .
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש