שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מצודת ביריה

מצודת ביריה

ביקור מלא בנוף, מורשת וסיפורים מרתקים מחכה לכם במצודת ביריה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
3
הניקוד של המסלול הזה הוא3
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל עליון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
1 ק"מ
משך המסלול:
3-5 שעות
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים הגליל העליון (גיליון מס' 2)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
נגיש
נגיש

שפע האתרים, המעיינות, דרכי הנוף והחניונים ביער ביריה, היער הגדול בגליל, משכיח מאתנו לפעמים את קיומה של פנינת היער, מצודת ביריה. רשימה זו באה לעשות צדק עם אתר המורשת החשוב.

מצודת ביריה היא מאתרי המורשת המרגשים בישראל. בשלהי ימי המנדט ניסו הבריטים למנוע את ההתיישבות העברית בביריה, למרות שאדמת ביריה הייתה רכושה של קק"ל. המאבק העיקש שהתנהל בביריה הפך סמל לזכותו של העם היהודי להתיישב על אדמתו.
קרן קימת לישראל, בשיתוף עם המועצה לשימור מבנים ואתרים והעמותה לשחזור ושיקום מצודת ביריה, הפכה המקום לאתר מרתק, המזמין את הציבור לבקר במקום ולהתוודע אל המקום המיוחד. 



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה ומידע כללי

מול הכניסה הראשית לצפת (כביש 8900) יוצאת דרך סלולה המובילה ליער. נוסעים בדרך כ-900 מ' ובמעגל התנועה ממשיכים היישר לפנים עוד כ-700 מ' לכיוון היער ופונים ימינה למצודה

ביקור במצודת ביריה:
ימים א'-ה' בשעות 8:00 – 15:30. הכניסה ללא תשלום. ניתן, בתיאום מראש, לארגן ביקור בשעות הערב ובימי שישי.
טל' 04-6922433,  דוא"ל miriamma@kkl.org.il.
תיאום ביקור: קבוצות נדרשות לתאם מראש את הביקור במצודה.
הביקור ללא תשלום.

אופי הטיול: ביקור באתר התיישבות ומורשת.   
אורך מסלול ההליכה: חצי קילומטר.   
נקודת מוצא וסיום: חניון מצודת ביריה.  


כמה מילים על יער ביריה

מצודת ביריה נמצאת בלבו של יער ביריה, יער נטע האדם הגדול בגליל. היער, המשתרע על פני כ-20 אלף דונם, מכסה את מדרונות ההרים שמשתפלים מאזור צפת מזרחה, לעבר חצור הגלילית וראש פינה. פסגות היער מתנשאות לרום של יותר מ-900 מ' מעל פני הים, והאוויר נעים וקריר יחסית גם בקיץ.
באביב היער פורח. שיחי קידה שעירה פורחים בצהוב והלוטם מרווני מנצנץ בפרחיו הלבנים והגדולים. אליהם מצטרפים כלניות, נוריות, רקפות, סחלבים ומינים רבים של פרחים אחרים. בראשית הקיץ בולטת הפריחה הצהובה של אחירותם החורש, ובקיץ מעניקים שיחי העוזרר הקוצני פרי עגלגל וטעים, שטעמו דומה לתפוח.  
רובו המכריע של היער מורכב מעצי אורן ירושלים, אך קק"ל גיוונה את היער גם במיני אורן אחרים - אורן ברוטיה ואורן קנרי. יש כאן גם עצי מחט אחרים כגון ברוש אריזוני וכמובן "המלך" – עץ הארז, שיוצר חורשת יפהפיות.
במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006) ספג היער מטחי קטיושות. הטילים גרמו לשריפות שכילו כחמישה אחוזים מהיער. קק"ל חידשה את היער ונטעה בו בעיקר עצי חורש טבעי, עצי בוסתן וארז אטלנטי.  


ביריה בעבר הרחוק

ביריה מתגאה בעבר מפואר. בתקופת התלמוד התקיימה כאן עיירה חשובה, שבה ישבה שורה ארוכה של חכמים מפורסמים כגון אליעזר איש ביריא, עולא ביריא, אבא ביראה, ירמיה ביראה, נתן ביראה ויוסי ביראה. במאה ה-16 נוסף נדבך חשוב לזכותה של ביריה. בשנת 1555 השלים רבי יוסף קארו בביריה את חלק "אורח חיים" של ה"שולחן ערוך". כל אלה לא עמדו לה לביריה ונראה כי בסוף המאה ה-16 נטשו היהודים את היישוב. 
ובכל זאת, לביריה עוד נכונו עלילות חשובות. 
 

עולים לביריה

בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למענם של איכרי ראש פינה. קבוצת פועלים ערכה ניסיון התיישבות במקום בשנת 1922, אך ללא הצלחה. בעקבות הכישלון עברה אדמת ביריה לחזקת קרן קימת לישראל ובאותם ימים החלה נטיעת העצים הראשונים ביער. 
חלפו שנים. בשלהי מלחמת העולם השנייה, ב-8 בינואר 1945, עלו על הקרקע חניכי בני עקיבא, שנמנו עם הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. יחד עם מצפה ביריה הקימה אז קק"ל עוד חמישה מצפים: שלושה בנגב (גבולות, רביבים ובית אשל) ועוד שניים בגליל (רמות נפתלי וחוקוק). אנשי הפלוגה עבדו בשירות קק"ל ועסקו בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות. בד בבד הם גם סייעו להבריח  יהודים מסוריה לארץ ישראל.
המצודה כללה שני מגדלי שמירה. אחד שמר על קשר עין עם היישוב היהודי בצפת והשני עם מפקדת ה"הגנה" באיילת השחר. בשל מחסור בברזל נבנתה מצודה ביריה מקירות כפולים של אבן. מכיוון שכך, גגות המבנה נשענים על קמרונות, סגנון בנייה המייחד את מצפה ביריה. לקמרונות נוספו מרזבים ותעלות, שאספו את מי הגשם למאגר מים. מי המאגר סיפקו את כל תצרוכת המים של המצפה. לקירות הכפולים נמצא תפקיד נוסף. ברווח שביניהם יצרו מתיישבי ביריה שלושה סליקים והחביאו בתוכם נשק.
 

חיכוך עם הבריטים

בפברואר 1946 ערכו אנשי ביריה כמנהגם א"ש (אימוני שדה) לילה. על מה שקרה בדיוק יש חילוקי דעות, אך ברור שהחבר'ה התקרבו מאוד לבסיס הבריטי ששכן בהר כנען. השומרים הבריטים פתחו באש ופצעו כלב, שחזר עם המחלקה למצודה. למחרת,  ב-28 בפברואר, פתחו הבריטים בחקירת המקרה. הם עקבו אחרי סימני הדם שהותיר הכלב הפצוע והגיעו לביריה. 
הבריטים חשדו שבמקום מחביאים נשק, וניסו לגלותו באמצעות מגלה מוקשים, אך מאמציהם עלו בתוהו. לעומת זאת, הם גילו שני סליקים מחוץ למחנה, שבהם הטמינה יחידת פלמ"ח אחרת נשק בעקבות פשיטה בלתי מוצלחת על הבסיס הבריטי. למראה הסליקים עצרו הבריטים את 24 חברי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על המצפה. 
 

"לך כנוס"

היישוב העברי בארץ סער וסירב לוותר על הנקודה. לאחר כשבועיים, בחצות הלילה הגשום של י"א באדר, ארגנה מפקדת ה"הגנה" את מבצע "גידם": במסווה של עלייה לתל חי עלו 3,000 איש עמוסי משא וציוד והקימו את ביריה ב' - נקודה עברית חדשה. העניין נשמר בסוד בצורה כה קפדנית, עד כי גם האלפים שעלו על הקרקע הופתעו לגלות בחשכת הליל שהם לא הגיעו למצודת ביריה  ממש. 
"לך כנוס", הייתה סיסמת העלייה על הקרקע בביריה, סיסמה הולמת מאין כמוה. היא מתאימה למועד, הסמוך לפורים, שכן כך מתחיל אחד מפסוקי מגילת אסתר: "לך כנוס את כל היהודים..." (אסתר, ד 16). הפסוק הולם מאוד את מה שהתחולל בביריה, שכן בעלייה לביריה ב' התאחדו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי. היו כאן נציגי הפועל המזרחי והשומר הצעיר, בית"ר וה"הגנה", קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים. האחווה הרבה אף הולידה מקרים של "נישואי תערובת".
הבריטים ההמומים המתינו להתפזרות האלפים, אך הדבר לא קרה. משפקעה סבלנותם, תקפו את ההיאחזות החדשה, הרסו את המבנים וכלאו את 50 המגינים שנותרו בה. בהישמע הדבר, בערבו של יום חמישי, העפילו לביריה מאות מאנשי האזור והחלו בהקמת ביריה בפעם השלישית. הגדילו לעשות חסידי צפת, שעלו לביריה במשאיות בעיצומה של השבת והביאו מזון וציוד למתיישבים. לנוכח העקשנות של המתיישבים נסוג הצבא הבריטי והתיר למתיישבים להישאר במקום. עשרים חברי פלוגה מקבוצת אנשי הגליל העליון נשארו במקום. לאחר כשלושה שבועות החליפו אותם חברי גרעין ה' של בני עקיבא. חודשיים אחר כך פינו הבריטים את המצודה, וחברי הגרעין שבו אליה שנית. 
 

מה בביריה

ביריה, שהוקמה כחוליה בשרשרת יישובי "חומה ומגדל" מסמלת את מאבקו של העם היהודי על אדמתו. ההר שעליו ניצבת המצודה מכונה "הר הנועזים", לזכר המתיישבים שלא נרתעו מלהתנגד לבריטים. 
מחוץ למצודה הציבה קק"ל חניון גדול ובצדו מצפור על שם אלי שלו (שלומוביץ), מפעילי המחתרת האנטי נאצית. המצפור צופה על עמק החולה, החרמון והגולן. הר קרן נפתלי בולט כקרן מרכס הרי נפתלי. נקודת תצפית נוספת, החולשת על מרומי הגליל העליון, נמצאת סמוך לכניסה למצודה. שימו לב גם לתא הנהג של רכב בדפורד, המוצב בחניון. כלי רכב זה היה בשימוש הצבא הבריטי ומן הסתם השתתף גם בעלילות ביריה. 
המצודה הפכה למוזיאון המתעד את תולדות המקום. על קיר המצודה, מול הסככה, יש תצוגה של תמונות ותעודות. במרכז החצר, על האדמה, מונחות אבנים היוצרות את סמל בני עקיבא, בדיוק כמו הסמל שהיה בימי ההתיישבות.
בחדר האוכל המשוחזר מציגים סרטון בן 12 דקות, המתעד את תולדות המקום (לקבוצות בלבד ובתיאום מראש). אל תחמיצו את ביקור בסליק המשוחזר, בחדרים עם חפצים מהתקופה ולא את התצפית המרהיבה שמראש המגדל. 
 

קרדיטים

כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך 12.8.2020
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש