שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל הכפר ביער קוממיות

שביל הכפר ביער קוממיות

שביל טיול מעגלי המחבר בין באר מים עתיקה, מחצבות כורכר קדומות ומערות חצובות בצוקי סלע

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: דרום,
מישור החוף הדרומי
עונה מומלצת:
אביב, חורף, סתיו
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
סוג המסלול
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
יער קוממיות שוכן ממערב לקריית גת, בין צומת נהורה לצומת גבעתי. קק"ל החלה בנטיעת היער בשנות ה-50 של המאה ה-20, ובאותם ימים ניטעו בו בעיקר עצי אורן ירושלים ועצי בוסתן. בשנים האחרונות החלה קק"ל, בשיתוף של"ח (מחלקה במינהל חברה ונוער של משרד החינוך) ומתנדבי מכינת נחשון לפתח את היער ולהכשירו לקליטת מטיילים.
כחלק מעבודות החידוש נסלל שביל הכפר – שביל טיול מעגלי המחבר בין באר מים עתיקה, מחצבות כורכר קדומות ומערות חצובות בצוקי סלע. בחורף ובאביב תוכלו לצפות כאן בפריחה יפהפייה של כלנית מצויה, עירית מצויה ושלל פרחים אחרים. אורך השביל כ-4 ק"מ, וקק"ל הוסיפה שילוט הסבר על האתרים והעצים שבדרך, מעשה ידיה של טלילה ליבשיץ, רכזת קהילה ויער בצפון הנגב.

איך מגיעים?

הגישה לנקודת המוצא מכביש קריית גת–צומת גבעתי (כביש 35). הבאים מכיוון קריית גת יפנו ימינה סמוך למצודת יואב (על פי השילוט למוזיאון גבעתי). נוסעים כ-100 מ' ופונים שוב ימינה לעבר רחבת החניה של המוזיאון. חולפים על פני רחבת החניה וממשיכים לצד גדר חניון גבעתי, המלווה אותנו משמאל. בקצה הגדר פונים שמאלה וחונים ברחבת החניה הגדולה ליד שלט המבואה הגדול של קק"ל.

+ הצג את כל המידע

מחצבת הכורכר הקדומה

סמוך לרחבת החניה נטעה קק"ל בוסתן של עצי שקמה וחרוב. השקמה הוכיחה את התאמתה לתנאי האזור מימים ימימה, ונראה כי גם החרוב מסתגל היטב לתנאי המקום.
שביל מסומן בסימון קק"ל ירוק מכוון את המטייל אל תוככי יער אורן צעיר. המין הנפוץ כאן הוא אורן הצנובר, שמזרעיו מכינים את הצנוברים ("פיניונס") המוסיפים טעם לחומוס ולמאכלים אחרים. לאחר כ-300 מ', מול חלקה גדולה של עצי שיזף וחרוב, פונים שמאלה ומיד ימינה לחלקת אורנים נוספת, מבלי להתפתות להמשיך בדרך העפר היורדת מטה. בהמשך מלווים אותנו עצי חרוב ושיזף, גם הם פרי נטיעות של קק"ל.
עוד כמה צעדים, מעבר לדרך עפר, אנו פוגשים חלקה גדולה של עצי אלה אטלנטית, שעליהם מאדימים בשלכת. עצי האלה מציינים את מקומה של חלקת אקלום שנטעה כאן קק"ל כדי לבחון את התאמתם של מיני עצים לתנאי האקלים באזור הזה שזוכה לכ-350 מ"מ גשם בשנה בלבד. המידע שנאסף בחלקת האקלום תרם להוספת מינים חשובים למאגר הצמחים חוסכי המים המשמשים לנטיעה ביערות קרן קימת לישראל.
מעבר לחלקת האקלום השביל מוביל לתצפית על שקע גדול מוקף בחלקו במצוקי כורכר זקופים. השקע איננו אלא מחצבה קדומה ברכס הכורכר שנמצא כאן. יש להניח שהמחצבה שימשה לכריית לבנים לשימושם של תושבי היישוב ששכן כאן בתקופות הרומית הקדומה והביזנטית.
כורכר הוא סלע ייחודי שנוצר כתוצאה מליכוד והקשיה של דיונות חוליות באמצעות גיר. הכורכר מופיע כרכסים רציפים או מקוטעים לאורך מישור החוף הישראלי, ובדרום הארץ גם באזורים מרוחקים יותר מהחוף. באזור הזה אין רכס הכורכר בולט, משום שהשטח התכסה בשכבות לס. סלעי כורכר נחשפים בערוצי נחלים או במחצבות, כפי שקורה כאן. המערות הנראות למרגלות צוקי המחצבה נחצבו בידי אדם.

הבאר ושרידי עִירָאק סְוֵידָאן

שביל הכפר, המסומן כאן באבני שפה, יורד לקרקעית המחצבה, עולה בצדה הצפוני ומגיע חיש קל לבאר שנמצאת משמאל לשביל. פי הבאר חסום בשבכה ולידה שלט הסבר. השביל פונה כאן ימינה לכיוון כביש 35 ובמרחק של כ-150 מ' מהבאר פונה שמאלה ביער איקליפטוס ומגיע למרגלות הגבעה הנמוכה שעליה שכן בעבר הכפר עיראק סוידאן. אבנים סלולות יוצרות תשתית דמויית רחוב, אך את עיקר תשומת הלב מושכות משוכות הצבר הגדולות שנותרו מימים רחוקים.
פירוש השם עיראק סוידאן הוא המערה של סוידאן. מצאנו שיהודה זיו, בלשן וחוקר ידיעת הארץ, תרגם בעבר את שם הכפר ל"חצרם של בעלי המרה השחורה". במפות ישנות נרשם המקום בשם עיי סידים. לפי נתוני רשות העתיקות נמצאו בתחום הכפר רצפת פסיפס, מערות, קברים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
במלחמת העצמאות התמקם כוח מצרי במצודת עיראק סוידאן והפיל חיתתו על קיבוץ נגבה. צה"ל ניסה לכבוש את המקום שבע פעמים, אך נחל כישלון. רק בניסיון השמיני, שנערך ב-9 בנובמבר 1948, עלה בידי חטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה, לכבוש את המקום. בעקבות כיבוש המצודה פינה הצבא המצרי גם את הכפר, והוא ננטש לגמרי. 

הדרך חזרה

מכאן מתחילים לחזור. השביל פונה צפונה בגבול שדה מעובד ויער איקליפטוסים ומאגף גבעה קטנטנה, מובלעת בר בשטח המעובד. תמצאו כאן בוסתן קטן של עצי שקמה, חרוב, תאנה, זית, שקד ועץ תמר אחד. לאחר שהשביל משלים מעגל שלם כמעט, הוא נכנס לחורשת איקליפטוס, בין השורה השנייה לשלישית, יוצא שוב אל גבול השדה ושב להתרחק ממנו.
בשדה הסמוך מגדלים חוחובה – שיח בצבע ירוק-אפור שמוצאו ממדבריות מערב ארצות הברית. החוחובה מצמיחה פירות בגודל של עד שני סנטימטרים. בכל פרי יש זרע קשה בצבע חום המכיל שיעור גבוה של שמן. שמן החוחובה עמיד מאוד לחמצון והוא חסר ריח וצבע ולכן מבוקש מאוד בתעשיית הקוסמטיקה.
עתה לא נותר לנו אלא להשלים את המעגל, מהלך כמה דקות, ולשוב לרחבת החניה.

קיבוץ נגבה ומוזיאון גבעתי

שני אתרים מעניינים נמצאים בקרבת המסלול:

מצודת יואב (משטרת עיראק סוידאן) 

מבנה המשטרה הבריטי, שכבשו המצרים בראשית מלחמת העצמאות, הטיל את אימתו על אנשי נגבה. הם כינו אותו "המפלצת על הגבעה". המקום משמש מוזיאון ומרכז מורשת לחטיבת גבעתי ומציג שתי תערוכות: גבעתי בתש"ח וחטיבת גבעתי החדשה.
שעות פתיחה: א'-ה' 9:00­-15:00. שישי ושבת לקבוצות בלבד בתיאום מראש, טל' 08-6611316

קיבוץ נגבה 

מעט מחוץ לשער הכניסה נמצא שחזור בגודל טבעי של אתר "חומה ומגדל", המציג את הקיבוץ בעת עלייתו על הקרקע. מעבר לשער, במתחם הקיבוץ, שוכן בית הקברות הצבאי ובו אנדרטת הברונזה המרשימה המציגה שלוש דמויות. הפָּסל נתן רפפורט יצר את האנדרטה לזכרם של מגיני נגבה. בתוך הקיבוץ נמצא טנק מצרי ולידו הטרקטור הראשון של מתיישבי נגבה.
במקום מוצבת עמדת הסבר קולית. כדאי גם לבקר במגדל המים ההיסטורי המנוקב כדורים, עדות לקרבות מלחמת העצמאות.

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער צפון הנגב, קק"ל; ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 25.11.15
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
אני גרה במושב ידנתן הסמוך. ושלא אוזכר בכל הסריקה שלכם. הבוסתן היה של כפר בית עפה שעליו הוקם הישוב . במחלחמת השחרור בית עפה לא נכבש והאזור הועבר לישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק. יש אנדרטה לזכר הנופלים על קרבות הכפר בחורשה ממול. יד נתן הוא הישוב הראשון שהוקם במסגרת םרויקט מן העיר אל הכפר של הנוער הציוני והום על ידי ניצולי שואה מהונגרעץיה ב1952 . שנה לאחר מכן הישוב הצטרף לחבל לכיש שהלך ונבנה בשנים אלו
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש