שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
שביל הפסגה בהר תבור

שביל הפסגה בהר תבור

מסלול טיול לכל המשפחה בגליל התחתון

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
4
הניקוד של המסלול הזה הוא4
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
אזור המסלול: צפון,
גליל תחתון
עונה מומלצת:
כל השנה
אורך בקילומטרים:
2 ק"מ
משך המסלול:
1-2 שעות
מסלול מעגלי: כן
רמת קושי: קלה
הורדת מפת המסלול
ב-pdf
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 3 (הגליל התחתון, הגלבוע והעמקים)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
היסטוריה ואמנות
היסטוריה ואמנות
חלק משביל ישראל
חלק משביל ישראל
התבור אינו ההר הגבוה ביותר בהרי הגליל, אך הוא בכל זאת אחד הבולטים שבהם. הפסגה המעוגלת (567 מ'), המנותקת מרכס הרי נצרת ומתנשאת בדד כ-400 מ' מעל עמק יזרעאל, מעוררת התפעלות בימינו בדיוק כפי שעוררה בעבר. 
במקרא הזכירו את התבור בנשימה אחת עם החרמון. בראש ההר נותרו שרידים מרשימים של חפיר ומבצר קדום. כנסיית ההִשתנות המרשימה היא אתר עלייה לרגל. הוסיפו לכל אלה את היערות הנטועים והחורשים הטבעיים שבו, והרי לכם הר יפהפה שתענוג לטייל בו.  
 
+ הצג את כל המידע

הוראות הגעה

נוסעים בכביש עפולה–צומת גולני (כביש 65) ובין סימני 57-56 פונים לכפר דבוריה (כביש 7266). חוצים את הכפר בעקבות שילוט ההכוונה לכנסיית ההִשתנות ולאחר כ-5 ק"מ מגיעים לכביש העולה לראש ההר. כ-300 מ' הלאה משם נמצא הטרמינל – מגרש החניה לאוטובוסים. 
הבאים מצומת גולני (כביש 65) ייכנסו לכפר שיבלי, יגיעו דרכו לטרמינל ויעלו להר. 
אזהרה: בגלל העיקולים החדים של הכביש העולה להר, אוטובוסים אינם יכולים לנסוע בו. 
 

קק"ל והתבור

חלקים מהתבור הוכרזו כגן לאומי והם באחריות רשות הטבע והגנים. חלקים אחרים הוכרזו כשמורת יער והם באחריות קרן קימת לישראל. שני הגופים משתפים פעולה בממשק ההר ובשמירה על ערכי הטבע שבו. יערני קק"ל מדללים בצורה מבוקרת את עצי האורן כדי לאשש את עצי החורש ולאפשר התפתחות של תת-יער. אנשי רשות הטבע והגנים עוסקים בשמירת הטבע בהר. דליקה שפורצת בתבור עשויה לטפס במהירות במדרונות התלולים ולכלות חלקים ניכרים ממנו ועל כן נדרשת ערנות מרבית במניעת שריפות בתבור.
היישובים בסביבת התבור הולכים ומתפשטים, ולפיכך תפקידו של ההר כמסדרון אקולוגי, המאפשר מעבר בין מרכז הגליל למזרחו, חשוב מאוד לחופש התנועה של בעלי חיים במרחב ולעצם קיומם. 

האדם בהר

ייתכן שמראהו המרשים של התבור הפך אותו למקודש כבר בימי קדם, אם כי עד כה לא נמצאו עדויות למקדש קדום בהר. לעומת זאת נמצאים בהר שרידים מרשימים של מבצר חזק שנבנה כנראה בתקופה ההלניסטית. מאוחר יותר, בתקופה הרומית, כך מעיד יוסף בן מתתיהו, נבנה בראש ההר התלול מבצר חזק. הצבא הרומאי נמנע מלתקוף אותו, אך בסופו של דבר נאלצו יושביו להיכנע, משום שהמים אזלו בבורותיהם (מלחמות היהודים ד, א, ח).
 המסורת הנוצרית רואה בהר את מקום ההתרחשות של נס ההשתנות של ישו (טרנספיגורציה). זהו אירוע חשוב בנצרות, המתואר בברית החדשה: "ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה. וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו. והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים אתו" (מתי יז, 3-1).
בשל חשיבותו של הר תבור במסורת הנוצרית, החלו לעלות אליו לרגל כבר במאה הרביעית. על פי תיאורי נוסעים קדומים, היו בו שלוש כנסיות ובמאה השמינית ארבע כנסיות ומנזר. עולי הרגל נאלצו באותם ימים לטפס כ-4,300 מדרגות כדי להגיע לראש ההר. 
בתקופה הצלבנית החליף הר תבור ידיים פעמים אחדות בין הנוצרים למוסלמים. הצלבנים הקיפו בביצורים את הכנסייה ואת המנזר שבראש ההר. בתקופה הצלבנית שימש התבור מרכז מבוצר לכפרי הסביבה. אחרי תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטין (1187), נטשו נזירי התבור את ההר. בשנת 1208 בנה אל-מלכּ אל-עאדל, שליט דמשק, מבצר גדול על פסגתו. מעשה זה היווה עילה לארגון מסע צלב חמישי. הצלבנים תקפו את המבצר בשנת 1217, אך לא יכלו לו. בשנת 1263 הרס השליט הממלוכי בייברס את המבנים שבהר.
בשלהי המאה ה-19 הקימו נזירים פרנציסקנים מנזר ואכסניה בראש ההר. כנסיית ההשתנות, המקדמת בימינו את פני הבאים להר, נבנתה בשנת 1924 על פי תכניתו של האדריכל האיטלקי הנודע ברלוצי. הכנסייה בנויה על פי קווי המתאר של הכנסייה הצלבנית מהמאה ה-12. שרידי הכנסייה הקדומה משולבים במבנה החדש. מצפון לכנסייה, מתחת לרצפת האולם הגדול שהיה חדר האוכל של המנזר הצלבני, נמצאה מערה קטנה ועל קירותיה כתובות ביוונית וצלבים. נראה כי המקום שימש בתקופה הביזנטית כמערת קבורה לנזירים שחיו על ההר.
ברלוצי כיסה את האולם המרכזי של הכנסייה בגג עשוי לוחות שיש שקופים כדי להביא לידי ביטוי את השפעת האור המסתורי במעמד ההשתנות, אך בשל הגשם והרוחות השוררים בהר, נאלצו מאוחר יותר לקרות את הכנסייה בגג נחושת. באפסיס של הכנסייה משובץ פסיפס יפה, המתאר את ישו משתנה לעיני שלושת תלמידיו כשהוא ניצב בין משה לאליהו, המסמלים את החוק והנבואה. שני המגדלים שבחזית הכנסייה הוקמו על שתי קפלות מימי הביניים. הקפלה שמשמאל מוקדשת למשה, ובה מתואר משה נושא את לוחות הברית על הר סיני. בקפלה השנייה מתואר אליהו במאבקו עם נביאי הבעל בכרמל. 
שעות הביקור: ימי חול 15:00-8:00. שבת 12:00-8:00, 17:00-14:00. 

מסלולי טיול

בתבור מסומנים מסלולי טיול אחדים, בהם שביל ישראל, שעולה לפסגת התבור ויורד מההר בצדו השני. ברשימה זו נתאר את "דרך החלמוניות" ואת שביל הפסגה.  

"דרך החלמוניות"

במדרון הדרומי של התבור, מעל מגרש הכדורגל של דבוריה, צומח ריכוז גדול של חלמונית גדולה. בגלל האקלים החם השורר באזור, החלמוניות בתבור מאחרות לפרוח. הפריחה מתרחשת כאן מ-10 בנובמבר בערך עד אמצע דצמבר. החלמוניות צומחות ביער שנטעה קק"ל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. 

מרחק הליכה:

700 מ'

משך הטיול:

שעה עד שעה וחצי. 

דרגת קושי:

טיול משפחות

נקודת מוצא וסיום:

כדי להגיע לחלמוניות יש לנסוע בכביש העולה לתבור. בעיקול הדרך השלישי, לאחר כ-800 מ', מסתעפת ימינה דרך היער. יש להחנות את הרכב ברחבה הקטנה שבכניסה לדרך ובשום אופן אין להמשיך לנסוע בה. בסיום הטיול חוזרים באותה דרך לחניה. 

המסלול

צועדים בדרך כ-700 מ' ומגיעים לשלט המבשר על מקום החלמוניות, הצומחות במדרון שמתחת לדרך. אנא, לכו בזהירות, השביל תלול למדי. השביל נפרץ בסיוע תלמידי חטיבת הביניים מדבוריה.
 

שביל הפסגה

מרחק הליכה:

2 ק"מ

משך הליכה:

שעתיים

דרגת קושי:

טיול משפחות

נקודת מוצא וסיום:

רחבת החניה שלפני כנסיית ההשתנות, בראש הר תבור. מסלול מעגלי. 

המסלול

מרחבת החניה של כנסיית ההִשתנות צועדים בכביש הצר שבו עולים להר. עוברים בשדרת הברושים היפה ומגיעים לשער האבן המעוטר המכונה "שער הרוחות", שדרכו עובר הכביש לרחבת החניה. השער נבנה בראשית המאה ה-20. חלק מאבניו נלקחו מאבני המבצר הקדום. 
למרגלות השער, ליד רחבת חניה נוספת, נפנה שמאלה בעקבות שביל ישראל החופף כאן לשביל מסומן שחור. משמאל לשביל אפשר להבחין בחפיר הקדום שהקיף את המבצר. מימין נפרשים הנופים של בקעת כסולות ורכס הרי נצרת במלוא הדרם.  
השביל עובר דרך חורשת אורן ירושלים שניטעה בשנות ה-30 של המאה ה-20, תקופת המנדט הבריטי. קומתם של העצים שחה מעט תחת משא השנים והרוחות. השביל פונה מעט שמאלה וחושף את אגפה הדרומי של כנסיית ההִשתנות ואת הפינה הדרומית-מזרחית של המבצר מימי הביניים. החפיר ושרידי החומה נראים היטב. שרידי המבנים ובורות המים שנמצאים מחוץ למבצר שייכים אולי למבצר שבנו המורדים היהודים בימי המרד הראשון ברומאים. 
מול כנסיית ההִשתנות אנו חולפים על פני שביל המסומן אדום. השביל יורד מההר מזרחה לכביש עפולה –כפר תבור (כביש 65). כאן אנו נמצאים בלב יער פארק של אלון התבור ולנגד עינינו נפרשים הנופים המרהיבים של הגליל התחתון המזרחי, עמק יזרעאל, נחל תבור, הגלבוע והרי הגלעד שמעבר לנהר הירדן. 
שביל הפסגה עובר עתה באגפה המזרחי של פסגת ההר וחולף על פני שביל "כחול", היורד מההר לעבר צומת גזית (שביל ישראל נצמד לשביל "הכחול"), כך ששביל הפסגה נותר עם הסימון השחור לבדו. השביל מגיע לפינה הצפונית-מזרחית של המבצר מימי הביניים. מראה שרידי מגדל הפינה שבחומה והחפיר הרחב והעמוק החצוב בסלע מרשימים מאוד, אך את עיקר ההנאה שואבים המטיילים מ"מכת הנוף" המכה בפניהם. זוהי אחת מנקודות התצפית המרהיבות בישראל. מכאן רואים היטב את הרמות הנטויות של הגליל התחתון המזרחי לפני שהן צונחות אל בקעת יבנאל ונחל תבור. בית קשת ובית הספר החקלאי כדורי נראים כמו על כף היד וכך כל המרחב האדיר עד החרמון. 
השביל עובר עתה למדרון הצפוני של ההר, הנהנה מתנאי לחות משופרים משום שהוא נתון פחות להשפעת הקרינה הישירה של השמש. במדרון הזה צומח חורש מפותח ונפוצים בו גם עצי אלון מצוי הדורשים לחות גבוהה יחסית, אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אשחר ארצישראלי, חרוב מצוי ועוזרר קוצני.  
כמה צעדים הלאה משם פעורה משמאל לשביל מערה חצובה, שפתחה מעוטר בקשת בנויה אבן. נראה כי המערה שימשה בראשיתה מחצבה ואחר כך נוצלה לשימושים אחרים, אולי למגורי נזירים. בחורף עולה לצד השביל פריחה מרהיבה של מיני סתוונית, כדן, כרכום, כלנית ועיריוני. באביב פורחת כאן גביעונית הלבנון. כדאי גם לשים לב לעצי הזית היפים הצומחים כאן. 
השביל שלנו פוגש שביל מסומן ירוק, החופף כאן שוב לשביל ישראל. אנחנו לא מתבלבלים ופונים בו שמאלה (מי שיפנה ימינה ירד מהתבור לכיוון הכפר שיבלי). למרגלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית השביל פונה שמאלה, לצדה הדרומי. כאן נמצא השער המקושת המוביל לרחבה מפולסת, שמאחוריה חצובה בסלע קפלת מלכיצדק. הקפלה שייכת לכנסייה היוונית-אורתודוקסית ושעריה נעולים בדרך כלל. על פי המסורת האורתודוקסית, זהו עמק השווה, המקום שבו נפגשו אברהם ומלכיצדק, מלך שלם.  
מכאן קצרה הדרך להשלמת המעגל ולנקודה שממנה יצאנו למסלול הרגלי. 

קרדיטים

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: ולדימיר בזברחי, מהנדס אזור גליל תחתון, קק"ל
פורסם בתאריך: 3.10.2017
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.



תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
מומלץ מאוד לביקור
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש