חידוש יערות הגלבוע

בימים אלה פועלת קק"ל לחידוש חלקה גדולה ביער הגלבוע. בחידוש היער ייעשה שימוש רב בעצי חורש טבעי, שיגוונו את היער ולא יסתירו את הנוף המרהיב הנשקף מדרך נוף גלבוע.

בנובמבר 2013 נתקלו המטיילים בדרך נוף גלבוע במחזה בלתי-שגרתי. כ-5 ק"מ ממזרח למתחם התיירות נורית שבשער הגלבוע נעלמו מרבית העצים מחלקת יער גדולה, המשתרעת על פני כ-280 דונם, והיו כלא היו. לא עברה כאן סופת טורנדו הרסנית שעקרה את העצים משורש. עובדים מטעמה של קק"ל כרתו את העצים והותירו את המדרון חשוף. האם זה מה שקק"ל עושה לעצים ביערות ישראל?
ארז משה, יערן גוש הגלבוע, ממהר להסביר: "קק"ל החלה לייער את הגלבוע בראשית שנות ה-50. מאז עברו שנים רבות וחלקות יער גדולות בהר הזדקנו. עצים רבים החלו לקרוס. גזעים נשברו. עצים רבים אחרים נטויים בזוויות חדות. החלטנו שהגיעה השעה 'להצעיר' את היער הוותיק ולבסס יער מגוון, רב-מיני ורב-גילי".
גם במצב זה לא מוותרים בקלות על כל עץ שצומח ביער. אנשי הייעור בגלבוע ערכו בחלקת היער סיור מוקדם ובחנו היטב את העצים. עצים מעטים, שמצבם טוב, סומנו באדום והם יישארו בשטח ו"ישגיחו" עליו בעת שהשתילים החדשים יצמחו ויפארו מחדש את המדרון. עצים אלה ישמשו עצי אם לזרעים, ויסייעו בזריעה טבעית של אורנים בשטח הכרות. השטח הכרות יעניק גם אפשרות לחידוש של צמחייה טבעית שתשתלב בתת-היער הנטוע. בסקר אקולוגי שנערך בחלקה טרם הטיפול, הוגדרו כמה "כתמים" לשימור הצמחייה הטבעית. בעבודות לחידוש היער יישמרו בתי גידול טבעיים כגון משטחי סלע, נקודות פריחה ומחילות בעלי חיים.

מערום בולי עץ. צילום: יעקב שקולניק

היסטוריה מקוצרת של הגלבוע

עד התקופה הרומית היו בגלבוע יישובים מעטים. ייתכן שבתקופת הקדומות מאוד היה כאן חורש, אך יש להניח שההר שימש כמרעה ליישובי העמק. בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית שכנו בהר יישובים רבים יותר. נראה כי הם התפרנסו מגידול גפנים ועצי זית. אם נותרו עוד עצי חורש בהר, הם נכרתו למען השדות המעובדים. לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה ה-7) ננטש ההר וכנראה רק במאות ה-17–18 נאחזו בו מחדש כפרים ערביים. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים זרעין, נוריס ומזר בצפון הגלבוע. חברי הקיבוצים שבעמק עוד הספיקו ב-19 ביולי 1948 לעלות לגלבוע ברגל, ובזכותם נכלל חלקו הצפוני של ההר בתחום מדינת ישראל.

ייעור הגלבוע

לאחר מלחמת העצמאות שרר בגלבוע מצב ביטחוני רעוע. בשנת 1958 התגייסה קק"ל לשפר את המצב ופרצה את דרך הפטרולים שלאורך הקו הירוק, מצנדלה שבדרום-מערב, דרך הר ברקן, פקועה וג'ילבון, ועד להר מלכישוע והמורד לבקעת בית שאן. העבודות התבצעו בחסות כוחות משמר הגבול ואף גבו הרוג אחד מפורצי הדרכים.
לאחר סלילת הדרכים קיבלה קק"ל על עצמה את האתגר של ייעור הגלבוע. החששות היו כבדים, שכן ניסיונות ייעור ראשונים שערכו הבריטים בשנות ה-20 ליד מעיין חרוד לא עלו יפה, והדעה המקובלת הייתה כי בגלבוע לא יצלח יער. נדמה היה כי קללתו של דוד המלך – "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות" – מתקיימת.
טל ומטר אולי אין בגלבוע, אבל המלך לא אמר דבר על זיעה. נדמה כי בזיעת אפיהם השקו נוטעי הגלבוע את העצים ששתלו ובסיומה של המלאכה השתרע יער הגלבוע על פני 20 אלף דונם. העצים, רובם ככולם, היו עצי מחט מהמין אורן ירושלים וברוש מצוי, כפי שהיה נהוג ומקובל באותם ימים, בוודאי באזורים יבשים כהר הגלבוע.

חידוש היער

חלקת היער הראשונה שקק"ל מחדשת נמצאת למרגלות מצפור יצחק חידו. המצפור בנוי כרחבת תצפית בצד דרך נוף גלבוע. יש משהו סמלי בכך שחידוש הגלבוע מתחיל דווקא כאן, במקום המנציח את היערן שקשר את גורלו עם הגלבוע ועבד בו במשך 45 שנה. הנטיעות יחלו בדצמבר 2013.
מאז ניטע יער הגלבוע לראשונה חל שינוי עמוק בתפיסת הייעור של קק"ל, ובראש ובראשונה בנושא הרכב המינים. כ-30% משטח היער החדש יינטעו במינים הנמנים עם עצי החורש הים-תיכוני של ישראל כגון אלון התבור, חרוב מצוי, עוזרר קוצני ואלה אטלנטית. השיקול היערני של שימוש במינים אלה היא השאיפה ליצור יער מגוון ורב-מיני ותת-יער מפותח. שיקול משני הוא שיקול הנוף; עצי החורש, הנמוכים מטבעם, יינטעו קרוב לדרך הנוף, על מנת שלא יסתירו את הנוף לנוסעים בכביש הנוף. עצי המחט יינטעו בחלקים הנמוכים של החלקה ואת אורן ירושלים הוותיק יחליף אורן ברוטיה, שהתגלה כמין עמיד יותר למזיקים.
במצפור חידו נפתח כבר עכשיו חלון רחב וגדול יותר לנוף: הרי נצרת והר דבורה, הר תבור וגבעת המורה וכמובן עמק חרוד, המשתרע למרגלות הגלבוע. במקרה או שלא במקרה עוברת גם דרך הנוף (כביש 667) שדרוג, שמרחיב את הכביש והופך את הנסיעה היפה בהר לבטוחה יותר.
כולכם מוזמנים.

לפירוט על סיור מומלץ בדרך נוף גלבוע לחצו כאן.

מפה

למפה של יערות הגלבוע לחצו כאן.

מידע נוסף

עונה מומלצת

כל השנה, בתחילת מארס - פריחת איריס הגלבוע.

אורך מסלול הנסיעה

כ-30 ק"מ.

התאמה למוגבלים בתנועה

הר שאול (כתף שאול) - שולחנות פיקניק מותאמים לנכים. שבילי הגישה למצפור מותאמים למעבר כיסאות גלגלים. מצפור יצחק חידו - נגיש. חניון נורית - יש שולחנות נגישים. חניון הר אבינדב - יש שולחנות נגישים.

קרדיטים

תודה לארז משה, יערן גוש הגלבוע, ולכליל אדר, מנהל מחלקת היער במרחב צפון, על סיועם בהכנת הכתבה.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק; יוסי זמיר, ארכיון צילומי קק"ל; מלכה ברקאי, ארכיון צילומי קק"ל
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 27.11.2014