e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

תהלוכן האורן


פועלה של קק"ל להדברת המזיק שפוגע ביערות

יש דברים שהמטייל ביער של קרן קימת לישראל רואה במבט ראשון. קשה לפספס בכניסה ליער את השלט הגדול ואת המפה שבו, המסייעים להתמצא בשטח. אי אפשר להתעלם משולחנות הפיקניק המזמינים לפרוק את הצידנית ולבלות שעה קלה ונעימה בצל הטבע. והילדים, אלה מגלים מיד את מתקני השעשועים ורצים אליהם בשמחה.
לעומת זאת קל מאוד להחמיץ את מה שנסתר מן העין. מתי ראיתם לאחרונה בחניון קק"ל את "שקי המשי" שטווה תהלוכן האורן (שנקרא בעבר טוואי התהלוכה)? 


המדור להגנת בריאות היער
הסיבה שברוב המכריע של החניונים קשה לראות את תהלוכן האורן היא שקק"ל משקיעה משאבים רבים בהדברת המזיק. מי שאמון על התחום הזה הוא עומר גולן, מנהל המדור להגנת בריאות היער באגף הייעור של קק"ל.
עומר הוא בן למשפחת חקלאים ממושב בת שלמה, בעל תואר שני מהפקולטה לחקלאות במגמת אגרו-אקולוגיה. נושא המחקר לתואר השני שלו היה תפוצתן של החיפושיות שנוברות בעצי האיקליפטוס בישראל ושל הצרעה הטפילית שלהם, עבודה שנעשתה בהנחיית פרופ' צבי מנדל, המומחה בה"א הידיעה למזיקי יער בישראל. "במהלך עבודת המאסטר הכרתי יערנים ואת אנשי אגף הייעור של קק"ל. בשנת 2012, כאשר התברר לי שבקרן קימת לישראל מחפשים מנהל למדור להגנת בריאות היער, הצטרפתי בשמחה. מצד אחד לא דמיינתי עד כמה האתגרים הם רבים ומורכבים בשמירה על בריאות היער ומצד שני אני נפעם בכל שנה מחיוניותם של יערות ישראל".

כמה מילים על תהלוכן האורן
תהלוכן האורן הוא מין עש (פרפר לילה) שזחליו ניזונים ממחטי אורן. באזורנו הוא התגלה לראשונה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 בקרבת הכפר אום צפא שבשומרון ומאז התפשט לכל אזורי הארץ שבהם ניטעו אורנים. הזחלים של תהלוכן האורן צומחים במהלך התבגרותם לאורך של כארבעה ס"מ. לקראת שלב ההתגלמות, המתרחש בחודשים מארס-אפריל, הזחלים יורדים מהעץ בתהלוכה ומסתתרים בקרקע בעומק של כ-15 ס"מ. באוגוסט-ספטמבר הבוגרים מגיחים ולאחר הזדווגות מטילה כל נקבה על ענף אורן כ-150 ביצים שמהן בוקעים באוקטובר-נובמבר הזחלים הצעירים. חלק מהגלמים מבלה בקרקע יותר משנה, דבר שמקשה עוד יותר את המאבק במזיק.
גופם של הזחלים מכוסה שערות צמריריות, אולם שערות אחרות, מיקרוסקופיות, הן המסוכנות ומכילות חומרים רעילים שנועדו להגן על הזחלים מפני טורפים. כאשר ביער נמצאים זחלים במספרים גדולים, השערות הזעירות של הנשלים מתפזרות ונשארות על פני הקרקע ועלולות להיות מטרד חמור לבני אדם. ילדים ואנשים רגישים עלולים לסבול מגירוי קשה בעור ומצריבות, והסכנה היא חמורה במיוחד כאשר השערות חודרות לעיניים ולמערכת הנשימה.
תהלוכן האורן נמצא בכל מדינות אגן הים התיכון. הוא תוקף בעיקר את האורן הקנרי, האורן הקפריסאי (ברוטיה), את אורן ירושלים, ובמידה מועטה מאוד את אורן הצנובר. באירופה המזיק תוקף גם מינים נוספים של עצי מחט. 

סודות מחיי הזחלים
"בסביבות חניונים ובמקומות קולטי קהל אין פשרות במאבק בתהלוכן האורן", הוא אומר. "אנחנו מדבירים את הזחלים כדי להגיע למצב שבו האזור נקי מזחלים ככל שאפשר והשהייה בו בטוחה. כמובן, אי אפשר לפעול בצורה נמרצת כל כך בכל שטחי היער".
עומר לוקח אותנו לפינה מתוירת פחות באחד מיערות קק"ל שבעמק איילון. אנחנו מגלים שם לחרדתנו עצי אורן עירומים לגמרי מעלים. "השנה אנחנו נמצאים בשנת התפרצות של התהלוכן". לדבריו של עומר "דבר כזה קורה פעם בכמה שנים וזו התוצאה. השנים הקודמות היו שחונות יחסית וקצב הצימוח של עצי האורן היה אטי. לאחרונה חווינו שנתיים טובות של גשם במרכז הארץ ובדרום. לכן האורנים פתחו בצימוח נמרץ וזה טוב לתהלוכן. אין מה לדאוג לעצים, הם יתאוששו".
אנחנו מתקרבים לאחד העצים ורואים מחטים רבות חומות ומכורסמות. "הזחלים מתבגרים בחמישה שלבים", אומר עומר, "כל שלב נמשך כשבועיים עד חודש. בשני השלבים הראשונים הזחלים מתקבצים במקומות שונים על העץ ורק מגרדים את המחטים. מדרגת הזחל השלישית הם מפסיקים לנדוד ומתחילים לטוות את המטווים הקבועים - מעין "שקי משי" שבתוכם הם מסתתרים ביום. בשלב זה הזחלים כבר ניזונים בלילה ממחטים שלמות. המטווים מספקים לזחלים הגנה מפני טורפים, גשם, רוח וקור. הטמפרטורה בתוך המטווה עשויה להיות גבוהה ב-17 מעלות צלזיוס מטמפרטורת הסביבה, תכונה המאפשרת לזחלים להתפתח גם בתקופה הקרה של השנה. מטווים של קבוצות גדולות של זחלים עשויים להגיע לאורך של 30 ס"מ.
"עם כל שלב חדש גדל מספר השערות הצורבות של הזחל. בשלב השלישי יש לזחל מאות שערות צורבות, בשלב הרביעי אלפים, ובשלב החמישי הזחל מצמיח מאות אלפי שערות צורבות! בין כל שלב לשלב הזחל מתנשל, והשערות שנמצאות על הנשלים מתפזרות ברוח מתחת למטווה הנטוש שמתפרק בקיץ לכל עבר". 

פעולות קק"ל להדברת תהלוכן האורן
המאבק בתהלוכן האורן מתחיל כבר בחודש נובמבר. יערני קק"ל עורכים סקרי נגיעוּת - סיורים שבמהלכם הם מעריכים את מצב הנגיעות הראשוני בשטח. בשלב זה, שבו הזחלים עודם צעירים, היערנים צריכים לזהות כרסומים ראשונים בעלים. מכיוון שהזחלים ניזונים בקבוצות, אפשר להבחין במחטים המעוותות, השונות במראן ממחטים שנפגעו מסיבות שאינן קשורות לזחלים. סוקר מיומן יוכל להבחין אף בתטולה של ביצי העש.
קשה מאוד לסקור את כל היערות ולכן ניתנת עדיפות לאתרים קולטי קהל, לחלקות יער שלצד שבילים ודרכים המשמשים את המטיילים וליד יישובים, אף כי נסקרים גם שטחי יער רבים נוספים. "במרכז הארץ ובצפונה אנחנו בודקים את הצד הדרומי של העץ בעיקר במפנים הדרומיים של היער", אומר עומר. "בצד זה הטמפרטורה גבוהה יותר, משום שהוא חשוף יותר לשמש. לעומת זאת בחלק מהיערות שבדרום הארץ אמנם יש לבדוק בעיקר את הצד הדרומי של העץ, אבל המזיק מצליח יותר במפנים הצפוניים של היער. זה קורה בנגב משום שבמפנים הדרומיים העצים משגשגים פחות ולעתים אינם מזינים מספיק להתפתחות הזחלים.
"אם הנגיעות נמוכה, איננו נוקטים פעולות הדברה. צריך רמה מסוימת של נגיעות כדי להצדיק התערבות. כאשר הזחלים צעירים, בשלושת השלבים הראשונים, עוד לפני שהספיקו לטוות מטווים, אפשר לרסס שטחים נרחבים מהאוויר בתכשיריB.T  המבוססים על פעילות של רעלן המופק מחיידקי בצילוס. זחלים שניזונים ממחטים מרוססות נפגעים במערכת העיכול שלהם ומתים תוך ימים ספורים. נחוצים לפחות שני לילות ללא גשם או רוח חזקה לאחר הריסוס כדי להבטיח את הדברת הזחלים. לתכשירים מסוג זה אין השפעה על בני אדם.
"בשנת התפרצות כמו זאת, השמירה על בריאות המבקרים בחניונים מצריכה מאמץ נוסף מיערני קק"ל. במקומות שקרובים לשטחים מיושבים ובחניונים יש להשתמש באמצעים נוספים כגון קיצוץ ענפים שאליהם צמודים המטווים (קני זחלים). בחניונים הומי אדם קק"ל אף נעזרת במנופים כדי לסלק מטווים שנמצאים בצמרות עצים גבוהים. המזיק הזה יודע להפתיע", מסכם עומר גולן, "וזה מחייב אותי להשתדל ולשלוף בכל שנה שפן אחר, חדשני, מהכובע. לעתים הפעולות כנגד התהלוכן יקרות ועתירות כוח אדם, אבל מה לא עושים כדי לשמור על המטיילים ביערות"?
חשבו על זה בפיקניק הבא שלכם...  

קרדיטים
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ועומר גולן
פורסם בתאריך: 28.3.2016
תהלוכן האורן – שאלות נפוצות
 
ש: מה זה תהלוכן האורן?
ת: תהלוכן האורן הוא עש הניזון על עצי אורן. זחלי העש מכילים שערות צורבות הגורמות לגירויים
בעור.
 
ש: איך יודעים שהעץ נגוע בתהלוכן האורן?
ת: ניתן לזהות נגיעות החל מנובמבר-דצמבר. הנגיעות הראשונית קשה לאיתור, ומתבטאת בקבוצת
מחטים מעוותות או מצהיבות בשל כרסום הזחלים. לקראת ינואר ניתן להבחין בקלות ב"מטווים",
מעין פקעות של חוטי משי בצבע לבן-אפור. אלו הם בעצם קיני הזחלים.
 
ש: זיהיתי תהלוכן ביער, האם מסוכן להסתובב שם?
ת: כאשר נצפים קינים רבים על העצים: הסכנה מהזחלים עצמם היא באביב. במהלך הקיץ תתכן
צריבה ברגלים בשל שרידי קינים ישנים והמתפרקים.
 
ש: למי אפשר לדווח על עצים נגועים?
ת: אם השטח באחריות קק"ל ניתן להשאיר פרטים בקו ליער.
אם השטח בבעלות פרטית או באחריות המועצה המקומית יש לפנות לגורם האחראי, אשר מחויב
לטפל על פי החוק.
 
ש: כיצד מטפלים בזה?
ת: הטיפול ביערות קק"ל נעשה על פי רוב בריסוס אווירי של תכשיר הדברה המאושר לשימוש
בחקלאות האורגנית )תכשירים ביולוגיים מבוססי החיידק thuringiensis Bacillus.)
 
ש: אין דרכים אחרות מלבד ריסוס?
ת: דרכי טיפול נוספות הינן הזרקת תכשיר הדברה לגזע העץ או הסרה ידנית של המטווים. שיטות
אלו אינן ישימות בשטחים נרחבים. קק"ל בוחנת באופן תדיר שיטות חדישות וידידותיות לסביבה
לטיפול בתהלוכן (דוגמה לשיטה שנכשלה היא עידוד קינון של ירגזים ביער).
 
ש: למה מרססים יותר מדי? למה מרססים פחות מדי?
ת: קק"ל מטפלת בתהלוכן האורן מדי שנה רק על פי הצורך. מדי שנה מושקעים מאמצים גדולים
בביצוע סקרי נגיעות בתהלוכן ברחבי הארץ, עם דגש על אתרים קולטי קהל.
 
ש: הריסוס מסוכן לי או לכלב שלי?
ת: התכשיר הביולוגי בשימוש קק"ל מיועד לזחלים ואינו פוגע בבעלי דם חם.
 
ש: ביתי סמוך ליער. האם נשקפת לי סכנה מהריסוס?
ת: על פי תקנות משרד הבריאות מותר לרסס מהאוויר רק עד מרחק של 120 מ' ממבנים מאוכלסים.
 
ש: אז למה לא ניתן לשהות ביער בזמן הריסוס?
ת: מסיבות בטיחותיות. הטייסים נמנעים מביצוע ריסוסים כשישנם מבקרים ביער.
 
ש: האם אפשר לטייל ביער אחרי הריסוס?
ת: ניתן להכנס ליער לאחר התייבשות החומר. כשעה-שעתיים לאחר הריסוס.
 
ש: מתי יחול הטיפול השנה?
ת: מועד הטיפול תלוי בהתפתחותו של המזיק. על פי רוב הטיפולים חלים בחודשים נובמבר-ינואר.
 
ש: מדוע לא מודיעים מראש מתי בדיוק יהיה הטיפול?
ת: הטיפולים נקבעים על-פי מצב התפתחותו של המזיק ועל-פי מזג האוויר ולכן לא ניתן למסור
תאריכים מראש.

 
ש: האם אפשר ללקט פטריות אחרי הריסוס? כמה ימים לאחר ריסוס צריך לחכות?
ת: למיטב ידיעתנו אין מניעה, אולם כמשנה זהירות עדיף לחכות 48 שעות ממעוד הריסוס.