e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

טיול בנתיב אנז"ק בנגב


שלטי הסבר חדשים שהציבה קק"ל בנגב מספרים את סיפורם של פרשי אנז"ק. הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים כבשו במלחמת העולם הראשונה בסערה את באר שבע מידי הטורקים, ופתחו את ארץ ישראל בפני בריטניה.

המוצג המרכזי בהיכל התהילה שבמוזאון המלחמה האוסטרלי בקנברה הוא שרידיה של רצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית מהנגב. רצפה זו, שעשתה את כל הדרך מח'ירבת שלאלה (כיום פארק אשכול), היא המוצג המוחשי וגם הסמלי ביותר של הקרב שעליו גדל כל ילד באוסטרליה: פרשים אוסטרלים מסתערים במישור חשוף על עמדות הטורקים בבאר שבע וכובשים את העיר בסערה.

כיבוש באר שבע לא בא בקלות לצבא הבריטי, שהחל להתקדם בשנת 1916 ממצרים לכיוון ארץ ישראל. יחד אתם נלחמו פרשים אוסטרלים וניו זילנדים (אנז"ק, ראשית תיבות שמשמעותם באנגלית היא הגיס האוסטרלי והניו זילנדי).
זה היה מבצע לוגיסטי מדהים. כדי שלא להיקלע למחסור במים ובאספקה, הבריטים התקדמו בסיני תוך כדי סלילת מסילת ברזל והנחת צינור מים. לאחר כמה קרבות שבהם גברו על הצבא הטורקי בסיני, התייצבו הכוחות הבריטים מול שערי עזה. פעמיים, ב-26 במרץ וב-19 באפריל 1917, נכשלו הבריטים בכיבוש עזה. במקום להתקדם צפונה ולכבוש את ארץ ישראל, נאלצו להתחפר מול הטורקים שישה חודשים נוספים. גנרל אדמונד אלנבי, שהחליף בשלב זה את ארצ'יבלד מאריי, הגיע למסקנה שעליו להפתיע ולפרוץ את החזית בבאר שבע. הוא הטיל את המשימה על פרשי אנז"ק. הבריטים נערכו למתקפה על באר שבע בחשאי. שיאו של תרגיל ההטעיה המבריק היה העברת הפרשים מחזית עזה אל עמדות התקיפה שממזרח לבאר שבע וכיבוש העיר ב-31 באוקטובר 1917.
נתיב אנז"ק, שאורכו כ-100 ק"מ, מנציח את האיגוף הגדול של הפרשים. בשלב זה מוצבים שלטי הסבר בחמישה אתרים לאורך הנתיב. בעתיד יוצבו עוד חמישה שלטי הסבר באתרי באר שבע ויוקמו שלוש מבואות – בבתרונות בארי, בפארק גולדה ובפארק אשכול. השלטים ממחישים את הווי החיים של הפרשים ואת עלילות הקרבות בשפע של תמונות מאותם ימים. נתיב אנז"ק הוא רעיון של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, אשר תכננה וביצעה את מסע השחזור של הפרשים האוסטרלים בשנת 2007 (90 שנה למלחמה), ומתכננת המשך הנתיב צפונה. קק"ל מנציחה את נתיב אנז"ק בעזרתם של ידידי קק"ל באוסטרליה, שמאמצים את הפרויקט כולו, לרבות האתרים והשילוט. אתם מוזמנים לצעוד בעקבות הפרשים.

מצפור המאגרים. צילום: יעקב שקולניק

תל גמה

איך מגיעים?

שבים לכניסה לבארי ולכביש 232 וממשיכים דרומה. חולפים על פני קיבוץ רעים. בצומת רעים פוגשים את כביש 234, הפונה שמאלה לכיוון אורים. יש להמשיך עוד כ-400 מ' ולפנות ימינה בדרך עפר, על פי השילוט לתל גמה. חונים במורדות הדרומיים של התל, שם מוצב שלט ההסבר.

תל גמה (תל ג'מה) מתנשא מעל גדתו הדרומית של נחל בשור, מהגדולים בנחל הנגב והנחל בעל אגן הניקוז הגדול ביותר בישראל הנשפך לים התיכון. בקטע זה הנחל מכונה בערבית ואדי ע'זה, ובשם זה הכירו אותו פרשי אנז"ק. יובליו העיליים של נחל בשור מנקזים את הרי חברון ואזור שדה בוקר. תוך כדי הקרבות על עזה ובתקופת ההכנות לכיבוש באר שבע, ייצבו הבריטים את קו המוצבים שלהם בגדת נחל הבשור. הטורקים התבצרו מולם, בגדה הצפונית של הנחל.
בנחל בשור עברה הדרך הקדומה לנמל עזה. תל גמה מזוהה עם העיר הכנענית יַרְזָה (אַרְצָה, אַרְזָה), ששכנה על אם דרך המסחר הזאת. במאות השמינית והשביעית לפני הספירה שכן בתל מרכז שלטון אשורי. נראה כי בתקופה ההלניסטית עבר היישוב אל השטחים שמסביב לתל, ואילו התל שימש מרכז לאיסום החיטה שגידלו בחבל הבשור.
בנחל מתחוללים שיטפונות עזים עד כדי כך שחלק התל הקרוב לנחל נגרף ואיננו עוד. לפיכך, יש להיזהר מאוד בעת הטיול לפסגת התל. התצפית על מרחבי הנגב המערבי מראש התל מרהיבה. שילוט נתיב אנז"ק מביא תמונות והמחשה על חלקם של הסוסים והגמלים במערכה. שיירות גמלים עמוסי מים וציוד שוטטו יום וליל כדי להביא אספקה ללוחמים במוצבים שלאורך נחל בשור.
מצפור יער נחל אסף

איך מגיעים?

מתל גמה ממשיכים עוד כ-500 מ' דרומה לצומת רעים (מפגש עם כביש 242 הפונה ימינה לכיוון כיסופים). ממשיכים לאט דרומה בכביש 232, חולפים על פני בסיס רעים (מימין), ואחרי כ-500 מ' אחרי הבסיס פונים ימינה ונכנסים לדרך עפר. הדרך פונה שמאלה במקביל לכביש ומגיעה לחניון נחל אסף לאחר כחצי קילומטר.

חניון חדש ורחבת תצפית גדולה מקבלים את פני הבאים למצפור יער נחל אסף. החניון והמצפור נגישים לכיסאות גלגלים. בדרך לתצפית מוצבים עמודים המנציחים את תאריכי הקרבות על עזה ואת התאריך שבו נכבשה באר שבע.
נחל אסף (ואדי אל-מעין) מתחיל את דרכו ליד חורבת מעון (ח'ירבת מעין), עובר למרגלות המצפור ונשפך לנחל בשור כ-3 ק"מ צפונה ממנו. הנחל והבאר מנציחים בשמם את זכרו של אסף שכנאי, מפקדה של כיתת פלמ"ח שאבטחה את צינור המים ליישובי הנגב בימים שלפני קום המדינה. אסף שכנאי נהרג בדצמבר 1947 יחד עם חמישה מאנשיו סמוך לכפר שוּעוּט (ליד צומת גבולות).
בנובמבר 1948, בעת מלחמת העצמאות, ניסו המצרים להרחיב את אחיזתם ברצועת עזה לעבר הנגב המערבי והשתלטו, בין השאר, על תל גמה וחורבת מעון. בראשית דצמבר יצא צה"ל ל"מבצע אסף", שסיכל את האיום המצרי בגזרה. בנחל אסף נטעה קק"ל יער מדברי המשתרע על פני כ-3,400 דונם. רוב העצים נמנים עם הסוג איקליפטוס ומיעוטם רחבי עלים אחרים ועצי מחט.
קרקע הלס הבונה את מישורי הנגב המערבי נתונה לתהליכי סחיפה. במקומות שממשק הקרקע לקוי בגלל רעיית יתר, עקירה וכריתה של הצמחייה, פריצת דרכים ועיבוד לא מושכל של השטח, המים הזורמים בזמן גשם מבתרים את השטח לערוצים רבים. ערוצי הסחיפה מפריעים לעיבוד חקלאי ומקשים על הצמחייה הטבעית לצמוח במדרונותיהם התלולים. קק"ל פיתחה שיטות לייצוב קרקע ולמניעת סחף והפכה את נחל אסף ל"מעבדת מחקר" בתחום זה. בנחל פזורים מתקנים לייצוב קרקע ולמניעת סחף, כחלק מפיתוח טכנולוגיות למאבק במדבור.
דרך הבשור. תל שרוחן ומצפור המאגרים

איך מגיעים?

ממצפור יער נחל אסף נוסעים דרומה בכביש 232 עוד כ-8 ק"מ, עד צומת מעון. פונים מזרחה (שמאלה) בכביש 241 ואחרי כ-5 ק"מ מגיעים לקצה הצפוני של דרך הבשור, סמוך לפארק אשכול.

בפארק אשכול נובעים עינות הבשור, והבריטים ניצלו אותם להקמת בסיס מים חשוב. הם בנו סכר על הנחל ואצרו מאחוריו יותר מ-2 מיליון ליטרים מים. הם גם סללו רכבת קלה דרומה למוצביהם שלאורך הנחל. שרידים מסוללת הרכבת הזאת עודם נראים בשטח. בעתיד תיבנה כאן מבואה כחלק מנתיב אנז"ק, ויש גם תכניות להציב בח'ירבת שלאלה שבפארק העתק של פסיפס הכנסייה הביזנטית, שהועבר לאוסטרליה.
אנחנו, בינתיים, ניסע לאורך דרך הבשור, כדי לפגוש את שתי תחנות השילוט הבאות. אורכה של הדרך כ-18 ק"מ. היא עבירה לכל רכב, אך יש לזכור כי היא משופעת באבנים ובחצץ ולכן יש לנסוע בה לאט ובזהירות.
התחנה הראשונה היא תל שרוחן (תל פארעה הדרומי), הצמוד לגדת נחל בשור. השילוט שבראש התל מביא תמונות מהתל, כפי שנראה בימי הקרבות. בייחוד מרשימות השוחות העגולות שחפרו הטורקים מסביב לתל, כדי למנוע מפרשים להתקרב לתל. הטורקים עזבו את המקום בלא קרב כדי לייצב קו הגנה מעברו השני של הנחל.
אחרי שחולפים על פני באר רבובה, מגיעים למצפור המאגרים, השוכן בצל המאגרים החדשים שבנתה קק"ל בצד נחל הבשור. זהו מפעל הבשור הדרומי, הכולל שלושה מאגרים שנפחם כ-7 מיליון מ"ק. המאגרים קולטים את מי השיטפונות הזורמים בנחל ומי שפכים מטוהרים מגוש דן. מי המאגרים מרווים כ-10,000 דונם פרדסים שניטעו בצד נתיב אנז"ק.
המאגרים נבנו בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה. שילוט אנז"ק במצפור המאגרים דן באספקת המים לכוחות הבריטיים, שיצרו בנחל בשור קו חזית באורך כ-40 ק"מ.
מכאן קצרה הדרך לקצה הדרומי של דרך הבשור, ליד קיבוץ צאלים. מובן שחובה לעצור בגשר התלוי מעל הנחל, כדי למצות את חוויית הטיול עד תומה.
על הפרויקט
קק"ל מבצעת את נתיב אנז"ק בתרומת קק"ל אוסטרליה. את הפרויקט יזמה ומלווה תוכנית ומקצועית העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל – יו"ר העמותה אבי נבון, עזרא פימנטל ורמי חרובי. העבודה נעשתה בהנחייתם של זוהר צפון – אדריכל מחוז דרום בקק"ל, וטלילה ליבשיץ – רכזת קהילה ויער, נגב צפוני במחוז דרום בקק"ל. תודה מיוחדת לאמנון גת מקיבוץ רעים ולדן גזית מקיבוץ גבולות, על הסיוע המקצועי הנדיב שהעניקו לפרויקט זה. אוצרוּת השילוט נעשתה בידי יעקב שקולניק. תכנון השילוט והעיצוב בידי דורון גומפרט, דליה פלק-זגורי ויפה שמרוני. משרד האדריכלים "אסיף-ברמן" מלווה את הפרויקט. 
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק 
מפה: אביגדור אורגד
פורסם בתאריך: 18.10.2011
עודכן בתאריך: 17.2.2014