e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

פארק קנדה-איילון


בוסתנים בין דרכי נוף, מצפורים, אתרי עבר, אגם מים ושפע חניונים ממתינים לכם בפארק איילון, על אם הדרך שבין תל אביב לירושלים.
 
פארק איילון-קנדה משתרע על פני כ-7,000 דונם, במקום שגבעות השפלה גולשות לעבר עמק איילון. הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים – אמות מים, מערות קבורה ובית מרחץ רומי, שנותרו מעיר המעיינות החמים אמאוס, ובצדם מבצר צלבני ושרידי כנסיות מתקופות מאוחרות יותר.
קק"ל הכשירה בפארק חניונים רבים. לסיור מלא באתרי פארק איילון-קנדה יש להקדיש יום שלם ואף יותר מכך, אך אפשר לגלות את סודותיו לאט לאט, בביקורים חוזרים. ברשימה זו נתאר אחדים מאתרי הפארק.


נוף עמק איילון מתל איילון. צילום: יעקב שקולניק




שימו לב!
בחודש אפריל 2019 הותקנו בפארק איילון-קנדה שערים חשמליים בכניסות הראשיות לפארק. אנו מתקינים שערים אלו לצורך הגבלת כניסת רכבים בשעות הלילה כחלק מתכנית ממשק לניהול קהל הנדרשת לצורך חיזוק ושיפור תשתיות הקהל ושימור ערכי היער. 
השערים בכניסה המזרחית ובכניסה המערבית נסגרים בשעות החשיכה ונפתחים בשעה 06:00 בבוקר. כשהשער סגור, תתאפשר יציאה בלבד
מספרי טלפון לשעת חרום:
משטרת מודיעין עילית 08-6314680
כיבוי אש בית שמש 02-5655440
כיבוי אש יו"ש 02-5690600
הכניסה לפארק קנדה כמו לשאר אתרי הקק"ל תהיה חינמית. כניסה ברכיבה או ברגל לא תוגבל. 
 
לדף ההפתעה
כיצד מגיעים?
מכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים במחלף לטרון לכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש 3). פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו, במרחק של כקילומטר אחד מהצומת. אזור הטיולים נמצא מימין (ממזרח לכביש), ובו יתחיל הטיול.
 
שיח' עוביד
משער הפארק מתקדמים בנסיעה כמה מטרים בדרך הפארק ומיד פונים ימינה בדרך אספלט רחבה המסומנת אדום ("דרך גבעת המצפור"). לאחר כ-100 מ', בצד החניון הצמוד לדרך, יורדים מהכביש לכיוון מערב לפי השלט "בית המרחץ". צועדים במורד המדרון, בתוך השטח הנטוע, ולאחר כ-150 מ', כמעט צמוד לכביש 3, מגלים מבנה אבן בן שלוש כיפות, נתון בתוך מעין "בור" חפור ומוקף גדר. המקום ידוע בשם שיח' עוביד. על פי מסורת מוסלמית, זהו קברו של שיח' עוביד, ממצביאי הצבא המוסלמי במאה השביעית, שמת במגפה באמאוס ונקבר כאן.
הארכאולוגים גילו שהמבנה שימש בית מרחץ בתקופה הרומית, אחד מבתי המרחץ המפורסמים של אמאוס. אמאוס הוא שמה היווני של העיר חמת, או חמתא, ששמה נגזר מהמעיינות החמים שנבעו בה. בתקופה הרומית נקראה העיר ניקופוליס והיא התפרסמה מאוד במרחצאותיה.
הכניסה לבית המרחץ אסורה מסיבות בטיחות.
 
שיח' אבן ג'בל
נשוב לרכב ונמשיך לנסוע במעלה הדרך כ-500 מ' עד שנראה בצד שמאל מבנה לבן בעל כיפה. נעצור בצד הדרך ונצעד אל המבנה, הידוע כקברו של שיח' אבן ג'בל.
כאן, על פי המסורת המוסלמית, נמצא קברו של המצביא האגדי אבן ג'בל, שנספה גם הוא במגפת אמאוס. על פי הגאוגרף המוסלמי יאקות (המאה ה-13), נספו במגפת אמאוס 25,000 נפש, דבר שגרם לערבים להעתיק משם את המחנה שלהם. המבנה נבנה בתקופה הממלוכית (המאה ה-13). זהו מקום תצפית מעולה על עמק איילון ועל מישור החוף במרחב שבין נתניה ואשדוד.
 
משלט י"ד
חוזרים לדרך ומתקדמים בה כ-200 מ', עד למקום שבו שביל ירוק עולה לגבעה שבה נמצא משלט י"ד. השביל המעגלי, שאורכו כ-500 מ', עובר בין שוחות שבהן התנהל קרב עז במלחמת העצמאות. חיילים הבאים לשביל במסגרת יום מורשת קרב מטפלים בשביל ובעצים שסביבו.
במסגרת מבצע "יורם" ניסה צה"ל בפעם השלישית לכבוש את לטרון ולפתוח את הדרך לירושלים. המבצע הוטל על גדוד 5 מחטיבת "הראל" וגדוד 3 מחטיבת "יפתח". הרעיון היה לכבוש קודם את שני המשלטים שחלשו על הרכס של אבן ג'בל – משלט י"ג ומשלט י"ד.
המבצע נערך בלילה שבין 8 ל-9 ביוני 1948. גדוד 5 הסתער על משלט י"ד וכבש אותו לאחר קרב קשה, אך בגלל טעות בזיהוי דיוֵח שכבש את משלט י"ג. בעקבות הדיווח עלה גדוד 3 למשלט י"ג והופתע כשנתקל באש כוח הלגיון. הגדוד נאלץ לסגת, ולאחר שהתבררה הטעות נסוג גם גדוד 5, לאחר שספג 14 הרוגים ופצועים רבים.
 
חורבת עקד
נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה בדרך גבעת המצפור, המתעקלת שמאלה ומגיעה לדרך סלולה – דרך פארק איילון (סימון ירוק). נוסעים במעלה הדרך הסלולה ימינה, חולפים על פני גת ביזנטית גדולה הצמודה לדרך מימין, ולאחר כ-400 מ' מגיעים לשער ברזל בגדר. חונים בצד הדרך ועולים דרך השער בשביל התלול לראש חורבת עקד (אפשר להתקרב לראש הגבעה בדרך האוגפת את הגבעה ממזרח).
עץ חרוב גדול בולט בראש הגבעה, שממנה נשקפת תצפית יפה על הרי ירושלים. מעבר לחרוב נמצאים שרידים ברורים של שער מבוצר, בנוי אבני גזית. יש המזהים את המקום כמצודה שבנה יריבם המר של החשמונאים, המצביא הסלאוקי בכחידס. באתר התגלו גם פתחיהן של מחילות מסתור ששימשו את לוחמיו של בר כוכבא, אך אין טעם לסייר בהן מכיוון שהן סתומות כמעט לגמרי.

שימו לב: תל עקד והשבילים המובילים אליו (בפארק איילון-קנדה) יהיו סגורים עד להודעה חדשה בשל בעיות בטיחות במקום.

עמק המעיינות ומעיין התמרים
שבים לדרך הפארק (סימון ירוק) וממשיכים בנסיעה. הדרך מתעקלת שמאלה. סמוך לעיקול – צומת דרכים: הדרך "הירוקה" ממשיכה היישר לפנים ואחר כך מתפצלת: שמאלה – לתל איילון וימינה – לבאר איוב. מי שרוצה לבקר בתל איילון, מופנה לפרק הבא בכתבה זו. אנחנו נפנה שמאלה בדרך המסומנת כחול, ולאחר כ-600 מ' נגלה חניון משמאל לדרך. מכאן אפשר לצאת למסלול רגלי שיורד בעמק המעיינות.
עמק המעיינות הוא מסלול ההליכה המפורסם ביותר בפארק איילון. במורד השביל, המגיע לאחר כקילומטר לאגם של מעיין התמרים, נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס (ניקופוליס), וביניהם אמות מים, ניקבות וקברים קדומים ו"הקבר הרומי" – קבר מעניין במיוחד החצוב בסלע מבודד. בצד השביל צומחים עצי בוסתן לרוב.
מי שאינו רוצה לצעוד, יכול לדלג על רחבת החניה ולהמשיך במורד הדרך עד מעיין התמרים. המעיין, השופע כל השנה, נובע מתוך ניקבה שדופנותיה מדופנות באבנים. הניקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מהתקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום אל אגם קטן ונאה, שמסביבו הקימה קק"ל גן ובו מדשאה רחבת ידיים ושולחנות פיקניק.
 
תל איילון
מעיקול הכביש שפנינו בו בדרך המסומנת כחול, ממשיכים היישר לפנים בדרך המסומנת ירוק. נוסעים כ-900 מ', עוזבים את הדרך "הירוקה" הפונה ימינה, וממשיכים היישר לפנים בדרך עפר מסומנת שחור, המכונה "דרך התמר". בצומת הבא, אחרי 500 מ' נוספים, פונים שוב ימינה ומגיעים לחניון קטנטן ובו שלט הסבר קצרצר על תל איילון. כאן חונים לקראת מסלול רגלי שאורכו כ-1.5 ק"מ.
חוזרים כ-50 מ' לאחור בדרך העפר ופונים בדרך העפר הראשונה ימינה. בצל עץ חרוב, צמוד לצדה השמאלי של הדרך, נמצא מבנה אבן דמוי באר. זהו בית מעיין, ששמו המקומי הוא ביר אבן ג'בר. מי המעיין זורמים במורד הגיא בתת-הקרקע ונאספים אחרי כ-50 מ' לתוך בריכה ריבועית משוקמת, המושכת אליה בימות הקיץ חובבי טבילה.
הבריכה נמצאת למרגלות הגבעה המזוהה עם תל איילון – עיר בנחלת שבט דן, שהעניקה לעמק איילון את שמו. לפני שנעלה לראש התל, נשוב לבית המעיין ונרד בין משוכות צבר בדרך העפר האבנונית האוגפת את תל איילון. הדרך יורדת כמעט עד לעמק איילון. מול המאגר, בפנייה הראשונה ימינה, מתחיל את דרכו "שביל הבוסתן", המגיע לאחר כ-50 מ' ל"בית הקשתות" – מבנה אבן מרשים, שבחזיתו נותרו שלוש קשתות שלמות. הקשתות נושאות את תקרת המבנה, העשויה לוחות אבן כבדים. קשת נוספת, שהייתה חלק מהמבנה, חרבה.
בית הקשתות נבנה בתקופה הרומית (המאה השלישית לספירה). באותם ימים הייתה לו קומה שנייה ובה, כנראה, בריכה. בתקופה הביזנטית הפכו את המבנה למאגר מים, ובתקופה העות'מאנית נבנה בקומה השנייה מסגד.  בצדו המערבי של הבניין נראים שרידי אמת מים מהתקופה הביזנטית.
מכאן עולים בדרך העפר בגיא עמוס בבוסתנים יפהפיים, שצומחים בהם עצי בוסתן לרוב – תאנה, רימון, זית, שזיף, שקד ותות. מעליהם מיתמרים עצי תמר גבוהים. יופי של מקום. במעלה הדרך צומחים כמה עצי שקמה. סמוך אליהם יוצא שביל נוח לראש תל איילון המתנוסס מימין. שרידי המבנים הנראים כיום בתל שייכים למבצר הצלבני קסטלום ארנולדי, שנבנה בראשית המאה ה-12 על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית. יש לצעוד לאורך הדרך הראשית בתל, היורדת דרומה, היישר אל החניון הקטן שהחנינו בו את הרכב.
בעת הסיור בתל איילון יש להיזהר מבורות פתוחים ולא לסטות מהשביל הראשי שבראש התל. 
כתב סתרים
לפניכם חידה שתוכלו לפתור אם תבקרו בתחנות שלאורך מסלול הנסיעה ביער ותקראו את שלטי ההסבר המוצבים בהן. להצגת החידה לחצו כאן
מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון 9)

אורך מסלול הנסיעה

כ-3 ק"מ מהכניסה הראשית לפארק עד לבית הקשתות

התאמה למוגבלים בתנועה

בפארק, ובמיוחד בחניונים הגדולים, פזורים שולחנות פיקניק מותאמים למוגבלים בתנועה
קרדיטים
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק ומירה זר 

מידע מקצועי: חגי יבלוביץ', יערן גוש בן שמן, קק"ל 
עיצוב מפה: מיכל קטורזה 
הפקת מפה: אביגדור אורגד
פורסם בתאריך: 20.7.2011