e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

שביל שלוחת איילה שבכרמל


יער חוף הכרמל, הידוע גם כיער עופר, הוא חבל ארץ יפהפה ובו שרידים עתיקים, עצי בוסתן ונופים מרהיבים. קק"ל פיתחה ביער חניונים ושבילי טיול. מסלול הטיול שלנו, שביל שלוחת איילה, מוביל למעיין קטן, עובר בחורש מפותח ובשרידי אתר קדום וחושף בדרכו את נופי חוף הכרמל. מומלץ להגיע לטיול בשתי מכוניות כדי לחסוך חזרה בצד הכביש, אך הדבר אינו הכרחי.
אורך מסלול ההליכה כ-2.5 ק"מ למשאירים את הרכב בסוף המסלול. מי שמגיע ברכב אחד ישוב ימינה בשולי הכביש (בזהירות) עוד כ-700 מ' עד לחניון כרמלים.  



איך מגיעים?
מכביש תל אביב–חיפה הישן (כביש 4) פונים מזרחה לכיוון המושבים עופר וכרם מהר"ל (כביש 7021). עוברים ליד תחנת הדלק וכ-300 מ' אחריה פונים דרומה (ימינה) לכיוון מושב עופר. אחרי עוד כ-300 מ' נגלה משמאל לכביש את חניון הזיתים (ראו תיאור בהמשך). כ-250 מ' במעלה הכביש מכוון שלט ימינה לדרך עפר המובילה ליער קסטנר ולמצפור עדנה רוג'רס. כאן נשאיר את הרכב שיאסוף אותנו בסוף המסלול, נמשיך במעלה הכביש עוד כחצי ק"מ ונפנה ימינה בדרך סלולה צרה. סמוך לפנייה, משמאל לדרך, נמצא חניון כרמלים. 
חניון כרמלים
חניון כרמלים, נקודת המוצא של הטיול הרגלי שלנו, הוא חניון קטן ובו חמישה שולחנות השוכנים בצל עצי אורן. לצד אחד השולחנות יש רחבה סלולה, והוא נגיש לאנשים עם מוגבלויות. מסלול ההליכה שלנו מתחיל כמעט מול החניון, במעבר מיוחד למטיילים החוצֶה גדר בקר, בעקבות הסימון הירוק (סימון שבילים וסימון על עמודי קק"ל). 
עין איילה
השביל עובר בין עצי חורש ועצי בוסתן, בעיקר עצי תות, תאנה וזית. חדי העין יבחינו גם בעצי מיש דרומי, הניכרים בעליהם המשוננים והבלתי סימטריים ובפירותיהם הכדוריים. מיש דרומי, עץ נוי בארצנו, זקוק לסביבה לחה ונראה כי הוא ניטע על  ידי תושבי הכפר עין ע'זאל (בערבית – עין איילה), ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. המיש ידוע בפולקלור הערבי בסגולתו לגרש שדים ורוחות. מי שרוצה להימנע ממפגש עם מזיקים אלה, מוטב שיצטייד בכפיס מן העץ הזה. 
לא עברנו אלא כ-100 מ' והנה בריכת עין איילה לפנינו. עד סתיו 2004 לא היה המעיין אלא שלולית בוץ מרופשת. באותה שנה יזמה קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות ומושב עופר, את טיפוחו של המקום. בסיוע נוער מתנדב מתנועת בני המושבים נבנתה בריכת אבן קטנה האוספת את מי המעיין ויוצרת פינת חמד בצל עצי חורש. ספסל עץ קטן בצל עצי חרוב משלים את תמונת המקום.  
הבריכה שימשה להשקיית עצי הבוסתן שהיה כאן בעבר. באמצע יולי 2015 עוד שפע המעיין מים, והבריכה אף עלתה על גדותיה מדי פעם. 
שרידי הכפר עין ע'זאל
השביל ממשיך עוד כ- 200 מ', חולף על פני עץ תות גדול ועולה בין הריסות בתי הכפר עין ע'זאל ומשוכות צבר.  בימי מלחמת העצמאות היה הכפר חלק מ"המשולש הקטן" יחד עם ג'בע ואג'זים. כוח שהיה בכפר נהג להטריד את הנוסעים בכביש, וב-18 ביולי 1948 אף הרג שני נוסעים יהודים. תושבי הכפרים נדרשו להיכנע או להתפנות, אך סירבו. צה"ל תקף פעמיים אך נכשל בכיבוש הכפרים, וב-24 ביולי, בעצם ימי ההפוגה השנייה, יצא למבצע "שוטר" שבמהלכו כבשו את הכפרים לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, בסיוע כוחות גולני וכרמלי, ארטילריה וחיל האוויר. 
בראש המעלה הקצר אנו מגלים מעין חלון בנוף. בשלוחה שמצפון לנו, בלב יער חוף הכרמל, מתנוסס מצפה עופר. לא קשה להבחין מכאן גם במגדל האוניברסיטה של חיפה ובבתי הכפר עספיא. למרגלות הכרמל, במישור, נמצאים המושבים גבע כרמל (המשמר את שם הכפר ג'בע), צרופה ועין איילה. בראש המדרון שמדרום לנו יוכלו חדי העין להבחין במבנה הלבן של שיח' שחאדה. 
אל חורבת שמרי
השביל מתפתל בין טרסות אבן, עצי חורש ושרידי בוסתנים מעורבים בעצי יער שקק"ל נטעה בשנות ה-60. גם כאן כדאי לעצור באחד מחלונות הנוף וליהנות ממראה המשבצות שיוצרים השטחים החקלאיים. הרשתות החומות הפרושות בשטח מגינות על מטעי הבננות הנרחבים שצומחים כאן. 
השביל יורד ליד משוכות גדולות של צבר לשרידי מבנה אבן ישן מהדורות האחרונים המתפאר בתקרה מקומרת, שקשתות תומכות אותה. זוהי חורבת שמרי. הארכיאולוגים משערים שהיישוב הזה נזכר כבר בתעודות צלבניות בשם אסומר. במקום התגלו חרסים מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מנית. נראה כי זהו הכפר א-סומיר שנזכר ברשימות מס עות'מניות מסוף המאה ה-16. על חורבות היישובים הקדומים נוסד כפר ערבי קטן בשם א-סומיר, שהתקיים עד מלחמת העצמאות.
סוף המסע
עד כה צעדנו 1.3 ק"מ. מחורבת שמרי נרד בשביל עוד כ-200 מ' ונפגוש בדרך עפר רחבה, המסומנת בסימון שבילים כחול. נפנה ימינה ונצעד כקילומטר לצד מטעי בננות עד למפגש עם הכביש העולה לעופר, המקום שבו השארנו רכב מאסף. אם לא עשינו זאת, עלינו לשנס מותניים ולצעוד עוד כ-700 מ' במעלה הכביש עד לחניון כרמלים.  
מצפור עדנה רוג'רס
מי שרוצה להאריך עוד את הטיול הרגלי, לא ישוב בדרך העפר שלמרגלות חורבת שמרי, אלא יפנה בה שמאלה, יצעד כ-100 מ' ויפנה דרומה (ימינה) על פי השילוט המכוון ליער קסטנר ולמצפור עדנה רוג'רס. היער ניטע לזכרו של ישראל קסטנר, חבר ועד העזרה וההצלה בבודשפט בזמן מלחמת העולם השנייה ומארגן פעולות להצלת יהודים, בהן "רכבת קסטנר". החורשה לזכרו ניטעה ביוזמת הניצולים ובני משפחותיהם. 
נצעד בדרך העפר כחצי ק"מ ונגיע למצפור עדנה רוג'רס – מרפסת תצפית ובה שני ספסלים הנהנים מצלו של עץ חרוב – מקום שכולו שלווה המשקיף על מישור חוף הכרמל. 
בתום הביקור נשוב למקום שבו ירדנו מחורבת שמרי ונמשיך כפי שתואר קודם לכן לסיום המסלול.
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: פנינה לבנון, קהילה ויער גליל מערבי-כרמל

מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 16.9.15