e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

טיול ברכב פרטי: סובב ניצנה


הנופים המרהיבים וההיסטוריה המרתקת של ניצנה והאזור סביב

טיול של מדבר חוצה זמן, נופים ותרבויות. מהתרבות הנבטית הקדומה בחורבות ניצנה, דרך נופי חמוקי ניצנה ועד קהילת החינוך של ימינו.

הוראות הגעה
טיול שמתחיל בחניון חדש שהכשירה קק"ל בחולות הנגב המערבי, ממשיך לחורבות ניצנה הביזנטית ולשרידי עוג'ה אל חפיר ומסתיים בנופים המיוחדים של חמוקי ניצנה. ויש גם הפתעות נוספות בדרך.
חניון יער ניצנה ונתיב השלום
החניון החדש והנעים שוכן בחורשת עצי איקליפטוס. נמצאת בו פינת הנצחה לזכרו של ארז שגיא, שנפל ברצועת עזה במבצע צוק איתן (2014). בפינת ההנצחה הציבה קק"ל שולחנות פיקניק נגישים לאנשים עם מוגבלויות.
בחורשה עובר טור עמודי האבן השייך ל"נתיב השלום", יצירתו של האמן דני קרוון. זהו פסל סביבתי העשוי ממאה עמודי אבן מלאכותיים, המזכירים במראם עמודים מהתקופה הביזנטית. קרוון החל בהצבת העמודים בשנת 1996 כתגובה להסכם השלום עם מצרים.
טור העמודים, הניצבים במרחק של כ-30 מ' זה מזה, מתחיל את דרכו ליד אנדרטת חטיבה 8 שלמרגלות תל ניצנה ועובר בקו ישר לגבול מצרים, סמוך למסוף ניצנה. בראש כל עמוד כתובה המילה שלום בשפה אחרת. זהו, אם כן, הפסל הסביבתי הארוך ביותר בישראל. 

אנדרטת חטיבה 8
נשוב בנסיעה לצומת ניצנה ונפנה ימינה. נחלוף על פני חורשה נוספת שנטעה קק"ל (מימין לכביש) ועל פני כפר הנוער ניצנה (משמאל), ולאחר 2.1 ק"מ נפגוש צומת נוסף, שבו מסתעף ימינה הכביש לחמוקי ניצנה. עוד נשוב אליו, אך עתה נמשיך בכביש המתעקל שמאלה עוד כ-400 מ' ונחנה ברחבת החניה שמדרום לגבעה הגבוהה של ניצנה הקדומה. 
ליד שני עצי האשל הבולטים נמצאת אנדרטה המנציחה את 22 חללי חטיבה 8 שלחמו באזור במלחמת העצמאות. באזור הזה, שנקרא אז עוג'ה אל חפיר, תפס הצבא המצרי הפולש נקודת משטרה בריטית. כוחות מחטיבת השריון 8, בסיוע כוחות נוספים, כבשו את המקום ב-27 בדצמבר 1948, במסגרת מבצע חורב. כיבוש עוג'ה אל חפיר פתח בפני צה"ל את הדרך לסיני. כוחות צה"ל נעצרו לפני אל עריש בגלל לחץ בריטי ושיקולים מדיניים.   
האנדרטה נבנתה ברחבת בטון שבמרכזה נמצאת באר מים עתיקה, אחת מבארות ניצנה. לב האנדרטה הוא הזחל"ם שבו נסעו הלוחמים שהשתתפו בקרב, המוצב על מדרון משופע מבטון. שלט מתכת מספר על עלילות הקרבות באזור. 
חורבות ניצנה
מרחבת החניה הסמוכה לאנדרטה נצעד למדרון הדרומי של גבעת ניצנה. בראש הגבעה נמצאים שרידי מבני הציבור של האקרופוליס של העיר ואילו אנו נמצאים עתה במקום שבו הייתה העיר התחתונה. לא הרבה נשאר כאן, משום שהטורקים השתמשו באבני ניצנה כדי לבנות לעצמם את העיירה עוג'ה אל חפיר, שאליה נגיע בהמשך. 
ניצנה נבנתה בצד הדרך מבקעת באר שבע לסיני. המקום נושב לראשונה בגל הראשון של ההתיישבות הנבטית (מאה 3 לפנה"ס). בתקופה הביזנטית העיר שימשה תחנה חשובה בנתיב הצליינות שהוביל לאתרים הקדושים של הר סיני. עובדה זו מסבירה את מספרן הגדול יחסית של הכנסיות שנמצא באתר. נתיב נוסף שעבר בניצנה הוביל לנמל עזה. בחפירות ניצנה התגלה "מטמון" בן כ-195 פפירוסים הכולל קטעים מן הספרות הקלאסית והכנסייתית ותעודות שונות.    
סמוך לרחבת החניה נמצאות בארות שדופנותיהן מדופנות באבנים. הבארות מנצלות את אופק מי התהום שנשען כאן על שכבות אטימות של חוואר וחרסית. השכבות האלה נמצאות מתחת לשכבת הקירטון הלבן הבונה את גבעת ניצנה. הבארות האלה העניקו כנראה למקום את שמו הערבי – עוג'ה אל חפיר (העיקול עם הבאר), שכן הן שוכנות במקום שבו ערוץ נחל ניצנה יוצר עיקול חד. 
סמוך לבארות נראים עמודים יפים של כנסייה ("הכנסייה המזרחית"), כנראה אחת מני רבות שפעלו בעיר התחתונה. שימו לב לאגן הטבילה (בפטיסטריום) שנמצא ממזרח לכנסייה, מחוצה לה. הכנסייה נבנתה בראשית ימי הנצרות בנגב. ראשוני המתנצרים נאלצו להיטבל לדתם החדשה מחוץ לכנסייה, ורק לאחר שהפכו לנוצרים כשרים, הותר להם לערוך את הפולחן בתוכה. 
מאזור הכנסייה עולה גרם מדרגות יפהפה, שנבנה כנראה במאה הראשונה לספה"נ, כדי לקשר בין העיר התחתונה המתפתחת לעיר העליונה. המבנה הבולט ביותר כיום בעיר העליונה הוא בית החולים שבנו הטורקים בראש הגבעה. זהו מיקום מעט מוזר לבית חולים, שכן גרירת אנשים חולים במעלה הגבעה נראית כמו משימה קשה. ייתכן שמנהל המוסד, ד"ר רשאד עומר, ביקש להעניק להם אוויר קריר ונעים יותר בקיץ. מצפון למבנה זה נראים שרידי מנזר הכולל כנסייה ("הכנסייה הצפונית"). צמוד לו, מדרום, מתחת לבית החולים הטורקי, התגלו שרידי מצד מהתקופה הביזנטית. 
מתחת לפינה הצפונית-מערבית של בית החולים נמצא חדר גדול בעל קמרון חבית. בדרך לגבעה הקטנה שבדרום האתר נחשפו שרידיהם של בתים גדולים. ייתכן שכאן התגוררו הכמרים של כנסיית מריה הקדושה, ששרידיה התגלו בראש הגבעה הדרומית. ייתכן גם שהמבנה שליד בית הכמרים שימש בית ספר.  
נרד מהתל דרומה בגרם המדרגות שבו עלינו ונשוב לרכב להמשך הנסיעה. ניסע דרומה כ-500 מ' ונפנה שמאלה לכיוון מגדל מעוגל וגבוה בנוי אבן. 
שרידי עוג'ה אל חפיר
המגדל הוא מגדל המים של תחנת הרכבת שבנו הטורקים במלחמת העולם הראשונה בעיירה עוג'ה אל חפיר. הטורקים בנו את העיירה בשנת 1908, ושרידיה המרשימים נמצאים כ-200 מ' מדרום למגדל תחנת הרכבת. הבתים, בני שתי קומות, נבנו בשתי שורות וביניהם הפריד רחוב אחד. בכיכר המרכזית של העיירה ניצב עמוד שיש לכבודו של ג'מאל פשה, מפקד הכוחות הטורקיים בארץ ישראל. 
לאחר מלחמת סיני הרסה ישראל חלק ניכר מבתי עוג'ה כדי למנוע ממסתננים לנצל את המבנים לתועלתם. 
עוג'ה מילאה תפקיד חשוב במלחמת העולם הראשונה. בשוליה הצפוניים של העיירה בנו הטורקים מסילת ברזל שנועדה לסייע להם מול מתקפה בריטית מסיני והמשיכו מכאן את המסילה לעבר בארותיים וקציימה שבסיני. 
מגדל המים שנמצא מצפון לבתי עוג'ה הוא השריד השלם היחיד באזור שנותר מתחנת הרכבת הטורקית. התחנה לא פעלה זמן רב, שכן בינואר 1917 נאלצו הטורקים לסגת לבאר שבע. 
מצפה דביר
נשוב לצומת המוביל לחמוקי ניצנה ונפנה בו שמאלה. ניסע כחצי קילומטר ונזהה סככה מקורה בענפי תמר שנמצאת משמאל לכביש. נעצור בשולי הכביש ונצעד לסככה, מהלך של כ-100 מ'. זהו מצפה דביר, לזכרו של דביר מור שנפטר במהלך שירותו הצבאי לאחר שהתנדב לשנת שירות בניצנה. נקודת התצפית מעניקה מבט נהדר על תל ניצנה ומרחבי הנגב המערבי. לא כדאי להחמיץ את המקום השלו והיפה הזה. 
 נמשיך בנסיעה עוד כחצי קילומטר ונגיע לצומת שבילים (סימון כחול). ימינה – דרך עפר קצרה יורדת לחוות ניצנה. שמאלה – שביל להולכי רגל יורד למערת ניצנה. נתחיל בחווה. 
חוות ניצנה
דרך העפר היורדת לחווה עוברת דרך סלע נדב, סלע הנצחה לנדב ישראלי, קצין בחטיבת גולני שנהרג בלבנון בשנת 1991. לפני גיוסו ייסד נדב את פעילות מתנדבי שנת השירות בניצנה. 
לצד החווה ניצבת סככת צל נחמדה, מקורה בכפות תמרים, המשקיפה על גיא רדוד. כמו כל הגיאיות האחרים בסביבה, גם זה היה מעובד בימי קדם. קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות והקהילה החינוכית בניצנה, שיקמו את החווה. הרעיון הוא לגדל עצי פרי ללא השקיה באזור שבו כמות המשקעים השנתית הממוצעת אינה עולה על 100 מ"מ. השיטה היא איסוף של מי הגשם מהמדרונות שמסביב והטייתם אל שטחי הגידול. חניכי כפר הנוער בניצנה שיקמו את הטרסות ואת מערכות הובלת המים ועכשיו צומחים בחווה עצים כגון רימון, תאנה, זית, חרוב וגפן. 
מערת ניצנה
למערת ניצנה מגיעים בהליכה בשביל מסומן כחול, מרחק של כ-400 מ' מהכביש. רק כשנכנסים למערה אפשר להתרשם כראוי מממדיה: אורכה כ-80 מ' וגובה תקרתה כ-5 מ'. המערה היא חלל בסלע קירטון לבן. מכיוון שבסלע הזה לא נוצרות מערות טבעיות, בוודאי לא בגודל שכזה, אין מנוס מהמסקנה שהמערה נחצבה בידי אדם. החוקרים אכן משערים שכאן הייתה מחצבה שפעלה בתקופות הביזנטית והרומית, ושהחוצבים השתמשו בחומר שנחצב לתעשיית סיד וטיח. 
נשוב לכביש וניסע מערבה כ-1.5 ק"מ לרחבת חניה קטנה שמשמאל לכביש. השלט מכריז שהגענו לאתר הידוע כחמוקי ניצנה. 
חמוקי ניצנה
חמוקי ניצנה הוא שמו של אתר המציג סלעי קירטון לבנים מבהיקים, שלובשים כאן צורות מרהיבות ובלתי שגרתיות. הסיבה לכך היא שמצד אחד תצורת הסלע כאן רכה מספיק כדי להניח לגשם ולכוחות הבליה לעצב בה "חמוקיים" חלקים ויפים, ומצד אחר הסלע קשה דיו כדי לא להתפורר מיד. התוצאה היא פארק פסלים טבעי. 
כדאי לשים לב למאובנים מעניינים הפזורים בשטח. אלה הם נומוליטים – מאובנים של יצורים חד-תאיים, שמגיעים לגודל מטבע של שקל חדש! היצורים הללו חיו בקרקעית הים לפני כ-40 מיליון שנה, בתקופת האיאוקן שבה נוצר סלע הקירטון של חמוקי ניצנה. השם נומוליט נגזר משילוב המילים היווניות נומוס – מטבע וליטוס – סלע. 
אנא שמרו על יופיו של המקום. אנו מתנצלים מראש על המשפט הבא, שנשמע נזפני משהו, אבל אין מנוס מלומר אותו: השטח רגיש מאוד. אל תטפסו על הסלעים, אל תרכבו עליהם באופניים ובכלל, התנהגו יפה. כללים אלה יפים גם למקומות אחרים. 
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אורנית גינת, קהילה ויער - הר הנגב והערבה, קק"ל
פורסם בתאריך: 23.3.2016