e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

טיול ליער אלעד



יער קהילתי אלעד הוא חלק מיער הכ"ח. בחורף ובאביב היער מעניק הזדמנות ליהנות מפריחה של רקפות, כלניות, צבעונים ואירוסים, ולהשקיף על מורדות השומרון במזרח ועל מישור החוף במערב. ביער נשמרו שרידי אתרים קדומים וכבשני סיד היסטוריים והוא מנציח אתר מורשת קרב מימי מלחמת העצמאות. "שביל ישראל" חוצה את היער וכמוהו גם שביל האופניים מים לי-ם (תל אביב–ירושלים).

כבשן הסיד בחלקה הצפונית של יער אלעד. צילום: יעקב שקולניק

איך מגיעים?
מכביש ראש העין-מחלף בן שמן (כביש 444) מגיעים לצומת גבעת כח. פונים מזרחה על פי השילוט לבית אריה (כביש 465). נוסעים קילומטר ופונים שמאלה בדרך עפר כבושה בעקבות השלט המפנה לאנדרטת "אלכסנדרוני" (סימון אדום וסימון "שביל ישראל"). לאחר כ-200 מ' חולפים על פני שביל מסומן כחול ולאחר כ-200 מ' נוספים מגיעים לצומת דרכים מרובע: כ-150 מ' מימין נמצאת אנדרטת "אלכסנדרוני". כ-150 מ' משמאל נמצא חניון סיירת מטכ"ל ולידו נחנה את הרכב.
יער אלעד
יער אלעד, המשתרע על פני כ-3,000 דונם, עוטף את העיר אלעד כפרסה מדרום, ממזרח ומצפון. קק"ל החלה בנטיעת היער במחצית השנייה של שנות ה-50. קק"ל, בשיתוף עם עיריית אלעד, מבצעת ביער פעילות על פי עקרונות ה"יער קהילתי", שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער. יער אלעד הוא חלק מיער הכ"ח (יער קולה), אזור שנועד לשימור כשטח ירוק פתוח על פי תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22).
גאוגרפיה
יער אלעד נטוע במדרונות המערביים של השומרון, הנושקים למישור החוף. הגבעות באזור מתנשאות עד כ-200 מ' מעל פני הים. הערוץ המרכזי המנקז את היער הוא נחל מזור, היורד לנחל שילה, אחד מיובליו הראשיים של הירקון. חבל ארץ זה הוא נחלתו ההיסטורית של שבט אפרים. העיר אלעד, שנוסדה ב-1998, קרויה על שמו של אחד מבני אפרים. כיום מתגוררים בעיר כ-37,000 תושבים, המקפידים על אורח חיים דתי.
שני שבילי טיול חשובים חוצים את יער אלעד. אחד מהם הוא "שביל ישראל" – שביל טיולים רציף החוצה את הארץ לאורכה; השני הוא שביל האופניים מים אל י-ם, שביל אופניים שביצעה קק"ל המקשר את תל אביב עם ירושלים.
עולם הטבע
יער אלעד נטוע במגוון רחב של עצים – אורן ירושלים, אורן קפריסאי, ואורן קנרי. אליהם מצטרפים מיני איקליפטוס, עצי ברוש, אלה ואשל. בסתיו פורחים בין עצי היער סתוונית היורה ובן חצב סתווני. מאוחר יותר בשנה מכסים את היער מרבדים של כלניות יחד עם רקפות, צבעונים ושלל פרחים אחרים.
היער משמש מקום חיות למגוון רחב של בעלי חיים, ובהם צבאים, שועלים, חזירי בר, נמיות, ותנים. העורבני הוא עוף השוכן קבע ביער וכמוהו החוגלה. אליהם מצטרפים עופות חורפיים כגון נחליאלים. בעונות הנדידה כדאי להתמקם בחלקו המזרחי של היער ולהביט במשקפת השמיימה: זהו ציר נדידה בינלאומי. מדי אביב וסתיו עוברים בשמי היער כחצי מיליארד ציפורים.
אנדרטת חטיבת "אלכסנדרוני"
נתחיל את הביקור באנדרטה לזכר לוחמי חטיבת "אלכסנדרוני", שנפלו במלחמת העצמאות בקרבות "קולה". האנדרטה ניצבת בראש גבעה המתנשאת כ-160 מ' מעל פני הים, במרחק כ-300 מ' מחניון סיירת מטכ"ל. האנדרטה מעניקה תצפית יפה על מערב השומרון.
שיטוט למרגלותיה הצפוניים של האנדרטה יגלה גם בימינו שרידי תעלות קשר הקשורות לקרבות שניהלה כאן החטיבה. קרבות "קולה" החלו ב-10 ביולי 1948, בתום ההפוגה הראשונה. חטיבת "אלכסנדרוני" לקחה חלק ב"מבצע דני", שנועד לכבוש את הערים רמלה ולוד. במסגרת המבצע כבשו כוחות החטיבה בבוקר אותו יום את הכפרים רנתיה, וילהלמה, יהודייה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות אחר כך בידי גדוד 89 של החטיבה.
הלגיון הירדני השיב מלחמה. ב-16 ביולי הסתערו כוחותיו על המקום, שבו החזיקו לוחמי גדוד 32 של חטיבת "אלכסנדרוני". המגינים נאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות. אבל המערכה לא הסתיימה. ב-17 ביולי נאחזו שתי פלוגות של החטיבה בשוליים הצפוניים של הכפר, אך הירדנים הדפו אותם. יום למחרת עלו על הגבעה שתי פלוגות של החטיבה, כשהן מלוות בטנקים ובתותחים. הירדנים הבחינו בכוח הגדול ונסוגו במהירות. קולה עבר סופית לידי ישראל. קיימת אי-בהירות באשר למספר המדויק של הנופלים בקרב. על פי  אתר הבית של חטיבת "אלכסנדרוני" נהרגו בקרבות 29 מלוחמי החטיבה. באנדרטה רשומים 31 חללים וייתכן שהיה גם חלל נוסף. ואילו היער שניטע לזכר החללים נקרא יער הכ"ח (28).
סיור רגלי ביער
נשוב מגבעת האנדרטה אל חניון סיירת מטכ"ל. נצעד מצומת הדרכים שבפינת החניון כ-40 מ' מערבה (כיוון מנוגד לאנדרטה) וניכנס שמאלה לתוך יער הברושים (ללא שביל מוגדר). פנינו אל התלולית הגבוהה שמולנו, המרוחקת מאתנו כ-80 מ'. בראשה נמצאים סימני חציבות של גתות עתיקות, חצובות בסלע. ניתן להבחין במשטחי דריכה חצובים ובשני בורות ריבועיים בעומק כ-1.5 מ', שבהם נאסף התירוש. ריבוי הגתות החצובות מעיד על חשיבותו הכלכלית של ענף ייצור היין בימי קדם בשומרון.
מהגתות נמשיך היישר לפנים, אל הדרך העוברת למרגלותינו. הדרך מסומנת בסימון שבילים כחול. שביל האופניים מתל אביב לירושלים (שביל מים לי-ם), שחנכה קק"ל ב-2010, מנצל גם הוא את תוואי דרך זו. נפנה ימינה (מערבה) בדרך המסומנת כחול. לאחר כ-400 מ' הדרך "הכחולה" פונה שמאלה ובנקודה זו אנו נפרדים ממנה. היישר לפנים, במרחק כ-200 מ', נראות משוכות צבר. נצעד לשם בדרך העפר ונגיע לצומת מרובע. לפנינו, בין העצים, מתנוססים שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית, שכלל מבנה גדול ומגדל בעל מראה מבוצר, בנויים אבנים גדולות ומרשימות. המקום היה נחלתו של המסדר ההוספיטלרי, שבנה כאן בשלהי המאה ה-12 מרכז מינהלי.
המבנה הצלבני אינו משולט ומוסדר. אין לטפס לראש המגדל! אין לרדת מדרכי העפר באזור הכפר קולה, מחשש לנפילה לבורות עמוקים!
מסביב למבנה הצלבני פזורים עיי הכפר הערבי קוּלַה. ייתכן ששמו נגזר מהמילה קוּלֶה (בטורקית: מגדל). הכפר הוציא מקרבו את חסן סלמה, ממנהיגיו המפורסמים של "המרד הערבי" ולוחם מושבע ביישוב העברי. לאחר שדיכאו הבריטים את המרד (1939) ברח סלמה לגרמניה הנאצית. בימי מלחמת העולם השנייה צנח ליד יריחו ושב לפעילות עוינת. יש אומרים שביקש להרעיל בארות מים באזור הירקון. ב-30 בנובמבר 1947 היה סלמה אחראי לתקיפת האוטובוס שנסע מנתניה לירושלים. תקיפה זו היתה האות לפתיחת מלחמת העצמאות. חסן סלמה יצא ב-31 במאי 1948 בראש כוח שהצליח להדוף את לוחמי אצ"ל מראש העין. הוא נפצע במהלך הקרב ומת מפצעיו כמה ימים אחר כך.
דרך עפר יורדת לאגף הצפוני של המבנה הצלבני, מקום שבו צומח עץ תות. כאן נמצא פתחו של אחד מאולמות המבנה הצלבני (האתר אינו מוסדר! אין להיכנס לאולם!). קחו כמה צעדים במעלה המדרון מעץ התות ורדו בדרך עפר קצרה אל דרך כבושה. חצו את הדרך הכבושה אל חלקת יער קטנה והמשיכו בזהירות כ-30 מ'. לפניכם נמצאת בריכה ריבועית עתיקה (15X15 מ'), שקירותיה נותרו שלמים לגובה של כ-3 מ'. יש המייחסים את הבריכה לתקופה הביזנטית. מהבריכה נחזור לדרך העפר הכבושה. הדרך יורדת ומתעקלת ימינה אל "רחוב" יפה של משוכות צבר. נציץ בו ונתחיל לעלות בדרך הכבושה אל הצומת המרובע, שבו היינו קודם. נפנה שמאלה בדרך שבה באנו ונגיע שוב לסימון הכחול. נצעד בדרך "הכחולה" כ-700 מ', עד לשביל ישראל. נפנה שמאלה, נצעד עוד כ-300 מ' נפנה שוב שמאלה לחניון סיירת מטכ"ל.
כבשן סיד קדום
בחלק אחר של יער אלעד, מצפון לעיר, השתמר כבשן סיד שלם משלהי התקופה העות'מאנית. זהו כבשן סיד אחד מרבים שפעלו באזור. מערב השומרון הוא האזור הקרוב ביותר למרכז הארץ שבו יש עתודות של גיר הדרושות להפקת סיד.
גישה: נוסעים דרומה בכביש הגישה לקיבוץ נחשונים. כ-600 מ' מהכניסה לקיבוץ מזהים את כבשן הסיד משמאל לכביש.
המאבק לשמירת היער
העיר אלעד עומדת למצות את עתודות הבנייה שלה. עם זאת, עיריית אלעד מבקשת להכפיל את אוכלוסיית העיר. משני נתונים אלה אפשר להבין שיער אלעד נתון בסכנה, למרות הכוונות של קק"ל ושל עיריית אלעד לפתח את היער למען הקהילה. תושבים רבים באלעד מבינים את חשיבות היער לאיכות החיים בעיר והם יצאו להגנתו. 
המעוניינים בפרטים נוספים ובסיוע לשמירת היער יכולים לפנות למטה התושבים בכתובת הדואר האלקטרוני


מידע נוסף

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון 7)
קרדיטים
תודה לנפתלי קרני, מנהל מדור מידע יערני בקק"ל ומרכז יער קהילתי אלעד, על עזרתו הרבה בהכנת הכתבה. 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק 
מפה: מיכל קטורזה, קק"ל; אביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 9.2.2011
עודכן בתאריך: 22.7.2014