e ירוק - מטיילים עם קקל קרן קיימת לישראל

פארק עדולם-צרפת


אל אתרי פארק עדולם-צרפת

פארק עדולם-צרפת שוכן בלבה של שפלת יהודה בין בית שמש לבית גוברין. הפארק, המשתרע על פני כ-50 אלף דונם, הוא אזור של גבעות נמוכות המתנשאות כ-400 מ' מעל פני הים ומכוסות ברובן בחורש ים תיכוני. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים זה מאות ואלפי שנים, ומגדלים בהם בעיקר חיטה וכרמי גפן. הפארק עשיר באתרים קדומים שהותירו אחריהם שרידים מרתקים. 
קק"ל הסדירה בפארק שבילי הליכה ברגל ובאופניים ויזמה חפירות ארכיאולוגיות באתרי העבר שבו בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות. צירי התנועה הסלולים שבפארק מאפשרים למטיילים להגיע במכונית פרטית לאתרים המרכזיים שבו.
קק"ל מפתחת את הפארק בסיוע ידידיה בצרפת. הפארק נקרא על שם עדולם המקראית,  המזוהה עם תל עדולם (ח'ירבת א-שיח' מד'כור), שנמצא בתחום הפארק. 
 

דרכי גישה לפארק
הכניסה הראשית לפארק נמצאת לצד כביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38). נכנסים מזרחה בכביש הגישה למושב צפרירים ומיד ימינה לדרך הראשית של הפארק. 

כניסה צפונית:

מכביש 367, כקילומטר ממזרח למושב רוגלית. 

כניסה דרומית:

מכביש 35, כ-5 ק"מ ממזרח לצומת נחושה
גיאוגרפיה
גבעות פארק עדולם, כמו רוב שפלת יהודה, בנויות סלעי קירטון וחוואר ובהם גם ריכוזים של סלעי צור. בסלעים אלה, במיוחד בסלעי תצורת מרשה – סלעים לבנים, רכים יחסית אך עמידים – אפשר לחצוב בקלות מבלי שיתפוררו. בסלעי תצורה זו נחפרו אלפי המערות של שפלת יהודה. בסלעי פארק עדולם חצובים, בין היתר, מערות פעמון, מערות קבורה מעוטרות, בורות מים ומחילות מסתור. המערות באזור, רובן ככולן, הן מעשה ידי אדם ולא מלאכת הטבע. 
צומח וחי
לאחר מאות שנים של דיכוי ניתנת עתה לחורש הזדמנות לחדש את פניו בפארק עדולם. גבעות הפארק מכוסות חורש של עצי חרוב מצוי וביניהם שיחים גדולים של אלת המסטיק. ככלל, החורש נמוך, אך אחדים מעצי החרוב צמחו לממדים גדולים. סוג זה של חורש מאפיין את האזור היבש והחם יחסית של האקלים הים תיכוני. במדרונות הפונים צפונה, שבהם שוררים תנאי לחות גבוהים יותר, נפוצים גם אלון מצוי ואלה ארצישראלית. עצים ושיחים מלווים נפוצים הם אשחר ארצישראלי ובר זית מצוי. 
במדרונות התלולים שבהם סלע הנארי הקשה אינו קיים, שולטת בתה של שיחים נמוכים, בעיקר סירה קוצנית. שיחים ובני שיח נפוצים בבתות הם מרווה משולשת ואזוב מצוי. בסוף החורף ובאביב מתכסה הפארק בשפע של פריחה עונתית. 
בתחום הפארק, בעיקר ליד תל עדולם, צומחים עצי אלה אטלנטית גדולים ומרשימים. בשולי הפארק, בעיקר בחלק הצפוני ובחלק הדרומי שלו, צומחים יערות אורן ירושלים שניטעו בשנות ה-50. 
היונקים הגדולים מיוצגים היטב בפארק. חיים כאן, בין השאר, צבי ארץ ישראלי ותן זהוב, שועל מצוי וחזיר בר, גירית מצויה וארנבת השדה. אליהם מצטרפים המכרסמים קיפוד מצוי, דרבן, גרביל הסלעים וחולד. מבין מיני העופות הרבים בולט בקיץ בשמי הפארק החיוויאי (עיט הנחשים). במערות הפארק מקנן הקאק – ציפור ממשפחת העורבים בעלת צבע גוף שחור מבריק. 
דרך הפארק
הדרך הראשית בפארק סלולה כמעט כולה ועבירה לרכב פרטי. בדרך הזו אפשר להגיע לאתרים המרכזיים שבפארק, המתוארים ברשימה זו. אורכה הכולל של הדרך, מהשער הראשי עד לכניסה הצפונית שליד רוגלית, הוא כ-12 ק"מ. הדרך מסומנת בשלטי הכוונה ובחיצים ירוקים. 
אתרים ומסלולים בפארק

הגן הארכיאולוגי

הגן הארכיאולוגי, שהוקם בשיתוף עם רשות העתיקות, שוכן במשרדי קק"ל שליד גבעת ישעיהו. מוצגים בו ממצאים ארכיאולוגיים שרובם נלקטו מאתרי פארק עדולם ומסביבתו. המוצגים – בתי בד, גיתות, כלי טחינה ודיש, אבני מיל ושחזורים של מערות קבורה – מלמדים על אורח החיים של תושבי השפלה בימי קדם. לצד המתקנים מוצב שילוט הסבר מאיר עיניים. 
הכניסה ללא תשלום, בכל ימות השבוע, בשעות 16:00-8:00. בשבת אפשר להחנות את הרכב ברחבה הקטנה שמחוץ לשער ולהיכנס לגן דרך הפשפש המיועד להולכי רגל. 

הוראות הגעה:

משרדי קק"ל שוכנים כ-200 ‬מ' מצפון לצומת גבעת ישעיהו ‬(כביש 38, ‬ליד סימן ק"מ 8). 
 
השער הראשי של הפארק
בשער הפארק הציבה קק"ל שילוט ובו מפת הפארק, דברי הסבר כלליים על המקום וקודים של QR, שאפשר לסרוק בטלפון חכם ולקבל מידע מפורט על מסלולי הטיול בסביבה.  
כ-700 מ' מהשער הראשי נמצא חניון קטן ויחיד בפארק בצל חורשת אורן. קק"ל נמנעת מהקמת חניונים בפארק עדולם כדי לשמור על אופיו כמרחב פתוח למטיילים. מי שמעוניין לערוך פיקניק מוזמן לאחד החניונים הרבים שבפארק בריטניה, הפרושים מצפון לכביש 38, מרחק דקות נסיעה מעטות. 

חורבת  בורגין

חורבת בורגין (ח'ירבת אום בורג') נמצאת בראש גבעה, אחת מני רבות בפארק עדולם. בחורבה נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו שרידים מרתקים ובהם מערות קבורה, מערות פעמון, שרידי בתי מגורים מהתקופה הרומית, שרידי כנסייה ומחילות מסתור. מראש הגבעה נשקפת תצפית מרהיבה על מרחבי שפלת יהודה. 
הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות זיהו את חורבת בורגין עם כפר ביש. יישוב בשם זה מזכיר יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן התקופה הרומית, בספרו "מלחמות היהודים". כפר ביש, עיירה גדולה ומבוצרת, נכנעה ללגיון הרומי החמישי שערך מסע צבאי באזור בימי המרד הגדול (מאה 1 לספירה).  

משך הסיור:‮

‬כשעתיים‮.‬

אורך המסלול:

כ-1.5 ק"מ. 

ציוד מיוחד:

פנס.

הגעה לחורבת בורגין:

יוצאים משער הפארק הראשי, נוסעים בדרך המסומנת ירוק וחולפים על פני חניון קק"ל ועל פני השער האחורי של מושב צפרירים ("נקודת מוצא" – יציאה למסלולי רכיבה משפחתיים באופניים). אחרי כ-200 מ' עוברים את הפנייה לחורבת מדרס ואחרי עוד כקילומטר מגיעים לצומת קמץ (T). פונים ימינה ואחרי כ-600 מ' חולפים על פני הפנייה לחורבת עתרי. בצומת הבא, לאחר כ-2.3 ק"מ (ליד עץ חרוב גדול), פונים שמאלה ונוסעים 800 מ' לרחבת החניה של חורבת בורגין (סימון כחול). 

הערות:

  1. המספרים המצוינים בצד אתרי חורבת בורגין מתייחסים למספרי האתרים המשולטים שבשטח.
  2. אין לסטות מהשביל המסומן מחשש לנפילה לבורות פתוחים.
  3. הכניסה מותרת רק לאתרים הרשומים במסלול.
  4. הסיור במחילת המסתור מחייב זחילה. מומלץ להצטייד במכנסיים ארוכים ובפנס.‬ 

חורבת‮ ‬עתרי‮ 

חורבת עתרי שוכנת בראש גבעה (406 מ'). בחפירות ארכיאולוגיות התגלו באתר שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני שהתקיים עד ימי מרד בר כוכבא. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, ממרעה ומעיבוד התוצרת החקלאית. ריבוי הגיתוֹת מלמד שגידול גפן לתעשיית היין היה ענף כלכלי חשוב. ממצאים נוספים באתר חושפים מקורות פרנסה נוספים: מתקן קולומבריום מעיד על גידול יונים וניצול הפרשותיהן לזיבול השדות ואילו משקולות הנול והפלך מעידים על טוויית חוטים ואריגת אריגים.   
היישוב, שהגיע לשיאו במאה ה-1 לספירה, השתרע אז על פני כ-12 דונם. מממצאי החפירות עולה שהיישוב נפגע קשות מידי הרומאים במהלך המרד הגדול (69 לספירה). באתר התגלה חרס, חלק מתעודת משלוח של יצוא חקלאי, הנושא את השם "עתרי". יוסף בן מתתיהו מזכיר יישוב באזור בשם כפר עתרא ומציין שהרומאים הרסוהו בתקופת המרד הגדול במהלך מסע צבאי שערך באזור המצביא הרומאי צריאלוס (מלחמות היהודים ד, ט, ט).  
בתום המרד חזרו יהודים למקום ושיקמו את רובע המגורים. לקראת מרד בר כוכבא, שפרץ בשנת 132 לספירה, התקינו תושבי המקום מחילות מסתור תת-קרקעיות ומערכות לאיסוף מי גשם. היישוב לקח חלק גם במרד הזה, וסופו שחרב. 
לאחר מרד בר כוכבא נותר המקום שומם במשך כ-70 שנה. בסביבות שנת 200 לספירה התיישבה כאן אוכלוסייה פגאנית, ככל הנראה יוצאי הצבא הרומי, ששיקמו חלק מהמבנים בכפר. אנשי תחום שימור ברשות העתיקות בשיתוף עם אנשי קק"ל שימרו ושחזרו מבנים באתר.   

משך הסיור:

כשעה.

אורך המסלול:

כחצי קילומטר הלוך וחצי ק"מ חזור. 

הגעה לחורבת עתרי:

נוסעים כמו לחורבת בורגין אך בצומת בורגין/עתרי פונים פונים שמאלה (סימון כחול), נוסעים כקילומטר ומגיעים לרחבת החניה של האתר. 

הערות:

  1. יש להצטייד בפנס לביקור במערת התבליטים ובמערכת המסתור.
  2. בחורף מערכת המסתור עלולה להיות מוצפת ובמצב זה הכניסה אליה אסורה.
  3. המספרים המצוינים בצד אתרי חורבת עתרי מתייחסים למספרי האתרים המשולטים שבשטח.

תל עדולם

תל עדולם (חי'רבת א-שיח' מד'כור) מזוהה עם עדולם המקראית, הנזכרת ברשימת 63 מלכי כנען שהִכּה יהושע. המקום חולש על הדרך שעוברת בנחל האלה ומכאן חשיבותו. עד מלחמת ששת הימים עבר קו שביתת הנשק בין ירדן לישראל בראש תל עדולם. קק"ל ייערה בשנות ה-50 את חלק התל שהיה בתחום ישראל. 
תל עדולם מזוהה עם עדולם המקראית, שנזכרה ברשימת הערים הכנעניות שהורישו ישראל (יהושע יב, טו). יהודה נשא לאישה את בתו של שוע, איש עדולם, וממנה נולדו לו בניו עֵר, אוֹנָן ושֵלָה (על שמו נחל בפארק עדולם). במערת עדולם מצאו דוד, 400 אנשיו ומשפחתו מקלט מפני שאול (שמואל א' כב, א-ב). 
המלך רחבעם ביצר את עדולם (דברי הימים ב יא, ז) ונקודת התצפית ממחישה היטב מדוע עשה זאת. עדולם חולשת על קטע מנחל האלה שבו עברה דרך חשובה לעבר קעילה ומשם לבית צור. 
עדולם חרבה במסע סנחריב האשורי. שבי ציון התיישבו ובנו אותה מחדש. במקום התקיים יישוב גם בתקופה החשמונאית. לפני הקרב נגד גורגיאס, שהתנהל ליד מרשה, אסף יהודה המקבי את אנשיו בעדולם (מקבים ב, יב 38). 
 
קק"ל סימנה מסלול רגלי העולה לתל מצדו הדרומי. כדי לצעוד במסלול הרגלי מומלץ להחנות את הרכב למרגלותיו הדרומיים של התל (ראו הוראות הגעה בהמשך). השביל המסומן ירוק עולה בדרך סלולה, מסתעף ממנה ימינה ומתעקל אחר כך שמאלה. ליד גדר אבן גדולה ממשיכים בשביל מסומן שחור. בראש התל כדאי לפנות ימינה בעקבות שביל שקוף" לתצפית, לשוב לשביל ה"שחור" שיורד מהתל מערבה ופונה שמאלה בחזרה לנקודת ההתחלה. 
קרדיטים
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: גידי בשן, רכז קהילה ויער, אזור ההר
מפה: מיכל קטורזה, ואביגדור אורגד מפות 
פורסם בתאריך: 25.10.2017