שלח

או
להתחברות דרך פייסבוק
עוד לא נרשמת ל-e ירוק? להרשמה

e ירוק - מטיילים עם קקל
התנתק
התחבר
0
מאמצים שיטים

מאמצים שיטים

אתם מוזמנים להכיר מקרוב את המיזם שנועד להחזיר אל נופי הערבה את עצי השיטה

+ מידע חשוב על המסלול
שמור למועדפים
דרגו מסלול זה:
0
הניקוד של המסלול הזה הוא0
צפו בטיול באתר המותאם למובייל
עונה מומלצת:
כל השנה
משך המסלול:
1-2 שעות
רמת קושי: קלה
מפת טיולים וסימון שבילים הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב (גיליון מס' 17)
סוג המסלול
נוף ותצפית
נוף ותצפית
פיקניק
פיקניק
מסלול מעגלי
מסלול מעגלי
מיזם "אמץ שיטה", פרי שיתוף פעולה של קק"ל, תושבים מקומיים והמועצה האזורית ערבה תיכונה, משיב לנופי הערבה את העץ המסמל את האזור יותר מכול. ברשימה זו נספר לכם על המיזם ונמליץ על כמה נקודות שבהן אפשר לפגוש את השיטים הנטועות וגם ליהנות מנופי האזור.
 
"כשהגענו לערבה, האזור נראה אחרת לגמרי", אומר עמי שחם, ממייסדי מושב עין יהב ומהוגי מיזם "אמץ שיטה". "עצי שיטה רבים כיסו אז את השטח. במשך הזמן השטחים החקלאיים התפשטו מחוץ ליישובים על חשבון השטחים הפתוחים. יכולנו לראות איך עצי השיטה, המסמלים את הערבה יותר מכל דבר אחר, נעלמים. הבנו שאנחנו חייבים להחזיר לטבע מה שלקחנו ממנו. מיזם 'אמץ שיטה' נועד לפצות את הטבע על השיטים שנעלמו ולשמר עצים גדולים וחשובים שעודם קיימים בשטח".
אכן עצי השיטה הפזורים בערבה הם המעניקים לה את המראה המיוחד של נופי הסוואנה. בחבל ארץ שבו שורר אקלים חם ויבש, מהקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ, מצליחים העצים העקשנים האלה לשמור על ארשת פנים ירוקה. הם עושים זאת בזכות התאמות שפיתחו במשך מיליוני שנות אבולוציה לתנאים הקיצוניים השוררים באזור. מעט הגשם שיורד באזור, עשרות מילימטרים בשנה בלבד, גורם לשיטפונות באפיקים, ואלו מבטיחים את קיום עצי השיטה. 
עצי השיטה – שיטה סלילנית ושיטה סוככנית – חשובים לא רק לנוף. העצים האלה הם הבסיס היצרני לאקוסיסטמה הייחודית באזור. עולם החי של הערבה נשען על עצי השיטה המשמשים מקור מזון ומחסה לחרקים, לזוחלים ולעופות. יונקים רבים, ובהם צבי המדבר, ניזונים מהפירות ומהעלים של השיטים ונהנים מצילן בשעות החמות של היום. עצי השיטה גם מעשירים את הקרקע שבסביבתם בתרכובות חנקן זמינות ובחומרים אורגניים.
ללא  עצי השיטה תקרוס המערכת האקולוגית הטבעית בערבה וייפגע עולם החי כולו, מחיפושיות עד בעלי החיים הטורפים. 



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by e-yarok (@eyarok) on

+ הצג את כל המידע

מיזם "אמץ שיטה"

בעשורים האחרונים אנו עדים לפגיעה ניכרת באוכלוסיית עצי השיטה בערבה. הגורמים העיקריים לכך הם אלה:
הרחבת משקים חקלאיים – ההרחבה באה על חשבון עצי שיטים שנכרתים כדי לפנות מקום לחלקות חקלאיות חדשות. הגידול במספר החלקות גורם גם לקיטוע בתי גידול ומוסיף פסולת חממות שפוגעת בסביבה כולה.
הטיית ערוצים – הטיית ערוצי זרימה בשל סלילת כבישים, הוספת חלקות חקלאיות ופעולות פיתוח למיניהן מפחיתות את כמות המים הזמינים העומדת לרשות עצים שהסתמכו על הזרימה בערוצים שבהם הם צומחים.
שאיבת יתר – שאיבת יתר לשם אספקת מים לחקלאות מורידה את מפלס מי התהום עד מתחת לעומק בית השורשים של העצים.
שינויי אקלים – ייתכן שהתמעטות כמויות הגשם בשנים האחרונות בשל שינויי האקלים תורמת גם היא למות עצי שיטה.
בעקבות הפגיעה הקשה בעצים ובבתי הגידול שלהם יזמה המועצה האזורית הערבה התיכונה, בשיתוף קרן קימת לישראל ורשות ניקוז ערבה, פרויקט קהילתי שבו התושבים מקבלים אחריות על סביבתם, נוטעים עצי שיטה באזורים מוגדרים, מטפחים עצים בוגרים ומתייחסים ביתר נאמנות לטבע שהם חיים בו. הפרויקט זוכה למימון ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה ובהולנד, שהתגייסו לעניין בהתלהבות.


איך זה עובד?

מטרת פרויקט "אמץ שיטה" היא לקרב את הקהילה לסביבה ולהעניק לה כלים לתקן ולפצות את הטבע על נזקים שנגרמים לו. עצי השיטה הם הדגל של הפרויקט. מדי שנה בשנה נאספים זרעי השיטים ממקומות שונים בערבה, וכולם זוכים לתעודת זהות המתעדת בקפדנות את המקומות שמהם נאספו.
הזרעים של עצי שיטה סלילנית ושיטה סוככנית וגם של מינים מקומיים אחרים מונבטים במשתלת קק"ל שבגילת. לאחר הנביטה וכאשר הם מוכנים לשתילה, מועברים השתילים בחזרה לערבה. התושבים נוטעים כל שתיל ושתיל ליד המקום שממנו נלקחו הזרעים להנבטתם, פעולה שמבטיחה כי כל עץ צומח מחדש באזור שממנו בא וכך נשמרים המאפיינים הגנטיים הייחודיים של השיטים בכל אזור.
השתילים ניטעים בשולי חלקות חקלאיות ובמקומות פנויים אחרים ומסייעים בשמירה על הסביבה. ילדי בית הספר "שיטים" שבערבה התיכונה לוקחים חלק בנטיעת העצים ובעריכת מחקרים על נושאים כגון משטרי השקיה ובדיקה של איכות מים וקרקע מיטביים לנטיעת שיטים. מאז 2009, אז נשתל העץ הראשון, ניטעו יותר מ-4,000 עצי שיטה בערבה התיכונה (2018).


מקומות שאימצו שיטה

בשורות הבאות תמצאו תיאור של מבחר פינות שבהן נשתלו עצי שיטה. אם אתם בסביבה, או בדרך לאילת, תוכלו לעצור באחדות מהן ולראות את התחדשות השיטים בערבה. בחלק מהמקומות כדאי לבקר משום שהם מעניינים בזכות עצמם.
תיאור האתרים נעשה מצפון לדרום. בכל מקום שבו נזכר כביש הערבה, הכוונה היא לכביש 90. פיתוח יישובי הערבה נעשה בסיוע ידידי קק"ל באוסטרליה, בארצות הברית, בקנדה ובהולנד.
 
עידן
גישה: נוסעים מכביש הערבה לכיוון מושב עידן. אחרי כ-1.6 ק"מ פונים שמאלה ונוסעים בדרך העפר כ-600 מ'.
המקום: בצל עץ שיטה קשיש נחים שני שולחנות פיקניק – מקום נהדר להפסקה ולהתרעננות בדרך לאילת. העץ הקשיש בנוי שלושה ענפים גדולים – שניים כורעים ארצה מרוב שנים ואחד מזדקר אל על. כמה עשרות מטרים ממערב לעץ, לפני החממות של מושב עידן, הצליחו אנשי המקום לשמר משולש קרקע קטן ולידו ערוץ רדוד, יובל של נחל בתרון. בשטח ניטעו עצי שיטה שמחזיקים מעמד יפה.
 
בית ספר שדה חצבה
גישה: מפגש כביש הערבה עם כביש הכניסה למושב חצבה. הכניסה מכביש חצבה, כ-300 מ' מהצומת.
המקום: ליד שער הכניסה נמצא עץ השיטה שצמח מזרעים שנאספו בשנת 2005 בידי פרופ' אמוץ זהבי ז"ל. הזרעים נאספו מתוך גללים של גמלים כדי להבטיח נביטה מהירה. העץ הזה, שנשתל כארבע שנים לפני שמיזם "אמץ שיטה" יצא לדרכו, סימן את הכיוון שיש ללכת בו. אמוץ זהבי, ממייסדי החברה להגנת הטבע, חקר במשך שנים רבות את החיים החברתיים של הזנבנים וניסח בעקבות המחקר את עקרון ההכבדה, המסביר את אופני התקשורת בעולם החי.
בבי"ס שדה חצבה ניטעו כ-300 עצי שיטה ונשתלה צמחייה מושכת ציפורים, כהכנה למרכז צפרות שיוקם במקום.
 
מרכז וידור
מרכז וידור, שנמצא בתחנת יאיר (מו"פ ערבה), ליד בי"ס שדה חצבה, הוא מרכז מבקרים משוכלל המאפשר למבקרים להכיר את הערבה מקרוב בצורה חווייתית ואינטראקטיבית. המרכז מציע סיור רב חושי הכולל סרט תלת ממד וביקור בחלל חווייתי מסקרן ובחממות תצוגה. ליד המרכז ניטעה חורשת עצי שיטה. קק"ל הציבה במקום שולחנות והכשירה מרחב נעים לפיקניק. במרכז פועל מזנון, ויש בו שירותים.
חורשה נוספת ניטעה במתחם מו"פ ערבה באירוע חנוכת מיזם "אמץ שיטה" שהתקיים בינואר 2010.
 
מרחב נחל גדרון
גישה: שלט ברור מכוון לנחל גדרון מכביש הכניסה לחצבה, כ-100 מ' ממזרח לכניסה לבי"ס שדה חצבה. נוסעים צפונה בדרך עפר (סימון כחול). לאחר כקילומטר, לפני נחל גדרון, פונים ימינה בין מטע תמרים ואתר האירוח המדברי ראס השיטה. נוסעים מזרחה עד קצה המטע, וכ-50 מ' דרומה משם יש רחבת חניה מוסדרת.
המקום: מטע התמרים המזרחי שייך לאיציק ולהילה אלבז, שתורמים רבות ממרצם ומזמנם למיזם "אמץ שיטה". ליד המטע שלהם, בערוץ חולי קטן, צומח עץ השיטה ששתלו בשנת 2009 בני הזוג הטרי זואי ספיגל ודארן סמורגון מסידני, ידידי קק"ל מאוסטרליה, שהתלהבו ממיזם עצי השיטה ותרמו לפרויקט את הסכום שהתכוונו להשקיע בטקס נישואיהם. זהו העץ הראשון שניטע במיזם "אמץ שיטה".  
מנקודת התצפית הסמוכה, ששביל ובשוליו אבני שפה מוביל אליה, אפשר לצפות ב"שמורה הקהילתית". בערוצים שיורדים לנחל גדרון ניטעו מאז 2008 עשרות עצי שיטה. כדאי להמשיך עוד 300 מ' מזרחה בעקבות הסימון הכחול לקצה גבול החקלאות. מלבד עצי שיטה חדשים שניטעו בשטח במשך כמה שנים עוקבות מאז 2007 צומחים כאן כמה פרטים של מחומש לולייני, מהצמחים הנדירים בישראל. מי שירצה יוכל להמשיך בנסיעה עוד כקילומטר לתצפית יפה על עין גדרון.
 
חורשת הילדים בחצבה
גישה: בכניסה למושב חצבה, מחוץ לגדר המושב.
המקום: חורשה ותיקה של עצי אשל הפרקים שנטעה קק"ל. ליד האשלים ניטעה חלקה גדולה ובה עצי איקליפטוס, מורינגה רותמית, באובב ושיזף מצוי. בחורשה יש שולחנות פיקניק, מים לשתייה ואתר הוקרה לתורמים שפועלים למען תושבי הערבה. בחורשה מוצבים שלטים המספרים סיפור בהמשכים שכותרתו "שיטה להשכיר", בהשראת הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג.
מעט ממערב לחורשת הילדים, בגבול חלקה מעובדת, ליד עצים בוגרים של שיטה סלילנית ושיזף, ניטעו עצי שיטה נוספים. 
 
חניון הזיל וערוץ התמרים בעין יהב
גישה: נכנסים מכביש הערבה (כביש 90) למושב עין יהב. פונים ברחוב הראשון צפונה (שמאלה) ויוצאים מהשער הצפוני של המושב. נוסעים בדרך סלולה המלווה חממות עוד כ-3 ק"מ וחונים בצד החניון שנמצא משמאל לכביש.  
המקום: חניון הזיל הוא חניון קטן ואינטימי ובו שני שולחנות פיקניק שנהנים מצל עץ שיטה גדול. החניון נקרא על שם רכב סובייטי מתוצרת "זיל", ראשי תיבות של "זאבוד אימיני ליחצ'ובה", מפעל סובייטי לייצור מכוניות שנקרא על שמו של ליחצ'וב, מנהלו הראשון. במפעל ייצרו מכוניות פאר ששימשו את בכירי הממשל הסובייטי וגם רכב שטח חזק ששימש את הצבא האדום. הרכב היה בשימוש צבאות סוריה ומצרים, ואחד מהם, שנלקח שלל, מוצב כאן למזכרת.  
בערוץ קטן שעובר בין החניון למטע התמרים של עין יהב, שמצפון לחניון, ניטעו עצי שיטה. עצים נוספים ניטעו לאורך הגדר המזרחית של המטע. 
 
פארק ספיר
גישה: פונים מכביש הערבה מערבה ליישוב ספיר. כ-250 מ' מהצומת פונים בדרך עפר קצרה המגיעה לפארק. 
פארק ספיר הוא נווה מדבר קטן המשתרע על פני כ-150 דונם ובליבו אגם נאה. קק"ל הוסיפה מסביבו מדשאה, עצים וצמחי נוי, שולחנות פיקניק, מתקנים לנופש בחיק הטבע ושירותים. בפארק נמצא גם ביתן תאילנדי ("סלה") שהובא לישראל במיוחד עבור הפארק כאות ליחסי הידידות בין ישראל לתאילנד. סמוך לביתן נמצאת חורשה קטנה של עצי באובב, ובין העצים מוצב כאנדרטה מטוס פייפר ישן, מהסוג שקישר את עין יהב בראשיתה עם הציוויליזציה.
לצד הפארק נמצא מיצג "חיים במדבר" – מיצג אמנותי שנעשה בהנחיית ארבע אמניות תושבות הערבה. בני דמותם של זוג בדווים "מארחים" על ספל קפה את הנכנסים למתחם המיצג, והשביל בו עובר בין פסלי סגוארו (הקקטוס הגבוה המייצג את מדבר סונורה שבארצות הברית) לפסלים בדמות בעלי חיים מדבריים.
פיתוח פארק ספיר נעשה בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה, בארצות הברית ובהולנד. מסביב ליישוב, בעיקר מצפונו וממערבו, נשתלו עצי שיטה.
 
מצפור צופר
גישה: בצד כביש הערבה, כ-3.5 ק"מ מדרום לצופר, בין סימני ק"מ 127­-128. אפשר להגיע עד למצפור ממש ברכב פרטי.
המקום: המצפור, בראש גבעה נמוכה, נהנה מצל סככה צבועה בצבע חום, המשתלב בצבעי המדבר. המצפור צופה על מרחבי השדות של מושב צופר ועל הנוף המרהיב של הרי אדום. בעמודי המצפור קבועים שלטי הסבר על הגיאולוגיה של הערבה ועל דרך הבשמים שירדה באזור הזה מפטרה שבהרי אדום וחצתה את הנגב אל נמלי הים התיכון.
למרגלות המצפור ניטעו עצי שיטה צעירים. המצפור נבנה בתרומת ידידי קק"ל במקסיקו.
אזהרה: משיקולי בטיחות בנהיגה, הפנייה למקום מומלצת לבאים מדרום.  
 
מצפור פארן ומושב פארן
גישה: נכנסים מכביש הערבה למושב פארן ואחרי כ-80 מ' פונים שמאלה בדרך עפר טובה העולה לבריכות של מקורות. הגבעה הגבוהה צופה על מרחבי הערבה והרי אדום. במצפור מוצבים שלטי הסבר על הגיאולוגיה והמבנה של הערבה.
עצי השיטה נטועים ממערב לבתי המושב פארן, ליד ריכוז חממות. כדי להגיע לעצים יש להמשיך לתוך המושב לפנות בכניסה שמאלה ואחרי כ-60 מ' לפנות ימינה, להמשיך כחצי קילומטר, ובין רחוב אשל ורחוב ורדית לפנות מערבה בדרך הרחבה ולנסוע 1.2 ק"מ לעבר החממות. עצי השיטה ניטעו בידי תושבי המושב בערוץ קטן היורד לנחל פארן.

קרדיטים

כתיבה: יעקב שקולניק
צילום: יעקב שקולניק 
פורסם בתאריך: 26/12/2018   
הוראות התנהגות ובטיחות למטיילים >>
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל,
בשינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550

תגובה דרך פייסבוק

הוסף תגובה


שלח
שם: שעה: תאריך:
אני רשום.לתגובה -אין ספק שמדובר במיזם נפלא וחיובי ביותר.תבורכו .אני שואל איך אתם מונעים מאוכלי העשב האיילה והגמל ודומיהם לאכול וללחוך את השתילים הרכים?
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
שם: שעה: תאריך:
מיזם מדהים. מספר שאלות. האם לאחר שתילת העצים יש חובה להשקות את הצמחים תקופה מסויימת ואם כן או לא כיצד. שאלה נוספת. יש סיבה שבחרתם רק בשיטה ולא עוד? מה המספר המשוער של שיטים בשטח הרלוונטי, על מנת להבין מה היה משמעות שתילה של 4000 עצים. על השאלה הבאה אשמח לשוחח. התפרסמה לפני כמה שנים כתבה ב TED על שיטה למיגור המדבור. החזרה של בעלי חיים לרעייה בשטחים. האם הנושא מוכר לכם? אם לא, אשחזר את מקור החומר ואעביר לכם. יישר כח. יעקב גורן 0523793994
דווח על תוכן לא ראוי הוספת תגובה לתגובה זאת
האם לדווח על תוכן זה כלא ראוי?

כן
לא
מועדפים 0
#
חפש