מוזאון של עצים, או גן בוטני של עצים, נקרא בלטינית ארבורטום – Arboretum. השם נגזר מהמילה arbor, שפירושה עץ, אילן. גן העצים הראשון בעולם היה, על פי המקרא, גן עדן: וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע (בראשית ב, ט).

בישראל חשיבות רבה לנטיעת גני עצים, בשל הצורך להוריק את הארץ. הגנים משמשים כאתר לבחינת התאמתם של מיני עצים שונים שהובאו מכל רחבי העולם לייעור ולגינון. החשוב שבהם הוא כמובן הגן היערני הלאומי של ישראל "אילנות", שהוקם בשנת 1951 על חורבותיו של פרדס. הגן מטופל כיום על ידי קק"ל, והוא משתרע על פני כ-130 דונם ומאכלס יותר מ-1,000 עצים מכל רחבי העולם. מטרותיו העיקריות הן לבחון את התאמת העצים לגינון בארץ, וגם להוות ריאה ירוקה לתושבי השרון. הכוכב הבלתי מעורער של הגן הוא ללא ספק האיקליפטוס: במקום צומחים כ-70 מיני איקליפטוסים, רובם נדירים בארץ.

איקליפטוס גדול-פרי ביער אילנות. צילום: יעקב שקולניק

למעט יער אילנות קיימים בארץ גני עצים נוספים, שנוכל להתייחס רק לחלק מהם. הראשון שבהם הוקם כנראה לקראת סוף המאה ה-19 בחסות הברון רוטשילד. את שרידיו אפשר לראות כיום בגן העיר בראשון לציון. כשהתגלתה באר מים במקום הפך השטח, בחסות הברון, לתחנת ניסיונות חקלאיים. נשתלו בגן מינים רבים של עצים, שרק חלקם שרדו, והם מפוזרים בין המדשאות. מקסימה במיוחד היא שדרת הדקלים הקנריים המלכותיות שניטעה בשנת 1890, ובה נערכו קבלות פנים לשועי עולם, ובהם הרצל, בלפור וצ'רצ'יל.

גן העצים בחולדה (יער חולדה) ניטע משנת 1907. ממנו החל מפעל הייעור של קק"ל, וממנו יצאה בשורת אורן ירושלים לרחבי הארץ. בחולדה, ששימשה כחוות ניסיונות, ניטעו מינים רבים של עצים, אך אורן ירושלים היה העץ שצלח את השנים הקשות ללא טיפול והשקיה. למעט אורנים גדלים כיום ביער חולדה עצי סרק נוספים שעמדו בתלאות הרבות שעברו על היער: ברוש, קזוארינה, ברכיכיטון, פיקוס, פלפלון, שקד, חרוב ורבים אחרים. חלקם הגיעו לגיל המופלג של 80 שנה. מרשימות מכולם הן הוושינגטוניות הנטועות בשדרה, תרומתו של אהרון אהרונסון לחווה. אלה מקנות עד היום ליער ניחוח אירופי קסום.

שדרת דיקלי וושינגטוניה ביער חולדה. צילום: Ori~, ויקיפדיה

גם הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות החלה את דרכה כגן של עצים, שמקורם מכל רחבי העולם – מערבות אפריקה ועד אירופה המושלגת. מי שייסד את הגן היה ד"ר ישראל גינדל, ראש המעבדה לחקר היער. ניטעו ביער למעלה מ-300 מיני עצים ושיחים החדשים לאזורנו. עיקרם עצי איקליפטוס, שחלקם מצוי כיום מעבר לכביש אצל השכן, מכון ויצמן. בעבר גדלו כאן שלושה מינים של ארזים, אורנים, אלות ואלונים, שרק חלקם שרד. שרדה בקמפוס קיגליה מנוצה, או כפי שהוא מכונה בלשון העממית "עץ הנקניקים". בעונת הסתיו משתלשלים מהעץ "חבלים", הנושאים בקצותיהם פרחים אדומים, המתפתחים מאוחר יותר לפירות דמויי נקניק.

גן חוות הנוי, הסמוך למדרשת רופין, הוא משכנם של עצים באים בימים. החווה, המשתרעת על שטח של כ-40 דונם, נוסדה ב-1949 כתחנה לריבוי צמחים על ידי דוד צפריר, שהיה מחלוצי הגינון והייעור בארץ. בגן גדלים כ-1,000 מינים. רובם עצים, אך יש גם שיחים, מטפסים וצמחי כיסוי מכל קצווי תבל: יפן, אוסטרליה ואפילו הרי ההימלאיה. בולט בגודלו העץ ינבוט לבן, שאינו יכול לעמוד על רגלו האחת, לכן הוא נתמך על ידי תומכות.

משתלת קק"ל בדרום, משתלת גילת, הפכה למעין גן של עצים. בשטח של 200 דונם גדלים למעלה מ-1,000 מיני צמחים, רובם עצים, שהובאו מכל רחבי העולם. יפה במיוחד בפריחתה הצהובה המרשימה היא הכסיה האבובית.

מקורות
המאמר מבוסס על: מדמוני ע', 2008, איים ירוקים: 120 גנים וגינות, הוצאת מפה.

קרן קימת לישראל מזמינה אתכם ליהנות מטיולים מודרכים בבוקר יום שישי, בשעה 10:00, בכל שבוע בפינה קסומה ברחבי הארץ. הטיולים מתאימים לכל אחד ויימשכו שעתיים עד שלוש שעות, בשילוב נסיעה במכוניות פרטיות והליכה קצרה בשבילי היער. והשבוע: אל הדרך הנופית באגן נחל שקמה.

ללא תשלום, מותנה בהרשמה מראש ב"קו ליער", 1-800-350-550. מספר המשתתפים מוגבל

להרשמה מקוונת באתר קק"ל

אם אתם מבקרים בחבל אשכול בשבועות הקרובים, אתם מוזמנים לקפוץ לתערוכה קטנה, נחמדה ומעניינת של ספרי לימוד ישנים. התערוכה מוצגת ב"ידע-כל" – ספרייה ומרכז הידע של המועצה האזורית אשכול, סמוך לקיבוץ מגן

איך מגיעים?

הכניסה למועצה אזורית אשכול שוכנת כקילומטר מצפון לקיבוץ מגן וכ-1.5 ק"מ מדרום לצומת מעון (כביש 232).

שני ארונות תצוגה מציגים כ-20 ספרים כתובים בעברית, רובם מראשית המאה ה-20. בעל האוסף הוא דן גזית, איש קיבוץ גבולות, שהביא ספרים מהארכיון האישי שלו. "אני עכבר ספרים", מעיד על עצמו דן גזית, אני מאלה שמוצאים ספרים בערימות שמשליכים אנשים ליד פחי האשפה, מעזבונות ומכל הבא ליד. אני עוסק בכך כבר 30 שנה ובאוסף שלי הצטברו כ-100 ספרי לימוד ישנים. הדחף הראשוני לכך בא מדודי, ישראל ברנר ז"ל, שהיה מורה בגימנסיה העברית בווילנה. הוא השאיר לי כירושה 30 ספרי לימוד בעברית במגוון נושאים, מפיזיקה וכימיה ועד תורה וידיעת הארץ. התערוכה מייצגת את האוסף הזה".
אוצרת התערוכה טל דרור, מנהלת "ידע-כל", מציגה את הספרים כששעריהם פתוחים. באחדים מהספרים מוצג טקסט מוגדל מתוך דפיהם. מעניין מאוד לעקוב אחרי הניסיונות למצוא את המילים הנכונות כדי להסביר מושגים במתמטיקה ובטבע, שהיו חסרים מאוד באותם ימים. ההתלהבות והמחויבות של מחברי הספרים לשפה העברית נוגעת ללב. ספר בראשית נמצא עם כלנית מיובשת בתוכו. הפרח, מן הסתם מארץ ישראל, חיזק את הקשר של הקורא עם הארץ המובטחת.
ישראל בלקינד (1861–1929) היה לא רק ממייסדי תנועת ביל"ו והמושבה גדרה, אלא גם מחברם של ספרי לימוד. בשנת תרפ"ז (1927) הוא הוציא לאור "ספר לימוד גיוגרפיה של ארצנו". הוא כתב לספר הקדמה מרגשת לבתו בזו הלשון: "לבתי האהובה עכסה. בתי החביבה! עוד בשחר ילדותך היית אומרת: אין יפה מארץ ישראל, אין נעימה משפת ישראל, ואין טוב מעם ישראל. לכן הנני מקדש לך את הספר אשר כתבתי על אודות ארץ ישראל בשפת ישראל למען עם ישראל. ואני תפילה כי יהיה לבבך תמיד תמים עם שלוש אלה ואז תחול על ראשך ברכת אביך האוהב אותך אהבה בלי מצרים".
ומה דעתכם על שאלה בחשבון שמתחילה במילים האלה: "אחד קנה ביום כ"א ביולי שנת 1913 מגרש ישר זווית שאורכו 76 מ' במחיר 21/4 פר' המטר המרובע". אחר כך השאלה מסתבכת עם תשלום במזומן והלוואות בריבית והתלמיד המסכן היה צריך לחלץ מן הנתונים האלה את רוחבו של המגרש. בקיצור, לא שאלה שהיינו רוצים להתמודד אתה.
תיאור גבולות הארץ בספרו של יהודה גרזובסקי "ארץ ישראל" מעניין גם הוא, גם אם המחבר נטה להפליג מעט בדמיונו: "מצפון לארץ ישאו הרי הלבנון הרמים את ראשיהם המכוסים בשלג עולמים, מים לה ישוקו גלי מי הים התיכון".
נסיים את הסקירה בחוברת קטנה וצנועה, שחיבר ד"ר י' נורמן בשנת תרפ"ז, בשם "כיצד אספר לבני (שיחה בשאלת מין)". הדוקטור מזהיר במיוחד משתיית אלכוהול: "לאלכוהול השפעה מיוחדת, לא רק על העצבים כי אם גם על אברי המין, ויש אשר לאותם ההורים שנתפסו לאלכוהול ייוולדו ילדים חסרי בינה לגמרי או למחצה". אכן, דבר דבור על אופניו.

אתרים נוספים בסביבה

דרך השדות

איך מגיעים? הכניסה לדרך נמצאת סמוך לכניסה לקיבוץ צאלים. משם ממשיכים לקיבוץ גבולות ולמושבי חבל בשור עד כביש 232 (חבל שלום). יש שילוט בצבע כתום לאורך הדרך ושילוט חום בכניסות לדרך מהכביש. מומלץ לטייל בדרך השדות בליווי מדריך מקומי.

דרך השדות מציגה את החקלאות בנגב המערבי. עכשיו, לפני שבועות, תוכלו לצפות בקציר החיטה. אורכה של הדרך כ-20 ק"מ ולאחרונה היא נסללה כמעט לכל אורכה. הדרך מתאימה לכל רכב. היא מובילה את המטיילים בה בין פרדסים, שדות חיטה, תפוחי אדמה, גזר ושאר ירקות. ליד מצפה גבולות ניתן לעלות למצפור נוף ולבקר במצפה גבולות, אחד משלושת המצפים שהקימה קק"ל בנגב בשנת 1943. המצפים שימשו, בין השאר, כתחנות ניסיונות חקלאיות (הכניסה בתשלום. הביקור באמצע השבוע בתיאום מראש).
אפשר לסיים את הסיור בגבולות, אך גם להמשיך הלאה אל בית הביטחון הנטוש במבטחים ואל יישובי חבל שלום. המסלול מסתיים בכביש 232, לא הרחק מקיבוץ חולית, מה שמאפשר ביקור באנדרטת דנגור ובאנדרטת עוצבת הפלדה שבאזור.

פארק אשכול (גן לאומי בשור)

איך מגיעים? כביש אופקים–צומת מעון (מס' 241), בין סימני ק"מ 4–5, במרחק כ-7 ק"מ ממועצה אזורית אשכול.

פארק אשכול הוא אתר לבילוי בחיק הטבע המשתרע על פני 3,500 דונם. במקום יש מדשאות רחבות ידיים, מתקני פיקניק, עצים נותני צל ומתקני שעשועים לילדים. הפארק שוכן בגדה הדרומית של נחל הבשור ונובעים בו עינות הבשור – מעיינות שופעים היוצרים פלג קטן. הפארק מוחזק במשותף על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים. הכניסה בתשלום.

תל גמה

איך מגיעים? תל גמה שוכן סמוך לקיבוץ רעים, ממערב לכביש 232, בין סימני ק"מ 35–36, במרחק כ-12 ק"מ ממועצה אזורית אשכול.

לראש תל גמה, המתנשא היטב מעל גדת הבשור, כדאי לעלות בקיץ בשעות אחר הצהריים. הצבעים הזהובים של שדות הנגב המערבי, הפרוסים מלוא העין, לובשים גוונים נהדרים. התל מזוהה עם מקומה של העיר הכנענית ירזה (ארזה). העיר נזכרה בארכיון המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה שהתגלה בתל אל-עמארנה שבמצרים. בתקופה זו ביצרו המצרים את הערים החשובות בנגב הצפוני כדי להבטיח את שליטתם בדלתה של הנילוס.
גם במלחמת העולם הראשונה נועד לתל תפקיד. התל מתנשא היטב מעל מישורי הנגב המערבי. במלחמת העולם הראשונה ניצלו הבריטים את פסגתו לתצפית ולאיכון ירי תותחיהם מול עזה. התל משמש תחנה בנתיב אנז"ק, נתיב תיירותי שקק"ל מפתחת ואשר עוקב אחרי "האיגוף הגדול" – תמרון גדול שהביא את הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים אל מזרחה של באר שבע הטורקית. הטורקים הופתעו ובאר שבע נכבשה. קק"ל הציבה בתל שילוט הסבר על המערכה.

פסיפס בית הכנסת במעון

איך מגיעים? ממועצה אזורית אשכול נוסעים כ-1.5 ק"מ צפונה לצומת מעון. בצומת פונים שמאלה (כביש 2410), נוסעים כ-3.5 ק"מ ומגיעים לאתר (מדרום לכביש).

שרידי בית הכנסת הקדום התגלו בשנת 1957, במהלך סלילת כביש הגישה לקיבוץ ניר עוז. מחוסר תנאים מתאימים להצגת הפסיפס במקומו הטבעי, הסירו אותו מהאתר ושמרו אותו במחסני רשות העתיקות. קק"ל הקדישה תרומה של סנדי גלאט לשיקום רצפת בית הכנסת ולהשבתה למקומה המקורי. סככה חדשה מגינה על האתר ועל הפסיפס, ששוקם ושומר בידי צוות השימור של רשות העתיקות. בהשבת הפסיפס למקומו השתתפה גם המועצה האזורית אשכול.

בית הכנסת שימש את הקהילה היהודית של מעון בתקופה הביזנטית. זו הייתה עיירה גדולה, שרוב תושביה נוצרים. נראה כי בית הכנסת נוסד במחצית השנייה של המאה החמישית לספירה, או ראשית המאה השישית. באמצע המאה השישית הונחה רצפת פסיפס חדשה על רצפה קודמת וזוהי הרצפה המקדמת את פני המבקרים באתר.
הפסיפס, המשתרע לאורך 7.8 מ' ולרוחב 3.7 מ', הוא אחד היפים בפסיפסי בתי הכנסת הקדומים בישראל. רצפת הפסיפס מתארת גפן הצומחת מכד שנמצא בקצה הרצפה. שריגי הגפן יוצרים 11 שורות בנות חמישה מדליונים שבתוכם מתוארים בעלי חיים, עופות ויונקים. הסמלים היהודיים מרוכזים בצד הפסיפס הקרוב לבמה, והם כוללים מנורה בת שבעה קנים הניצבת על שלוש רגלים ומעוטרת באתרוגים. כן מתוארים שופר, לולב, עצי תמר ואריות. משני צדיו של כל עץ תמר מתואר זוג יונים.
ברצפת הפסיפס משולבת גם כתובת הקדשה בארמית. החלק העליון של הכתובת מברך את הקהילה ומנציח את שמותיהם של שלושה אנשים שהרימו תרומה לבניין בית הכנסת. וזה תרגום הכתובת: (ז)כורים לטוב כל הקהל / (שע)שו את הפסיפס הזה / ( )ד אישו ותמה ויהודה / שנתנו שלושה דינרים.

תודה לטלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום, קק"ל, על המידע ועל עזרתה הרבה בהכנת הכתבה.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, ארכיון צילומי קק"ל – חוה בראון, ישראל סיני, דודו גרינשפן, אברהם מלסקי
מפה: טלילה ליבשיץ, קק"ל, ואביגדור אורגד

פורסם ב-16.5.2012

קרן קימת לישראל מזמינה אתכם ליהנות מטיולים מודרכים בבוקר יום שישי, בשעה 10:00, בכל שבוע בפינה קסומה ברחבי הארץ. הטיולים מתאימים לכל אחד ויימשכו שעתיים עד שלוש שעות, בשילוב נסיעה במכוניות פרטיות והליכה קצרה בשבילי היער.
והשבוע: ל"ג בעומר – אל מערות ויישובים מימי מרד בר כוכבא בפארק עדולם-צרפת.

ללא תשלום, מותנה בהרשמה מראש ב"קו ליער", 1-800-350-550. מספר המשתתפים מוגבל

להרשמה מקוונת

שביל קצר, סלול ומוצל כמעט לכל אורכו מחכה לכם בגליל התחתון

מדרונות חורבת שמשית, סמוך לצומת המוביל, מהווים את הכתף הדרומית של נחל ציפורי בראשית דרכו. המדרונות מכוסים בחלקם יער טבעי של אלון תבור, ואליו מצטרף יער אורנים של קק"ל. בין לבין, כנהוג בארצנו רבת ההיסטוריה, יש גם עדויות לחיים קדומים באזור.
קק"ל פרצה ביער שביל באורך 1.1 ק"מ. השביל סלול כולו אספלט ולכן הנתיב ברור מאוד לצועד בו. השביל חד-כיווני. אפשר לשוב בשביל בחזרה לנקודת המוצא, או ב"דרך הלבנה" (ראו בהמשך), העוברת למרגלות המדרון.

איך מגיעים?

מצומת המוביל נוסעים מזרחה בכביש 79 לכיוון נצרת ונוסעים כקילומטר. פונים דרומה בכביש המוביל לקיבוץ הסוללים וליישוב שמשית. ממעגל התנועה המפנה לכניסה לקיבוץ ממשיכים עוד כ-700 מ' לכיוון שמשית ופונים שמאלה בדרך עפר רחבה ("הדרך הלבנה") לרחבת החניה שבכניסה לשביל (יש שילוט).

המסלול

בנקודת המוצא מוצבים שני שלטים גדולים של קק"ל. אחד מתאר את שביל נחל ציפורי והשני את שביל האופניים סינגל יער ציפורי-שמשית, שעובר גם הוא במקום.
שבילנו עולה מעט במדרון בין עצי אלון תבור ומגיע מיד למקום שבו נראה נדבך בנוי של אבנים. זהו חלק מדרך רומית קדומה שעברה במקום. הדרך יצאה מציפורי לכפר לגיו והמשיכה לאורך קו פרשת המים הארצי דרך שכם, ירושלים וחברון לבאר שבע ולממשית. הדרכים הרומיות נועדו בראש ובראשונה לגייסות הרומיים, אך גם למסחר ולתנועת בני אדם. הרומאים ניצלו את הדרכים גם להמחיש את עוצמת שלטונם. באבני המיל שהוצבו לאורך הדרכים נחקקו כתובות המפארות את הקיסרים.

התצפית

בהמשך הדרך, כפי שמעידים סימוני האופניים הצהובים המסומנים על אבנים, מצטלב שביל האופניים עם השביל שלנו. סמוך אליהם מזמין שלט נוסף לסטות שמאלה מהשביל כדי להגיע לנקודת תצפית הצופה על העמק שלמרגלותינו. בעמק, המעובד כולו, עובר נחל ציפורי. הנחל, שאורכו כ-32 ק"מ, מתחיל את דרכו בהרי נצרת, כ-8 ק"מ ממזרח לכאן, ונשפך לנחל קישון. בעמק הרחב של הנחל עובר גם כביש 79. מעבר לנחל נראים המדרונות המיוערים של יער ציפורי.
נחל ציפורי יוצר כאן עמק רחב יחסית, משום שהוא מתחתר כאן בין סלעי קירטון רכים, שקל יחסית להתחתר בהם.

המערה

מנקודת התצפית יש לשוב לשביל ולהמשיך מזרחה. כמה דקות צעידה מביאות אותנו אל מערה ואל סיפון עץ שנבנה לפני פתחה. בחפירות שנערכו במקום גילו החופרים עדויות להתיישבות אדם מהתקופה הישראלית הקדומה (המאה העשירית לפני הספירה) ועד לתקופה העות'מאנית (ראשית המאה ה-20).

הגת

מעבר למערה השביל נכנס ליער קק"ל, המעורב באלוני תבור. צל העצים והשביל המתפתל ביניהם יוצרים אווירה קסומה. לא חולף מרחק רב והשביל מגיע לשרידי גת גדולה, החצובה בסלע. גת היא מתקן שבו דרכו על ענבים כדי להפיק מהם את התירוש ואחר כך להתסיסו ליין.  קל להבחין במשטח המדריכה, שבו דרכו על הענבים, וב"משפך" שדרכו זרם התירוש אל בור חצוב, שבו אספו אותו לכדים.
מהגת השביל מתפתל מעט ויורד אל "הדרך הלבנה". מי שיפנה בה שמאלה (מערבה) יגיע חיש קל לנקודת המוצא.

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: שלי בן ישי, יערן גוש נצרת, קק"ל
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי

פורסם ב-9.5.2012

לפני חודש, ב-3 באפריל 2012, התקיים טקס חנוכת "יער חגית" – יער לקוחות חברת החשמל. הטקס התקיים בנוכחות יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן וסמנכ"ל לקוחות בחברת החשמל אשר דהן.

יער חגית (על שם תחנת הכוח הירוקה "חגית", המופעלת בגז טבעי) משתרע על שטח של כ-3,000 דונם בין מורדות הכרמל לרמות מנשה, מצומת אליקים ועד יער בת שלמה, הוא למעשה יער לקוחות חברת החשמל.

חוסכים נייר – נוטעים יער

מדי חודשיים מגישה חברת החשמל כ-2.5 מיליון חשבונות חשמל ללקוחותיה. החשבונות מופקים על נייר ונשלחים במעטפה לבית הלקוח. לפני כארבעה חודשים הצטרפה חברת החשמל לחברות הגדולות במשק ועברה לחשבונות אלקטרוניים. עד כה הצטרפו כבר יותר מ-80,000 לקוחות, ומביאים לחיסכון שנתי של 14.4 טונות נייר, השווים לכ-240 עצים, שקולטים 600 ק"ג פחמן דו-חמצני בשנה.

"יער חגית" הוקם לכבוד לקוחות חברת החשמל שהחליטו לקבל את חשבונות החשמל במייל (דואר אלקטרוני), ומתוך רצון לפתח סביבה נקייה, פתוחה, ירוקה ומזמינה.

במסגרת הפרויקט המשותף, קק"ל וחברת החשמל מפתחות ביער חגית אזורי משחק, שבילי טיול ושבילי אופניים,
פארק אנרגיות מתחדשות, תצפיות על הסביבה ואזורי פיקניק

נוסף על כך, לקוחות שיצטרפו להסדר יקבלו במייל גם את מגזין הטיולים השבועי של קק"ל e ירוק, ובו מסלולי טיולים ומאמרים בנושאי פנאי, סביבה וחיסכון בחשמל.

לדברי יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, הפרויקט הוא חלק ממגמה רחבה של החברה, הדוגלת בנטילת אחריות בנושאי איכות הסביבה ואשר עושה כל שאפשר על מנת להפוך לחברה ירוקה.

מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן הוסיף כי החברה משקיעה מיליארדי שקלים בנושא, וסמנכ"ל לקוחות חברת החשמל אשר דהן סיכם את החזון במספרים: אם כל 2.5 מיליון לקוחות החברה יצטרפו להסדר קבלת חשבונית חשמל במייל, כ-7,470 עצים בשנה לא ייכרתו, שהם שווי ערך לקליטה של 18,675 ק"ג פחמן דו-חמצני לשנה. זוהי תרומה משמעותית לאיכות הסביבה, לצד תרומה ברורה לנו הלקוחות – הצטרפות קלה ופשוטה, נוחיות, פחות ניירת בבית, מידע בזמן אמת, ודאות שהחשבון מגיע ומידע שזַמין תמיד ולא הולך לאיבוד. ללא ספק מדובר בהצלחה כוללת.

להצטרפות לקבלת חשבונית במייל – הקליקו כאן

לעוד תמונות מהיער



עונת הפריחה: מרץ עד יוני.

תפוצה: רתמה קוצנית גדלה בארץ רק בכרמל ובגבעות שבסביבתו. גדל בחורש אלונים וביער אורנים בקרקע רנדזינה, שמוצאה מאבן-גיר רכה. תפוצתו העולמית מצומצמת לארצות שבמזרחו של הים התיכון. הכרמל הוא הגבול הדרומי של תחום תפוצתו העולמי.

רקע: רתמה קוצנית היא שיח רותמי דומה לקידה שעירה, קוצני עוד יותר. הוא מסועף, סבוך. העלים פשוטים (להבדיל מעלי הקידה, שהם תלתניים), קטנים, נושרים במהרה, ותפקיד ההטמעה מתבצע על-ידי הענפים הירוקים.

פריזורה: לאורך הענף שקועים חריצים, ובהם מוגנות הפיוניות מפני התאדות יתרה. העלים העליונים זעירים, נראים כמו קשקשים שחורים. קצות הענפים קוצניים. גובהו 1–2 מ'. הפרח פרפרני, צהוב-כתום, קטן, גודלו 10 מ"מ. שלוש שיניו התחתונות של הגביע קצרות משתי שיניו העליונות. הכותרת שעירה מבחוץ, שערותיה זהובות. המפרש מעורק. הסירה ארוכה מהמשוטים. הפרח חסר צוף. האבקנים מבשילים תחילה, והצלקת רק אחר כך. ההאבקה נעשית ב"שיטת ההתפוצצות". הפרי ביצי קצרצר, אורכו 1 ס"מ, ובתוכו שני זרעים. בקצהו מקור קצר, מחודד ונוקשה. הפרי הוא אמצעי נוח להבדיל בין רתמה לקידה, שפרייה מוארך.

איזה מין צמח: בסוג 100 מינים, בארץ שניים בלבד. באירופה מגדלים בתִרבות מין בשם רתמת הצבעים, שמפיקים מפרחיו צבע צהוב לצביעת אריגים ולתרופות.

תנאי גידול: לרתמה הקוצנית עמידות גבוהה בתנאי קרקע קשים, ובמיוחד קרקעות קרטוניות. הצמח זקוק לשמש, והוא נוטה להשתלט על שטחים מופרעים על גבי קרקע קרטונית (שטח מופרע הוא שטח שהמצב הראשוני של הקרקע בו הופר במידה ניכרת על-ידי האדם). בתוספת השקיה קיצית, פריחתו מתארכת.

חבל על כל טיפה: לאחר התבססות הרתמה הקוצנית, לא נדרשת לה תוספת השקיה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.

מעוניינים במגדיר הצמחים של צמח השדה גם בגרסת כף היד? הקליקו כאן

(נערך מתוך אתר צמח השדה)

האיקליפטוס כולל כ-800 מינים, הגדלים במגוון רחב של תנאי סביבה ובתנאי קרקע ואקלים שונים. האקליפטוס מציע עושר ורב-גוניות בתכונות רבות, כגודל, צורה, גזע, פריחה, פרי וריח. בישראל הוא מזוהה עם המעשה החלוצי של ייבוש הביצות. בארץ מוכר בעיקר איקליפטוס המקור (Eucalyptus camaldulensis) הענק, שיכול להגיע עד לגובה של 40 מ', והוא בעל מערכת שורשים מסועפת.

הדעה שהאיקליפטוס הוא צרכן מים אדיר ושהוא גורם לעיקור הסביבה הקרובה בשל תופעת האללופטיה, הביאה לאנטגוניזם כלפי הסוג. עם זאת, בשנים האחרונות אוקלמו בארץ מיני איקליפטוס רבים, שחלקם מתאים גם לגינות פרטיות וכן לגינון ציבורי. חלק מן המינים הם בעלי מופע מעניין, יש הפורחים בצבעים עזים במשך תקופה ארוכה בחודשים שפריחה בטבע ובגינה היא מצרך נדיר, יש מהם הצורכים מים מועטים, וחלקם בעלי פירות נאים ועלים מעניינים. ביערות קק"ל משמשים מינים אלה לנטיעות בעיקר באזורי חניונים, בשל מראם המרהיב. חלקם משמש גם למרעה דבורים, שכן הם פורחים בעונות הקיץ והסתיו, כשהפריחה בטבע מצומצמת.

איקליפטוס המקור. צילום: Eitan f, ויקיפדיה

להלן כמה מינים נהדרים שיכולים להתאים גם לגינה הביתית:
איקליפטוס פטיולריס (Eucalyptus petiolaris): עץ נוי קטן המגיע לגובה של 6–10 מ'. בעל פריחה ממושכת ובולטת, המתחילה באוגוסט ונמשכת עד סוף מרץ. צבע הפריחה נע בין אדום, סגול, לבן או ורוד. העץ מתאים למגוון קרקעות, לרבות קרקעות גירניות.

איקליפטוס אדום-מצנפת (Eucalyptus erythrocorys): עץ קטן המגיע לגובה של 4–10 מ'. ייחודו בפריחה מרהיבה צהובה בקיץ. אפשר להשתמש בענפי הפרי לסידורים יבשים. העץ גדל בהצלחה בכל אזורי הארץ למעט קרקעות כורכריות.

קורימביה אדומה (Corymbia ficifolia): עץ המגיע לגובה של 8–10 מ'. מין זה נחשב לאיקליפטוס המרהיב ביותר ביופיו, ייחודו הוא בפריחתו האדומה השופעת בחודשים יולי אוגוסט. ניתן להשתמש בענפי הפרי לסידורי פרחים יבשים. בקליפורניה הוא נמצא בשימוש נרחב כעץ שדרה ובאזורים סמוכים לחוף הים.

קורימביה מקופל-פרי (Corymbia ptychocarpa): עץ המגיע לגובה של 6–10 מ'. בעל מופע בכותי: הענפים שמוטים כלפי מטה והתפרחות זקופות ובולטות מעל הנוף. התפרחות גדולות מאוד וצבען אדום. הפריחה נמשכת כשלושה חודשים בעונת החורף ועד האביב. מומלץ כעץ רחוב או כעץ נוי קטן בגן (לעץ כמה גזעים), ומתאים לאזורים לחים כמו מישור החוף, שפלת החוף והעמקים.

איקליפטוס מסמרי כדורִי קקל (”Eucalyptus gomphocephala ”Kaduri-KKL): איקליפטוס כחול-לבן שהתגלה לראשונה על ידי יערן קק"ל ביער של איקליפטוס מסמרי (Eucalyptus gomphocephala) במושב ניר משה בנגב הצפוני. ביער נמצאו כמה טיפוסים דמויי שיח, שגובהם מטר וחצי. השיחים לא נשאו זרעים, הריבוי היה וגטטיווי. הייחוד שלו הוא בצורתו הכדורית, הנשמרת גם לאחר גיזום חזק. האיקליפטוס אינו פורח, והוא יכול להגיע לגובה של 2–4 מ'. הוא מתאים לשתילה בכל אזורי ארץ ובכל סוגי הקרקע, וצורך השקיה מועטה בשנה הראשונה לאחר הנטיעה.

מקורות
המאמר מתבסס על: ויינשטיין א', זהר י' וברנד ד', 2011, האיקליפטוס מצמרתו ומעלה.

קרן קימת לישראל מזמינה אתכם ליהנות מטיולים מודרכים בבוקר יום שישי, בשעה 10:00, בכל שבוע בפינה קסומה ברחבי הארץ. הטיולים מתאימים לכל אחד ויימשכו שעתיים עד שלוש שעות, בשילוב נסיעה במכוניות פרטיות והליכה קצרה בשבילי היער. והשבוע: אל יערות הכרמל לקראת הקיץ הממשמש ובא.
הסיור יודרך בעברית ובאנגלית.

ללא תשלום, מותנה בהרשמה מראש ב"קו ליער", 1-800-350-550. מספר המשתתפים מוגבל

להרשמה באתר קק"ל

זה התחיל בדרך הנוף שחצתה את מרכזו של יער ביריה. השלב השני היה פיתוח המשך הדרך לחצור הגלילית שבעמק החולה. לאחר הוספת הקטע המערבי, מצומת מירון, עומדת לרשות המטיילים דרך נוף באורך כ-15.5 ק"מ, שחוצה את הגליל העליון המזרחי

דרך הנוף ממירון לחצור הגלילית פותחת למטיילים אפשרות לטיול שטח שמתאים לרכב פרטי. הדרך מתחילה למרגלות הר מירון וחוצה שטחי יער מעורב וחורש טבעי. היא ממשיכה ביער ביריה, יער נטע האדם הגדול בגליל, ויורדת משם לחצור הגלילית, כשבדרך נפרשים הנופים המרהיבים של עמק החולה, החרמון והגולן. לבקשות הקוראים, אנו מאחדים את שלושת קטעי הדרך למסלול רציף אחד.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש עכו–צפת (כביש 866) לצומת מירון. בצומת מירון פונים מזרחה לכיוון צפת (כביש 89), נוסעים כ-350 מ' ומיד פונים שמאלה על פי השילוט המכוון לדרך נוף יער מירון.

מצומת מירון לעין זיתים

בכניסה לדרך הנוף אפשר להבחין מימין (ממזרח) בחניון על שם יוסף סקטר, השוכן בצל עצי האורן (הגישה לחניון כ-100 מ' ממזרח לכניסה לדרך הנוף). משמאל מתנשא הר מירון – ההר הגבוה בגליל (1208 מ'). קטע דרך זה סלול כולו אספלט.
כ-200 מ' מהכניסה הדרך פונה ימינה ועוברת בנוף של חורש טבעי. עצי אלון מצוי, חרוב מצוי, אלה ארצישראלית ומיני עצים אחרים מעטרים את הנוף. עצים אלה מתערבבים בעצי היער שנטעה קק"ל בתקופת המנדט הבריטי – אורן ירושלים, ברוש מצוי, איקליפטוס ואחרים. באביב עולה פריחה מרהיבה בין הטרשים של סלעי הגיר.
הדרך מגיעה אחרי 1.7 ק"מ לחניון שנמצא בצדה השמאלי של הדרך (שולחן אחד נגיש לאנשים בעלי מוגבלות). מול החניון, מעבר לכביש, יוצא שביל להולכי רגל המגיע לאחר כ-300 מ' אל בית היערן. זהו מבנה אבן שקק"ל שיפצה לאחרונה. בית היערן שירת בעבר את הנוטעים ואת שומרי היער.
נמשיך בנסיעה. בקילומטר 2.3 היער מפנה את מקומו לנוף הפתוח. מצד ימין נראית צפת ומצפון לה יער ביריה. מכאן אפשר להתרשם מגודלו של היער. משמאל נראים הבתים הפזורים של היישוב קדיתא.
כחצי קילומטר משם מציץ משמאל לדרך מבנה בטון בעל כיפה כחולה, הצומח מתוך טרשי הסלע. המבנה מוקף גדר בטון, שחזיתה מצופת האבן מציגה חמש קשתות. המסורת מזהה את המקום כקברי אלקנה, אביו של שמואל הנביא, והאמורא רבי בְּנָאָה, שחי בסוף המאה השנייה ובראשית המאה השלישית לספירה.
כחצי קילומטר הלאה משם הדרך מגיעה לרחבת חניה ובצדה טנק צנטוריון קשיש. הטנק מציין את מקומה של אנדרטת חטיבה 37 בעוצבת ראם. בחורשת העצים שבצד האנדרטה הציבה קק"ל חניון קטן. שביל מדרגות עץ עולה אל האנדרטה, העשויה עמודים עגולים בגובה עד 9 מ' ולוחות פלדה המעוצבים בצורת האות "ש". יוצרת האנדרטה היא הפסלת דינה ניר-אבן-טוב, אלמנתו של עודד אבן-טוב, שהיה סייר בפלוגת הסיור של החטיבה ונפל בשכם במלחמת ששת הימים. האנדרטה, שנחנכה ביוני 1969, מוצבת כאן משום שבתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים התארגנה החטיבה ביער עין זיתים.
דרך הנוף יורדת מהאנדרטה היישר לכביש הגישה ליישוב קדיתא. כאן פונים שמאלה. חולפים על פני מבנה קטן המציין את מערת אידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בר יעקב. המסורת מזהה במקום הזה את המערה שבה למדו רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו את סודות הקבלה הכתובים בספר "הזוהר". אידרא רבא הוא מושג בשפה הארמית שמשמעותו היא "המושב הגדול", כלומר, ההתכנסות הגדולה של תלמידי רבי שמעון בר יוחאי.
סמוך למקום אידרא רבא נפרדת דרך הנוף מכביש הגישה לקדיתא ופונה ימינה. הדרך מעפילה 1.8 ק"מ ביער עין זיתים ומגיעה לכביש 886, בין צומת עין זיתים למושב דלתון. כדי להתחבר להמשך דרך הנוף, החוצה את יער ביריה ומגיעה לאחר כ-12 ק"מ לחצור הגלילית, יש לפנות ימינה (דרומה) בכביש 886, לנסוע כ-150 מ' ולפנות שמאלה (מזרחה).

מעין זיתים לעמוקה

האתר הראשון שמקדם את פנינו הוא עין גבר, מעיין הנובע בדרך כלל כל ימות השנה. על המעיין הציבו מבנה עוד בתקופה הבריטית ולידו בריכת איגום קטנה. ליד המעיין הכשירה קק"ל חניון דרך נחמד. הלאה משם הדרך חולפת על פני "עמק הבוטנה". בּוֹטְנָה הוא השם העברי של הפיסטוק, והעץ שעליו גדל המעדן הזה הוא אלת הבוטנה. ואמנם, בעמק ניטעו בשנת 1963 עצי אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי), המגוונים את היער.
האתר הבא, שרידי בית הכנסת הקדום נבוריה, הוא אחד האתרים הוותיקים ביער. בית הכנסת, ששוחזר בחלקו בשיתוף פעולה של קק"ל ורשות העתיקות, הוא מהמאה השישית לספירה. הוא התפרסם בכתובת שהתגלתה במשקופו, כתובת נדירה המציינת תאריך: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא הבר יודן". הכתובת מעידה שבית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש (564 לספירה), בעת כהונתם של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בערך.
למרגלות אתר בית הכנסת, כ-200 מ' בהמשך דרך הנוף, נובע עין נבוריה בלב משטח סלע לבן. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה  עצי בוסתן והפכה את המקום לפינת חמד. בלילות תחילת החורף ניתן לפגוש במעיין סלמנדרות וטריטונים.
הלאה משם נמצא חניון פיקניק ומצפור חדש – מצפור אבי ויגדר. המצפור חוסה בצל עצי אורן קנרי גדולים. מעט יותר ותיק הוא המצפור הבא,– על שם טום וסשה. שני המצפורים מעניקים תצפיות על נחל דלתון, עמק החולה, הגולן והחרמון. דרך הנוף מגיעה לדרך היער הראשית (זו שעולה מצומת מחניים ומגיעה לצפת). כאן יש לפנות ימינה ואחרי דקת נסיעה לחלוף על פני הכניסה לעמוקה ולהיכנס לחלק המזרחי של דרך הנוף.

מעמוקה לחצור הגלילית

גם קטע דרך זה מכוסה אספלט בקטעים ניכרים ממנו. האתר הראשון בדרך הוא עין מרגנית, שזכה לאחרונה לשיקום יסודי. השיפוץ אמנם לא יכול להשיב למעיין היבש את מימיו, אבל קק"ל חידשה את הטרסות והציבה בצל עצי התאנה והשקד הגדולים שולחנות חדשים. יופיו של המקום טמון בעובדה שעצי התאנה מרוחקים זה מזה, כך שכל שולחן זוכה לאינטימיות מבורכת. בקיצור – פינת חמד.
אחרי עין מרגנית, דרך הנוף מעניקה הזדמנות לסטות דרומה ולהגיע לפינת מרגוע ולתצפית על שם ליאורה נטלסון. המצפור נמצא מעל נחל פארעם ונשקפת ממנו תצפית מרהיבה על דרום עמק החולה, הגולן והכנרת.
דרך הנוף מגיעה לאחר כ-900 מ' לחניון קטן, המשמש כבסיס יציאה לטיול בשביל החלמוניות של יער ביריה. החלמוניות פורחות כאן בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר. בעונה זו יוצרים פרחי החלמוניות שטיח צהוב ומרשים מאין כמוהו.
הדרך ממשיכה ויורדת לרחוב הפלמ"ח, הרחוב המערבי של חצור הגלילית. פונים ימינה (דרומה) ומגיעים לאחר כ-400 מ' לפארק חצור, פארק שהקימה קק"ל ובו חניון דרך. ניתן לסיים כאן את הטיול בפיקניק נחמד, או להמשיך ברחוב עוד כ-100 מ' ולפנות ימינה לקברו של חוני המעגל, מוריד הגשם המפורסם.

הנסיעה בדרך הנוף אינה מותרת לאוטובוסים ולמשאיות

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק
מידע מקצועי: אבירם צוק, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן, קק"ל
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי

פורסם ב-2.5.2012