כשפרש יצחק וימן לגמלאות אחרי 40 שנות עבודה, מתוכן 30 האחרונות בתדיראן, בתחום המזל"טים והלוויינים, הוא חיפש תחביב מעניין שיוכל להעסיק אותו מעבר לחיים השגרתיים של משפחה, שלושה בנים ונכדים. האופציה המתבקשת הייתה איסוף בולים – תחום שעסק בו בילדותו, אך אז גילה שמאז עברו מים רבים, וכעת איסוף בולים "רגילים" הרבה פחות מעניין ופופולרי. "כל תחום הבולאות כמעט נמחק, ורק מבוגרים מעטים יחסית משמרים את הנושא ומטפחים אותו", הוא מספר.

יום בהיר אחד נתקל בבולי קק"ל אצל חבר אספן – והתאהב בנושא. מאז הוא עמוק בעסק. "בתחום האספנות אני צעיר מאוד – רק ארבע שנים בתחום, אבל בארבע שנים הצלחתי לאסוף כמויות שאנשים הצליחו לאסוף בעשרות שנים", הוא אומר.

למרות גילו, האינטרנט הוא ידידו הטוב של וימן, והוא רתם אותו לצרכיו על מנת ליצור את האוסף המושקע. "לפני 30 שנה לא היה אינטרנט, ואנשים החליפו בולים ופריטים רק בינם לבין עצמם, אבל אני השקעתי הרבה בחיפוש באינטרנט", הוא משחזר. "יש היום המון אתרים לאספנים, יש היצע גדול מאוד, וזה נגיש. תוך שנתיים-שלוש צברתי המון. אני לא רוצה להגיד שיש לי את כל בולי קק"ל, אבל יש רק כמה נדירים שאין לי. יש לי גם בולי קק"ל שיצאו בחו"ל – אמריקה, גרמניה, רוסיה ועוד. הבולים נדירים מאוד, וקשה מאוד להשיג אותם".

פרט מתוך האוסף של יצחק וימן

וימן הוא לא אספן שמסתפק באספנות בלבד. ב-2009 ייסד חוג בולאות, שכיום מונה כ-30 משתתפים. ד"ר אריה בן, מנהל מוזאון בית קק"ל, העמיד לרשותו את אולם הכנסים. לכל מפגש מוזמן מרצה אורח. המרצים שהגיעו עד כה הם, בין השאר, פרופ' דני לדני – אספן פריטי קק"ל, שבעבר ערך קטלוג על מברקי קק"ל, ומשה רימר – עורך ביטאון שובל, שהרצה על בולי מנהלת העם (בולים של קק"ל שהשתמשו בהם למשך שבועיים בלבד, מיום הכרזת המדינה עד שיצאו בולי הדואר העברי לשוק). "עד כה התקיימו חמישה מפגשים", מספר וימן. "מדי כמה חודשים אני מאתר מרצה מעניין בתחום קק"ל או יודאיקה, מפרסם הזמנה באינטרנט ובחוג המכרים שלי, ומי שבא – ברוך הבא. אני מקווה לשמר את זה ככל האפשר".

למה דווקא קק"ל, בעצם?
"מילדות הייתה לי זיקה לבולים, אבל בהמשך התמקדתי בקק"ל כי זו פשוט ציונות במיטבה ובהתגלמותה. הבולים מציגים את כל תולדות הציונות, את כל האישים שהקימו את המדינה, את כל הציונים שדאגו לעם היהודי. זה נתן לי ממש דחיפה משמעותית, ובדרך הדבקתי בהתלהבות שלי עוד כמה אנשים שרואים בזה תחביב מספק מאוד".

הפריט הישן ביותר באוסף של וימן הוא סדרת הבולים הראשונה של קק"ל מ-1901, והפריט היקר ביותר הוא אוסף בולים שרכש ב-4,000 שקלים. "יש פריטים שמגיעים ל-70 דולר לבול, אבל הם מעטים מאוד. רוב הבולים שהונפקו בארץ עולים כ-3–5 דולרים", הוא מספר.

בולי קק"ל מתוך האוסף של יצחק וימן

כאמור, לא מדובר רק בבולים. אמנם זה תחום ההתמחות העיקרי של וימן, אבל מאחר שתוך שלוש שנים הגיע למסקנה שכבר אין לו הרבה להוסיף לאוסף, מלבד פריטים נדירים שטרם הצליח לשים עליהם את ידיו, הוא החל לאסוף גם פריטים נוסטלגיים נוספים מפס הייצור של קק"ל: תגים, סמלים, מעטפות רשמיות ומעטפות שי, גלויות, קופסאות כחולות, מברקים ואיגרות שנה טובה שיצאו בין שנות ה-30 ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת. אבל אחד הדברים שמרגשים במיוחד את וימן הוא צ'ק של קק"ל משנת 1949 לפקודת משרד הביטחון, על ידי שמעון פרסקי, הלא הוא נשיאנו שמעון פרס", מספר וימן בגאווה בלתי מוסתרת. " הצ'ק הוא על סך 51 אלף לירות, סכום שיכלו לקנות בו בזמנו רחוב על כל בתיו. זה כמו 50 מיליון שקלים של היום, סכום עתק. הייתי בהלם כשראיתי את זה, וגם שילמתי לא מעט כסף על הצ'ק הזה. מדובר בפריט היסטורי ומכובד, שנושא את חתימת הנשיא".

יש פריטים ספציפיים נוספים שאתה חולם להשיג?
"זה בור בלי תחתית. ככל שאני אוסף יותר פריטים, אני מגלה שחסרים לי הרבה יותר. זה פשוט עולם ומלואו, שאין לו סוף. אני לא רוצה לקבוע מסמרות ויעדים, אבל כשאני נתקל בפריט יפה ומעניין – אני רוכש אותו. מובן שאני כל הזמן מחפש דברים חדשים. בשבוע שעבר רכשתי חותמת קק"ל מיוחדת מאחד השליחים לשעבר בתפוצות, שפרש מזמן, ושמע שאני אספן נלהב. הוא הציע לי את הפריט למכירה, וקניתי אותו ב-50 דולר. לאחר מכן ראיתי ב-eBay שמוכרים פריט דומה ב-500 דולר, כך שזו היתה השקעה טובה.

"אני מקווה שיהיו לי עוד כמה שנים טובות כדי שאוכל להרחיב את האוסף. היום מוקצה בביתי חדר לנושא קק"ל: כל מי שמתעניין בתחום קק"ל ובפריטי אספנות מוזמן לביקור בתיאום אתי, בטל' 050-5785919. נוסף על כך אני פונה לקוראים שיש בידם פריטי קק"ל, שמונחים אצלם כאבן שאין לה הופכין, לפנות אליי, ויחד נמצא להם מקום ראוי על מנת שהדורות הבאים יוכלו ללמוד דרכם פרק בתולדות הציונות. כמו כן, אני רוצה להודות לכל מי שסייע לי בהגדלת האוסף – ד"ר אריה בן, ונטע ואביבה החביבות מבית קק"ל בתל אביב".

לתמונות מתוך האוסף של יצחק וימן