"אני רואה צמחייה טבעית נובטת בכל מקום ביער ואני מתרגש, כי זו ההתחלה של היער העתידי", אמר מיכה סילקו, יערן קק"ל ביערות הכרמל, בביקור שערך השבוע צוות קק"ל באזור. "יש אלות ואלונים וכל מיני עצים שמתפתחים בקצב מרשים. אחת התגליות הכי מרגשות שהיו לנו כאן היא אזור ביער עם עצי קטלב חדשים, שאינם שכיחים כל כך בכרמל, ולפתע הם גדלים כאן באופן דומיננטי. הגבעה הזאת, שכרגע מלאה בעצים חרוכים, תהפוך לחורשה של עצי קטלב יפהפיים, המאופיינים בגזע האדום שלהם".

סילקו המחיש לפני צוות קק"ל כיצד הטבע מחדש את עצמו לאחר השריפה הגדולה שפרצה ביערות הכרמל בדצמבר האחרון, שבה עלו באש כ-35,000 דונם של יער נטע אדם וחורש טבעי. על רקע העצים השרופים, ראו הנוכחים את הצמחייה החדשה המתפרצת מתוך האפר, והמראה עורר רגשות מעורבים של עצב ותקווה.

"השריפה הייתה נוראית," המשיך סילקו, "אך שריפת האורנים גרמה לכך שקרני השמש חדרו אל קרקעית היער, ואפשרו לשורשים התת-קרקעיים של העצים לקבל אור ולהתחיל להתפתח. נוסף על כך, העצים החדשים נהנים מהמים, שלפני כן נוצלו על ידי האורנים.

"החלק הזה של היער ניטע לראשונה על ידי קק"ל בשנות ה-50. אז הייתה תחושה של דחיפות – לטעת יערות כדי לשמור על הקרקע, והמחטניים צומחים מהר ויוצרים שטח מכוסה ותחושה של יער אמיתי. היום יש לנו זמן, לא צריכים תוצאות מיידיות. הקטלבים האלה יתחילו להיראות כמו יער רק בעוד 10–15 שנים, אבל אנחנו יכולים לחכות.

"כבר חתמנו על חוזים לכריתת העצים שנשרפו. אחד הלקחים משריפות היער שפרצו כתוצאה מנפילת הקטיושות בזמן מלחמת לבנון השנייה, היה שיש עצים שבמבט ראשון נראה שהם נשרפו, אך בעצם הם עדיין חיים. כשאני רואה עץ שהצליח לשרוד את התופת, אעשה הכל כדי לעזור לו לשגשג. כבר עבר די זמן מאז השריפה, ואנו יודעים אילו עצים מתו ואילו עדיין חיים. צריכים לסלק את העצים השרופים, קודם כול מפני שהם מהווים בית גידול למזיקים, וגם כיוון שהעצים היבשים הם חומר תבערה ומגבירים את הסכנה של שריפות יער עתידיות. בסיוע ידידי קק"ל בעולם, התחלנו גם ביצירת קווי חיץ ביערות הכרמל.

"החום האדיר בזמן השריפה גרם לאצטרובלים להתפוצץ ולפזר זרעי אורנים בכל רחבי היער. כתוצאה מכך, שתילי אורן קטנים עולים בכל מקום. נצטרך לדלל אותם, אך לחלק נאפשר להתפתח לעצים. אנשים שוכחים שתמיד היו אורנים בכרמל, ועץ האורן אפילו מוזכר בתנ"ך".

צילום: מיכה סילקו, יערן קק''ל

סילקו התרגש מאוד להראות לצוות קק"ל חלקה נוספת שבה חשפה השריפה הגדולה ממצאים לא צפויים. "הופתענו לגלות טרסות חקלאיות עתיקות המגיעות עד לקו פרשת המים בפסגת ההר. לא הבחנו בהן קודם בגלל הצמחייה העבותה. כשחזרנו לכאן לפני כחודשיים, גילינו עצי זית קטנים שצומחים מתוך השורשים שנשארו בחיים. חלק מעצי הזית צומחים בשורה, מה שמוכיח שהם ניטעו על ידי אנשים שעיבדו את האדמה הזאת לפני מאות שנים.

"אלה היו חדשות מרעישות במרחב הצפון של קק"ל, וקיבלנו החלטה פה אחד לטעת כאן עצי בוסתן כגון חרוב, תאנה, רימון ועוד, בשטח של כמאתיים דונם, וכך להחזיר את הנוף ששלט כאן בעבר. עבודות הנטיעה והטיפוח ייעשו על ידי מתנדבים מהארץ ומחו"ל, כולל חיילים, תלמידי בית ספר, עובדים שמועסקים בחברות פרטיות, קבוצות 'תגלית', משלחות קק"ל ומשפחות. מניסיון העבר אני יכול להעיד שהמתנדבים מלאים ברצון טוב ובאנרגיות חיוביות. למעשה, מאז התחילו עבודות השיקום, כחודש לאחר השריפה הגדולה, כ-20,000 מתנדבים כבר נטלו חלק בפרויקט הסביבתי החשוב הזה".

לאחרונה השיקה קק"ל פרויקט סביבתי ייחודי לתיירים – "יערן ליום אחד", שמזמין תיירים לחוות יום עבודה ביער. סילקו מציין שאף שהתוכנית רק החלה, היא כבר צוברת פופולריות, ומשפחות חוגגות את בר או בת המצווה של ילדיהם ביער, כאשר חתן או כלת השמחה הופכים ל"יערן ליום אחד". לפי התוכנית, הבוסתן כאן יהיה אחד מהאתרים שבו יעבדו התיירים.

סילקו הצביע על הגבעה שמעבר לוואדי, והניגוד המוחלט בין האזור שעמדנו בו, שהיה שרוף ומלא עצים חרוכים, לבין הגבעה הירוקה, המכוסה בחורש צפוף וחי, בלט לעין. "העובדים המסורים של קק"ל הצליחו למנוע את התפשטות השריפה בדיוק בנקודה הזאת בוואדי", הסביר. "הייתי כאן אז, ואני יכול לומר שאנשים ממש סיכנו את חייהם כדי להציל כל עץ שהיה אפשר להצילו. השריפה בכרמל הייתה אסון נוראי, לא רק בגלל הצמחים ובעלי החיים שנשרפו, אלא בעיקר כיוון ש-44 אנשים קיפחו את חייהם, כשהאוטובוס שלהם עלה באש. לעולם לא נשכח אותם. מעבר לכך, אנשים גם למדו לקח. הם מקפידים יותר על כללי הבטיחות ביערות. אני רואה שהם דואגים לשפוך מים על המדורות ועל המנגלים ולוודא שהגחלים כבויים לגמרי לפני שהם עוזבים".

"כאן ביערות הכרמל אנו עדים לתהליך השיקום וההתחדשות שהחל בטבע, לאחר ששככו הלהבות. כעיקרון, אנחנו שואפים להתערב כמה שפחות בתוכנית השיקום של הטבע, אך נגיש לטבע עזרה היכן שדרוש. אני מוצא נחמה כלשהי בידיעה שהנכדים שלנו ייהנו מיער הרבה יותר מגוון ומעורר סקרנות מזה שאנחנו הכרנו. עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

סייעה בהכנת הכתבה: אהובה בר לב