• ארכאולוגיה
• חורבת ראש זית
• יער שגב
• עתיקות

גליל תחתון

ו' 18.5

27-18

ש' 19.5

25-19

חורבת ראש זית שוכנת ביער שגב שבגליל התחתון. במקום נחשפו שרידי אתר מהתקופה הישראלית הקדומה

איך מגיעים?

דרך הגישה לאתר מסתעפת מכביש הגישה לכפר שעב. 200 מ' צפונית לצומת שעב פונים מזרחה (ימינה) בדרך עפר. נוסעים לאורכה כ-800 מ' עד לרחבת חניה, סמוך לעצי זית עתיקים. מכאן עולים ברגל בדרכי עפר המגיעים לאחר כ-800 מ' לחורבה.

יער שגב

יער שגב משתרע על פני כ-10,000 דונם במערבו של הגליל התחתון. זהו יער מעורב, שצומחים בו עצי מחט כגון מיני אורן וברוש, בצד עצים רחבי עלים כגון כליל החורש, חרוב, אלה ארץ-ישראלית ואלה אטלנטית. תת-יער עשיר של  צמחייה ים-תיכונית טבעית מלווה את היער, שבו עולה בחורף ובאביב פריחה ססגונית.

חורבת ראש זית

שם האתר, חורבת "ראש זית", הוא תרגום השם הערבי של האתר – ח'רבת ראס זיתון. חרסים שנאספו במקום מעידים שהמקום נושב לראשונה בראשית התקופה הישראלית (המאה ה-12 לפי הספירה). בחפירות, שנערכו בניהולו של צבי גל, נחשפה כאן מצודה גדולה (16X15.5 מ') מהמאה העשירית לפני הספירה. המצודה בנויה מחצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים, ללא פתח כלל (נראה שלמצודה נכנסו בסולמות עץ). במצודה התגלו, בין השאר, עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה וקנקנים לאחסון יין ושמן.
מלבד המצודה נותר ממזרח למצודה שריד לבית כפרי. הבית כלל עמודים העשויים אבן אחת, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית. סמוך לבית נמצאים בורות מים חצובים בסלע. ממערב למצודה נשארו שרידים של שני בתי בד. המבנה הגדול שמדרום לבית הבד הוא בית בעל ארכיטקטורה אופיינית לתקופה הישראלית, המכונה על ידי הארכאולוגים "בית ארבעת המרחבים". זהו מבנה הכולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם.
מכיוון שבשלב שקדם למצודה היה כאן בית פרטי מראשית תקופת הברזל, הציע החופר שהיישוב נעזב בתקופת ימי שלמה ובמקומו התיישבו פיניקים ("צידונים"), שבנו במקום את המרכז המינהלי שלהם. כאן הם ריכזו תוצרת חקלאית שנשלחה לבירתם – העיר צור. גל מציע לזהות את השינוי ההתיישבותי הזה עם "פרשת ארץ כבול", מהפרשיות החידתיות של המקרא. יישוב בשם כבול נזכר בתנ"ך בעניין העסקה שערך שלמה המלך עם חירם מלך צור. שלמה קיבל עצי ארז, ברוש וזהב לבניין בית המקדש והארמון. חירם קיבל יבולים חקלאיים וגם שטחי אדמה. חירם לא אהב, משום מה, את חבל הארץ שקיבל משלמה: "אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו. וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א ט, י-יג). השם כבול נשמר עד ימינו בשמו של הכפר הערבי הסמוך, הנראה מכאן, כ-2 ק"מ מדרום-מערב לחורבת ראש זית.
סימני שריפה במצודה, המתוארכת למאה התשיעית לפני הספירה, הם אולי עדות למסע מלחמה אשורי שפגע בחוף הפיניקי. ייתכן שבעקבות מאבק זה התיישבו ישראלים מחדש מעט ממזרח למצודה. מכל מקום, היישוב באתר נפסק לגמרי במאה השמינית לפני הספירה, כשכבש תגלת פלאסר, מלך אשור, את הגליל.

חורבת בזע

חורבה המשתרעת על פני 12 דונם, במרחק של כמה מאות מטרים מצפון-מערב לחורבת ראש זית. על פי ממצא החרסים, היישוב במקום נוסד בתקופה החשמונאית. בתקופה הרומית, המאות הראשונה עד השנייה לספירה, שכן כאן כפר שתושביו היו כנראה יהודים. בחפירה מצומצמת שערך במקום בשנת 2007 מרדכי אביעם, נחשפו  שרידיהם של שני בתי בד ובית כפרי ובו כמה פריטים אדריכליים מעוטרים, שמקורם אולי במבנה בית כנסת שטרם התגלה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
ייעוץ מקצועי: מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי כרמל, קק"ל מרחב צפון

פורסם ב-11.5.2011

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל