• אלכסנדר זייד
• יער השומרים
• קריית טבעון
• שיח' אבריק

גליל תחתון

ו' 18.5

27-18

ש' 19.5

25-19

בית העלמין היפהפה של "אגודת השומרים" הוא קפסולת זמן עמוסת זיכרונות, המעלה את זכרן של דמויות מרתקות מימים רחוקים

כיצד מגיעים?

נוסעים לקריית טבעון בכביש 75 ופונים דרומה בכיכר שממנה מסתעפים הרחובות חנה סנש, עמק יזרעאל והשומרים. מגמת פנינו היא רחוב השומרים שמשמאל, אך הוא חד-סיטרי ולכן אפשר להגיע אליו מצדו השני. נוסעים ברחוב יזרעאל (השני בכיכר). הרחוב יורד ומתעקל שמאלה ומשנה את שמו לרחוב השומרים. חולפים על פני האנדרטה לזכרו של אלכסנדר זייד וחונים ליד בית הקברות של אגודת השומרים.

יער לנדאו ("יער השומרים")

בית הקברות של "אגודת השומרים" שוכן בצד יער לנדאו, הידוע לתושבי קריית טבעון בכינוי "יער השומרים". היער נקרא על שמו של שמואל חיים לנדאו (1892–1928), שהיה מראשי תנועת "הפועל המזרחי". היער משלב נטיעות ותיקות של קק"ל ועצי חורש טבעי, שהולכים ומשתקמים. התנועה זכתה להנציח את שמה ביער בזכות גלגולו של המקום.
לאחר שרכשה קק"ל את אדמות בית שערים, התיישבו בה בשנת 1924 חסידי יבלונה וקוז'ניץ, שעלו ארצה מפולין. הם הקימו כאן את היישוב נחלת יעקב, אך בשל הקשיים נטשו את המקום והקימו את כפר חסידים.
בשנת תרפ"ו (1926) עלתה למקום "קבוצת הרועים". חבריה ביקשו להקים כפר של רועים. הניסיון הרומנטי משך אליהם גם אנשי בוהמה מתל אביב, ובהם המשורר אלכסנדר פן, שכתב כאן אחדים משיריו היפים. לאחר כמה ניסיונות התיישבות כושלים, עזבו הרועים את גבעות בית שערים. מי שנשאר במקום היה השומר אלכסנדר זייד, שהתגורר במקום עד שנרצח.
בשנת תרפ"ז (1927) נוסד מושב שדה יעקב, המושב הראשון של הפועל המזרחי בעמק יזרעאל. מייסדיו התיישבו תחילה בגבעת בית שערים ואחר כך עברו להתיישבות קבע בעמק יזרעאל, למרגלות הגבעה. הגבעה נקראה על שמו של שיח' אבריק, שקברו עודנו ניצב בראשה. ליד הגבעה מתנוסס פסלו של השומר אלכסנדר זייד, רוכב על סוסתו.

בית הקברות

ביקור בבית הקברות של "אגודת השומרים" משרה אווירה מיוחדת במינה. המקום מוצל בעצי אורן גבוהים, וסלעים טבעיים מעטרים את המרווחים שבין הקברים, הבנויים אבנים-אבנים. בבית הקברות קבורים חברי "אגודת השומרים" – ארגון שמירה ועבודה שהקימו בשנת 1933 יוצאי תנועת "השומר", ביוזמתו של אלכסנדר זייד.
האגודה כתבה מגילת יסוד וכל חבר היה צריך לחתום עליה. וזו לשון מגילת היסוד:

שיוו‏יתי אותך, עמי ומולדתי תמיד לנגד עיניי,
חלבי ודמי נתונים לך עד גאולתך השלמה.
מטרת חיי
לשמר אדמתך מכל פגע
להגן עליך מכל צר ואויב
לפאר ולהאדיר את כבודך
לכל קריאתך – עמי ומולדתי – אני מוכן!
חיי קו‏דש לך – קודש לעד!
נאמן ומסור עד נשימתי האחרונה!

בית הקברות הוא פרי תכנונו של משה יפה, אמן אבן ואדריכל, הקבור גם הוא כאן. עוד קבורים כאן הסופר אליעזר שמאלי, שכתב על אנשי קבוצת הרועים את ספרו המפורסם "אנשי בראשית".
דמותו של אריה אברמסון מרתקת במיוחד. האיש למד לרעות צאן אצל שבטי הטורקמנים ואף הרחיק עד מכסיקו כדי ללמוד רעיית צאן אצל האינדיאנים. חייו הסוערים הסתיימו בשנת 1941 והוא בן 45.
הקבר הבולט ביותר הוא קברו של בועז פרסוב. הצעיר הירושלמי, יליד 1909, נטש את ספסל הלימודים וכבר בגיל 16 התחבר אל קבוצת הרועים הראשונה בשיח' אבריק. בשנת 1929 נאלץ פרסוב להגר עם הוריו לארצות הברית, אך בשנת 1934 שב ארצה עם סילוויה, בחירת לבו, וחזר אל הצאן בשיח' אבריק. יום אחד נמצא מת בשדה והוא בן 27 בלבד. סילוויה אספה במו ידיה את כל האבנים לבניין המבנה דמוי האוהל המצל על קברו של אהובה.
בלב בית הקברות נמצאים קבריהם של אלכסנדר זייד ואשתו ציפורה. על קורותיהם תוכלו לקרוא בשורות הבאות.

אנדרטת אלכסנדר זייד

יורדים מעט ברחוב השומרים. במפגש עם רחוב יזרעאל נמצאת אנדרטה המציינת את המקום שבו נרצח השומר אלכסנדר זייד (1886–1938). ליד האנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום שבו ארבו לו רוצחיו.
זייד עלה מסיביר בשנת 1904. כמו רבים מחבריו לעלייה השנייה עבר את המסלול הנהוג באותם הימים ועבד כפועל במושבות. הוא השתתף בהקמת תל חי וכפר גלעדי, היה ממקימי ארגון השמירה העברי הראשון "בר גיורא" ואחר כך ממייסדי ארגון "השומר". בשנת 1926 התיישב עם משפחתו על אחת מגבעות שיח' אבריק ושימש כשומר היערות מטעם הקרן הקימת.
אלכסנדר זייד האמין שקבוצות רועים שיתיישבו באזור יפתרו את בעיית השמירה על האדמות, אך שוב ושוב נכשלו ניסיונות התיישבות אלה. לאחר תשע שנים של בדידות פרשה משפחת זייד את חסותה על "קבוצת הרועים" של "הנוער העובד", שהתגוררה בשנת 1935 בצריפים הראשונים של קריית חרושת. שנה אחר כך, בימי "המרד הערבי", עברה  הקבוצה לחצרה של משפחת זייד. ביוני 1938 הקימו צעירי "הנוער העובד" את קיבוץ אלונים, השוכן היום מעברו השני של הכביש.
מותו בא במפתיע. אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 (ימי "המרד הערבי") כשהיה בדרכו לפגישה עם חברי אלונים, ממארב שטמן לו קאסם טאבאש, רוצח שהרג יהודים תמורת תשלום. לימים נקמו חברי "ההגנה" את הרצח. הם זיהו את הרוצח והוציאוהו להורג.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
ייעוץ מקצועי: מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי כרמל, קק"ל מרחב צפון
מפה: רונן טלמור, אגף הייעור, קק"ל

פורסם ב-18.5.2011

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל