• אופניים
• יער בארי
• סינגל
• שביל אופניים

הנגב הצפוני

ו' 18.5

28-17

ש' 19.5

25-18

יער בארי הוא כבר מזמן אחד מאתרי הרכיבה המבוקשים בישראל. לשביל האתגרי הוותיק נוספו שלושה שבילי אופניים המתאימים לכל המשפחה

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 232 מצומת סעד דרומה ומגלים את כביש הגישה לקיבוץ בארי כ-5.5 ק"מ מצומת סעד. פונים ימינה בכביש הגישה וחונים ברחבת החניה הסמוכה, ליד שלטי קק"ל המספרים על יער בארי ועל שבילי האופניים. ניתן גם להמשיך עוד כ-200 מ' לעבר הקיבוץ ולחנות במרכז האופניים "לה-מדווש".

כמה מילים על יער בארי

יער בארי משתרע על פני 11,000 דונם. חלקות היער משובצות בין שדות מעובדים ואתרי עבר מרתקים. קק"ל הציבה ביער שלושה חניונים: חניון נח'אביר בבארי הישנה, חניון רעים מדרום לו, סמוך לדרך מתקני המים, וחניון בחורבת מדור, לא הרחק מחניון רעים.
קק"ל חנכה זה מכבר שביל רכיבה אתגרי לאופניים, שאורכו 26 ק"מ. שביל זה מיועד לרוכבים מנוסים ובעלי כושר גופני טוב. המסלול כולל כמה קטעים טכניים ארוכים וקשים ומעברי מכשולים בתוך היער. השביל מסומן בסימון ייעודי לאופניים בצבע אדום.
ב-18 בפברואר 2011 חנכה קק"ל רשמית שלושה מסלולי משפחות המסומנים בצבעים כתום, כחול וירוק. שלושת המסלולים יוצאים מחניון המוצא שבכניסה ליער והם משולטים בשילוט ייעודי לאופניים (ראו תמונות). במקומות שהמסלולים חופפים יופיעו שניים או שלושה צבעי שלטים, בהתאם לקטע הנדון.
האזור נהדר לטיולי אופניים. הנוף, לשם שינוי, מורכב משדות ירוקים וממרחבים פתוחים, מבלי שחוטי חשמל יפריעו למראה. עונות החורף והאביב, ובעיקר המחצית השנייה של פברואר, הן שעתו היפה של הנגב המערבי, אבל יש כאן די מקומות מעניינים שכדאי לבוא בגללם גם בימים אחרים.
המסלולים הם פרי התכנון והביצוע של רמי גולד – מתכנן מסלולי אופניים מקיבוץ בארי; אדריכל זהר צפון – מתכנן מרחב דרום קק"ל; טלילה ליבשיץ – מנהלת מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל.

מסלולי האופניים

נקודת ההתחלה משותפת לכל מסלולי האופניים: יוצאים מרחבת החניה ורוכבים בדרך הסלולה לכיוון קיבוץ בארי. חולפים על פני מרכז האופניים לה-מדווש ולפני שער קיבוץ בארי פונים ימינה וממשיכים ברכיבה לאורך גדר הקיבוץ, המלווה את הדרך משמאל. לאחר כ-1.5 ק"מ עוזבים את הדרך הסלולה על פי שילוט האופניים, המפנה שמאלה.
רוכבים כ-500 מ' בין שדות מעובדים ופונים ימינה. רוכבים עוד 400 מ' וחוזרים לדרך הסלולה שעזבנו קודם. כאן המסלולים מתפצלים.

המסלול הכתום

אורך המסלול: 9 ק"מ.
משך הרכיבה: שעה עד שעתיים.

ממשיכים בדרך הסלולה מערבה עוד כ-400 מ' ופונים שמאלה בדרך שדות. לאחר כ-600 מ' הדרך נכנסת לאזור מיוער. הדרך הופכת ביער לסינגל נוח. היא יורדת אל יער איקליפטוס מעורב באשל ומגיעה לערוץ קטן, אחד מני רבים שמוצאים את דרכם לנחל גרר ומשם לנחל בשור.
כשמגיעים לערוץ הנחל השביל עולה ביער ושב לדרך הסלולה שעזבנו קודם. מולנו נמצאות סוללות עפר רבות, בעלות מראה מוזר. הן עשויות בצורת האות ח', שצדה הפתוח נחסם בקיר אבן. בין זרועות ה-ח' לקיר הפתוח נותרו שני פתחי כניסה. הצבא הבריטי בנה את המבנים האלה בימי מלחמת העולם השנייה, כשהחל צבא גרמניה להתקרב למצרים ולארץ ישראל. הכוונה היתה לאחסן בהם תחמושת, אבל למרבה המזל נחסם הצבא הגרמני באל-עלמיין, ובבונקרים אלה לא אחסנו ולו גם פצצה אחת. כיום, כשהמחסנים מוקפים בשדות חיטה, המראה סוריאליסטי. מגדל התצפית של קק"ל רק מוסיף לתחושה זו.
השביל "הכתום" פונה ימינה וחוזר בדרך הסלולה לנקודת המוצא.

המסלול הכחול

אורך המסלול: 12 ק"מ.
משך הטיול: 2–3 שעות.

מהמקום שבו פנה השביל "הכתום" דרומה, ממשיך המסלול "הכחול" בדרך הסלולה ומגיע למגדל התצפית של קק"ל. משם ממשיכים הלאה בכביש בטון שסללו הבריטים כחלק מנתיבי התחבורה למחסני התחמושת הפזורים סביב. כ-1.1 ק"מ ממגדל התצפית מגיע המסלול לשרידי טחנת קמח (מימין) ולדרך שפונה שמאלה ומגיעה לחניון רעים בדרך מתקני המים של קק"ל.
אבל השביל הכחול ממשיך היישר לפנים עוד כ-600 מ' ומתעקל ימינה בין מחסני התחמושת הבריטיים העזובים. כ-2 ק"מ מטחנת הקמח מגיע מסלולנו אל שטח חצוב בסלעים צהבהבים (מימין) ואל מבנה בטון (משמאל).
השטח החצוב הוא מכרות גופרית, שהתגלו על ידי הגאולוג האנגלי ויליאמס. הוא השיג זיכיון כרייה והחל לנצל את המחצב בשנת 1933. עד שנת 1938 הפיק המכרה כ-7,000 טונות גופרית. הפקת הגופרית נעשתה במבנה הבטון שמשמאל לשביל. במפעל העשירו את הגופרית לחומר בריכוז של 98%. המבנה הגדול ניצב כיום כשלד עירום, לאחר שהפשיטו ממנו כל מה שהיה שווה משהו. בצד המפעל יש גם באר מים עמוקה. השיטוט במקום מסוכן למדי ועל כן נבקש בשלב זה מהמטיילים רק להציץ מבחוץ במבנה ולא להתקרב אליו. כריית הגופרית נפסקה במלחמת העולם השנייה.

השביל "הכחול" פונה כאן מזרחה, בלב מכרות הגופרית. לאחר כ-700 מ' מגיעים לנקודה המעניקה תצפית נפלאה צפונה, לעבר בארי הישנה ורכס עלי מונטר, המכוסה כיום בשכונות המזרחיות של עזה. שימו לב לשתי חביות חלודות הניצבות זו על גבי זו. זוהי נקודת טריג מקורית  שהציב חיל ההנדסה המלכותי הבריטי ב-24 באוקטובר 1945 כחלק ממערך המדידות למיפוי ארץ ישראל. בעבר הוצבה הנקודה בראש הגבעה ועתה היא מונחת במדרון, דבר המעיד על עוצמת הסחיפה שקיימת במקום. רמי גולד מבארי, יחד עם חניכיו מהקיבוץ, באו והציבו את הנקודה מחדש, במקום שמצאו אותה.
מכאן רוכבים מזרחה עוד כ-1.5 ק"מ, כדי לפגוש את הדרך הסלולה שבה פתחנו את המסע. בדרך זו חוזרים לנקודת המוצא, המרוחקת עוד כ-2 ק"מ.

המסלול הירוק

אורך המסלול: 11 ק"מ.
משך הטיול: 2–3 שעות.

מהמקום שבו השביל המשותף פוגש את הדרך הסלולה פונים ימינה, רוכבים 100 מ' ומגיעים לצומת דרכים סלולות. היישר לפנים – אנו חוזרים לנקודת המוצא. שמאלה – אנו עושים את הדרך למפעל הגופרית, בדיוק כמו בסוף המסלול "הכחול", אלא שאנו רוכבים בכיוון ההפוך. במפעל הגופרית אנו פונים צפונה (ימינה) ולאחר כ-100 מ' מגלים שער ורוד ובולט בנוף, מימין לדרך. השער הוא פסל סביבתי, יצירתה של האמנית מרגה פישטיין.
מהשער ממשיכים צפונה עוד 800 מ' בדרך הסלולה, ומגיעים לצומת דרכים. מי שימשיך היישר לפנים יגיע לאנדרטת אנז"ק. המסלול שלנו פונה מזרחה (ימינה) ומגיע לאחר כ-600 מ' לנח'אביר, הלא היא בארי הישנה, שהותירה אחריה בשטח את בית הביטחון ואת מגדל המים הישן. במקום הזה ממש עלה קיבוץ בארי הצעיר על הקרקע במוצאי יום כיפורים תש"ו (1946), במסגרת עליית 11 הנקודות העבריות בנגב – תגובת היישוב העברי על הצעת החלוקה הבריטית, שהוציאה את רוב הנגב מתחום השליטה היהודי.
זה היה מבצע שכמוהו לא נודע עד אז. בכל יישוב נבנו צריפי מגורים, צריף חדר אוכל ובתי שירותים מפח. היישובים הוקפו בגדר תיל, בעמדות ובתעלות קשר. בית הביטחון נקוב הכדורים ומגדל המים שלידו מעידים על ההפגזות הכבדות שספגו ראשוני בארי במלחמת העצמאות.
הקיבוץ נקרא בראשיתו נח'אביר, כשמו הערבי של האזור. פירוש המילה נח'אביר הוא אזור בתרונות. מאוחר יותר שינו המתיישבים את שם הקיבוץ לבארי. השם מנציח את זכרו של ברל כצנלסון, שבארי היה כינויו הספרותי.
סמוך לבארי הישנה נמצא חניון נח'אביר של קק"ל. המשך המסלול נעשה בסינגל קצר ונוח, שעובר בין עצי היער ומגיע לחלקת אגבות – צמחים בשרניים המוציאים עמודי פריחה ענקיים, בגובה של כ-5 מ'. ראשוני בארי, בסיוע קרן קימת לישראל, שתלו באזור 10 דונם אגבות מתוך כוונה להפיק מסיבי הצמח חבלים. הגידול נכשל, בין השאר בגלל המצאת הפלסטיק, אך שרידי המטע שבשטח מעידים על הניסיון המעניין.
מהאגבות רוכבים כ-700 מ' במעלה דרך עפר ומגיעים לדרך סלולה. פונים שמאלה ורוכבים עוד כ-700 מ', עד לצומת הדרכים שבו פנינו בתחילת המסלול לעבר מכרות הגופרית. נפנה שמאלה בדרך הסלולה ונשוב לנקודת המוצא.

תודה לטלילה ליבשיץ ממחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל, בהכנת הכתבה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: טלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער, מרחב דרום קק"ל, ואביגדור אורגד

פורסם ב-9.3.2011

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל