• בארותיים
• ניצנה
• סלעים
• פסל השלום

הנגב הצפוני

ו' 18.5

28-17

ש' 19.5

25-18

טיול מדבר חוצה זמן, נופים ותרבויות. מהתרבות הנבטית הקדומה בחורבות ניצנה, דרך נופי חמוקי ניצנה ועד קהילת החינוך של ימינו

ניצנה

כיום זה נראה דמיוני, אבל בעבר היו מישורי הנגב המערבי שמסביב לניצנה אזור חקלאי פורה. אלפי מדרגות חקלאיות, בנויות בסבלנות מדברית, יצרו חלקות קרקע פוריות שגידלו בהן סוכות גפנים ועצי תאנה, זית ורימון, שדות ירק וחיטה מלוא העין. על כל אלה חלשה ניצנה הקדומה, שאחדים משרידיה נחשפו לעינינו. זהו המקום שאליו אנחנו לוקחים אתכם במסלול זה.

איך מגיעים?

נוסעים מבאר שבע דרומה (כביש 40) ובצומת טללים פונים מערבה לכיוון ניצנה (כביש 211). חולפים על פני צומת קציעות ובצומת ניצנה פונים שמאלה (דרומה), בכביש המוליך לעזוז. קהילת החינוך ניצנה שוכנת משמאל. מסלול הטיול יתחיל מנקודה זו ויסתיים בחניוני עזוז-בארותיים.

המסלול

הקהילה החינוכית ניצנה
הקהילה החינוכית בכפר הנוער ניצנה נוסדה ב-1986 על ידי המחלקות לעליית הנוער ולהתיישבות בסוכנות היהודית ובסיוע קרן קימת לישראל. מקום זה היה מושבו הזמני של מושב קדש ברנע לפני שעלה לנקודת הקבע שלו. הרעיון הוא פרי יוזמה של אריה (לובה) אליאב ז"ל. במקום עוברים מדי שנה אלפי בני נוער מישראל ומחו"ל הלומדים על אדם וטבע בנגב. החניכים עוסקים, בין השאר, בחקלאות מדברית. בשנים האחונות הפכה ניצנה לכפר הממחיש הלכה למעשה את נושאי האקולוגיה, הסביבה והקיימות. הוקמו סביבות למידה מתקדמות ובהן פארק סולרי, כיתת טיהור מי ביוב, מרכז מיחזור והפרדה ועוד. לאחרונה הוקם במקום "בית העצמה", מרכז שנועד לערוך סדרות לבני נוער שמתאוששים ממחלות קשות או לבני נוער הסובלים מהשמנת יתר, פרי תרומה שקק"ל הביאה לקהילה.
בכפר הנוער נמצא מוזאון צנוע ויפה ובו הסבר על תל ניצנה ועל דרכי הבשמים. במוזאון תצוגות של ממצאים כגון מטבעות, תכשיטים וכלים אחרים שהתגלו בחפירות ניצנה הקדומה. הביקור באתרי המקום דורש תיאום מראש בטל' 08-6561435 (מחלקת הדרכה), או במשרד הראשי של הכפר, טל' 08-6561441.
מול כפר הנוער, מצדו המערבי של הכביש, נמצאת "חורשת השלום" – חורשה שנטעה קק"ל. העצים מושקים במים מליחים. בחורשה עובר שביל משולט המיועד להליכת "בשביל" הבריאות, שגם אותו יצרה קק"ל. השביל מגיע לחוות קדומה משוחזרת – ניצנה, שהיא יעדנו הבא.

פסל השלום של דני קרוון
נצא מכפר הנוער לכביש וניסע דרומה (שמאלה).לאחר כקילומטר נגלה שדרה של עמודים בנויים החוצה את הכביש. זהו הפסל הסביבתי "נתיב השלום", שיצר דני קרוון. האמן הציב 100 עמודי אבן המרוחקים זה מזה 30 מ'. העמודים הבנויים מזכירים במראם עמודי כנסיות קדומות, מהסוג שהתגלה בניצנה הקדומה. על כל עמוד רשומה המילה שלום, בכל עמוד בשפה אחרת. טור העמודים מתחיל את דרכו באזור משלטי קרבות תש"ח, חוצה את הכביש לעזוז ואת "חורשת השלום", ומגיע בקו ישר לחורשת הנשיאים הסמוכה לגבול עם מצרים.

חוות ניצנה
נמשיך בנסיעה דרומה. במרחק כ-1.5 ק"מ מכפר הנוער נפנה ימינה (מערבה) בדרך ישנה, שנסללה בזמן המנדט הבריטי. ניסע בדרך 1.1 ק"מ ונפנה שוב ימינה בדרך עפר טובה, המגיעה לאחר כ-400 מ' סמוך ל"סלע נדב" – יד זיכרון לנדב ישראלי, קצין גולני שנהרג בלבנון, ולפני גיוסו ייסד בניצנה את פעילות השי"ן-שי"נים – מתנדבי שנת השירות. מהאתר נשקף נוף עשיר, ובולטת בו העוצמה של החקלאות החדישה של מושב קדש ברנע, היישוב החדש באר מילכה ומושב כמהין. בנוף שמצפון, לצד חורשות קק"ל, בתי רשת ואגמי מים של מי הרכז העודפים ממתקן ההתפלה, ובתווך העמודים של נתיב שלום החוצים ממזרח למערב את העמק. כל הכשרת הקרקע של היישובים והשטחים החקלאיים הם מעשי קק"ל שנעשו בעבר במסגרת "נגב של צמיחה", ולאחרונה במסגרת יישוב שטחי חולות חלוצה. מסלע נדב נמשיך בנסיעה קצרה בירידה עד שנגיע לסככה של חוות ניצנה.
החווה שוכנת בגיא קטן. למרות כמות המשקעים המועטה, כ-100 מ"מ גשם בשנה, מגדלים במקום עצים ללא תוספת השקיה, על פי שיטות גידול קדומות. שיטת חקלאות זו היתה נהוגה בתקופה הישראלית הקדומה ואולי אף לפני כן, והגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית. החקלאים אספו בתעלות את מי הגשם הניגרים במדרונות הגבעות והעבירו אותם לתוך החלקות המעובדות. סקרים גילו שבממוצע, כדי לעבד דונם אחד, היה צורך לאסוף את מי הנגר מ-20 דונם.

מערת ניצנה
המערה מרוחקת מחוות ניצנה כ-800 מ'. צועדים או נוסעים (דרומה) מהחווה בעקבות הסימון הכחול, עד לדרך המנדטורית. מכאן – אך ורק ברגל, שוב בעקבות השביל "הכחול". חוצים את הדרך המנדטורית ויורדים לגיא, שם פוערת המערה את פיה. אורכה של המערה כ-80 מ' וגובה תקרתה כ-5 מ'.
המערה היא חלל בסלע קִרטון לבן. החוקרים משערים שהמערה נוצרה משום שחצבו במקום אבן בתקופות הביזנטית והרומית, ושהחוצבים השתמשו בחומר שנחצב לתעשיית סיד וטיח. בלב המערה אפשר להבחין בשרידי בור מים חצוב בקִרטון הרך, האופייני לתקופה הנבטית-ביזנטית.
לאחר שנהנים מאפלולית המערה ומקרירותה, אפשר לשוב אל הרכב.

חמוקי ניצנה
ניסע כ-2 ק"מ מערבה בדרך המנדטורית. השלט "חמוקי ניצנה" מכוון לרחבת חניה. עתה לא נותר אלא לשוטט ברגל בין סלעי הקִרטון הלבנים והמבהיקים. בגלל הסלע הרך, הגשם וכוחות הבליה מעצבים את הסלעים כ"חמוקיים" חלקים ויפים, היוצרים פארק סלעים טבעי.
אנא, שמרו על יופיו של המקום. אנו מתנצלים מראש על משפט האזהרה, אבל אין ברירה אלא לומר זאת: השטח רגיש מאוד. אל תטפסו על הסלעים ואל תרכבו עליהם באופניים ובכלל, שמרו על המקום המיוחד.

חניון בארותיים
נשוב לכביש המקשר בין ניצנה ועזוז וניסע עוד כ-10 ק"מ דרומה, לעבר היישוב הקטן עזוז-בארותיים. רק כמה משפחות מתגוררות כאן והן עוסקות גם בתיירות, באירוח מדברי ובמכירת גבינות מתוצרת המקום. קק"ל הכשירה את השטחים להתיישבות במקום בראשית שנות ה-60.
למרגלות היישוב, בחורשה יפהפייה של עצי אשל, נמצא חניון בארותיים ובו שולחנות פיקניק.
בשלהי התקופה העות'מאנית נודע המקום כ"ביר ביריין" – שתי בארות, על שם שתי הבארות שנחפרו במקום. הבארות נועדו לספק מים לקטרי הרכבת הטורקית שעברה כאן. במלחמת העולם הראשונה סללו הטורקים מסילת ברזל לעבר סיני, בניסיון לבלום את הצבא הבריטי. הרכבת עברה כאן ודוודי הקטרים נזקקו למים. מבנה האבן שבצלע הגבעה המתנשאת מצפון לחורשה שימש כבריכת אגירה.
העצים שבחורשה ראויים לכבוד. גם הם ניצבים כאן מאז מלחמת העולם הראשונה. נטעו אותם בוגרי מקווה ישראל, ששימשו מעין יחידת נוטעי עצים. הם נטעו באותם ימים חורשות נוספות בנגב. יש להניח שהעצים שבחורשת בארותיים שרדו בזכות הבארות שנמצאות כאן.
כך או אחרת, החניון בבארותיים הוא יופי של מקום לסיים בו את הטיול.

חורבות ניצנה

ברשימה זו לא נוכל לפרט את המסלול בניצנה העתיקה, אך הגבעה הנישאה, השוכנת מעט מדרום לקהילה החינוכית ניצנה, היא אתר ראוי לביקור. למרגלותיה הדרומיים של הגבעה נחשפו כנסיות מהתקופה הביזנטית. משם עולה שביל מדרגות אל ראש הגבעה ומגיע אל בית החולים שבנו הטורקים במלחמת העולם הראשונה ואל שרידים קדומים נוספים. מדרום לניצנה נותרו בתי העיירה הטורקית עוג'ה אל-חפיר, שנבנתה גם היא לקראת מלחמת העולם הראשונה.
אנו מקווים להביא בעתיד פרק נפרד לביקור באתר מעניין זה.

תודה לטלילה ליבשיץ, מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקק"ל, על סיועה בהכנת הרשימה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק

פורסם ב-2.3.2011

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל