
לפארק אופקים: מצומת גילת, הנמצא בכביש באר שבע-נתיבות (כביש מס' 25), נוסעים מערבה כ-4 ק"מ עד לכניסה לעיר אופקים. נוסעים דרומה לאורך הרחוב הראשי (רחוב הרצל) ופונים שמאלה ברחוב החיד"א, המוביל היישר לשער הפארק. בכניסה לפארק מקדמת כיכר ספרא, עם פסל הפרח הצבעוני, את פני הבאים.
בארצנו קשה מאוד לראות מישורים ושדות המשתרעים מאופק לאופק, בלי שאיזה הר או עיר "יפריעו" את מנוחתו של הנוף. נופים כאלה אפשר לראות כמעט באופן בלעדי בנגב המערבי. בחרנו לטייל בנוף כזה, במקום שערוץ נחל אופקים חורץ את המישורים בדרכו לנחל גרר.
קשה להאמין איך באזור השחון, שבו העזה ישראל להקים עיר רק ב-1955, התקיימו בתקופה הביזנטית עשרות יישובים משגשגים. אבל אם מתבוננים בנוף בתשומת לב, מגלים שבערוץ נחל אפיקים מפכים מים, ושאם קק"ל רוצים – אין זו אגדה, ואפשר אפילו לנטוע פה יער קטן ולהקים פארק. עובדה.
תורת היערנות הקלאסית שוללת נטיעת יערות באזור שכמות המשקעים בו קטנה מ-300 מ"מ גשם בשנה. בכל זאת, ב-1978 החלה קק"ל לנטוע כאן יער ויצרה פארק המשתרע על כ-500 דונם. בפארק נטועים בעיקר עצי אורן ירושלים, ברוש מצוי, אשל הפרקים ומיני איקליפטוס.
דרך הכניסה לפארק מעוטרת בשדרה של עצי זית. הדרך מגיעה למדשאה ולחניון המרכזי של הפארק, המשתרע משני צדי הדרך. במדשאה בולט פסל בדמות נשר גדול, מעשה ידיהם של האמנים רוסלן סרגיב ואיגור סרני. הפסל מעניין את הילדים בעיקר משום שמצוואר הנשר יורדות ארצה שתי מגלשות.
האתרים המרכזיים ביער הם מצודת פטיש ומערת ג'ריר. דרך עפר, שאורכה כחצי קילומטר, יוצאת ממרכז הפארק מערבה, לעבר נחל אופקים, ומביאה את המטיילים אל פתחה של המערה. שיחי מלוח קיפח, הצומחים ליד המערה, הם שריד לניסיונות חקלאיים שנעשו כאן. משרד החקלאות שתל שיחי מלוח כדי להגדיל את כמות המרעה באזור.
סמוך למערה נמצאים פתחיהם הסתומים של כמה בורות מים מהתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה). נראה כי גם המערה נוצרה באותה תקופה, ושימשה מחצבה לתושבי המקום. המערה חצובה בבטן הגבעה כ-40 מ' וגובהה כ-6 מ'. החוצבים הותירו בה חמישה עמודי סלע גדולים, שתומכים בתקרה לבל תתמוטט.
מערת אל ג'ריר נכנסה להיסטוריה בשלהי התקופה העות'מאנית. כאן ישב הכוח הטורקי עד שהושלמה בניית מבצר פטיש.
בגבעה הקטנה שמעל למערה מתנוסס מבצר פטיש (קלעת פוטיס), מבנה אבן ארוך, עשוי ארבעה קמרונות. השלטונות העות'מאניים בנו את המבצר ב-1894, כדי להשליט סדר בנגב הצפוני. באותם ימים התנהלו סכסוכי דמים בין השבטים הבדווים א-תראבין וא-תיאהא. במבצר ישב בעונות החורף כוח בן 20 חיילים, ואילו בקיץ הסתפקו כאן בכוח של 10 חיילים בלבד.
שערי המצודה נעולים כיום, אך מהגבעה אפשר להשקיף על המישורים של הנגב המערבי, המשתרעים מאופק אל אופק. למרגלותינו עובר נחל אופקים. מעבר לו, מעט מדרום, מתנשא תל מנוח. לפניו יש חוות כלים חקלאיים, שתשמש לנו נקודת ציון לגיחה מס' 2.
ליד מבצר פטיש ביצעו הבריטים במלחמת העולם הראשונה (1917) תרגיל "עוקץ" לצבא העות'מאני, שזכה לכינוי "תרגיל התרמיל". זה קרה לאחר שהבריטים נכשלו פעמיים בכיבוש עזה. איש המודיעין הבריטי, הקולונל ריצ'רד מיינרצהאגן, רכב לעבר מבצר פטיש, שהיה אז בשליטת הטורקים. החיילים הטורקים ירו בו והקולונל הסתלק כשהוא משמיט, כאילו מבלי משים, תיק מסמכים ובו מידע כוזב על התוכניות הבריטיות. במסמכים הכוזבים נאמר שהבריטים מתכננים התקפה נוספת על עזה, כשלמעשה הם תכננו לכבוש תחילה את באר שבע. האם קנו הטורקים את התרגיל? אולי. מכל מקום, הבריטים אכן תקפו במפתיע את באר שבע וכבשוה, פעולה שהובילה לנפילתה של עזה. מיינרצהאגן פרסם את מעלליו בספר "פרקי יומן מזרח-תיכוני 1917–1956", שראה אור בתרגום עברי (הוצאת שקמונה, 1973).
בתום הביקור אפשר לשוב ולבלות בפארק, או לצאת לסיור רגלי קצר בחורבת פטיש.
לחורבת פטיש אפשר להגיע ברגל ממצודת פטיש, או ברכב. החורבה ופארק אופקים נמצאים בתוואי מסלול אופניים שקק"ל סימנה לאחרונה באזור.
הנחיות הגעה לצועדים ברגל: יורדים ממצודת פטיש לנחל אופקים וצועדים שמאלה. לאחר כ-1.5 ק"מ פוגש נחל אופקים את נחל פטיש. כאן פונים שמאלה וצועדים בין עצי יער שנטעה קק"ל. לאחר כקילומטר, לפני כביש 241, עולים שמאלה מהנחל לחורבת פטיש. משוטטים בחורבה ומחפשים מבנים מוזרים מלבניים הבולטים מעל לקרקע.
הנחיות לנוסעים ברכב מפארק אופקים: יוצאים מהפארק ופונים מיד ימינה ברחוב בצלאל. לאחר כ-1.5 ק"מ הרחוב מתעקל שמאלה והופך לרחוב תוצרת הארץ. בקצה הרחוב נכנסים ימינה בדרך סלולה המובילה למתקן חברת חשמל, וממשיכים כ-150 מ' בדרך העוקפת את המתקן משמאלו. כאן עוצרים למראה מבנה מוזר דמוי כיפה, הבולט כ-5 מ' מעל לקרקע.
בחורבת פטיש שכנה בתקופה הביזנטית עיירה גדולה. המבנים הבולטים מעל לקרקע הם בורות מים. תושבי העיירה לא יכלו לחצוב לעצמם בורות מים, משום שהיישוב שלהם שכן במישור לס חולי. כל בור שנחפר כאן – קורס חיש קל. התושבים מצאו פתרון: הם בנו בורות שקועים באדמה, ואת דופנותיהם טייחו. בבורות אגרו מים לתקופת הקיץ. המים נאספו לתוך הבור דרך שלושה פתחים עגולים, עשויים חרס. פתחים אלה נותרו שלמים עד ימינו. שאיבת המים נעשתה מפתח בראש הבור.
במשך השנים נסחפה הקרקע מסביב לחלק מהבורות ועתה חלקים מהם חשופים לאוויר העולם. זוהי אנדרטה נהדרת לתושייתם של הקדמונים. בחורבת פטיש התגלו עשרות בורות מהסוג הזה.
1. סינגל נחל שמריה
מסלול העובר בנופים הפתוחים של הנגב המערבי, חוצה נחלים מדבריים בנופי לס וכורכר.
מידע כללי
קושי פיזי: קל עד בינוני.
קושי טכני: קל עד בינוני.
מרחק: 12 ק"מ.
זמן רכיבה: כשעה וחצי.
עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ – רק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים.
הערות: אין לרדת מהדרכים המסומנות.
נקודת מוצא וסיום: צומת גילת, כ-4 ק"מ ממזרח לאופקים.
נרכב צפונה לאורך גדר המועצה האזורית מרחבים עד לשלט הכניסה לשביל נחל שמריה (סימון ירוק). חוצים את הנחל ורוכבים בנופי הלס ובחורשות עצי איקליפטוס ואשל. השביל ממשיך למרגלות מושב ביטחה דרך מצוקי כורכר שנחצבו בהם בורות מים עתיקים (הבורות שופצו על ידי ילדי בית הספר האזורי). ממשיכים ברכיבה עד למפגש עם נחל פטיש. מכאן חוזרים באותה דרך שבאנו בה.
אפשר גם לעלות במעלה נחל פטיש, סמוך לבית הקברות של המושב ביטחה (אפשר למלא מים בבית הקברות). עוברים מתחת לגשר אופקים (כביש 241), לצדו הדרומי של הכביש. מכאן אפשר לשוב בדרך המלווה את הכביש עד לצומת גילת, מרחק כ-3 ק"מ. חוצים את הכביש בזהירות במעבר חציה ומגיעים לתחנת הדלק שבה השארנו את הרכב.
אפשרות נוספת: להמשיך בערוץ העולה ימינה לחורבת פטיש ומשם למרכז הקניות One באופקים, כדי להתחבר לסינגל סובב אופקים – מסלול 2.
2. סינגל סובב אופקים
מסלול נוח המקיף את אופקים ומגלה בורות מים ביזנטיים, מי תהום גבוהים בנחל אופקים ומצודה טורקית בנחל פטיש.
מידע כללי
קושי פיזי: קל עד בינוני.
קושי טכני: קל עד בינוני.
מרחק: 10 ק"מ.
זמן רכיבה: כשעה וחצי.
עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ – רק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים.
הערות: אין לרדת מהדרכים המסומנות. אין לעלות על הגג של מצודת פטיש.
נקודת מוצא וסיום: מרכז הקניות One באופקים. נכנסים לאופקים ונוסעים בשדרות הרצל, הרחוב הראשי של העיר. עוברים שני כיכרות ופונים שמאלה בשדרות יהדות דרום אפריקה. מרכז הקניות נראה היישר לפנים, מעבר למעגל התנועה.
נצא לרכוב בערוץ היורד ממעגל התנועה לחורבת פטיש. בחורבה נותרו בורות מים ביזנטיים, שבמקורם נבנו בתוך אדמת הלס, אך ברבות השנים נחשפו חלקים מהם. החורבה שוכנת בצד נחל פטיש. נרכב במעלה הנחל (סימון כחול), משימה הדורשת מאמץ קל, ונגיע לפאתי מושב גילת ולנקודה הצופה על נחל פטיש.
נחצה את נחל פטיש ונמשיך במעלה הנחל עד לחצייתו בשנית, הפעם דרך אזור שבו יש סיכוי לפגוש מי תהום גבוהים וצמחיית מים. שימו לב לשרידי שונית האלמוגים המאובנת בגדה הצפונית של הנחל.
נחצה את הנחל דרומה ונטפס אל פארק אופקים ואל מצודת פטיש – מבנה ארוך העשוי ארבעה קמרונות. למרגלות המצודה, לכיוון הנחל, חצבה מערת ג'ריר. החוצבים הותירו בתוך המערה חמישה עמודי סלע גדולים, שתומכים בתקרה לבל תתמוטט. המערה גדולה, אורכה כ-40 מ'. נחצה את הפארק לתוך אופקים ונשוב דרך שכונות העיר בחזרה לנקודת המוצא.
המסלולים נוחים וקצרים דיים על מנת שרוכבים מיומנים יוכלו לשלבם לרכיבה אחת. בקרוב נצרף מפה המשלבת את שני המסלולים.
3. נחל שמריה וסובב אופקים
אפשר לשלב את שני המסלולים וליצור מסלול בן 22 ק"מ, שהרכיבה בו נמשכת כשלוש שעות.
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מידע באדיבות: טלילה ליבשיץ – מח' קהילה ויער במרחב דרום, דני בן דוד – יערן גושי במרחב דרום, קק"ל
פורסם ב-5.1.2011
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות
נגב מערבי
מצומת גילת, הנמצא בכביש באר שבע-נתיבות (כביש מס' 25), נוסעים מערבה כ-4 ק"מ עד לכניסה לעיר אופקים. נוסעים דרומה לאורך הרחוב הראשי (רחוב הרצל) ופונים שמאלה ברחוב החיד"א, המוביל היישר לשער הפארק. בכניסה לפארק מקדמת כיכר ספרא, עם פסל הפרח הצבעוני, את פני הבאים.
הנחיות הגעה לצועדים ברגל: יורדים ממצודת פטיש לנחל אופקים וצועדים שמאלה. לאחר כ-1.5 ק"מ פוגש נחל אופקים את נחל פטיש. כאן פונים שמאלה וצועדים בין עצי יער שנטעה קק"ל. לאחר כקילומטר, לפני כביש 241, עולים שמאלה מהנחל לחורבת פטיש. משוטטים בחורבה ומחפשים מבנים מוזרים מלבניים הבולטים מעל לקרקע. הנחיות לנוסעים ברכב מפארק אופקים: יוצאים מהפארק ופונים מיד ימינה ברחוב בצלאל. לאחר כ-1.5 ק"מ הרחוב מתעקל שמאלה והופך לרחוב תוצרת הארץ. בקצה הרחוב נכנסים ימינה בדרך סלולה המובילה למתקן חברת חשמל, וממשיכים כ-150 מ' בדרך העוקפת את המתקן משמאלו. כאן עוצרים למראה מבנה מוזר דמוי כיפה, הבולט כ-5 מ' מעל לקרקע.
כל המשפחה. טיולים רגליים מומלץ לעשות בסתיו, בחורף ובאביב
מצודת פטיש-חורבת פטיש (2.5 ק"מ לכל כיוון)
חניון מרכזי בפארק אופקים - מדשאה, שולחנות פיקניק, מתקני משחק וספורט אתגרי. פסל ציפור שאפשר לטפס עליו ולגלוש ממנו. בפארק יש שירותים ביולוגיים וברזי מים
החניון המרכזי והשירותים בפארק נגישים
פארק סיירת שקד (שטח אש. מותר לביקור בשבת ובחג בלבד), פארק אשכול, דרך נוף בשור, דרך השדות, פארק נחל גרר
מפת טיולים וסימון שבילים הנגב המערבי (גיליון מס' 13)
1. סינגל נחל שמריה קושי פיזי: קל עד בינוני. קושי טכני: קל עד בינוני. מרחק: 12 ק"מ. זמן רכיבה: כשעה וחצי. עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ - רק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים. הערות: אין לרדת מהדרכים המסומנות. נקודת מוצא וסיום: צומת גילת, כ-4 ק"מ ממזרח לאופקים 2. סינגל סובב אופקים קושי פיזי: קל עד בינוני. קושי טכני: קל עד בינוני. מרחק: 10 ק"מ. זמן רכיבה: כשעה וחצי. עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ - רק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים. הערות: אין לרדת מהדרכים המסומנות. אין לעלות על הגג של מצודת פטיש. נקודת מוצא וסיום: מרכז הקניות One באופקים. נכנסים לאופקים ונוסעים בשדרות הרצל, הרחוב הראשי של העיר. עוברים שני כיכרות ופונים שמאלה בשדרות יהדות דרום אפריקה. מרכז הקניות נראה היישר לפנים, מעבר למעגל התנועה
בוקר טוב,
כדאי לשלב בסיור באזור גם את האנדרטה לחללי סיירת שקד ואת גשר הרכבת הבריטי
בשנות ה-50, שימשתי כמדריך-מטעים: "עצי פרי וגפן" , מטעם: ,"המחלקה להתישבות של הסוכנות -היהודית, באזור באר-שבע, במושבי העולים בכביש-מרחבים(="כביש-הרעב", מבני האימרות בתקופת המנדט הבריטיי). בין משתלת-גילת- למושב-פטיש.
בישובים התגוררו עולי: תימן, , צפון-אפריקה, כורדיסטאן, יוצאי הונגרה וקראים מ-מצרים. .
במושב-מסלול, הייתה אז מאפיה. העולים בישובים אלה. הועסקו בנטיעת גפנים וגידולם- ממשתלת -גילת. בהדרכת מדריכי הסוכנות. כדי להכשירם, לעבד ולרכוש הכרמים בעתיד.
למקום הגעתי מהדרכה חקלאית-חברתית בחוות הגדנ"ע באר-אורה - בערבה(17 ק"מ-צפונה מאילת כמי ששימש כמזכיר-סניף של מאות צעירים, בהתנדבות כשלח, מטעם: :"המשמרת-הצעירה של מפא"י,בסניף-ב', בצפון-ת"א. בהתאם לקריאתו של: דוד בן-גוריון: "להפרחת שממות הנגב" , ידעתי שמחובתי, לשמש דוגמא לאחרים.
אשמח לפגוש מדריכים -ופעילים אשר עסקו גם הם באותה עת.