• אושא
• אושה
• אלה אטלנטית
• סנהדרין
• קריית אתא

גליל תחתון

ו' 18.5

27-18

ש' 19.5

25-19

מסלול טיול קצר בין חורבות אושה, הצמודות ליער קריית אתא, והזדמנות ליהנות מצלה של אלה אטלנטית גדולה

כיצד מגיעים?

נכנסים לקריית אתא מצפון (כביש 780). ברמזור הראשון פונים מזרחה (שמאלה) ונוסעים כ-3.5 ק"מ בדרך מנחם בגין, לעבר שכונת גבעת טל. דרך הנוף יוצאת מהכיכר שבשכונה ועוברת מתחת לגשר כביש מס' 70 ונכנסת ליער.

חורבת אושה

הדי הקרבות של מרד בר כוכבא נדמו בשנת 135 לספירה. מי שהתמזל מזלו, הציל את חייו ונמלט מיהודה, שנהרסה כמעט עד היסוד. לאן? לגליל. חכמי יהודה התכנסו עם חבריהם שבגליל בכפר הקטן אושא, הנחשב למקום מושבה הראשון של הסנהדרין. כאן, בגדה הצפונית של נחל ציפורי, החלה רוח היהדות לפעם מחדש. מאושא החלה הסנהדרין במסע נדודיה בגליל, שהסתיים בטבריה.
חלפו שנים. קק"ל נטעה בסביבת אושה יער גדול – יער קריית אתא. היער, המשתרע על כ-10,000 דונם, נטוע ברובו עצי אורן ירושלים וברוש מצוי, אך הוא מגוון גם בחורשות קטנות של עצי איקליפטוס ובעצי בר שנותרו בו, בעיקר אלה אטלנטית, חרוב מצוי, לבנה רפואי ואלון התבור.
לאורך הדרך הראשית ביער, שהיא חלק מדרך נוף יערות ציפורי (סימון ירוק), פזורים חניונים רבים. שימו לב במיוחד לשולחנות היפים שמתחת לעצי החרוב והאלה האטלנטית, שנמצאים מיד בכניסה ליער לבאים מכיוון קריית אתא, מתחת לכביש מס' 70. קטע זה של היער גובל בחורבות אושה ואנו נצא ממנו לסיור באתר הקדום.

השביל המשולט

שכבת כיתה ו' בבית הספר היסודי "ניצני זבולון" מאמצת את אתר אושה מאז שנת 2006, בסיוע המועצה האזורית זבולון, שבראשה עומד דב ישורון, ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות. היוזמה זכתה בפרס המורה היזם לשנת 2009 של קרן רקאנטי-צ'ייס-רש"י. המחנכים חגית גולדמן ודודי שביט הם יוזמי המבצע.

כמה מילים על אושא הקדומה

אושא נזכרת במקורות כמקום שאליו עברה הסנהדרין מיבנה ומשם החלה את נדודיה בגליל מזרחה. הסנהדרין היה מקום מושבה של מועצת החכמים, שהנהיגה את האומה לפני החורבן ומעמדה היה כשל בית דין עליון. קשה לדעת מה באמת היה אופי פעילותה של הסנהדרין אחר החורבן ומה המשמעות של נדודיה, אך לפי המקורות הסנהדרין עברה מאושא לשפרעם ומשם לבית שערים, לציפורי ולטבריה. באושא פעלה הסנהדרין כעשר שנים, בין שנת 140 ל-150 לספירה.
באושא ישבו חכמים מפורסמים ובהם רבי יהודה הנשיא, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר, רבי מאיר ורבי שמעון בן גמליאל השני. חכמי אושא הנהיגו תקנות משלהם, שעסקו בעיקר בענייני חברה ומשפחה. תקנות אלה נקראו על שם המקום – "תקנות אושא". מהמקורות ידוע שלפרנסתם עסקו אנשי היישוב בחקלאות ובתעשיית מחצלות. יש להניח שבנחל ציפורי, שבו זרמו מים כל השנה, צמחו קנים ששימשו חומר גלם לתעשייה זו.
חורבות אושא הקדומה נמצאות תחת שרידי הכפר המוסלמי הושא, שתושביו הגיעו לכאן בסוף המאה ה-19 מארצות המע'רב (מגרב), בהימלטם מהכיבוש הצרפתי. בימי מלחמת העצמאות ישב בכפר הגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה" הערבי, שהשתתף נגד הכוחות העבריים בקרבות רמת יוחנן. הכפר נכבש ב-16 באפריל 1948 ותושביו נאלצו לעוזבו. בתי הכפר נהרסו לאחר הכיבוש, פרט לקבר נבי הושאן, השוכן בבית הקברות של הכפר. בעקבות הקרב קיבלו על עצמם הדרוזים בישראל להשתלב בצה"ל.

מסלול הסיור

מחנים את הרכב בחניון הסמוך לחורבות אושה, כמתואר באופן הגישה לנקודת המוצא לסיור. מהחניון עולים בדרך כ-50 מ' ומגיעים לרחבה קטנה ובצדה שער בגדר תיל. השער מיועד למעבר הולכי רגל ומונע מעבר בקר הרועה לעתים בתחום החורבות. בחלקת היער שבצד הדרך ישנו חניון נוסף.
מהשער יוצא השביל המשולט. בצד השביל מוצבים שלטים המספרים על רבנים גדולים שפעלו באושא ועל האתרים שנראים בדרך. האתר הראשון, מעט דרומה מהפשפש, הוא מערכת גיתות קדומה, חצובה בסלע. זוהי גת מיוחדת, שכן היא מתפארת בשני משטחי דריכה. למרגלות אחד המשטחים נחשף בור איסוף התירוש, שבו נשמר הטיח הקדום היטב.
במרכז כל משטח נחצב שקע, שבו לחצו במכבש בורג את התירוש שנותר בענבים לאחר הדריכה הראשונה. מקרקעית השקע יוצאת תעלה חצובה קטנה, שהוליכה את עסיס הענבים אל בור האיסוף.
השביל ממשיך לעץ אלה אטלנטית ענק, בעל גזע מרשים מאין כמוהו. האלה האטלנטית היא עץ מאריך ימים. נציגיה נמצאים במקומות אחדים בגבעות שבין אלונים ושפרעם. העץ משיר את עליו בחורף, אבל גם אז ענפיו העירומים יפים מאוד.
מצפון לאלה, בחלק העליון של המתחם, נמצאים שרידי מבנה ציבורי קדום. כמה מפתה לחשוב שבמבנה הזה ישבה הסנהדרין, מה גם שהוא נמצא במקום הגבוה בכפר. מובן שאין לנו שום הוכחה לכך. מי שירצה יוכל, על פי השילוט, לרדת במדרון ולפגוש בית בד ושרידי מקווה טהרה, הצמודים אליו.
השביל ממשיך בין שרידי בתי הכפר הערבי הושא ואז מתעקל ימינה ומתקרב לגדר הבקר. פשפש נוסף יוצא אל דרך העפר שבשולי היער. בדרך יש לפנות ימינה ואז חיש קל מגיעים בחזרה לרכב.

פרטים נוספים על טיולים בסביבה אפשר למצוא במסלול דרך נוף יערות ציפורי.

כתב וצילם: יעקב שקולניק
ייעוץ מקצועי: מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי כרמל, קק"ל מרחב צפון
מפה: נוגה מזרחי

פורסם ב-26.1.2011

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל