• הרי ירושלים
• יער החמישה
• מעלה החמישה
• עין נקופה
• קריית ענבים

הרי ירושלים

ו' 18.5

32-17

ש' 19.5

28-17

אתרי מורשת קרב, נקודות תצפית, חלקות יער ותיקות, עצי חורש ומעיין מוקף טרסות חקלאיות – כל אלה מחכים לנו בחלקו המזרחי של יער החמישה

איך מגיעים?

מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) יורדים במחלף חמד ובכיכר הראשונה, לפני אבו גוש,  פונים ימינה בכביש 3975 העולה לקיבוץ קריית ענבים. ממשיכים ונוסעים במעלה הכביש לכביש 425 ופונים ימינה, לכיוון הר אדר.

יער מעלה החמישה

יער מעלה החמישה יוצר חגורה ירוקה מסביב ליישובים מעלה החמישה, נווה אילן ואבו גוש. זהו גוש יער ותיק, שסיפק בשנות ה-30 עבודה למתיישבים באזור. עתה אנו יכולים ליהנות מפרי עמלם.
הפעם נתמקד בחלק היער שנמצא בין כביש מעלה החמישה-הר אדר לכביש 1. מסלול הטיול יוביל אותנו בין אתרי מורשת קרב, חלקות יער המוקדשות למחנכים ולמורים בישראל, ולקראת סיום – מעיין נחמד מוקף טרסות.

מצפור מרסל לוריא

המצפור שוכן כ-500 מ' מהמפגש של כביש 3975 עם כביש 425, בדרך להר אדר. רחבת תצפית נוחה ומרפסת תצפית מקבלים את פני הבאים. המצפור הוא מלאכת מחשבת של הוצאת מתוק מעז. בעת בניית הכביש נוצרו במקום עודפי עפר. קק"ל, בשיתוף עם מע"צ, ניצלו את העפר המיותר והפכו אותו לרחבת תצפית, נגישה לנכים. המצפור נקרא על שמו של מרסל לוריא, שכיהן כנשיא קק"ל בלגיה ומימן את המבצע.
מרפסת התצפית, המצוידת בלוחות שיש המציינים את הנקודות הנצפות, צופה על אבו גוש וכביש 1, בואכה השכונות המערביות של ירושלים. הקסטל ותל צובה נראים היטב וכמוהם רכס עמינדב. באופק נראה גוש עציון.
נמשיך בנסיעה עוד כ-500 מ'. מיד אחרי קבוצת עמודי ההנצחה של קק"ל נכנסת דרך עפר ימינה ליער החמישה. נחנה בחניון הקטן והאינטימי שנמצא בכניסה ליער ונצא לסיור רגלי קצר. זהו חניון משהד, המנציח את יהודי משהד שבאירן.

הצבי ישראל

נצעד מהחניון בדרך עפר מסומנת כחול, המובילה לתוך היער. לאחר כ-300 מ' הדרך מגיעה לעמדת שמירה בנויה בטון, המוקדשת לזכרו של יצחק סקוזה (1930–1967). בעקבות מאורעות תרפ"ט (1929) נבנו במקומות האסטרטגיים עמדות בטון כחלק מקו ההגנה של קיבוץ קריית ענבים. העמדות נועדו למנוע מתוקפים לצלוף בחברי הקיבוץ שעיבדו את אדמותיהם בעמק.
יצחק סקוזה, שהעמדה נקראת על שמו, שירת במלחמת העצמאות בגדוד "הפורצים". במהלך הלחימה על מחנה הרדאר הירדני, הנמצא כיום ביישוב הר אדר הסמוך, זחל עם בקבוקי מולוטוב לעבר שלושה משוריינים ירדניים. תחת אש כבדה השליך את שני הבקבוקים על המשוריין הראשון והעלה אותו באש. לאחר מכן שב ולקח עוד שני בקבוקי מולוטוב והשליך על המשוריין השני ועצרו. המשוריון הירדני השלישי נסוג.
הדרך ממשיכה, מתעקלת שמאלה ומגיעה לעמדת בטון גדולה – "עמדת הסנטוריום". זהו מבנה בטון מבוצר, ששכן בין קריית ענבים למוצב הרדאר הירדני. עמדה זו ספגה הפגזות קשות במלחמת העצמאות, בעת שביקשו חיילי הלגיון הירדני לכבוש את קריית ענבים ומעלה החמישה ולנתק את הדרך לירושלים. במהלך ההפגזות נהרג ישראל שפירא (זוזיה) – מפקד העמדה וחבר קיבוץ קריית ענבים.
בשנות ה-70 חברו אשתו וילדיו של ישראל שפירא לפסל מיכאל כץ, שבנה את הפסל "הצבי ישראל" על פי דגם שהכין מיכאל, בנו של ישראל. הפסל הוצב על מבנה הבטון של "עמדת הסנטוריום". במהלך השנים החליד פסל הברזל ומצבו הלך והידרדר. מרחב מרכז של קק"ל נענה לבקשת מיכאל שפירא וקיבוץ קריית ענבים לשפץ את הפסל, המשקיף על יער החמישה. יצחק לוי, ממסגריית "צלם", בנה בכישרון העתק מושלם ועמיד יותר של הפסל. ב-10 בפברואר 2010 הוצב הפסל המחודש במקומו והוא משקיף בגאון על העמק שלמרגלות היער, האזור שבו מתנהל המשך מסלולנו.

בית הקברות הצבאי קריית ענבים

נשוב לרכב, נצא מהיער, נפנה שמאלה ומיד שוב שמאלה בדרך העפר המסומנת אדום. בשלב זה הדרך עבירה לכל רכב, אם כי מומלץ לנסוע לאט, משתי סיבות. ראשית, כדי ליהנות מהנוף הנהדר של הרי ירושלים, ושנית, כדי לשמור על הרכב.
לאחר כ-900 מ', בעיקול הדרך, יורד ימינה שביל מסומן ירוק. מי שמוכן לצעוד מעט ברגל יוכל לעקוב אחר השביל, היורד בגיא קטן ומגיע לאחר כ-500 מ' היישר אל מגדל ההנצחה של בית העלמין הצבאי קריית ענבים. למרגלותיו נחים קבריהם של חללי מלחמת העצמאות. בבית הקברות הזה החלו לקבור בחודש ינואר 1948 את אנשי הפלמ"ח שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים. במשך 10 חודשים נקברו במקום 138 לוחמים, מרביתם מחטיבת "הראל" ומיעוטם מחטיבת "עציוני". בית העלמין מטופח ויש בו חלקות דשא, פרחים ועצים גבוהי קומה.
אחד החללים הטמונים כאן הוא אהרון שמי, שפיקד על פלוגה בחטיבת "הראל". הספר "חברים מספרים על ג'ימי" מספר על אהרון, שנפל בקרב באזור בית שמש. אביו, מנחם שמי, תכנן את אתר ההנצחה. בקצה בית העלמין הצבאי ניצב מעין מגדל אבן גבוה, הנושא בראשו את סמל הפלמ"ח. בצדי המגדל חקוקים שמות המבצעים הצבאיים שהשתתפה בהם החטיבה. החלק התחתון של המגדל הוא חדר קטן ובו צילומים ומידע על כל אחד ואחד מן החללים של חטיבת "הראל". מנחם שמי נקבר בבית הקברות של קיבוץ קריית ענבים.

חניוני יער הסתדרות המורים

נמשיך בנסיעה במורד דרך העפר, בעקבות הסימון האדום, עוד 1.6 ק"מ. בצומת הדרכים הציבה קק"ל חניון קטן בן שני שולחנות, המוקדש לזכרו של המחנך דוד אלוני, שנמנה עם מייסדי מוזאון בית התנ"ך בתל אביב. ניתן לסטות שמאלה ולצעוד, או לנסוע בדרך העפר כ-800 מ' כדי להגיע למצפור הסתדרות המורים ולכיתת לימוד גדולה בחיק הטבע. עצי האורן שגדלו מסתירים חלקים מהנוף, אך עץ הארז מוסיף נוי לעצי האורן והברוש שמסביב.
נשוב לדרך העפר הראשית ונמשיך במורדה. לאחר כ-500 מ' נגלה מימין אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך שניהל בית יתומים בוורשה. בית היתומים התנהל כמוסד דמוקרטי, והילדים ניהלו אותו כממלכה עצמאית עם בית נבחרים, בית משפט ועיתון. במלחמת העולם השנייה בחר יאנוש קורצ'אק ללכת עם חניכיו אל מחנה ההשמדה, אף שיכול להציל את חייו.
דרך העפר "האדומה" מתעקלת ימינה ומגיעה מיד לאנדרטאות לזכרם של המורים שנפלו במערכות ישראל ולאנדרטה לזכרם של 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן (1972). לידם הציבה קק"ל עוד כיתת לימוד בחיק הטבע, כיאה ליער המוקדש לחינוך ולמחנכים.
כאן אנו ממליצים להחנות את הרכב ולהמשיך ברגל לעין נקופה.

עין נקופה

נצעד במורד דרך העפר האדומה. משמאלנו – יער קק"ל. מימיננו – בתה הפורחת בחורף ובאביב בשלל פרחים. צעידה נעימה בת 1.1 ק"מ תביא אותנו אל צומת דרכים שבמרכזה ניצב עץ אלון מצוי גדול למדי. אנחנו בערוץ נחל כסלון, מהנחלים הארוכים בהרי ירושלים. נעלה שמאלה בדרך עפר המלווה את הנחל, בעקבות הסימון הכחול, ונגיע לאחר כ-400 מ' אל עץ תות גדול וסביבו טרסות חקלאיות ישנות ועצי בוסתן. הבתים שנראים בראש המדרון שמימין נמצאים ביישוב מבשרת ירושלים.
עין נקופה היא פינת חמד, שראוי להקדיש לה קצת זמן לבילוי. המעיין נובע בתוך מערה קטנה. מימיו דולפים בתעלה קצרה החצובה ברצפת הסלע אל בריכת אגירה קטנה (בערך 2X3 מ'). בשנים שהשמיים ממטירים גשם כתיקונו, הבריכה מתמלאת למלוא עומקה (כ-1.5 מ'). בריכת האגירה מקורה בקמרון בנוי אבן, שחלקו התמוטט. אנו ממליצים מאוד שלא לנסות את חוסנו של חלק הקמרון שנותר ולא לעמוד מתחתיו, או עליו.
כרגיל במעיינות הרי ירושלים, גם המעיין הזה זכה לניקוי ולטיפול (2006). השיפוץ נעשה בידי חבריהם של חללי צה"ל אורי גרוסמן וקיריל גולנשין, שהקדישו את המקום לזכרם.
לאחר בילוי במעיין נשוב לרכב בדרך שבאנו בה, ומשם בחזרה לכביש 425.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
הבעת תודה: תודה לגידי בשן, מנהל קהל ויער באזור ההר בקק"ל, על הסיוע שהעניק להכנת הכתבה
מפה: אביגדור אורגד
פורסם ב-29.12.2010

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל