|
אהבו את הטיול:
|
|
הדפיסו את דפי המשימות, צאו לשטח וחזרו לדף הזה עבור המשימה הסופית.
לאורך ההיסטוריה היהודית ט"ו בשבט הוא מועד רשמי שבו הפריש החקלאי תרומות ומעשרות מתבואתו לבית המקדש. לפני כמאה שנה, עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, הפך לחג הנטיעות, והתבצע באמצעות קרן קימת לישראל (קק"ל).
בפתחו הצפוני של פארק בריטניה, כ 2- ק"מ מזרחה מצומת זכריה, מצוי שער הכניסה לפארק. על השער תבליטי חיות הגרות באזור שפלת יהודה.
מבור המים למסלול "שביל ישראל". שביל חוצה ישראל נותן ייצוג לכל נופי הארץ ועובר באתרים חשובים לכל הדתות. גם בחירת הצבעים מחושבת. צבעו: כתום-כחול- לבן. יודעים למה? נסו לנחש…
שפלת יהודה “מנוקבת" באלפי מערות ובמחילות ששימשו לאורך הדורות למגורים, לגידול יונים לבורות מים ועוד. את המערות התחיל האדם לחצוב מפתח בור צר, וככל שהעמיק הרחיב את המערה כך שצורתה היתה לבסוף כשל צורת פעמון. אם תעלו בגרם המדרגות תוכלו לצפות בחורבת א־רסם ההרוסה מעל.
גלו את הפרחים והעצים המסתתרים ושירו להנאתכם…
במעלה המסלול נעבור ליד מדרגה חקלאית שעליה גדל הצבר. התקרבו ונסו לזהות בצורות הצבר את החיות שרשמתם במשימתכם הראשונה… האם מצאתם את כולן?
ברוכים הבאים לתל שקלון. נכון שהמקום נראה כמו ערימת אבנים, אך פעם גרו פה אנשים ואפילו נבנתה כנסייה גדולה. תוכלו לראות חלק קטן מהעמודים שהחזיקו את הגג ממש בכניסה. אם תמשיכו הלאה תוכלו לראות בורות מים פתוחים (היזהרו!).
תל הוא מין גבעה של אבנים ואדמה שנוצרה על ידי בני אדם. בדרך כלל התקיים במקום יישוב שנהרס עם השנים ועל חורבותיו נבנה עוד יישוב, שאף הוא בזמנו נהרס ועליו נבנה עוד יישוב, וכך הלאה… אם נחפור במקום נוכל לקבל מידע רב על החיים כאן לאורך הדורות.
נמשיך במסלול "שביל ישראל", המתעקל מטה לכיוון חניון האלון. לשמאלכם גת שאליה הביאו תושבי היישובים באזור גפנים בשלות, הניחו בגומחות, ודרכו עליהן ליצירת נוזל שישמש להכנת יין. זהו היין שאתו הם קידשו גם בסדר ט"ו בשבט. משם נמשיך לחניון בצל האלון.
נמשיך במסלול האדום (שימו לב – אנו לא ממשיכים בשביל ישראל יותר!). המסלול האדום ממשיך מול חניון האלון. נותרה עוד כשעת הליכה עד לחניון בור המים שחנינו בו. במסלול נעבור דרך גני הבוסתנים של היישובים הקדומים.
אחרי שנעבור את מבוך משוכות הצבר נגיע לבארות מים הפזורות לצד השביל.