• ארבורטום
• גן
• טבע
• יער אילנות
• עצים

השרון

ו' 18.5

27-16

ש' 19.5

24-16

יער אילנות הוא מקדש העצים של ישראל. היער כולל גן אקלום בן 90 דונם ובו כ-750 מינים של עצים מרחבי העולם

איך מגיעים?

יער אילנות שוכן בצדו המזרחי של כביש תל אביב-חיפה "הישן" (כביש 4), בין צומת דרור לצומת השרון (צומת בית ליד). הנוסעים בכביש יכולים להיכנס לגן הן מדרום והן מצפון.

יער אילנות

בלב השרון צומח לפלא גן עצים מיוחד במינו, שאין שני לו בישראל. 750 מיני עצים צומחים זה בצד זה ומייצגים מבחר עצום של מקומות ברחבי העולם.
הגן נוסד בשנות ה-50 על ידי אנשי המחלקה לחקר היער במשרד החקלאות כארבורטום. המילה המפחידה הזאת נגזרה מהמילה הלטינית ארבור, שפירושה "עץ". ארבורטום הוא, אם כן, מקום העצים והכוונה – גן לאקלום עצים. אנשי המחלקה לחקר היער שתלו את העצים האלה כדי לבדוק אם הם מתאימים לתנאי הארץ ואילו מהם ראויים לשמש עצי יער.
ב-1986 נסגרה המחלקה לחקר היער. המקום ננטש, עצים החלו למות, השטח התמלא בעשבייה, והגן הנהדר הלך ונשתכח מן העין ומן הלב. אלא שב-1993 קיבלה על עצמה קק"ל לשקם את הארבורטום ולהצילו. ההשקעות הכרוכות בכך אדירות. המלאכה טרם תמה, אבל כבר עכשיו רואים תוצאות יפות לעין.
סמוך לכניסה לגן הקימה קק"ל חניון נאה ולידו מבנה חדש, שעתיד לשמש מרכז למבקרים. במבנה יוצגו תערוכות על עצים ויהיה בו אולם כינוסים שיקרינו בו סרטים בנושא יערות. אנשי מקצוע יוכלו להיעזר בחדר העיון והמחקר שעתיד לפעול כאן.
בתרומת הפדרציה היהודית של מחוז מידלסקס, ניו ג'רזי, הפך הגן לנגיש למוגבלים בתנועה באופן מלא: יש רחבות חניה נוחות עם אפשרות גישה קלה ונוחה לשולחנות הפיקניק ולמרכז המבקרים; שבילי הגן סלולים ברמה גבוהה ומאפשרים תנועה נוחה לעגלות נכים וגישה לעצים היפים שבמקום; במקומות שונים בגן מוצבים ספסלים, המאפשרים התרגעות תוך כדי צפייה בעצים.
סיור בגן הוא חוויה לאוהבי טבע והזדמנות לעריכת היכרות עם עצים זרים, מוזרים ומופלאים, חלקם בעלי מראה אקזוטי מרתק. שלטים קטנים מציינים את שמותיהם של רוב העצים. ברשימה זו נתאר אחדים מן העצים האלה, כדי "לפתוח את התיאבון" לקוראים.
לפני שנתחיל בסיור – התנצלות. האתר פתוח למבקרים בימי חול, אך בשבתות הוא סגור. הסיבה לכך היא שאילנות איננו גן רגיל: חלק גדול מהעצים הם פרטים יחידים בארץ. ביערות שגרתיים היערנים של קק"ל מבליגים איכשהו על נזקים שמטיילים גורמים ומנסים לתקן אותם. כאן, אם ייפגע עץ, אין לעניין תקנה. מכיוון שבינתיים אי אפשר לפקח על הגן בימי שבת, אין ברירה אלא לנעול את השער.

השביל המרכזי

מסלול הטיול מתחיל בחניון הסמוך לכניסה. מכאן נצעד אל השביל המרכזי בגן, החוצה מדשאה רחבת ידיים. לפני שנגיע לשביל נתבונן בצמח הנראה כדקל קטן, הצומח בבדידות מזהרת לפני מרכז המבקרים. זהו ציקָס מופשל, מין דינוזאור צמחי. הוא שייך לקבוצה שרוב נציגיה נמצאים רק כמאובנים מהעידן הגאולוגי פֶּרְם (לפני 290 עד 250 מיליון שנה) ומעידנים מאוחרים יותר. הצמח נמנה עם ראשוני הצמחים יוצרי הזרעים בעולמנו. הוא צומח בר בדרום יפן ובמקומות רבים בעולם, וגם בישראל מגדלים אותו כצמח נוי.
כבר בכניסה, עוד בטרם הספיק השביל לחצות את המדשאה, מקדם את פנינו מבחר נאה של עצי שיטה, שמוצאם במזרח אפריקה. יוצרי הגן ניסו ליצור בו חלקות עצים לפי ארצות מוצאם, אך בהמשך ניטעו עצים נוספים והתחומים היטשטשו במקצת.
באותו מקום, מימין לשביל, נמצא עץ מוזר למראה. ספק אם אדם מן היישוב יזהה אותו עם הסוג איקליפטוס. בכל אופן, זהו איקליפטוס מֶלָנוֹפוֹלְיָה (Eucalyptus melanopholia). סימן ההיכר שלו הם העלים, בעלי גון הכסף. הצעירים צורתם כצורת לב, ואילו הבוגרים צורתם אליפטית כביצה ובסיסיהם חובקים את הציר הנושא אותם. המראה המיוחד הופך את מין האיקליפטוס הזה לעץ דקורטיווי. נוטעים אותו אצלנו בבקעת הירדן ובנגב המערבי.
אנחנו ממשיכים הלאה. אחרי המדשאה, משמאל לשביל, צומח פיקוס מגובב (Ficus glomerata), עץ יפה למראה המזכיר במראהו את קרובת משפחתו – השקמה. התואר "מגובב" ניתן לו על שום פירותיו המגובבים בצפיפות וצמודים היישר אל הענפים הראשיים ואף אל גזע העץ. פיקוס זה נפוץ בהודו ושם מכינים מקליפתו מבחר של תרופות עממיות. ואכן, מחקרים מדעיים הוכיחו שבחלקים שונים של העץ, בעיקר בעלים, נמצאים חומרים יעילים להורדת הסוכר בדם.
מעבר לרחבה הקטנה עם הספסלים צומח ער אציל (Laurus nobilis) ענק. זהו צמח ים-תיכוני אופייני הצומח גם אצלנו בכרמל ובגליל, בעיקר בחורשים הלחים. שימו לב ל"בשר" הגזע, שצמח וכיסה חלק מהשלט.

האיגוף המזרחי

הער האציל מציין את קצה השביל המרכזי. לידו נמצא צומת שבילים ובו ארבעה עמודים. זהו אחד השערים של הגן, שבו תוצב בעתיד תחנת הסבר קולית על הצמחייה שמסביב.
בצומת נפנה ימינה (מזרחה) בשביל המתעקל שמאלה. סמוך לכאן צומחת קבוצה מרשימה של עצי אורן הצנובר (Pinus pinea), הניכרים בצבע האדום של גזעיהם. אורן הצנובר הוא העץ שממנו מפיקים את הצנוברים ("פיניונס") הטעימים. העץ צומח בר במערב הים התיכון, אך נראה כי כבר בתקופה הרומאית נטעו אותו במקומות רבים כדי ליהנות מזרעיו. קק"ל נטעה את אורן הצנובר ביערות רבים ביהודה, בכרמל ובגליל.
הגענו לחלקת אוסטרליה. מיד בתחילת האיגוף משתלשלים משמאל לכביש ענפיה של אָלוֹקָזוּאָרִינָה טוֹרוּלוֹסָה Allocasuarina torulosa)) ויוצרים מסך יפהפה. בזכות תכונתו זו העץ יעיל במיוחד בנטיעות שמטרתן להסתיר ולהקטין פגעי רעש. העץ צומח בר בשולי יערות הגשם של אוסטרליה. העצה שלו איכותית במיוחד ומשתמשים בה לייצור כלים יוקרתיים, כגון ניצבי סכינים.
בכיכר הריבועית הסמוכה נמצא "עץ השערות". זהו הכינוי שהדביקו המטיילים לאלוקזוארינה סיבית (Allocasuarina inophloia). גזע העץ מכוסה "פרווה" חומה, המתפצלת לרצועות אורך דקות בדמות שערות. אי אפשר שלא להתפעל ממראה העץ המיוחד.
מעט הלאה, מימין לשביל, צומח קליטריס מיובּל (Calliltris verucosa). זהו עץ מחט אוסטרלי בעל עלים קשקשניים, דומים לברוש. מה שמוסיף חן לעץ הוא האצטרובל שלו, המכוסה כולו בליטות. בטבע האוסטרלי האצטרובלים נשארים סגורים במשך שנים על העץ. הם נפתחים רק אחרי שריפה ומפזרים המוני זרעים, שמקבלים שטח נקי ונוח לצמיחה, כמעט בלי תחרות מצמחים אחרים. הגננים אוהבים גם את הסתפקותו במעט מים.
אנחנו מגיעים לעוד שער בן ארבעה עמודים החולש על צומת של ארבעה שבילים. כאן צומח אחד "הכוכבים" של גן האקלום – איקליפטוס גדול-פרי (Eucalyptus macrocarpa). זהו יותר שיח מעץ. הוא צומח בר באזורים הצחיחים למחצה של מערב אוסטרליה. העלים הבשרניים, דמויי החץ, מכוסים כסות עבה של שערות, המעניקה להם צבע אפור. עיקר כוחו של הצמח הוא בפרח הענק והאדום שלו, הגדול ביותר מבין מיני האיקליפטוס. בקצוות של אינספור האבקנים האדומים של הפרח מנצנצים גרגרי אבקה צהובים. הפריחה מתחילה באמצע אוקטובר ונמשכת עד אמצע החורף. מובן שפרח כזה מייצר גם פרי גדול, שהעניק למין את שמו. העץ ניטע במקומות אחדים בישראל, בין השאר ביישובי הנגב המערבי ניר עוז ושדה תימן.

מהמבוך בחזרה לחניון

מהאיקליפטוס גדול-פרי נפנה שוב בשביל הימני (מזרחי), המתעקל שמאלה ועובר ליד ערוץ הזורם בחורף. משמאל נמצא המבוך. זוהי יצירה חדשה בגן של אילנות. המבוך בנוי מעגלים-מעגלים והוא עשוי שני מיני עצים. למטה צומחים שיחי אוג מכחיל (Rhus glauca) ואילו לָגֶרְסְטְרֶמְיָה הודית (indica Lagerstroemia) מעניקה למבוך את קירותיו העליונים ובונוס של פריחה ססגונית בקיץ. שני מיני צמחים אלה נענים לעיצוב ולכן מתאימים ליצירת מבוכים.
מול המבוך, כמה מטרים מימין לשביל, נמצא "מעגל הקזוארינות". זוהי פינה יפה להתייחדות. עצי קזוארינות גבוהים יוצרים מעגל בקוטר של כ-8 מ', והשהייה בהם מותירה תחושה מיוחדת.
מעבר למבוך ולעוד שער בן ארבעה עמודים צומח משמאל לשביל ברוש פורבסי (Cupressus forbesii), ברוש אמריקאי ממדבריות קליפורניה, שניחן בקליפת גזע מתקלפת, בעלת גוון אדום נהדר. מיד אחריו, מימין, ניצב ספסל בצל אלון טורקי (Quercus cerris), הידוע במקומותינו יותר בשם אלון שסוע. סימן ההיכר שלו – עליו הנשירים, בעלי המפרצים הגדולים בין האונות. כמה פרטים מהעץ הזה צומחים אצלנו בר בנחל ערער שבחרמון.
מעט הלאה, משמאל לשביל, צומחת שיטה מרשימה בעלת גזעים וענפים צהובים. קוציה הענקיים מגיעים לאורך של 5 ס"מ. שם המין של השיטה איננו רשום בשלט, ואנחנו קצרה ידינו מלדעת בכוחות עצמנו את שמה. בכל אופן, שווה להכירה.
השביל הסלול מתעקל שמאלה ואנחנו עוברים שוב ליד המבוך, שנמצא הפעם משמאלנו. אחריו, מימין לשביל, צומח ינבוט צִ'ילֶנִי (Prosopis chilensis). השם "ינבוט" מעורר חלחלה בקרב החקלאים בישראל, שכן ינבוט השדה המקומי שלנו הוא שיח עקשן מאין כמוהו ופגע רע בשדות שאי אפשר להיפטר ממנו. באמריקה, לעומת זאת, הינבוטים הם עצים של ממש, המעניקים לנוף מראה שמזכיר את עצי השיטה אצלנו. חשיבותם שם רבה כמקור מזון באזורים המדבריים של היבשת. הינבוט הצ'ילני הוא עץ קטן, המפאר את האזורים היבשים של צ'ילה, כפי שמרמז שמו.
אחרי הביקור אצל הינבוט, השביל עובר בגשרון עץ על פני ערוץ קטן. כאן כדאי לסטות לרגע קל ימינה, לשביל צדדי. סמוך לגדר של גן האקלום, קרוב מאוד לכביש 4, צומחים שני פרטים נהדרים של אלון השעם (Quercus suber). העץ צומח בר בחצי האי האיברי ובדרום צרפת. שימו לב לקליפה המפוארת של העץ. זהו המקור לפקקי השעם שבהם פוקקים בקבוקי יין.
הנה, כך, שיכורים וסחרחרים מעט מכל השפע הזה, אנחנו יכולים למצוא את דרכנו בחזרה לחניון, שממנו יצאנו לטיול.

תודה לסיני פז-טל, יערן השרון של קק"ל, על המידע וההדרכה המקצועית בסיור ועל תרומתו הרבה לשימור הגן באילנות

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק

פורסם ב-17.11.2010

שימו לב, הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי. היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות הקליקו כאן

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל