|
אהבו את הטיול:
|
|
הדפיסו את דפי המשימות, צאו לשטח וחזרו לדף הזה עבור המשימה הסופית.
תחילת מסלול: ניסע על כביש 443 ונפנה שמאלה לבאים מתל אביב (ימינה לבאים מירושלים) ליער בן שמן, דרך שער המכבים. בצומת T נפנה שמאלה לשביל האדום. בפנייה הראשונה נפנה שמאלה לחניון "קברי המכבים" – שם נחנה את רכבנו ונתחיל את המסלול בעקבות המכבים (החשמונאים) ולחימתם ביוונים (הסלווקים). נצא למסלול בן שעה בפינות חמד ובאתרים ביער בן שמן (לא לשכוח לקחת מים ונשנושים).
אין כמו שיר בשני קולות ליצירת אווירה מבודחת. התחלקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת תשיר את הבית הראשון, וברגע שתתחיל לשיר את הבית השני תפצח הקבוצה השנייה בבית הראשון, כך תיווצר הרמוניה מוזיקלית. התבלבלתם? גם אנחנו… נסו שוב.
עקבו בשביל העפר עד לשלט הכתום המציין את מקום קברותיהם של המכבים. הקברים אינם בולטים בשטח כמו מצבות בבית קברות של היום אלא נסתרים בין השיחים כשתי שורות של כוכי קבורה בגודל אדם, כשעליהן אבן ענקית הסוגרת על הקבר (צד ימין מאחורי השלט "קברות המכבים").
במתחם הוצבה אנדרטה לזכרם של הנופלים במלחמת השחרור (מערבה מקברי המכבים). האנדרטה היא בצורת שמונה משולשים המסמלים להבות, ומזכירה את קברי המכבים המקוריים, שנבנו בצורת פירמידות. האגדה מספרת שהפירמידות נשקפו למרחקים והספנים בלב ים היו מכוונים את ספינותיהם אליהן (בתקופה ההיא לא היו יערות ויכלו לראות את הפירמידות מחוף יפו!!!)
פרחיי אדומים ואינם דוהים, שמי העברי מנציח את הגיבורים, אני מכונה גם "פרח אלמוות". על ראשי "קשקשים" שנשארים זמן רב אחרי הפריחה (עלי כותרת צהובים קטנטנים). אני פרח מוגן, וכיום אני מסמל את חללי צבא הגנה לישראל. מה שמי?
קבר השיח' אל ע'רבואי (השיח' המערבי) או חורבת הגרדי (כינויו של יונתן). לפי פסיפס מפת מידבא העתיקה שנמצא בעבר הירדן עם שמות ויישובים מהתקופה העתיקה, סברו שמבנה הקבר עם הכיפה הוא המבנה המסומן במפת מידבא כמודיעים – עיר הולדתם של החשמונאים. והרי המבנה לפניכם.
הגיע הזמן להיכנס לנעלי המכבים ולצאת למסע טיהור בית המקדש. מצאו בשטח חיילים למשחק (מקל, אבן, עלה, פקק) והתחילו במשחק. כדי לראות את הוראות המשחק הדפיסו את מסלול ההפתעות.
המשיכו מזרחה כ 70- מטר וטפסו לתצפית מעלה בית חורון.
נקודת התצפית הגבוהה הזאת שלטה על המישור ועל הדרך אל הרי ירושלים עד מעלה בית חורון. זה היה גם הגבול בין ממלכת יהודה, ששלטו בה החשמונאים, לבין העמים הזרים שלאורך מישור החוף. כאן התרחש אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי, רגע לפני שטיהר את בית המקדש ונתן את השם “חנוכה” לחג שאנו חוגגים (כי הוא חנך את בית המקדש מחדש). במעלה בית חורון לא יכלו החיילים היוונים להגן על עצמם כי נאלצו ללכת בטור עורפי. יהודה ניצל את היכרותו עם השטח ופרס את אנשיו על המדרונות והפתיע את האויב שנס על נפשו.
חג החנוכה נקרא גם "חג האורות". השם מסמל את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים של אור במנורה. לפי התלמוד חג החנוכה הוא בעצם חג אמצע החורף, ציון התקופה שבה הימים מפסיקים להתקצר. מכאן גם ברור מוטיב האור והדלקת הנרות בחג, המסמלים את גירוש החושך. בשפה העברית ישנם ניבים רבים הקשורים לאור ולחושך, התוכלו להתאים את הניב למשפט?