
גישה לחניון לאה ויצחק רבין: מצומת חירם שליד סאסא ממשיכים מזרחה בכביש הצפון (כביש 899). לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לצומת. פונים ימינה להמשך כביש 899 ולאחר כ-1.5 ק"מ מסתעפת ימינה דרך עפר מסומנת כחול, המובילה לחניון. באותה נקודה של הכביש מסתעפת דרך עפר שמאלה, המגיעה לאחר כמה מאות מטרים למרגלות מגדל התצפית בהר שפרה.
חלקות יער ברעם נטועות במדרונות התלולים המשתפלים אל נחל דישון משתי גדותיו, מסביב ליישובים ברעם, יראון, אביבים וכרם בן זמרה. היערות משתרעים על פני כעשרת אלפים דונם. החלקות הוותיקות של היער נשתלו כבר ב-1950, אך עיקר השטח ניטע בין השנים 1955 ו-1965. רוב היערות נטועים עצי אורן ירושלים ואורן ברוטיה. ב-1992 נפגעו חלקים גדולים של היערות ממכת שלג כבדה שפקדה אזורים הרריים רבים בארץ, ושנה אחר כך החלה קק"ל בחידוש הנטיעות, תוך כדי יצירת יער מעורב שכולל מלבד אורנים וברושים גם ארזים ועצי חורש טבעי.
נחל דישון הוא עמוד השדרה של האזור. הנחל הגדול מנקז את החלקים המזרחיים של הרי מירון, והוא מנתב את מהלכו מזרחה עד שהוא נשפך לירדן ליד קיבוץ חולתה. בחורף זורמים מים לכל אורכו של הנחל, אך בקיץ האפיק נותר חרב, בעיקר בגלל שאיבת מים ממעיינות הנחל.
מדרום לקיבוץ ברעם נסלל בערוץ הנחל כביש עורפי, שבו אפשר לנסוע ברכב פרטי וליהנות מן המראות המרהיבים (בחלקים התחתיים של הנחל אפשר לנוע ברכב בעל הנעה קדמית או ברגל). באביב מתכסים המדרונות בפריחה מרהיבה. האזור עשיר בבעלי חיים, כגון צבאים, שועלים, תנים וחזירי בר. במערות שבמצוקי הנחל מקננים כמה זוגות של נשרים.
מגדל תצפית ברעם מתנוסס בראש הר שפרה (743 מ'). הוא ניכר למרחוק בטבעות צבע לבן וכתום. לראש המגדל מטפס גרם מדרגות לולייני המגיע למרפסת תצפית של המגדל. זוהי נקודת תצפית נאה על יערות ברעם, הר מירון, שמורת יער אלוני ברעם, הר אדיר, הר חירם, גבעות גוש חלב, רמת דלתון ותלי הגעש של צפון הגולן. בצל אחד העצים מוצב שולחן פיקניק אחד.
נשוב בנסיעה על עקבותינו ונרד בדרך "הכחולה" כמה מטרים לחניון שהקימה קק"ל לזכרם של לאה ויצחק רבין. החניון שוכן בצל יער אורנים ויש בו שולחנות פיקניק, פחי אשפה וברז מים. בצד החניון יכולים לחנות מכוניות ואוטובוסים. זהו מקום טוב לארוחה קלה לפני היציאה לטיול או בסיומו.
מהחניון יורדת דרך עפר משובשת, מסומנת בכחול ("עצלנים" יכולים להמשיך ברכבם במורד הדרך עוד כ-600 מ'). הדרך עוברת ביער אורנים ולאחר כ-600 מ' מגיעה לקצהו. כאן, מול מטע תפוחי עץ, אנו מוצאים את עצמנו בגבולה המזרחי של שמורת יער ברעם. מכאן והלאה דרך העפר, הממשיכה היישר לפנים, מסומנת שחור. אנו נשוב מכיוון זה בתום הטיול. בינתיים נפנה שמאלה בשביל להולכי רגל, מסומן בכחול, הנכנס בגיא קטן לתוך חורש צפוף של עצי אלון מצוי.
בזכות הצל הרב מוגנים הסלעים מקרינת השמש והם מכוסים במרבדים ירוקים ורעננים של טחב.
תוך כדי דילוגים מאבן לאבן השביל יורד בגיא ופוגש בערוץ הגדול של נחל דישון (סימון אדום וסימון "שביל ישראל"). נחל דישון, מהארוכים בנחלי הגליל, מתחיל את דרכו במורדות המזרחיים של הרי מירון. הוא חוצה את יער ברעם וממשיך מזרחה בתוך קניון עמוק. הנחל יוצא מהקניון לעמק החולה והוא נשפך לירדן ליד קיבוץ חולתה.
בנחל דישון צועדים מערבה (ימינה), במעלה הנחל. כדאי לשים לב לקיסוס הגדול, צמח מטפס המשתלשל מאחד הסלעים שמשמאל לשביל. הקיסוס נצמד לסלעים באמצעות שורשים קצרים. הקיסוס הוא צמח נדיר יחסית בישראל, משום שהוא דורש לחות רבה. הרבה יותר נפוצים ממנו ביער הם מטפסים אחרים, המוסיפים נופך קסום ליער: קיסוסית קוצנית – מטפס בעל ענפים קוצניים ועלים דמויי לב; זלזלת הקנוקנות – צמח המקדים לפרוח בחורף בפרחים בצבע צהוב בהיר; דלעת הנחש המצויה – צמח ממשפחת הדלועיים המטפס גם הוא באמצעות קנוקנות.
השביל עולה אך מעט בנחל דישון ומיד פונה ימינה ומטפס בתוואי של נחל צבעון. זהו יובל של נחל דישון, המתחיל את דרכו בהר נריה, מהרי מירון. השביל מטפס ביער נהדר. כשהשטח נעשה מישורי יותר, אפשר להבחין בשרידים דלים של מדרגות חקלאיות. בדרך צומחים כמה מיני עצים נשירים, כגון אלון התולע, עוזרר קוצני ואגס סורי.
בקרחת יער קטנטנה יש לעזוב את השביל "האדום" ולפנות צפונה (ימינה) בשביל המסומן שחור. השביל "השחור" עולה תחילה בצל עצי יער, אחר מטפס ויוצא לחורש פתוח ופוגש בדרך עפר. לפנינו קילומטר של הליכה נעימה עד למפגש השבילים כחול-שחור, המוכר לנו מראשית הצעידה. מכאן מעפילים לחניון לאה ויצחק רבין ומסיימים את הטיול.
כדאי לבקר בבית הכנסת העתיק של ברעם (הכניסה בתשלום). זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים המרשימים ביותר בישראל, שריד לכפר יהודי גדול שהתקיים כאן בתקופת המשנה והתלמוד. חזית בית הכנסת מפוארת מאוד. מעל למרכזי שבשלושת פתחי החזית חקוקים עיטורים יהודיים טיפוסיים – גפן ואשכולות ענבים, דגמי קשקשים ועיטורים צמחיים. באולם התפילה הוצבו מחדש רוב עמודי המבנה, שכנראה תמכו בקומה שנייה.
סמוך לבית הכנסת שוכנים שרידי הכפר הערבי בירעם. תושביו, נוצרים מרונים, נאלצו לפנות את בתיהם לאחר מלחמת העצמאות בעקבות הוראה של צה"ל. כנסיית הכפר נשמרה ומפעם לפעם שבים התושבים כדי לערוך בה אירועים.
כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון הצילומים של קק"ל
מפה באדיבות: רונן טלמור, קק"ל
פורסם ב-20.10.2010
לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול 1-800-350-550
שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות
כל המשפחה
גישה לחניון לאה ויצחק רבין: מצומת חירם שליד סאסא ממשיכים מזרחה בכביש הצפון (כביש 899). לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לצומת. פונים ימינה להמשך כביש 899 ולאחר כ-1.5 ק"מ מסתעפת ימינה דרך עפר מסומנת כחול, המובילה לחניון. באותה נקודה של הכביש מסתעפת דרך עפר שמאלה, המגיעה לאחר כמה מאות מטרים למרגלות מגדל התצפית בהר שפרה
החניון על שם לאה ויצחק רבין
מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2 (גליל עליון)
אין
חניון הר שפרה, למרגלות מגדל התצפית. חניון רבין, חניון האלות בעמק קדש
שמורת הר מירון, עין זיתים, פארק נחל קדש, צוק מנרה, דרך נוף הרי נפתלי, מערת פער, שמורת הר מירון, קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון, בית הכנסת העתיק במירון, תל קדש, מצודת כ"ח (נבי יושע), נחל קדש, מוזיאון לאמנות יהודית בקיבוץ ברעם, אגם חי בקיבוץ יראון
מסלול ההליכה מחניון לאה ויצחק רבין בשביל שמורת יער ברעם וחזרה כשעתיים עד שלוש שעות
שביל מסומן להולכי רגל בדרגת קושי רגילה. השביל מעגלי
כל השנה. בקיץ נחל דישון יבש
טיילנו במסלול המעגלי המוביל לנחל דישון מחניון יצחק ולאה רבין ובחזרה לחניון עם בנותינו בנות 7 ו 11- נהננו מאד מהמסלול!!! זהו מסלול יפהפה המשלב הליכה לא קשה במיוחד בערוץ נחל יבש אך מוצל, הליכה בתוך יער ירוק וקסום בשבילים מסומנים היטב המתאימים בהחלט למשפחה עם ילדים אפילו צעירים מבנותיי. העונה מתאימה מאד- ההליכה בשבילים החשופים לשמש אינה מעיקה. אך גם בקייץ זהו מסלול כייפי כי רובו מוצל.
בימים חמים אפשר להמשיך את הדרך מהחניון ועד לכניסה למסלול ברכב.
שלום יעל,
תודה על התגובה המפרגנת.
תגובתך תועבר בשמחה אל אנשי השטח של קק"ל.
בברכה,
המערכת