ניסע בדרך ישראל שוכמן הנכנסת לעבי יער ירושלים. הדרך, סלולה כולה, מפרידה בין אזור השריפה בנחל עין כרם (משמאל) לחלק היער הגובל ביד ושם (מימין).

לאחר כ-1.1 ק"מ נעצור ליד חניון קק"ל שניצב מימין לדרך. משמאל לדרך ניצב ספסל הצופה אל מדרון היער היורד לנחל עין כרם ואל השכונות קריית היובל ובית וגן שמעבר לו. האש הגיעה בנקודה זו עד לצד הכביש, כפי שמעיד ברוש אריזוני שחלקו עלה באש, אך לא חצתה אותו.

נמשיך בנסיעה עוד כ-300 מ' ונגלה שלט קק"ל בצידה השמאלי של הדרך הסלולה. השלט מפנה ימינה – לארז בן גוריון, ושמאלה – לשביל הארז, היורד כאן לחניון נוסף של קק"ל. השביל, בשני הכיוונים, מסומן כחול.

מגמת פנינו היא ארז בן גוריון, אך כדאי להמשיך בנסיעה עוד כ-200 מ', לפנות שמאלה (בכיוון מרכז ציפורי), לחנות לצד החניון על שם שחקנית הקולנוע המפורסמת אינגריד ברגמן (1915­-1982) ולצעוד בשביל הכחול בחזרה לדרך ישראל שוכמן ולארז בן גוריון.

שביל שאורכו כ-300 מ' יוביל אתכם אל רחבה צנועה ובליבה עץ ארז שגובהו כ-5 מ'. דוד בן גוריון נטע את העץ במו ידיו ב-2 בפברואר 1958. היום הארז מוקף עצים, אך בשעתו זה היה מעשה חלוצי, שכן העץ הראשון ביער ניטע רק שנתיים קודם לכן בידי יצחק בן צבי, נשיאהּ השני של מדינת ישראל. בנטיעת העצים ביקשו השניים להדגיש את חשיבות השמירה על המרחבים הפתוחים מסביב לבירת ישראל.

מי שיציץ במעלה המדרון יגלה בו מעקה המציין את מצפה כרם. לשם מועדות פנינו, אך אין לעלות היישר במדרון התלול, אלא להמשיך מעט הלאה ולמצוא שבילון (השביל אינו מסומן) המוביל למקום ביתר נוחיות.

רחבה גדולה הצופה על הסביבה ושני שלטים חדשים שקק"ל הציבה מציינים את מקומו של מצפה כרם ושל חורבת כרם הסמוכה (ח'ירבת חמאמה). השלטים מעניקים את הכבוד הראוי לפלוגה ירושלמית מיוחדת במינה שפעלה במלחמת העצמאות. כיוון שימיה של הפלוגה היו קצרים, נדחקו עלילותיה לשולי ההיסטוריה.

פלוגת יהונתן היתה הפלוגה היחידה במלחמת העצמאות שלוחמיה כולם היו בני פחות מ-18 שנה. היא הוקמה ביוזמתו של יהושע אריאלי, שהיה מפקדו הראשון של הגדנ"ע בירושלים ולימים פרופסור להיסטוריה וחתן פרס ישראל. הפלוגה העניקה תוספת משמעותית לארגון ההגנה בירושלים הנצורה, ומפקדיה, עודד חי וסגנו אלי זוהר (ליכטנשטיין), נמנו עם בוגרי קורס קצינים של ההגנה. הם שבו לעיר בשיירה שפרצה את המצור באפריל 1948.

ב-19 במאי השתתפו חיילי הפלוגה בקרבות קשים שנערכו ליד מנזר נוטרדאם, ובמהלכם סייעו לבלום פלישה של טור שריון ירדני שניסה לפרוץ לעיר המערבית. בקרב נהרג לוחם מהיחידה ורבים נפצעו, בהם מפקד המחלקה אלי זוהר. מחלקה שנייה, בפיקודו של עודד חי, עלתה להר ציון תחת אש הלגיון והחזיקה בו מעמד. פלוגה שלישית, שלוחמיה היו בעלי כושר לקוי, ביצעו תפקידי שמירה.

בתום ההפוגה הראשונה, ב-9 ביולי, החליט פיקוד המחוז לכבוש את ח'ירבת חמאמה, שבו ישב כוח ערבי. הכוח הערבי ניצל תעלות קשר שהטורקים חפרו בגבעה במלחמת העולם הראשונה, כאשר הקימו קו הגנה נגד הצבא הבריטי שעלה אל ירושלים. תעלות קשר אלה נראות במקום גם בימינו.

המשימה הוטלה על פלוגת יהונתן. הפלוגה התארגנה ב"שראפה" (כיום הר הרצל) ויצאה לקרב בחצות הליל, אך התגלתה עד מהרה בגלל דרדור אבנים. האויב פתח מיד באש, ועודד חי, מפקד הכוח, נהרג. אלי זוהר המשיך בקרב, אף שלא הכיר את השטח. הוא ונעריו אספו אבנים, התבצרו מאחוריהן במשך הלילה והתכוונו לכבוש את המקום לאור היום.

בבוקר ספגו לוחמי הפלוגה אש מהכוח הערבי במשך כמה שעות. כשהערבים כבר היו מוכנים להסתערות, הפגיז אותם זוהר בפגזי מרגמה 52 מ"מ והתמיד בכך עד שקנה המרגמה התפרק. הערבים נסוגו, וח'ירבת חמאמה נכבשה. בקרב איבדה הפלוגה שישה מלוחמיה.

מאוחר יותר השתתפה הפלוגה בקרבות נוספים על הכפר מלחה, על עין כרם ועל ארמון הנציב. במהלך הקרבות האלה ספגו חיילי הפלוגה עוד כ-16 הרוגים ופצועים רבים נוספים. הקרבות שבהם לחמו נערי פלוגת יהונתן הרחיבו את גבולה של מדינת ישראל בגזרת דרום ירושלים, אך ההרוגים והפצועים דלדלו מאוד את שורותיה. באוגוסט 1948 פורקה הפלוגה, ולוחמיה הנותרים התפזרו ביחידות צה"ל.

בגבעת כרם נותרו טרסות, שרידי שומרה, חציבות ועצי בוסתן מעטים. בסיום הביקור באתר נשוב לרכב וניסע בדרך שבה הגענו למקום. נוכל להמשיך בבילוי באחד מחניוני היער.

ליד חניון אינגריד ברגמן יש צומת דרכים. מי שייסע שמאלה לעבר מרכז ציפורי, יוכל לפנות אחרי 250 מ' ימינה ולהגיע לחניון המרכזי של יער ירושלים ובו שולחנות פיקניק לרוב ומתקני משחק וספורט. ליד הדרך הרחבה שעוברת לצד החניון ניצב קיר הנצחה ועליו תצלום של דוד בן גוריון נוטע את עץ הארז שביקרנו בו קודם לכן.

נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה בדרך היער הקרויה כאן על שם דוד מרדכי מאיר. לאחר כחצי קילומטר נגיע לצומת. מי שימשיך היישר לפנים, במעלה הדרך, יגיע לרחוב פרחי חן וישוב לשדרות הרצל. אנו נפנה שמאלה במורד הדרך היורדת לנחל רבידה (דרך יוסף וייץ), ובצומת הקרוב נפנה שוב שמאלה. נוכל לחנות לאחר כ-250 מ' ברחבת חניה גדולה, מימין לדרך.

משמאל לנו נמצא סלע שבעבר בלט מאוד בנוף וזכה לכינוי "שן הפיל". עתה הוא מכוסה בעצי חורש טבעי שהתפתחו סביבו, וקק"ל מניחה להם להתבסס. נוכל לחצות בזהירות רבה את הדרך הסלולה ולעלות בגרם מדרגות נסתר אל נקיק קצרצר שיוצר הסלע. מעבר לו מוצב חניון יפהפה, מקסים בבדידותו הנהנה מצל עצי אורן.

נשוב לרכב ונמשיך בנסיעה במורד דרך יוסף וייץ. לאחר כ-900 מ' נגלה עוד חניון פיקניק נאה החוסה בצל עצי אורן ועצי חרוב. לידו נמצא עוד צומת דרכים. מי שיפנה ימינה, בדרך אוטווה, יגיע לשכונת גבעת שאול. מי שיפנה שמאלה יגיע חיש קל לכניסה למושב בית זית ולמחלף מוצא, נקודת הסיום של הטיול.

נכנסים ליער בכניסת יד ושם: מכיכר הולנד, בשדרות הרצל, פונים ליד ושם. לאחר כ-300 מ' מגיעים לצומת. הכביש הממשיך היישר לפנים מגיע לרחבת החניה של יד ושם. אנו נפנה שמאלה בדרך ישראל שוכמן, היורדת ליער ירושלים (יש שילוט).

כתב וצילם: יעקב שקולניק
עלה בתאריך 29.5.2019