• הרי נפתלי
• טיול ברכב
• כפר גלעדי
• צוק מנרה
• תצפית נוף

גליל עליון

ו' 18.5

26-17

ש' 19.5

24-18

דרך הנוף של קק"ל מתחילה את דרכה ליד כפר גלעדי ועולה אל מרומי צוק מנרה – הצוק הגבוה בישראל. נופי עמק החולה והגולן נחשפים במלוא הדרם

איך מגיעים?

נוסעים מקריית שמונה צפונה (כביש 90) ובתל חי פונים מערבה בכביש 9977. חולפים על פני הכניסה לתל חי וכפר גלעדי, ובמרחק של כקילומטר מכביש 90 פונים מערבה (שמאלה) על פי סימון "שביל ישראל" ושילוט קק"ל (שלט חום) המכוון לדרך נוף הרי נפתלי.

דרך העפר עוברת למרגלות מצוק רמים, המתפאר בתואר המצוק הגבוה בישראל. הצוק הענק מתנשא כ-700 מ' מעל עמק החולה. מורדות הרכס מיוערים בחלקם ביער קק"ל, שספג נזקים קשים במלחמת לבנון השנייה. היער מורכב בעיקר מעצי אורן ירושלים וברוש מצוי. אחרי מלחמת לבנון השנייה נטעה קק"ל מחדש שטחים נרחבים ביער וגיוונה אותו במיני עצים המאפיינים את החורש הים-תיכוני בישראל: כליל החורש, לבנה רפואי, שקד, חרוב מצוי ואגס סורי.
דרך העפר, שחלקים ממנה מצופים אספלט, עוברת מעל קריית שמונה, למרגלות המצוק הגדול, ומגיעה לאחר 2.1 ק"מ לעין רועים ולחניון שבצדו. בקיץ שחון ספק אם המקום מצדיק את התואר מעיין. בחורף, וגם בקיץ שבא אחרי חורף ראוי לשמו, המקום יפה. מי המעיין נובעים לשוקת צרה, בנויה אבן, שם הם נשמרים צלולים תמיד. השוקת אגרה את מי המעיין והרוותה את צמאונם של בני הבקר שרעו בסביבה.
בקק"ל שיפרו את סביבת המעיין. השוקת הוקפה בבריכה גדולה יותר, ובה נאגרו עודפי המים. משם המים זורמים בתעלות לשתי בריכות נוספות, נמוכות יותר, ואם יש עוד מים, הם זורמים לגיא נטול שם, שבמשך כל השנה שומר על צבע ירוק של פטל ושאר מלווי מים. בקיץ פורחים ליד המעיין בוורוד ערברבה שעירה ושנית מתפתלת. עץ תאנה וסבך קנים משלימים את התמונה.
נראה כי חזירי בר, תנים ושועלים מחבבים מאוד את המקום. אנחנו ממליצים למטיילי שביל ישראל, שלנים בחניון קק"ל הסמוך, להתרחק מעט מהמעיין כדי לאפשר לבעלי החיים להגיע אליו בבטחה.

דרך הנוף

הטרחנו אתכם לכאן גם כדי להשלים את המסע בנסיעה בדרך הנוף היוצאת מהמעיין. הדרך עוברת כ-300 מ' מעל עמק החולה. הנוף המרהיב מפתה לעצור ולצפות: עמק החולה וקריית שמונה, הגולן והחרמון נראים מכאן היטב במלוא הדרם. ואמנם, כקילומטר וחצי מעין רועים ניתן לעשות זאת, במצפה לירן, המוקדש לזכרו של לירן סעדיה, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006). ברחבת המצפה משמיעה עמדת שמע הסברים על הנוף ועל לירן ובשביל הקצר מציגים מבחר רישומים מעשה ידיו של הלוחם.
הגיעה השעה להתבונן גם במצוק האדיר. הגאולוגים קבעו שהרכס הורם כ-2,000 מ' ביחס לעמק החולה. בין השכבות הרכות בולטים שני קווי צוקים גדולים, שאף זכו בשמות פרטיים משלהם. הצוק התחתון שבהם ידוע במדע בשם "צוק בלאנש" – צוק סלע שגובהו כ-40 מ', בעוד העליון נקרא על שמו של "צומופן". שני השמות האלה מנציחים גאולוגים שחקרו את הגאולוגיה של לבנון.
כקילומטר וחצי ממצפה לירן הדרך מגיעה לצומת. מי שרוצה, יכול לסיים כאן את הטיול ולרדת בדרך העפר שמאלה אל חורשת האקליפטוס ואל החניון הגאולוגי שבה. בלב החניון נמצא סלע הקובייה – גוש סלע ענק המעוטר בעיטורים בצבע סגול. הקובייה הידרדרה לכאן ממרומי מצוק בלאנש, ויפה עשתה קק"ל שבנתה את השולחנות ואת הספסלים בחניון מהאבן הזאת. פיקניק בחניון הזה הוא בהחלט חוויה מרנינה. מהחניון מובילה דרך לקריית שמונה.
אנחנו נפנה בצומת ימינה ונגיע לאחר כ-300 מ' לחול צבעוני, שמזכיר במראהו את החול בקרקעית המכתשים ובתמנע. ואמנם, זהו אותו החול שנוצר כאן לפני 130 מיליון שנה. מצוק רמים הוא המקום היחיד בגליל ששכבות כה קדומות נחשפות בו. המקום נראה כמחצבה, ואמנם בשנות ה-50 כרו את החול והשתמשו בו כתשתית לכבישים.
עוד כ-400 מ' ואנו חולפים מתחת לכבלי הרכבל העולה מקריית שמונה למרומי צוק מנרה. ככל שמתקדמים ועולים נחשף עוד טפח מהנוף המרהיב: יישובי עמק החולה, המשובץ בבריכות דגים ובשדות מעובדים. בלב העמק מתנוצץ אגמון החולה – עוד יצירה של קק"ל ואתר טבע ייחודי. ממול – הגולן, ובצפון סוגרים את הנוף החרמון והבקעה הלבנונית.
הדרך מגיעה לחניון חורבת נזר. סימן ההיכר: עץ חרוב גדול המעניק צל נדיב. מטיילי שביל ישראל נוהגים לנוח בצלו וקק"ל החליטה לפנקם בחניון מסודר – ספסלי עץ המשקיפים על הנוף, שבילי הליכה ורחבה מרוצפת הצופה אל הנוף ומעניקה נגישות גם לנכים.
הדרך עוברת ליד מצפור נוסף, המוקדש לזכרו של יואל פרל, מצאצאי היישוב הישן בצפת. הנוף כמובן ממשיך להיות מרהיב והוא מייצג בצורה נפלאה את החורש הטבעי של מזרח הגליל העליון, עם עצי אלון מצוי, אלה אטלנטית, חרוב מצוי ושקד.
דרך הנוף מסתיימת בחניון יפה של קק"ל, ובו שבילי חצץ מתפתלים בין עצי חורש ושולחנות בצל העצים. אבנים גולמיות גדולות פזורות בשטח והן נראות כפסלים סביבתיים – יופי של נקודה לסיים בה את הטיול.

כתב: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון הצילומים קק"ל
מידע באדיבות: אבירם צוק, מנהל אזור גליל עליון, קק"ל
מפה בביצוע: נוגה מזרחי

פורסם ב-28.7.2010

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל