השרפות הרבות שפרצו בשבוע האחרון של חודש יוני לבדו כילו שטחי חורש נרחבים, הגדולים ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה. מה קורה אחרי שהעשן מתפזר?
עובדי קק”ל חוו בסוף יוני 2010 כמה ימים קשים. השרפות המשתוללות שפרצו בעשרות מוקדים ברחבי ישראל כילו יותר מ-3,000 דונם של יערות ושל חורש טבעיים. השרפות הגדולות ביותר התחוללו באזור המושבים תירוש ושדות מיכה, ליד בית שמש.
השרפות בישראל אינן קורות בעצמן. הן נגרמות. בקליפורניה ובמקומות אחרים שרפות עשויות להתפרץ גם בדרך הטבע. בקיץ מתחוללות שם סופות ברקים שמציתות אש בחומר היבש של החורש. לא בישראל. קשה לי להיזכר בסופת ברקים בקיץ הישראלי. המסקנה: הרוב המוחלט של השרפות, אם לא כולן, הן תוצאה של מעשה ידי אדם.
שרפות נגרמות בגלל רשלנות של מטיילים: מירי נשק, משרפת מזבלות פירטיות וגזם חקלאי. לרשימה הזאת יש להוסיף עוד גורם: הצתות מכוונות מתוך כוונה לגרום נזקים. המציתים בוחרים ימים חמים במיוחד שרוחות נושבות בהם, דבר שמקשה מאוד על כיבוי האש. גורמי המקצוע בישראל סבורים שהשרפות הקשות שפרצו ביוני הן הצתות זדוניות.
טרור אקולוגי
הנזקים הגלויים של השרפות ברורים וידועים לכול. אש מכלה רכוש, אש שורפת יערות וחורשים שעל גידולם עמלו שנים, אש שורפת שדות מרעה, ובמקרים קשים, כמו אלה שהתרחשו בסוף יוני ליד תירוש ושדות מיכה, גם משמידה עדרים שרועים בשטח. האש הגיעה עד חצרות הבתים ולא היה חסר הרבה שגם בתי מגורים יישרפו.
כדאי ללמוד את הלקח ממקומות אחרים. בשרפות הגדולות שהתחוללו ביוון בשנת 2007 התוצאות היו הרבה יותר חמורות והן גבו את מותם של עשרות בני אדם. תארו לכם מה יקרה אם שרפה תפגע במתקן תעשייתי שמכיל חומרים מסוכנים.
האש גובה נזקים כלכליים עוד בטרם ניצת קנה הקש הראשון. מדי שנה נאלצת קק”ל להשקיע במאבק בשרפות היער יותר מ-20 מיליון שקל. ההשקעה כוללת בנייה ותחזוק של יותר מ-30 מגדלי תצפית ברחבי הארץ ואיושם בידי תצפיתנים. קק”ל מחזיקה מערך כיבוי שרפות שכולל 22 “יעריות” – כבאיות בעלי יכולת עבירות בתנאי דרך הקשים, המותאמות לכיבוי שרפות יער. עשרות כוננים מוכנים בכל רגע לקריאה. כסף רב מושקע במחקרים ובניהול הקרן לכיבוי אווירי.
כל זה ברור וידוע, אבל שרפות גורמות גם נזקים אקולוגיים, גם אם הם פחות גלויים. אפי שטנצלר, יו”ר קק”ל, הגדיר את ההצתות כטרור אקולוגי: “המגמה הגוברת של הצתת יערות היא טרור שמסכן חיי אדם ורכוש, אך גם פוגע באוויר ובחמצן שאנו נושמים”, אמר אפי שטנצלר. “אנו מתמודדים עם מצב חדש ויהיה עלינו, יחד עם כוחות הביטחון וכיבוי האש, לתת את התשובות הראויות למצב שנוצר. עלינו להיאבק בכל האמצעים שיש בידינו, כמו רישות היערות במצלמות, והקמת משטרת יערות קהילתית בשיתוף היישובים הסמוכים ליערות ומשטרת ישראל”.
נזקים אקולוגיים
בשרפה חזקה יכולה הטמפרטורה של פני הקרקע להגיע עד 800 מעלות צלזיוס, לשרוף את החומר האורגני שבשכבה העליונה של הקרקע ולפגוע בפוריותה. אמנם המינרלים שהיו בצמחייה שבים אל הקרקע ואינם הולכים לאיבוד, אך המצב לאחר שרפה משתנה. במקום שהמינרלים יהיו בצמחים, הם נמצאים באפר השרוף ועתה הם זמינים לכול.
מצד אחר, כדאי לזכור שבעומק של סנטימטרים אחדים הטמפרטורה נשמרת והרכב המערכת האקולוגית – חיידקים, פטריות, זרעים ואף שורשים – נשמר אף הוא. התוצאה היא שינוי בהרכב הצמחייה, משום שיש צמחים שיודעים לנצל את המצב החדש, כגון: סירה קוצנית, קידה שעירה ומיני לוטם, ואם האדם אינו מתערב, הם משתלטים על השטח. הזרעים של הצמחים האלה טמונים בקרקע ונמלטים מהאש. נראה כי דווקא השרפה מסייעת לזרעים של הצמחים האלה לקלוט מים, לנבוט במהירות ולהשתלט על השטח. גם האצטרובלים של אורן ירושלים נהנים משרפות. החום גורם לקשקשי האצטרובלים להיפתח ולפזר כמויות אדירות של זרעים.
שרפות גורמות נזקים עצומים גם לבעלי חיים, אם כי המידע בתחום זה מועט יחסית. ברור ששרפות גדולות משמידות בעלי חיים ממינים רבים, וגם אלה שניצלו מפסידים תחומי מחיה ומקורות מזון שפוגעים באוכלוסיותיהם. כך למשל, בזמן שרפה החרקים מושמדים בהמוניהם וזה פוגע קשות בציפורי שיר הניזונות מהם. השטח החשוף לא מתאים לבעלי חיים רבים, שכן הם עשויים לשמש טרף קל לעופות דורסים ולבעלי חיים טורפים.
כמו הצמחים, יש גם בעלי חיים שמתקשים לשוב אל המקום השרוף, ולעומתם אחרים שמצליחים להתבסס במהירות בשטחים הריקים. המהירים לשוב הם בדרך כלל עכברי בית ומכרסמים מזיקים אחרים, וזה לא לתועלת האדם.
אורנים גודעו וארזים נחליף
אחרי שהשטח מתקרר יוצאים יערני קק”ל לאמוד את הנזקים ולתכנן את עתיד השטח. “בעבר”, אומר יוסף קרני, מוותיקי היערנים בקק”ל, “נהגנו לצאת מיד לשטח, לסלק את העצים השרופים ולנטוע עצים מחדש בחורף הקרוב. זו היתה גם התרסה כנגד השורפים ולא רק עניין מקצועי יערני”.
כיום נוהגים אחרת. יערני קק”ל למדו, לצערנו מניסיון אישי, אך גם ממקומות אחרים בעולם. קודם כול מחכים ומנסים ללמוד את השטח. יש עצים, בעיקר עצי חורש ירוקי-עד, שמתחדשים אחרי שרפות. גם אורן קנרי ניחן בתכונה של התחדשות אחרי שרפה. אם השרפה לא היתה חזקה במיוחד, או שחלפה במהירות על פני היער הנטוע, קורה שעץ שנראה שרוף לגמרי נשאר בחיים ומצליח להתאושש.
התארגנות לקראת שיקום יער היא עניין מורכב, שמתחיל במשתלה. תפקידה לספק שתילים לחלקות המשוקמות, על פי תוכנית הנטיעה. “במלחמת לבנון השנייה נשרפו כ-2,000 דונם מיער ביריה”, נזכר קרני. “בדקנו את השטח והחלטנו שכדאי להחליף חלק מהמינים. במקום אורן נטענו ארזים, בעיקר ארז אטלנטי, והוספנו עצי חורש, כגון: אלון, אלה, קטלב וחרוב. קישטנו גם בעצי בוסתן – רימון, תאנה ותות. מכיוון שמדובר בשטחים גדולים, נאלצה קק”ל לרכוש שתילים ממשתלות פרטיות”.
העבודה לא מסתיימת בכך. אי אפשר להשאיר שטח משוקם לידי שמיים. מי שיעשה כך יגלה שאם משאירים את העניינים לחסדי האורנים, הזרעים שלהם משתלטים על השטח. “היינו צריכים לחזור לשטח ולדלל את האורנים”, אומר יוסף קרני. “אם לא היינו עושים כך היו האורנים משתלטים על השטח. תוך שנתיים העצים רחבי עלים צמחו לגובה של 4 מ’. אנחנו מקווים שעוד מעט יהיה אפשר להוריד את ה’שרוולים’ שמכסים את השתילים ולהתחיל לראות קצת יער”.
ועכשיו צריך להתחיל את כל זה מחדש, גם ליד בית שמש.
לתרומות לנטיעת עצים ולשיקום היערות שנשרפו היכנסו
להקלק וטע או חייגו ל”קו ליער” 1-800-350-550
כתיבה: יעקב שקולניק
ייעוץ מקצועי: גלעד מסטאי, מנהל אזור חוף-שפלה, קק”ל
פורסם ב-6.7.2010
שום התיחסות לעונשים המוטלים על פי חוק על מציתי יערות, או לסיכוי למצוא ולהעמיד לדין את העבריינים.
אין ספק שבמקרה שבו העבירה כל כך חמורה והסיכוי לאתר את העבריין כל כך נמוך, חובה להגדיר בחוק ולהטיל עונש כבד מאוד.
אני מסכים עם המינוח “טרור אקולוגי”. העונש לא צריך להיות פחות מאשר ניתן לטרוריסטים שביצעו פיגוע המוני.
איתן שלום,
אנו מודים לך על תגובתך.
מערכת e ירוק