e ירוק

• עין יזרעאל
• עמק יזרעאל
• עתיקות
• תל יזרעאל

עמק יזרעאל

ש' 4.2

17-7

א' 5.2

16-7

תצפית מתל יזרעאל, בירת החורף של ממלכת ישראל, ומסלול הליכה קצר אל המעיין שממנו יצא המלך שאול אל הקרב האחרון בגלבוע

איך מגיעים?

לתל יזרעאל: מצומת מגידו נוסעים בכביש הסרגל (כביש 65) לכיוון עפולה. פונים ימינה בכביש התענכים (כביש 675). בצומת יזרעאל פונים שמאלה לכיוון קיבוץ יזרעאל, ומיד ימינה בדרך סלולה המובילה אל התל במקביל לכביש 675, נסיעה של כ-700 מ'.

לעין יזרעאל: בצומת יזרעאל ממשיכים היישר לפנים במורד כביש 675 ופונים שמאלה בדרך מסומנת כחול (בין סימני ק"מ 11–12). הדרך מגיעה לאחר כקילומטר לחניון שבחורשת האיקליפטוס. הדרך עבירה לכל רכב.

אולי דווקא בגלל קרבתו לכביש, חולפים המטיילים פעמים אין ספור ליד תל יזרעאל ומדלגים על הביקור באתר. אבל תל יזרעאל הוא מסוג המקומות שכדאי לסור אליהם בכל הזדמנות, וליהנות מהנופים ומהשלווה השוררת כאן. אמנם מהכביש המקום לא נראה מרשים במיוחד, אך כשמחנים את הרכב בחניון הקטן שבצל חורשת האורן, ומתקרבים אל ראש מדרון הבזלת התלול המשקיף על הרי נצרת, גבעת המורה והגלבוע – התמונה משתנה לגמרי: למטה, בין ההרים והגבעות, נחים שדות העמק, נושקים לנחל חרוד היורד אל הירדן.

בתל יזרעאל שכנה בתקופת המקרא אחת הערים החשובות של ממלכת ישראל. המעיין היפה שלרגלי התל היה עד אילם לאחדים מהאירועים המרתקים ביותר שנזכרו במקרא. הרבה יותר מאוחר, בתקופת מלחמת השחרור, נערכו קרבות קשים לכיבוש התל – המפתח לשליטה בעמק יזרעאל.

קק"ל הכשירה ופיתחה את סביבת התל והקימה בו חניון דרך ונקודות תצפית משולטות. ליד המעיין הוקם חניון נוסף. בין שני החניונים מוביל שביל טיולים קצר ונוח. פיתוח האתר נעשה בשיתוף עם רשות ניקוז ירדן דרומי ועם מועצה אזורית גלבוע.

תולדות המקום

יזרעאל אינה נזכרת בשום מקור קדום למקרא. עובדה זו, יחד עם דלות הממצאים במקום מתקופות שקדמו לימי המלוכה בישראל, מוליכים למסקנה שהיישוב באתר נוסד על ידי בני ישראל. חשיבותו של היישוב נבעה מסמיכותו לצומת הדרכים שהוליכו ממגידו ומהשומרון אל בית שאן וארץ הגליל.

בימי המלך שאול היתה יזרעאל העיר הראשית של מחוז שנשא את שמה. לפני מלחמתו האחרונה חנה שאול "בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א כט, א), הלא הוא המעיין שלמרגלות תל יזרעאל. הפלשתים נערכו מול הכוח הישראלי בשונם, למרגלות גבעת המורה (כיום הכפר סולם, הנראה היטב מתל יזרעאל). בקרב שהתפתח היכו הפלשתים את צבא ישראל, וזה נסוג לגלבוע, שם מצאו שאול ובניו את מותם.

יזרעאל עלתה לגדולה בימי בית עמרי. המלך אחאב בן עמרי הפך אותה לבירת החורף שלו, כנראה בגלל האקלים הנוח ששורר כאן בעונה זו. ביזרעאל התרחש המעשה בכרמו של נבות היזרעאלי (מלכים א כא). נבות סירב למכור לאחאב את כרמו, שהיה סמוך לארמון המלך. אחאב אמנם כעס, אך פעל על פי החוק והניח לנבות. אבל המלכה איזבל, אשתו הצידונית של אחאב, לא ויתרה. היא ערכה משפט מבוים שבו האשימה את נבות בכך שחילל את המלך ואת אלוהים, וגזרה עליו גזר דין מוות. הכרם עבר לרשות אחאב. כאן נכנס לתמונה אליהו הנביא. הוא הבטיח לאחאב, לאיזבל ולבני ביתם סוף רע, באומרו את הפסוק המפורסם: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא, יח).

נראה כי יזרעאל היתה חביבה על מלכי בית עמרי. המלך יהורם, בנו של אחאב, נרפא ביזרעאל מפצעים אשר נפצע במלחמתו בארמים (מלכים ב ט, כג). נבואתו של אליהו התקיימה במלואה כאשר מרד יהוא ביהורם ורצח לא רק את המלך יהורם ואת איזבל אמו, אלא גם את בני משפחת המלך, גדוליו, מיודעיו וכוהניו, עד בלתי השאיר לו שריד (מלכים ב י, יא).

לאחר תקופת הזוהר של בית עמרי ירדה יזרעאל מגדולתה. נראה כי העיר חרבה בכיבושיו של המלך האשורי תגלת פלאסר (732 לפני הספירה). בתקופה הביזנטית מזכיר אוסביוס את יזרעאל ככפר גדול בין סקיתופוליס (בית שאן) ובין לגיו (מגידו). הנוסע מבורדו מכיר במקום יישוב בשם סטרדלה (Stradela).

בראשית המאה ה-19 הושיב השליט המצרי איברהים פשה כמה משפחות מצריות במקום, שנודע אז בשם זרעין. השם הזה שומר על צליל השם של היישוב הקדום יזרעאל. נוסע בשם לורטה עבר בזרעין בשנת 1884 והותיר אחריו ציור של בית קשתות ששרידיו עודם נראים באתר, בראש תל יזרעאל. הוא סיפר שזהו בית השיח' ושהמקום שימש גם פונדק לעוברי אורח.

במלחמת העצמאות היתה לכפר זרעין משמעות עצומה. ממרומי הגבעה חלש הכפר על הדרך הראשית מעפולה ליישובי העמק, והיה אפשר לעבור בקטע זה של הדרך רק במשוריינים. ההטרדות הרבות, שבמהלכן אף ניסו הכוחות הערביים שהתבססו בזרעין לחסום את הכביש לחלוטין, הביאו את הכוח העברי למסקנה שיש לכבוש את זרעין. ב-21 באפריל 1948 נכשל הניסיון הראשון לכבוש את הכפר, אך ב-29 במאי נכבשה זרעין, ובעקבות כך התפנו הכפרים של הגלבוע.

היישוב העברי, שיכור מהצלחה, שכח את כללי הזהירות ולא התבצר בהר. רק בזרעין התעקש מפקד המקום לחפור תעלות ולהקים גדרות. ב-10 ביולי, עם תום ההפוגה הראשונה, פלש כוח עירקי שחנה בג'נין וכבש תוך שעות אחדות חלקים ניכרים מהגלבוע ואת דרום עמק יזרעאל. רק בזרעין נחסם השריון העירקי. במאמץ עילאי, בלילה האחרון שלפני ההפוגה השנייה, עלו בני יישובי העמק אל פסגות הגלבוע וקבעו בכך את גבולה של ישראל בהר.

אל העין אשר ביזרעאל

מסלול הליכה בשביל נוח היורד מראש תל יזרעאל אל עין יזרעאל.

משך הליכה: כ-15 דקות במורד, כ-20 דקות במעלה. אפשר להשאיר רכב בקרבת המעיין ולחסוך את העלייה בחזרה

הנקודה הראשונה בסיור היא המצבה המנציחה את זכרם של חברי ההכשרה והפלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות בשלוחת זרעין ובמקומות אחרים בארץ. בחניון הקטן שליד המצבה ניתן להחנות את הרכב. ליד החניון בנתה קק"ל מדרגות חקלאיות ונטעה בוסתן עצי פרי: גפנים, שקדים, תאנים ורימונים. שביל מוסדר, מרוצף באבני בזלת גרוסות, מוליך אל מרפסות תצפית, המשקיפות על הנופים היפים של עמק יזרעאל, גבעת המורה, הרי נצרת, רמות יששכר, הגלבוע ואף הגלעד שבעבר הירדן. השלטים שבצד השביל מזכירים למטייל אירועים מעברו של המקום.

מגמת פנינו היא עין יזרעאל, הנמצא למרגלותינו, בחורשת האיקליפטוס הבולטת בשדות המעובדים. השביל יורד בין מערות ובורות מים ומגיע לעץ חרוב גדול. מכאן ממשיכים במורד המדרון עד לשטח המעובד. חורשת האיקליפטוסים נמצאת 100 מ' מאתנו, ואנו נגיע אליה בדרך העפר שנמצאת מולנו.

עין יזרעאל הוא מקום יפה. קק"ל ערכה במקום שיפוץ יסודי והכשירה כאן חניון נאה, הנהנה מצל העצים. מי המעיין מתנקזים בתעלה אל מרכז החורשה ויוצרים ברכה של מים צלולים.

שוחרי ההרפתקאות יוכלו לזחול בניקבת המעיין, שנחצבה בתקופה הבריטית כדי להגביר את שפיעת המים. לשם כך יש להצטייד בנעליים להליכה במים ובפנס. קל למצוא את הניקבה אם עוקבים אחר מהלך האמה המביאה את המים לברכה. לניקבה, הבנויה ברובה מבטון, אפשר להיכנס מאחד משני פתחים ולצאת בפתח שלישי, קרוב יותר לחורשה. האפלולית והמים הצלולים מוסיפים לחוויה.

כתב: יעקב שקולניק

פורסם ב-16.6.2010

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל