e-ירוק

פארק המעיין בכפר תבור, צילום: מירה זר, ארכיון צילומי קק''ל

עין שרונה הוא מעיין קטן ויפה, מצויד בברכת שכשוך. בכפר תבור נתוודע אל תולדות המושבה הוותיקה ואל הניחוחות והטעמים שנמצאים בה בימינו – יין, שוקולד ומרציפן.

כיצד מגיעים לעין שרונה

נוסעים בכביש חדרה-עפולה (כביש 65) ונכנסים לכפר תבור. חוצים את המושבה ופונים ימינה בצומת כפר תבור (כביש 767) לכיוון הכנרת. כ-500 מ’ אחרי הכניסה למושבה שרונה מפנה שלט ימינה לדרך עפר הפונה לעין שרונה (סימון שחור). נוסעים כ-100 מ’ וחונים ברחבת חניה.

המסלול

מרחבת החניה נצעד אל עץ האיקליפטוס הגדול, הנראה היטב מרחבת החניה. בצלו הציבה קק”ל כמה שולחנות פיקניק והקדישה את החניון הקטן לזכרם של הנופלים מקרב מורי הדרך בישראל.  מעץ האיקליפטוס יורד שביל קצר (סימון שחור), כ-200 מ’ אורכו, אל עין שרונה. הדרך סוגה במשוכות צבר ופטל, המעניקים בקיץ בנדיבות את פירותיהם.

עין שרונה

עין שרונה נובע מתוך ניקבה בעלת חזית בנויה יפה, עשויה אבני בזלת. על פי סגנון הבנייה וממצאים שלוקטו מסביבתו נראה כי בית המעיין נבנה כבר בתקופה הרומית (אין להיכנס פנימה מחשש להתמוטטות). המעיין נובע כל השנה. קק”ל הסדירה את סביבת המעיין. המים זורמים מתחת לשביל הגישה אל ברכת שכשוך קטנה, שתשמח לב כל ילד.
המעיין נובע למרגלות חורבות שרונה. בתקופה הרומית שכן כאן יישוב יהודי. מקובל לזהות את המקום עם סרונה, יישוב שנזכר באונומסטיקון – ספר הגאוגרפיה של אוסביוס מקיסריה. אוסביוס, מאבות הכנסייה הנוצרית, חיבר רשימה של מקומות גאוגרפיים בארץ ישראל בראשית התקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה). לא נערכו חפירות באתר, אך על פי סקרים ייתכן שהוא טומן בחובו שרידים של בית כנסת וכנסייה.
אדמות שרונה נרכשו ב-1913. תחילה ניסו להקים כאן חווה, אך היא ננטשה במלחמת העולם הראשונה. ב-1938 עלה על על הקרקע מושב שרונה, במסגרת יישובי חומה ומגדל. ב-1946 עלה היישוב למקום שהוא נמצא בו כיום.

פארק המעיין בכפר תבור

ניסע בחזרה לכפר תבור. ניכנס אל המושבה ונבקר בפארק המעיין, השוכן בקצה הדרומי-מזרחי של היישוב, בקצה שדרות קק”ל. הפארק נוצר סביב מעיין הכפר מסחה. קופסה כחולה של קק”ל המוצבת על עמוד מציינת את שער הכניסה לפארק.
המושבה כפר תבור נוסדה ב-25 באוקטובר 1901 על ידי בני הדור השני של המושבות הראשונות, ובהן זיכרון יעקב, מטולה, ראש פינה ושפיה. היישוב נוסד על אדמות שנרכשו מהכפר מסחה. בראשית דרכו סבל היישוב מגנבות חקלאיות. הצורך בהתגוננות הביא לייסוד ארגון “השומר”, שנטל על עצמו את השמירה במושבות היהודיות.
פארק המעיין משתרע על 22 דונמים. עד שנות ה-90 היה זה מקום מוזנח ובית גידול ליתושים. קק”ל והמועצה המקומית כפר תבור שיקמו את המעיין. המים רוכזו בתעלה מרכזית וממנה הם זורמים לשלוש ברכות נאות.
כדאי לבקר ברחוב המייסדים, המציג בתי ראשונים משוקמים ופסלים אמנותיים. סמוך לקצה הצפוני של הרחוב נמצא מגדל המים ההיסטורי של הכפר, ששוקם ב-2004. השיקום כלל גם את שחזור הכתובת שנכתבה על המגדל ב-1946, ואומרת בעברית ובאנגלית: “ביריה שלנו”.
ביקור בכפר תבור לא יהיה שלם ללא ביקור באתרים האלה:
מוזאון המושבה – מתאר וממחיש את קורותיה של המושבה כפר תבור. בתשלום.
מוזאון המרציפן – מתאר את תהליך יצירתו של הממתק מרציפן, המבוסס על שקדים. מטעי שקד הם גידול חשוב באזור כפר תבור. בתשלום.
ג’ונדירלנד – מספר על החקלאות באזור ומציג מגוון רחב של טרקטורים. בתשלום.
בית העלמין – בית הקברות של המושבה, המציג מצבות מרגשות של ראשוני היישוב וכן מצבות של נקברים אלמונים, בעיקר מבין הפליטים שגירשו הטורקים מתל אביב ומיפו במלחמת העולם הראשונה.
חנות יקב תבור – יקב בעל מוניטין (סגור בשבת).

המוזאון הצ’קרסי בכפר כמא

היכרות עם סיפורם של הצ’רקסים (בני האדיגה), שהגיעו בשלהי התקופה העות’מאנית לארץ ישראל וכיום הם מרוכזים בשני כפרים – כפר כמא וריחניה. המוזאון הצ’רקסי שוכן בבית ישן שנבנה בשלהי המאה ה-19 וממוקם בלב השכונה העתיקה של כפר כמא. המבנה זכה לשימור והוא ממחיש את אורח החיים בבית  צ’רקסי ומציג עושר רב של חפצים, כלים וביגוד מסורתי. המוזאון פתוח כל השבוע בשעות 10:00–17:00. קבוצות יכולות, בתיאום מראש, לבקר גם בשעות אחרות.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: יעקב שקולניק, מירה זר, ארכיון צילומי קק”ל

פורסם ב-18.5.2010