• חורבת מדרס
• מצפה משואה
• עתיקות
• פארק בריטניה
• תל גודד

שפלת יהודה

ו' 18.5

36-18

ש' 19.5

33-21

טיול רגלי לל"ג בעומר אל מערכות המסתור שנחפרו בתל גודד כהכנה למרד בר כוכבא. שביל הטיול, העובר בראשה של רמת אבישור בין מצפה משואה לתל גודד, מעניק תצפיות נוף מרהיבות לעבר מישור החוף

כיצד מגיעים

למצפה משואה: נוסעים בכביש בית שמש-בית גוברין (כביש 38). כחצי ק"מ מדרום לצומת ליאון (שריגים), ליד סימן ק"מ 7, פונים מערבה בדרך סלולה המגיעה לאחר כ-2 ק"מ למצפה משואה. לנקודת האיסוף בתל גודד: כביש 38, כ-5 ק"מ מדרום לכניסה למצפה משואה, בין סימני ק"מ 3-2.

המסלול

מצפה משואה הוא מקום ראוי להתחיל בו את הטיול. קק"ל הציבה מסביב למגדל התצפית שפע של שולחנות פיקניק ויש גם מי שתייה. אמנם המגדל עצמו אינו פתוח למבקרים, אך מרפסת התצפית שלמרגלותיו מעניקה מבט נוח על גבעות השפלה הנמוכה ומישור החוף במערב ועל הרי יהודה במזרח.
מצפה משואה (372 מ') הוא לב לבו של פארק בריטניה – כ-40 אלף דונם של טבע ואתרי עבר, שבילי טיול וחניונים. הפארק הוא תרומתה של יהדות בריטניה לשיפור איכות החיים בישראל ולחיזוק הקשר בין ישראל והעם היהודי.
השם מצפה משואה מנציח כתובת שהתגלתה על חרס בחפירות תל לכיש. אחד מפסוקי הכתובת אומר: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה". מצפה משואה אכן נמצא בין לכיש ועזקה.
דרך סלולה מקיפה את מגדל התצפית והחניון שבמצפה משואה. מהקצה הדרומי שלה יוצא שביל המסומן ירוק וגם בסימון שביל ישראל. כלומר, המסלול שבחרנו עבורכם הוא קטע משביל ישראל. המסלול הוא חד-כיווני ויש לדאוג לרכב מאסף בקצהו השני (מרגלות תל גודד).
בשפלה קיימות שתי יחידות נוף בולטות: השפלה הנמוכה, במערב, ובה גבעות נמוכות שביניהן ערוצי נחלי רחבים, והשפלה הגבוהה – אזור מבותר שהגבעות בו מתנשאות לרום של 250 עד 450 מ' מעל פני הים. השביל שלנו משקיף ממרומי רמת אבישור, הקצה המערבי של השפלה הגבוהה.
הרמה נקראת על שמו של אבישור, שנזכר בתנ"ך כאיש שבט יהודה, השבט שבנחלתו אנו צועדים עתה. בשלב כלשהו השביל הופך לדרך רחבה ומגיע לרמה רחבת ידיים. בקצה המזרחי של הרמה נראים שרידי מבנה אבן ישן. זוהי חורבת צורה (ח'רבת א-סורה), שרידי בית חווה משלהי התקופה העות'מאנית, היושבת על אתר קדום יותר. עצי החרוב הגדולים שכאן הם בהחלט מקום נאה למנוחה.
חורבת צורה מציינת את אמצע הדרך. השביל יורד בגיא קטן ועולה שוב לרמה, חוצה עוד גיא קטן ומגיע לאחר כ-2 ק"מ לראשו של תל גודד (תל אל-ג'ודידה, 398 מ'). הנוף נהדר. הרחק באופק נראים בתי אשקלון ואשדוד, וביום בהיר אפשר לזהות את הבתים הגבוהים של תל אביב.
החוקרים מזהים את המקום עם העיר המקראית מורשת גת, אולי עירו של הנביא מיכה המורשתי ואחת הערים שכבש סנחריב במסעו ביהודה בשנת 701 לפני הספירה. נראה כי זוהי העיר גת, הנזכרת במקרא כאחד המקומות שביצר המלך רחבעם: "וְאֶת גַּת וְאֶת מָרֵשָׁה, וְאֶת זִיף" (דברי הימים ב יא, ח).
אל תצפו ליותר מדי שרידים בשטח. הארכאולוגים בליס ומקאליסטר חפרו בתל בשנים 1899–1900, ומאז לא חפרו כאן עוד. הם גילו שהיישוב הקדום השתרע על פני ראש הגבעה. החלק הגבוה של הגבעה היה מוקף חומה. בתל גודד התקיימו יישובים בתקופות הכנענית התיכונה המאוחרת (המאה ה-20 עד המאה ה-12 לפני הספירה), בתקופה הישראלית (המאה ה-17 עד המאה השישית לפני הספירה) ובתקופה הרומאית (המאה הראשונה עד המאה הרביעית לספירה).
מחשופי הסלע הבהירים שלמרגלותיו המזרחיים של התל מסמנים את פתחיהן של מערכות המסתור המפורסמות, המיוחסות לתקופתו של בר כוכבא. השביל עובר בין שתי מערכות מסתור. השמאלית (לבאים מגודד) מורכבת ומסובכת מאוד, ואילו הימנית, הנמצאת בתוך מערה גדולה וחצובה, קטנה יחסית ויש בה מערת קולומבריום. מכיוון שהמערות אינן מוסדרות לביקור, לא נוכל להמליץ לכם לבקר בהן. מכיוון שאנחנו בל"ג בעומר ומחויבים לבר כוכבא, נמליץ לכם בשורות הבאות על מערכת מסתור אחרת, בחורבת מדרס.
ליד המערות נפרד שביל ישראל ופונה דרומה. אנו נמשיך בשביל המסומן ירוק, היורד לכביש. בדרך נעבור ליד באר רסק. כיום הבאר יבשה, אך נראה כי בעבר שפעה מים, אחרת אי אפשר להסביר מדוע הרומאים הובילו מכאן מים באמה לבית גוברין. חדי עין יבחינו במדרגה נמוכה השומרת על קו גובה אחיד, מדרום לבאר. זהו קיר נמוך שעליו נבנתה האמה.
מי באר רסק לא הספיקו לבית גוברין הרומאית. בלית ברירה, הביאו לעיר מים ממעיינות הוואדיות עונקור וא-נזזאת שבמערב הר חברון, המרוחקים כ-25 ק"מ מבית גוברין. אמנם כל מעיין בפני עצמו בגיאיות האלה אינו שופע מים, אך איסוף מי כל המעיינות יחדיו העניק לעיר כמויות מים משמעותיות.

מערכת המסתור בחורבת מדרס

ממרגלות תל גודד ניסע צפונה (כביש 38) כ-5 ק"מ ונפנה מזרחה בצומת שריגים-גבעת ישעיהו. כ-100 מ' משם נפנה ימינה בדרך סלולה המשמשת ציר ראשי לפארק צרפת-עדולם (סימון ירוק). הסלולה מגיעה לאחר כ-2.5 ק"מ לחורבת מדרס (יש שילוט הכוונה).
שביל קצר, מסומן כחול, עולה לבור גדול חצוב באדמה. פתח מערכת המסתור שלפנינו נמצא בחלקו העליון של הבור. הסיור במערכת המסתור כולל זחילה במחילות שגובהן 60-40 ס"מ. המחילות מקשרות בין חדרונים קטנים ואולם גדול ובו חצובה מערות קולומבריום.
אורכה הכולל של המערכת הוא כ-100 מ'. חוקרי המערה משערים שהיא נחצבה בו-זמנית בשמונה נקודות שונות (פתחי חלק מנקודות אלה סתומים כיום). מערכת המסתור חשוכה לגמרי. לאורך נתיב הסיור הוצבו מחזירי אור המסמנים את הדרך. המסלול מסתיים בפתח אחר, הנפתח אל תחתית בור הפעמון.
מערכות המסתור הן מכלולים של אולמות וחדרים תת-קרקעיים המקושרים אלה לאלה באמצעות מחילות צרות. בשפלת יהודה התגלו עשרות מערכות מסוג זה. מקובל להניח שיהודי השפלה חצבו מערכות מסתור כחלק מהתארגנות למרד בר כוכבא. ההיסטוריון הרומאי בן התקופה דיו קסיוס מתאר את התופעה בכתביו: "הם (היהודים) תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי. אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע, הם קדחו חורים אל הדרכים התת-קרקעיות כדי שיקלטו בהם אור ואוויר".
אם כבר נמצאים בחורבת מדרס, כדאי להמשיך ולבקר בשאר אתרי החורבה: "הפירמידה", מערת הקבורה ומערת הקולמבריום. השביל "הכחול" עובר ביניהן וחוזר לנקודת ההתחלה. משך הסיור בחורבה כולה, ללא הביקור במערכת המסתור, הוא כשעה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק

תאריך פרסום: 28.4.2010

לפני צאתכם למסלול הטיול מומלץ להתעדכן ב"קו ליער", מוקד המידע של קק"ל, על עדכונים או שינויים הרלוונטיים למסלול  1-800-350-550

שימו לב,
הדלקת אש מסכנת את היער באופן ממשי.
היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
לכללי התנהגות ביער ומניעת שריפות

מה עושים פה?

e ירוק - מגזין הטיולים השבועי של קק"ל הירשמו לאתר כדי לגלות מסלולים מדליקים ולהתאהב בארץ מחדש. בניוזלטר e ירוק תקבלו עדכונים על שלל אירועי קק"ל והטיול השבועי ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם. כל הזכויות שמורות © קק"ל